‏הצגת רשומות עם תוויות הלוואה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות הלוואה. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 19 בדצמבר 2023

הריבית תרד? - לא ממש בטוח

 


אתמול (19.12.23)השתתפתי בזום של איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה. 

בזום המעניין ראיין שי אבו, יו"ר האיגוד, את הכתב הכלכלי מתן חודרוב. 

היה דבר אחד שממש לא אהבתי. אולי בגלל שאני גם מומחה בניהול סיכונים. 


זה היה נושא הריבית. 

משתתפים רבים דיברו על ירידת ריבית בעתיד הקרוב כעל עובדה מוגמרת. 

בפוסט זה אסביר בקצרה מדוע יש כאלה החושבים כך ומדוע זה מוטל בספק. 

ההמלצה שלי לאלה ששוקלים לקחת משכנתא מיד אחרי ירידת ריבית של מספר חודשים קטן, אם בכלל תהיה כזאת, לשקול היטב את צעדיהם ולהביא בחשבון גם תסריטים אופטימיים פחות. 


ציפיות לירידת ריבית


שערי איגרות החוב מבטאים את הציפיות של משקיעים ביחס למגמות הריבית. 

שערי אגרות החוב של ממשלת ישראל מבטאים ציפייה להורדת ריבית. 

שי אבו הוסיף במהלך הדיון נקודה נוספת התומכת בהורדת ריבית. 

הבנקים בישראל משלמים ללקוחות ריבית נמוכה יותר מאשר לפני מספר חודשים על פיקדונות לטווח ארוך.

כך שסביר להניח, שגם הבנקים בישראל מעריכים שתהיה בשנת 2024 ירידה בריבית. 


ציפיות לריבית גבוהה לטווח ארוך


פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים כתב מאמר בעיתון דה מרקר שבו הוא מביע דעה הפוכה. לדעתו הריבית תישאר גבוהה לאורך זמן.

גם הוא מבסס את דעתו על מגמות בשערי אגרות חוב. הוא מתייחס לאגרות החוב לטווח ארוך בארצות הברית. 

לדעתו, הם מעידים על ציפייה לרמת ריבית גבוהה לטווח ארוך. 

האם יתכן מצב שבו בארצות הברית ריבית גבוהה ובישראל ריבית נמוכה? 

לדעתו זה לא סביר. ישראל תצטרך להתיישר לכיוון שער הריבית בארצות הברית.


כמה נקודות לחשיבה 


1. ציפיות הן דבר שעשוי או עלול להשתנות ולא דבר וודאי.


2. מי שלוקח משכנתא לטווח זמן ארוך צריך להביא בחשבון שינויים בעתיד, כולל תסריטים פסימיים. 


3. צפוי משבר כלכלי במדינת ישראל כתוצאה מהמלחמה, ממה שקדם לה ומהצרכים הדחופים בעקבותיה.

בין צרכים אלה:הגדלת תקציב הביטחון, שיקום עוטף עזה וכנראה גם במידה פחות שיקום הצפון. בנוסף יידרש גידול תקציבי במערך התמיכה הנפשית, שכבר קרס תקציבית לפני המלחמה. 

מחקר חדש של חוקרות באוניברסיטת חיפה מגלה כי 60% מאוכלוסיית ישראל, שלא במעגל הנפגעים הראשון, סובלים מתופעת דחק שהיא שלב מקדים לפוסט טראומה. 

מחקר אחר מראה כי חודש אחרי מתקפת החמאס כשליש מהישראלים סבלו מתסמיני פוסט טראומה.


4. מומלץ להיזהר בלקיחת סיכונים בתקופה של אי-ודאות.

בתקופה הנוכחית יש אי-ודאות גדולה, למשל: במשך ותוצאות המלחמה בעזה, האם תתפתח חזית נוספת בצפון ובאיזה עוצמה ולאורך כמה זמן? 

לקיחת משכנתא או הלוואה בסכום גבוה לטווח זמן ארוך היא סיכון גדול עבור לא מעט מאזרחי ישראל. 


 להרחבה ביחס לדעתי על הנושא צפו בסרט בערוץ ה-You Tube שלי: כיצד להיערך למשבר כלכלי מתמשך?

יום רביעי, 17 במאי 2023

הלוואות מקרן השתלמות: לא תמיד משתלם

 


נדב טסלר הוא מומחה לפנסיה. טסלר כותב על הנושא באתר פנסיוני. אני ממליץ לקוראי הבלוג שלי לקרוא מדי פעם מאמרים שהוא כותב. אפשר וכדאי ללמוד מהם. 

הפעם אתייחס לנושא שבכותרת מהזווית של מה שטסלר פרסם ומהזוית האישית שלי. 


מדובר בשני דברים שפרסם טסלר:

1. כתבה שכותרתה: אלפי ישראלים לקחו הלוואה מקרן השתלמות וכעת משלמים את המחיר.


2. בגרף שפרסם בטוויטר. 

אני מצרף קישור לגרף. 

לנוחות אלה שאינם בטוויטר צרפתי את הגרף:

מקור: נדב טסלר

שני הפרסומים של נדב טסלר כנראה קשורים לאותו דבר. 
הפרסום הראשון מתייחס לאנשים שלקחו הלוואה מקרן השתלמות בריבית נמוכה (במקרים רבים ריבית פריים פחות 0.5%). 
כשהם עשו את זה הריבית במשק הייתה נמוכה. ההלוואה הייתה הלוואה עם ריבית נמוכה במיוחד. 

קרן ההשתלמות הייתה יכולה לתת להם הלוואה נוחה משום שהיה ביטחון שהכסף יוחזר משם שהחיסכון בקרן ההשתלמות שהיה גבוה מסכום ההלוואה שימש כביטחון.

כשהתפתחה אינפלציה והריבית במשק עלתה, הריבית האפסית צמחה לריבית של יותר מ-5%. 
חלק מהלווים התקשו לעמוד בהחזרים.

הגרף שפרסם נדב טסלר מראה שברבעון הראשון של שנת 2023 היו פידיונות גדולים בהרבה מאשר בשנים קודמות מקרנות ההשתלמות. 

סביר להניח שלפחות חלק מהפידיונות הללו נבעו מקושי לעמוד בהחזרים השוטפים של ההלוואות מקרן ההשתלמות. מה שעשו אותם לווים פדו את קרן ההשתלמות והחזירו את ההלוואה.

כמובן, שחלק אחר מאותם לווים פדו את קרן ההשתלמות על מנת להחזיר הלוואות בריבית גבוהה יותר או חלק מהן, למשל: הקטנת משכנתא. 

גם במקרה זה סביר להניח שפדיון קרן ההשתלמות נבע מקושי לעמוד בהחזרים השוטפים של ההלוואות האחרות. 


הנתונים מתאימים לתופעות הנובעות מאותה סיבה של עליית ריבית בארץ ובעולם המערבי. 

בבלוג זה עסקתי בשתי תופעות כאלה קריסת בנקים בחו"ל וקשיים של חברת Tarya העוסקת בהלוואות P2P.


ההמלצה שלי


בתקופה של אי-ודאות כלכלית בארץ ובעולם וחשש מהאטה או סטגפלציה (שילוב של האטה ואינפלציה) היזהרו יותר בלקיחת הלוואות. 

הסיכונים של חוסר יכולת עתידית לעמוד בתשלומי החזר ההלוואה גדולים יותר.


הזווית האישית שלי


בדרך כלל אני נמנע מנטילת הלוואות. 

בעקבות גירושיי בחרתי להשקיע סכום כסף גבוה ברכישת דירה ובשיפוצה. 

מומחים הציעו לי לקחת הלוואה מקרן השתלמות לכיסוי חלק מההוצאות. 

ריבית של פריים מינוס חצי אחוז נראתה אטרקטיבית. לקחתי הלוואה של כמה מאות אלפי שקלים. 

בשונה מהאנשים שעליהם כותב נדב טסלר, לא התקשיתי בהחזר התשלומים אבל...


כשהריבית ששילמתי עלתה באופן חד החלטתי שבנסיבות המיוחדות שלי (החלטה כלכלית היא ספציפית לכל משפחה או לכל יחיד. אין בהכרח כלל שתקף לגבי כולם) יהיה נכון לפדות קופות גמל נזילות שאינן חייבות במס רווחי הון ולשלם את רוב ההלוואה. 

החלטה שלי נוגדת את ההמלצות המקובלות של מומחים, שממליצים בדרך כלל לא לפדות השקעות הפטורות ממס רווחי הון, אבל במקרה הספציפי שלי יש לי רושם שהן נכונות. 



 





יום רביעי, 13 באפריל 2022

הספאמר שחשב שהוא מצא את האפיקומן שלא הסתרתי

 

כמו רבים מקוראי הבלוג גם אני מסתיר לפעמים אפיקומן בליל הסדר.

כמו רבים מקוראי הבלוג גם אני שמח שאחד הילדים מוצא את האפיקומן ואני צריך לתת לו פרס. 

אבל מדוע פונה אלי ספאמר, שאני  לא מכיר אישית, לפני ליל הסדר וטוען שהוא מצא אפיקומן שהחבאתי ולכן מגיע לו פרס ממני?

 

כשזה יותר מספאמר אחד

 

כשהספאמר הראשון התקשר אלי, חשבתי שהוא יצא מדעתו. 

כשהשני התקשר אלי ואחריו השלישי וכולם טענו, שמצאו את האפיקומן שלא הוסתר, חשבתי שצריכה להיות סיבה הגיונית לכך שהם מתקשרים דווקא לפני פסח ושהם מתקשרים דווקא אלי. 

אולי תגלו בהמשך הפוסט מדוע.


"שונא הלוואות יחיה"


זוהי הפאראפזה שלי על האמרה ממקורותינו "שונא מתנות יחיה". 

כבר עברו כמה עשרות שנים שבהן לא לקחתי הלוואה כלשהי. במקרה או שלא במקרה, אני זוכר את הפעמים האחרונות. 

זאת הייתה התקופה בה מחצית מהבעלות על "בנק יהב" הייתה של ההסתדרות. המחצית השנייה הייתה של "בנק הפועלים". 

הריבית על פקדונות הייתה גבוהה. עובדי מדינה קיבלו תנאים טובים במיוחד על הלוואות. יכולתי לקבל תנאים של עובד מדינה. 

עשיתי חשבון שאם אקח הלוואה ואפקיד אותה בפיקדון שקלי לשנה בבנק ארוויח כמעט ללא סיכון. הסיכון העיקרי היה קריסת אחד הבנקים הגדולים בו התנהל החשבון שלי, תוך שנה או שנתיים מהיום בו לקחתי את ההלוואה. הייתי מוכן לקחת את הסיכון הזה.


מה נשתנה עכשיו?


בתחילת שנה זו התגרשתי. גירושים עולים כסף לשני הצדדים. בנוסף לכך, חוויתי משבר של גיל 70 ואני מחפש עוגנים בעולם החדש שלי. 

מעבר לדירה בשכונת בית הכרם בה גדלתי כנער היא בדיוק עוגן כזה.

העוגן הזה מחייב רכישת חצי דירה (החצי השני כבר בבעלותי) ירושה מהוריי. 

העוגן הזה מחייב שיפוץ גדול של דירה שנבנתה בסוף שנות ה-50 של המאה שעברה ולא שופצה מאז. 

העוגן הזה יעלה לי כספית גם במס רכישה.   

מדובר בסכום כספי גבוה, שחלקו אינו ידוע. 

החלק הידוע, הוא מחיר קניית חצי דירה. יש חוזה חתום. 

אפשר להעריך את גובה ההוצאות האחרות. מניסיוני בחיים בכלל, ובייעוץ בתחום המחשבים וטכנולגיית המידע בפרט, למדתי שברוב המקרים ההערכות הן הערכות חסר.

קרוב לוודאי, שאני יכול לממן אותן ללא לקיחת הלוואה. 

החלטתי בכל זאת לקחת הלוואה.


מדוע הלוואה ובאיזה אופן?


"לכל כלל יש יוצא מהכלל". זה נכון בכל תחום וכמעט לגבי כל כלל. סביר להניח, שגם לגבי הכלל ברישא של פסקה זו יש יוצא מהכלל. 

 

משמעויות שימוש בחסכונות ללא הלוואה

המשמעויות של שימוש רק בחסכונות ללא לקיחת הלוואה עשויות להיות:

1. מחסור זמני בכסף נזיל לקראת תום השיפוץ ומיד אחריו.
מימון הוצאה גדולה, מתוכננת או בלתי מתוכננת, עלול להיות מורכב ואולי אפילו יקר בתקופה של סוף השיפוץ או מיד לאחריו. 

2. שימוש בהשקעות שהרווחים עליהן פטורים ממס.
דוגמה לכך הם כספים שהופקדו בקרן השתלמות. המשמעות היא שכשיהיו לי השקעות חדשות אצטרך לשלם מס מלא במקור (25% ריאלי או 15% נומינלי תלוי בסוג ההשקעה). 

3. שבירת חסכונות הגורמת לתשלום מס גבוה.
הכוונה היא בעיקר לכספים שהופקדו בקופות גמל אחרי שנת 2008.  
 
הגעתי למסקנה  שעדיף להשלים מימוש נכסים פיננסיים, בהלוואה ולא במשיכת יותר חסכונות.

שאלה שתמיד צריך לשאול

 
האם יש סיכון שלא אוכל להחזיר את ההלוואה? התשובה לשאלה הזו היא תמיד חיובית. רק שבמקרה שלי, הסיכוי של התממשות הסיכון הזה הוא נמוך מאוד.

איזו הלוואה לקחת?

הבחירה שלי היא הלוואה מקרן השתלמות. הלוואה בריבית נמוכה במיוחד.
בית ההשקעות המנהל את קרן ההשתלמות שלי איננו  פילנתרופ. הוא פשוט יודע שתמיד יקבל את כספו בחזרה, משום שיוכל לחלט חלק מקרן ההשתלמות שלי, אם לא אעמוד בהחזר ההלוואה ולכן יכול לתת הלוואה בתנאים טובים יותר.

חזרה לספאמרים שוחרי אפיקומנים


האמת היא שהם לא השתמשו במילה אפיקומן. הם החליפו אותה במילה "הלוואה". זה הייתי אני שקישר בין הלוואה ערב פסח, שהיא פרס למלווה בריבית גבוהה במיוחד, לבין אפיקומן.


עכשיו אנסה להסביר מדוע הם התקשרו אלי ומדוע עכשיו?
אחת ההשערות היא, שהיות שחלק מתהליך בחינת לקיחת הלוואה נעשה על ידי באינטרנט, אותם ספאמרים ידעו שאני מחפש הלוואה. 
 
הוא עלול להגיע לגורמים שינסו לעשות בו שימוש מסחרי. למשל: Targeted Advertising. 
שלא באישורנו, יש גם כאלה יכולים להכניס את המידע למאגר נתונים שהם מוכרים.
 
במקרה זה, לגורמים המעוניינים למכור הלוואות יקרות. כשאותם גורמים נותנים למישהו הלוואה, הם מקבלים פרס על מעין אפיקומן: רווח הרבה יותר גדול ממה שמקבל גורם סולידי המציע לכם הלוואה שפויה. 

כיצד להגיב לטלפונים של מלווים בריבית גבוהה?

 
שני דברים הם הכרחיים בתגובה:

1. הניחו שההלוואה שמציע מי שמתקשר היא הלוואה יקרה.
חפשו הלוואות זולות יותר, אם בכלל.

2. לעולם על תבצעו הלוואה באמצעות הטלפון כשמישהו מתקשר אליכם.
בדיוק כפי שהמלצתי לעולם לא לבצע תשלום באמצעות כרטיס אשראי בטלפון כאשר מישהו מתקשר אליכם, כך אני ממליץ באופן חד משמעי לא לקחת הלוואה דרך הטלפון כאשר מישהו מתקשר אליכם. 
 
בשני המקרים אינכם בטוחים בזהותו האמיתית של מי שהתקשר אליכם.
בשני המקרים זו עסקה ללא מסמך. במקרה של גרסאות שונות לתוכן השיחה (למשל: הריבית להלוואה היא פריים+1% או פריים + 11%) אין לכם דרך פשוטה להוכיח שהגרסה שלכם היא הגרסה הנכונה. 

שני הסנטים שלי באיך להגיב לשיחה

זה כבר עניין של טעם אישי. בנוסף לשני הדברים ההכרחיים הגישה שלי היא:

1. לקצר בשיחה ולא לתת להם לדבר חופשי
זה אולי פחות מנומס, אבל זמן הוא משאב יקר וגם להיות ספאמר זה לא לפי כללי הנימוס. 

2. לדרוש מהם להגיד מיד מהיכן קיבלו את מספר הטלפון שלי.
החוק מחייב אותם לעשות זאת. הנבונים שבהם, טורקים לכם מיד את הטלפון.

3. להסביר להם שלפי חוק הספאם מגיע לי פיצוי של 1,000 שקלים ללא הוכחת נזק. בפעם הבאה שיתקשרו אתבע אותם.

4. כשגם זה לא עוזר להפסיק את השיחה.

אני נותן ייעוצים כלכליים ליחידים ולמשפחות בתשלום ולאוכלוסיות מסוימות גם ללא תשלום. ליצירת קשר איתי ולפרטים נוספים: 
טלפון: 054-4480616 
או דרך האתר של איגוד היועצים: קישור לדף שלי באתר. 






 

יום ראשון, 11 ביולי 2021

איך באמת משפרים דירוג אשראי אישי?

 


בפוסטים קודמים התייחסתי בספקנות ובאירוניה לניסיונות למחוק דירוג אשראי שלילי. בפוסט זה אציג חלופה אחרת לשיפור דירוג האשראי האישי. 

אזהיר מראש, לא מדובר במטה קסמים, המוחק או משפר בבת אחת את דירוג האשראי האישי. מדובר בתהליך קשה וארוך של התנהלות טובה יותר. 

למעשה, מימוש תהליך כזה משפר את המצב הכלכלי של המשפחה או היחיד בגלל התנהלות נכונה יותר. אחד מתוצרי הלוואי עשוי להיות שיפור דירוג האשראי האישי. 

 

העיקרון הבסיסי

 

העיקרון הבסיסי בכלכלת המשפחה הוא: אי אפשר להוציא באופן עקבי יותר מההכנסות. 

מי שדירוג האשראי האישי שלו נמוך, ברוב המקרים, לא פעל על פי עיקרון זה. 

התוצאה היא לקיחת אשראי שהוא (יחיד או משפחה) התקשה להחזיר. הדרך אינה מחיקת דירוג האשראי השלילי ולקיחת  אשראי נוסף, שאולי לא יצליחו להחזיר אותו. 

הדרך הנכונה היא לא להוציא יותר מההכנסות ואז לאורך זמן ישתפר דירוג האשראי. 

המונח "לאורך זמן" בהקשר זה מתייחס למספר שנים ולא לימים או חודשים.

כמובן שיש מקרים חריגים בהם לא ניתן לפעול כך, למשל: מחלה סופנית קשה של בן משפחה.

 

לקחת פחות אשראי

 

ככל שלוקחים פחות אשראי הדירוג עשוי להשתפר. כל מה שצריך להגדיל את ההכנסות ו/או להקטין את ההוצאות. 

יותר קל להגיד את זה מאשר לעשות את זה. אבל גם אם זה לא קל, זה ניתן ברוב המקרים לביצוע.


אופטימיזציה של שימוש באשראי


1. החלפת הלוואות יקרות בהלוואות זולות יותר
אפשר להחליף הלוואות יקרות בהלוואות יקרות פחות. התוצאה היא הקטנת גובה התשלום החודשי.

2. התמקחות עם הבנק במטרה לקבל תנאי אשראי טובים יותר
אני לא מדבר על הגדלת מסגרת. אני מדבר על הקטנת שיעור הריבית. 

3. מרכוז הלוואות
מרכוז הלוואות הוא החלפת כמה הלוואות בהלוואה אחת גדולה הנמשכת זמן רב יותר. בחלק מהמקרים ניתן להוריד את הריבית. התועלת העיקרית היא שפריסה על פני טווח זמן ארוך יותר מקטינה את התשלום החודשי (אבל גם מגדילה את ההחזר הכולל) ומאפשרת למי שמתקשה לעמוד בהחזרים לעמוד בהם.

4. בחינת מספר כרטיסי אשראי ותנאי האשראי בהם
הקטנת מספרם מגדילה את השליטה בהוצאות. החלפת כרטיסים עם ריבית גבוהה במיוחד כגון: כרטיסי אשראי מתגלגלים, בכרטיסים אחרים עשויה להקטין את התשלומים.


פוסטים על דירוג אשראי




האם וכיצד ניתן למחוק דירוג אשראי שלילי? 
 
האירוניה שבניסיון למחוק דירוג אשראי אישי שלילי

יום רביעי, 2 בספטמבר 2020

מה אפשר ללמוד על כלכלת המשפחה מהניצחון של דנוור על יוטה ב-NBA?

 

סמל ליגת ה-NBA המקור התמונה: ויקיפדיה

הבוקר (2.9.2020) התעוררתי בשלוש וחצי בלילה וצפיתי במשחק השביעי מתוך שבעה בסדרת הפלייאוף בין דנוור ויוטה בליגת ה-NBA בכדורסל. 

המשחק המרתק הסתיים בניצחון דרמטי של דנוור בתוצאה 80:78. דנוור העפילה לשלב הבא. 


מעט רקע


ליגת ה-NBA בארצות הברית היא הליגה בה משחקים שחקי הכדורסל ברמה הגבוהה ביותר בעולם. לאחר הליגה הרגילה מעפילות שמונה קבוצות מהמזרח ושמונה קבוצות מהמערב למשחק פלייאוף. אלה סדרות בשיטת נוק-אאוט של שבעה משחקים. המנצחת בארבעה מעפילה לסדרה הבאה. המפסידה מודחת מהמשך המשחקים. הרבה כסף וכבוד מוטלים על כף המאזניים. כמו הרבה אנשים, הנמצאים בטופ של המקצוע שלהם, רבים מהשחקנים הם מאוד תחרותיים וחשוב להם לנצח.

משחק שביעי  בין דנוור ליוטה


במשחק שביעי יש יותר לחץ. אין הזדמנות נוספת לתקן טעויות. הלחץ התבטא ברמת המשחק. כך למשל, שני שחקנים, ג'אמל מארי מדנוור ודונובן מיטשל מיוטה, שנתנו תצוגות התקפיות ענקיות בקנה מידה היסטורי לאורך הסדרה (משחקים של מעל ל-50 נקודות) קלעו מעט נקודות (מיטשל קלע 20 נקודות. מארי פחות מ-20 נקודות).

לא רק עליהם השפיע הלחץ. גם האחרים קלעו פחות מדויק, מסרו פחות מדויק ואיבדו יותר כדורים. התוצאה הסופית 80:78 היא תוצאה הרבה יותר נמוכה מתוצאות של מעל ל-100 נקודות לכל קבוצה במשחקים קודמים בסדרה.

ככל שמתקרבים לסיום והתוצאה בערך שקולה הלחץ גדל ויחד איתו גדלות הטעויות. 
ללחץ תורמת אי-הודאות: אתה לא יודע האם תזכה לתהילה ולכסף או שתהייה בצד שרק הגיע עד הסף.

תפקוד פחות טוב תחת לחץ מאפיין את מרבית בני האדם כמעט בכל תחום.

ימי הקורונה


אין ספק שבימי הקורונה העגומים יש עלינו הרבה לחץ. 
הלחץ נובע ממספר רב של גורמים (הקוראים יסלחו אם פספסתי גורם או כמה גורמים חשובים):

1. הלא ידוע
הקורונה הוא סוג של ברבור שחור.
אנחנו יותר לא יודעים עליה ממה שאנחנו יודעים עליה. המושג "אנחנו" מתייחס גם לחוקרים ולרופאים. מדי פעם שומעים על תוצאות לא צפויות חדשות: אדם שחלה פעמיים בקורונה, כלומר: פיתח חיסון לזמן קצר או בכלל לא פיתח חיסון, נזקים בריאותיים ארוכי טווח לחלק מהחולים ועוד.

המושג "לא יודעים" מתאר גם חוסר בחיסונים  ובתרופות מוכחים.

2. סגרים ומגבלות
אנשים נאלצו להישאר בבית. השהייה במשך כל היום במחיצת בני המשפחה עלולה להיות מקור לחץ.  
הימצאות בבידוד כתוצאה מאיכון מוצדק או מוטעה היא מקור נוסף ללחץ.

3. שינויים בדפוסי התנהלות

כל שינוי עלול להיות מקור ללחץ. הוא  מחייב הסתגלות והתאמת ההתנהלות לשינוי.
דפוסי החיים משתנים: יותר עבודה מהבית, יותר שירותים הניתנים מרחוק באמצעות אפליקציות או אינטרנט, פחות ביקורים במסעדות ובתי קפה ויותר משלוחים, פחות מפגשים חברתיים, פחות פעילויות פנאי באולמות ובחדרים (סרטים, הצגות, חוגים), יותר לימודים והרצאות מרחוק. 

קרוב לוודאי שחלק מאותם שינויים יישארו איתנו גם אחרי הקורונה.


4. פיטורים, חל"ת וצמצום הכנסות של עצמאים

פיטורים וחל"ת לוחצים. גם מי שאינו מפוטר ואינו בחל"ת ורואה סביבו אחרים שכן, עלול להיות בלחץ. לרבים תעבור המחשבה: אולי זה יקרה גם לי? 

מי שמרוויח פחות כעצמאי עלול להיות בלחץ. אי-הודאות ביחס לעתיד מגדילה את הלחץ. 


5. חשש מהידבקות

גם החשש הזה הוא מקור ללחץ. 


השפעת הלחץ


הלחץ גורם לעלייה בשיעור האלימות בכלל והאלימות  במשפחה בפרט, עלול להגדיל את שיעור הגירושים ולפגוע בהערכה העצמית של מפוטרים או מוצאים לחל"ת שלא ברצונם. 

על פי מחקר בארצות הברית הוא צפוי גם להעלות את שיעור ההתאבדויות. 

כל אלה החלטות פחות טובות בגלל לחץ. יש להן השפעה עקיפה על מצבם הכלכלי של אנשים ומשפחות אבל הם אינם החלטות כלכליות תחת לחץ.


ההשפעה של לחץ על התנהלות כלכלית


כפי שלחץ משפיע על התפקוד של שחקני NBA, כך הוא משפיע גם על אנשים ומשפחות הצריכים לקבל החלטות כלכליות.

התוצאה בשני המקרים קבלת החלטות לא טובה. במשחק שביעי בסדרה ב-NBA יש נתונים מידיים על קבלת החלטות הלא טובה ועל תוצאותיהן. 

בכלכלת המשפחה זה עלול לבוא לידי ביטוי הטווח זמן ארוך יותר. אולי בעוד שנה. אולי בעוד שנתיים. אולי בעוד חמש שנים. 


שוק ההון כדוגמה


גם אלי היו פניות של אנשים שבגלל לחץ רצו למכור ניירות ערך בתחילת משבר הקורונה. שערי ניירות ערך ירדו. חברים וקרובים הציעו להזדרז למכור לפני שזה ימשיך לרדת. 

הסברתי להם שאין לי הסמכה לייעץ בשוק ההון ולכן איני מייעץ להם האם למכור או לא אבל... 

שאלתי אותם: האם הם זקוקים לכסף הזה עכשיו או במועד קרוב? כשהתשובה הייתה שלילית, הצעתי להם לשקול שוב את ההחלטה. הפניתי אותם למאמרים של כמה אנשים בולטים בשוק ההון הישראלי, שהמליצו להימנע ממכירה בגלל פחד. 

על פי מבחן התוצאה, לא המאמרים של אותם מומחים ולא מה שאני אמרתי באמת השפיעו: הציבור מכר ניירות ערך בזול ולפעמים גם בהפסד. חברות הביטוח ובתי ההשקעות קנו בזול. 

 


הלוואות ואשראי


אפשר להבין את הרצון לקחת הלוואות או אשראי אחר בגלל המצב הכלכלי. הרצון לגיטימי. קבלת החלטות מתוך לחץ שגויה. 

צריך לבחון היטב כל מקרה לגופו. גם אם המסקנה היא שאין ברירה אלא לקחת הלוואה, רצוי לא לקחת הלוואה זריזה ונוחה המוצעת אלא לבחון חלופות להלוואה.


דחיית החזר הלוואות


גם הרצון לדחות החזרים מובן. גם כאן כל מקרה לגופו ובוודאי שצריך להימנע מקבלת החלטות בגלל לחץ. 

לדחיית תשלומי הלוואות ומשכנתאות יש מחיר: יותר ריבית בעתיד. 

לפני שדוחים בגלל לחץ צריך לשאול: 

האם אתם מסוגלים ללא קושי לשלם היום את החזרי ההלוואה?

צריך גם לשאול: האם את התשלומים הנדחים תוכלו להחזיר בעוד כמה חודשים או שנה או שנתיים? 


האם כולם לא מתפקדים פחות טוב בלחץ?


התשובה היא שלילית. יש כאלה שמתפקדים רגיל תחת לחץ. יש גם יחידי סגולה המתפקדים טוב יותר דווקא תחת לחץ. 

בליגת ה-NBA היו גם שחקנים שתפקדו טוב יותר תחת לחץ. דוגמאות: מייקל ג'ורדן, לארי בירד ומגי'ק ג'ונסון.


בהרצאה של ד"ר חיים שפירא על הפילוסופיה הסטואית שמעתי כי הסטואיקן והקיסר הרומי מרקוס אורליוס לא פעל בלחץ כאשר נודע לו, שאחד הגנרלים שלו החליט לרצוח אותו ואת משפחתו. הוא חשב שהוא צריך לדבר עם הגנרל ולהסביר לו מדוע הוא טועה. 

רובנו כאמור מושפעים מלחץ ומקבלים בגלל החלטות שגויות. 

הצעד הראשון בקבלת החלטות כלכליות במצב של לחץ הוא להיות מודעים ללחץ. המשמעות היא לא לקבל החלטות מהירות בגלל הלחץ. 

הצעד השני עשוי להיות התייעצות עם איש מקצוע המושפע פחות מהלחץ.

יום שבת, 11 ביולי 2020

קורונה: אין ערבות מדינה ממשית להלוואות

קורונה. מקור התמונה: ויקיפדיה

פוסט זה הוא השני בסדרת הפוסטים העוסקים בטיפול הלא נכון של מדינת ישראל במשבר הכלכלי בימי קורונה. בפוסט הראשון עסקנו בחל"ת כפוי. 
בפוסט זה אסביר כיצד טעתה ממשלת ישראל בנושא של ערבות מדינה לעסקים.

בנקים לא אוהבים לתת אשראי, שלא מחזירים. הלוואה היא סוג של אשראי ולכן בנקים לא אוהבים לתת הלוואות שההסתברות שלא יוכלו להחזיר אותן היא גבוהה. 
הם מבצעים ניהול סיכונים על מנת להקטין את ההסתברות של אי-החזר של הלוואות.


איך הם מגנים על עצמם מפני אי-החזר הלוואה?


 1. הימנעות
לא לתת הלוואה לאנשים או חברות שדירוג האשראי שלהם נמוך או שיש סיבה אחרת לחשוב שהם עלולים להתקשות בהחזרת ההלוואה.

2. ערבות
מישהו אחר מתחייב להחזיר במקום הלווה אם, חס וחלילה, הלווה לא יוכל להחזיר את ההלוואה.

3. ביטחונות
משכון של נכסים פיננסיים או נכסים אחרים שעוברים לרשות הבנק במידה שהלווה לא מחזיר את חובו.

4. העלאת ריבית
עשוי להרתיע לווים בסיכון מלקחת הלוואות או לצמצם את גובה ההלוואות שייקחו. 
עשוי להגדיל את הכנסות הבנקים מהלוואות על מנת לפצות אותם על חלק מהנזקים שיגרמו להם בגין לווים שלא יחזירו הלוואות.

5. התראות, איומים ותביעות משפטיות
התראות ואיומים כלפי לווים שאינם מחזירים הלוואות באופן סדיר. איומים כוללים מכתבי עורך דין ולפעמים תביעות.

מבין האמצעים שמגן על הבנקים יש רק אמצעי אחד שמגן עליהם באופן מוחלט: הימנעות. 
אי אפשר להימנע בכלל ממתן הלוואות כי אז אין גם רווחים מהלוואות.


משבר הקורונה    


המשבר הכלכלי החמור בימי קורונה מגדיל את הסיכון שלווים לא יוכלו להחזיר משכנתאות והלוואות אחרות. 

מספר גדול של אנשים פוטרו מעבודתם. ההכנסות שלהם הצטמצמו. 
מספר גדול של עסקים מתמודדים עם קושי להשיג רווחים ועם הוצאות גדולות. 

בחלק מהמקרים הממשלה חייבה אותם לסגור את העסק או לצמצם את פעילותו.
שכירות צריך להמשיך לשלם. 
משכורות לעובדים צריך להמשיך לשלם.
גם פיטורי עובדים עולים כסף ויוצרים קשיים אחרים.

הבנקים נוקטים בכל הצעדים שציינתי בפסקה הקודמת על מנת לוודא שההלוואות שהם נותנים יוחזרו להם. הבנקים העלו ריביות ולא ממהרים לתת הלוואות לכאלה "החשודים" שלא יצליחו להחזיר את ההלוואה.


ערבות מדינה להלוואות לעסקים



 חברות ועצמאים זקוקים לפעמים להלוואות. קל וחומר שבזמן משבר הקורונה. 
מדינות שמנסות לעזור לעצמאים ולעסקים נותנות ערבות להלוואות שהם לוקחים.
ממשלת ישראל פועלת גרוע בהרבה מאשר ממשלות של מדינות OECD אחרות בהיבט זה. 
התוצאה היא שהבנקים אינם מוכנים לתת הלוואות לחלק גדול מהעסקים. 

מדינת ישראל נותנת ערבות ל-15% מסכום ההלוואה. 
המשמעות היא: אם הלווה לא יהיה מסוגל להחזיר את ההלוואה, הבנק יקבל מהמדינה סכום של 15% מההלוואה. 

במרבית מדינות ה-OECD ערבות המדינה היא על לפחות 60% מההלוואה. יש מדינות שבהן היא גבוהה משמעותית מ-60%. 

התוצאה היא שהבנקים בישראל, בצדק, מוכנים להעניק פחות הלוואות לעסקים מאשר בנקים במדינות ה-OECD.
המצב קשה במיוחד כאשר מדובר בעסקים בקשיים הזקוקים להלוואה כמו לחמצן לנשימה. 

אפשר לקרוא בעיתונות המקוונת שפוליטיקאים כועסים על הבנקים על שהם אינם מוכנים לעזור ולתת הלוואות לעסקים. 
מוטב להם שיכעסו על עצמם שלא השכילו לדאוג לערבות מדינה דומה לנהוג במדינות ה-OECD.


הערת שוליים 


זה מזכיר לי למלחמות הסחר ההזויות והמיותרות של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ.
בין השאר הייתה מלחמת סחר נגד האיחוד האירופי. האיחוד האירופי החליט להילחם בחזרה, בעיקר באמצעות הגדלת מכסים נגד חברות אמריקאיות מאזורים המזוהים כתומכי טראמפ. 
יצרנית האופנועים וסמל אמריקאי, חברת הארלי דווידסון, הייתה בין הנפגעות. טראמפ ביקש מהם לשים בצד את הנושא של הרווח ולהיות פטריוטים. 
הארלי דווידסון פתחה מפעל באירופה וכך נמנעה מתשלום מכס גבוה.



יום שישי, 27 באפריל 2018

"הוא כל כך נחמד ותרבותי": מדוע בנקים לא צריכים לעסוק בחינוך פיננסי?


חתול משתמש בשפמו על מנת לחוש את זרמי האוויר שסביבו
מקור התמונה: ויקיפדיה


מדי פעם אנחנו שומעים על יוזמה כזו או אחרת של בנק זה או אחר או ,למרבה הצער, של משרד החינוך שבה בנקים עוסקים בחינוך פיננסי.
בפוסט זה אנסה להסביר מדוע לא נכון שבנקים יעסקו בנושא זה?

החתול
האם הייתם נותנים לבעל השפם בתמונה בראשית פוסט זה לשמור על שמנת?
ספק גדול אם הייתם נותנים לבעל אינטרס מובהק לאכול שמנת לשמור עליה.
בדיוק כך גם הבנקים: העסק שלהם הוא תיווך פיננסי ממנו הם מרוויחים. 
לא סביר שהם יפעלו בניגוד לאינטרס שלהם ויחנכו את לקוחותיהם להקטין את התשלומים שלהם לבנקים.

פסיכולוגיה ניסויית
באמצע שנות ה-70 של המאה הקודמת הייתי סטודנט לתואר B.A בפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית.
בקורס "פסיכולוגיה ניסויית" קראנו וניתחנו מחקר. המחקר בחן ומצא מתאם חיובי בין התאוריה שבה האמינו החוקרים לבין תוצאות המחקר.
אדגיש: ידועים מקרים שחוקרים היטו בכוונה נתוני מחקר לכיוון התוצאות הרצויות להם. במחקר זה ניסו לוודא שאין הטיות מכוונות מצד החוקרים במחקרים שנבדקו.   
מסקנת המחקר הייתה שגם אם פועלים באופן המקצועי ביותר יהיו הטיות לא מודעות לכיוון התאוריה בה מאמינים.

מה שנכון לגבי חוקרים באקדמיה נכון בוודאי גם לגבי בנקאים.

המוצר של הבנק שלך והמוצר של המתחרה
אין חינוך פיננסי ללא המושג חיסכון. כשמחנכים או מלמדים מביאים דוגמאות. הדוגמאות הופכות את המושגים ליותר מוחשיים ויותר קליטים. 

האם הבנקאי יביא כדוגמה מוצר חיסכון של הבנק שלו או מוצר חיסכון דומה אבל טוב יותר של בנק מתחרה?

האם הבנקאי יביא כדוגמה מוצר חיסכון של הבנק שלו או מוצר חיסכון אחר של גוף חוץ בנקאי שיש לו יתרונות מובהקים ביחס למוצר של הבנק, למשל: פוליסת חיסכון פיננסית או מוצר של חברת פינטק?

נדמה לי שרוב הקוראים יתנו לשאלות לעיל את אותה תשובה שאני נותן: הבנקאי יביא כדוגמה את המוצר של הבנק שלו.

בואו נניח שמדובר בבנקאי הגון במיוחד. הוא יחזור ויציין מספר פעמים שהוא מביא כדוגמה את המוצר שהוא מכיר הכי טוב, אבל יש מוצרים אחרים דומים או אחרים שונים.
הוא גם יציין שהוא אינו ממליץ לרכוש מוצר זה או אחר ואינו משווה בין מוצרים.
ניסיון החיים מראה שהלומדים יזכרו את שם המוצר שהזכיר וייטו לרכוש דווקא אותו.
זוהי הסיבה לפרסומות טלוויזיוניות (והיום גם אינטרנטיות או לטלפונים חכמים) בהם מוקרן שם מוצר בחטף ונקלט באופן תת מודע.
התוצאה היא, שאנשים לא מיומנים, יזכרו את שם המוצר שהוזכר ויעדיפו אותו.

רוצים דוגמה קיצונית? קראו: איך קוראים למניה שעלתה באלפי אחוזים? אני רוצה להשקיע בה

פירעון מוקדם של הלוואה או משכנתה
לפעמים כדאי לפרוע משכנתה מוקדם ולקחת משכנתה אחרת בתנאים טובים יותר.
לפעמים כדאי לקחת הלוואה או משכנתה בבנק אחר או הלוואה חוץ בנקאית ולפרוע את ההלוואה או המשכנתה שנתן הבנק בו עובד המחנך הפיננסי.

האם המחנך הפיננסי הבנקאי יוכל להתייחס לדוגמה קונקרטית של תלמיד שלו שבאופן חד משמעי התשובה שלה היא לפרוע הלוואה בבנק בו הוא עובד ולקחת אותה במקום אחר בתנאים טובים בהרבה?

בפרויקט ייעוץ של חברת האנליסטים Gartner, שהייתי שותף לביצועו כיועץ מחשוב עצמאי, חשבו שלא. 
נושא מרכזי בו אני התמקדתי היה אבטחת מידע של מערכת שבה נתוני אשראי של משקי בית וחברות. המערכת פותחה על ידי חברה בבעלות הבנקים וחברות כרטיסי האשראי באותה המדינה. 
אחת הבעיות הייתה זיהוי נתוני אשראי שנתן בנק אחד על ידי בנק אחר. 
כשזה יקרה, הבנק עשוי להציע ללקוח למחזר את ההלוואה או המשכנתה באמצעות הלוואה או משכנתה שלו.
לפרטים קראו: רשימות שחורות ורשימות לבנות.

איזה חשבון בנק לסגור?
את החינוך הפיננסי מקבל זוג עובדי מדינה. הם מחזיקים שני חשבונות בנק אחד בבנק יהב או בבנק דיסקונט והשני בבנק שבו עובד מי שמחנך אותם.
המחנך אומר להם שלרוב עדיף לנהל חשבון בבנק אחד ולא שני חשבונות בבנקים שונים.
הוא צודק. 
עכשיו נשאלת השאלה הקונקרטית: איזה משני החשבונות לסגור?
בנק יהב ובנק דיסקונט נותנים הטבה לעובדי המדינה: הם אינם גובים חלק גדול מהעמלות בחשבון של עבוד מדינה אליו נכנסת משכורת. 
התשובה הנכונה, במרבית המקרים, היא לסגור את החשבון בבנק בו עובד מי שנותן את החינוך הפיננסי.
כבר הבנתם לבד שהתשובה הזו לא תינתן לשאלה הזו.

"הוא כל כך נחמד ותרבותי"
זהו מקרה אמיתי של לקוח שלי בכלכלת המשפחה, שאיני מציג פרטים מזהים שלו.

הלקוח לא עקב כלל אחרי מה שקורה בחשבון הבנק שלו. לקוחות כאלה בדרך כלל מגיעים לסניף הבנק על מנת לבצע פעולות. הם אינם משתמשים באינטרנט או באפליקציה סלולרית (אפליקציות סלולריות טרם היו בעת שהתרחש המקרה הנדון).

הלקוח ציין בפני כמה נחמד פקיד הבנק. הוא ציין את השיחות המהנות בנושאים רבים ומגוונים: אמנות, מוזיקה, קולנוע, תיאטרון וכיו"ב.

עכשיו נגיע למה שגיליתי כיועץ בכלכלת המשפחה:

1. ללקוח היה חשבון בנק ביתרה חיובית של מאות אלפי שקלים במשך מספר שנים.

הבעיות:

א. באותה תקופה היה קל להשיג תשואה ריאלית של לפחות 3%-4% בהשקעה ברמת סיכון נמוכה.
גם פיקדון שקלי בבנק היה מגדיל את הסכום באופן נומינלי.

ב. בנק מחויב על פי חוק להודיע בכתב ללקוח שבחשבון שלו נמצא סכום כזה במשך חצי שנה.
היות שהלקוח אינו שומר מכתבים כאלה ולא זכר האם קיבל מכתב כזה או לא, לא יכולתי לדעת האם הייתה הפרה של החוק? 

ג. בסניפי בנק, שעובדים באופן סביר, מקובל להודיע ללקוח טלפונית תוך מספר ימים מצומצם
נהוג לצלצל ללקוח ולהציע לו להשקיע את הכסף. אני קיבלתי כמה פעמים טלפונים כאלה מהבנק שלי. היות שאני מודע לנעשה בחשבון הבנק שלי, כמעט בכל המקרים נתתי צ'ק בסכום גבוה שלא נפדה במועד או ביצעתי עסקה בסכום גבוה בכרטיס אשראי.
היה מקרה אחד שבו גוף שהיה צריך לשלם לי עבור עבודה הקדים את העברת התשלום בחודש והייתי מבחין בזה יום אחרי שמהבנק התקשרו אלי.

2. ללקוח היה באותו סניף גם חשבון בנק ביתרה שלילית
הבנקאי הציע ללקוח לפתוח חשבון נוסף על מנת להבטיח שהסכום, המיועד לשימוש בטווח ארוך, בחשבון השני לא יתכלה משום שהלקוח עשוי להוציא יותר ממה שנכנס לחשבון.
כשהאוברדרפט בחשבון השני עבר את התקרה, הציע הבנקאי ללקוח לקחת הלוואה מהבנק על מנת לסגור אותו.
לקוחות שאינם מבינים ואינם מנהלים את החשבון שלהם כמעט תמיד מקבלים את ההצעות של פקיד הבנק. זה גם מה שקרה במקרה זה.

הבעיות:

א. לא נכון להציע ללקוח לפתוח שני חשבונות בנק במצב כזה.
הלקוח משלם עמלות גבוהות יותר ומתקשה לנהל שני חשבונות במקום אחד.

ב. לא רק שהלקוח הפסיד על היתרה החיובית הגבוהה בחשבון אחד הוא שילם על האוברדרפט בחשבון השני.

ג. לא נכון להציע לו לקחת הלוואה לכיסוי האוברדרפט במקום להעביר כסף מהחשבון השני ולחסל את האוברדרפט.
גם על ההלוואה הלקוח משלם: הוא משלם ריבית. הריבית היא בדרך כלל ריבית גבוהה.  

הפגישה עם הפקיד הנחמד
הסברתי ללקוח את הכתוב בפסקה לעיל. יעצתי ללקוח לאחד את שני החשבונות ולהשקיע את מרבית הכסף. אחרי הפגישה בבנק, אליה התלוותי ללקוח, תכננתי פגישה עם יועץ השקעות מחוץ לבנק.

הפקיד היה באמת נחמד. גם אני. הגענו לתכלס: הסברתי לפקיד שהלקוח רוצה לאחד באופן מידי את שני החשבונות ולסגור אחד מהם.
במקום לבצע את הוראת הלקוח, סיפר לנו הפקיד שהמחשב האישי שלו מקולקל ולכן אינו יכול לבצע את ההוראה.

הפסקתי להיות נחמד. הסברתי לו שלא חשוב לי כיצד הוא יבצע את ההוראה אבל הוא יבצע אותה עכשיו בנוכחות הלקוח ובנוכחותי. הצעתי את הרעיון שיבצע את זה מעמדת מחשב האישי של המנהל שלו ואם גם הוא מקולקל, כמו גם כל המחשוב בסניף הבנק, שבאופן מפתיע אולי הפסיק לפעול דווקא ברגע בו הלקוח ביקש לאחד חשבונות, שיכתוב את ההוראה על טופס ידני בצירוף התאריך והבנק יחתום.

אני מודה: הדוגמה האמיתית הזו היא דוגמה קיצונית על סף הפלילי. היא יותר דומה לחוקרים המטים בכוונה את תוצאות המחקר מאשר למחקרים אליהם התייחס המחקר שהזכרתי בפסקה קודמת. בחרתי בה ולא במספר רב של מקרים פחות קיצוניים אותם אני מכיר על מנת להמחיש את הבעיה.


השורה התחתונה
מתן מידע וחתכי מידע ללקוחות בנקים בהחלט רצוי וחיובי. חינוך פיננסי, פורמלי או לא פורמלי אינו רצוי משום שהוא יוצר קונפליקט אינטרסים אצל הבנקאי.

את החינוך הפיננסי השאירו לאנשים שאין להם ניגוד אינטרסים וזו מומחיותם: יועצים ומאמנים לכלכלת המשפחה. 

כך למשל, הם יוכלו לתת לתלמידי תיכון תרגיל בו יתבקשו למצוא באמצעות האינטרנט את תנאי המשכנתה שמציעים בנקים שונים ולבחור חלופה מועדפת ללקוח בעל מאפיינים מסוימים. את התרגיל הזה אפשר יהיה לפתור ביחד עם המחנך הפיננסי בכיתה.


חוזים עתידיים למחשוב AI

  פוסט מעניין בבלוג הכלכלי המצוין "תועלת שולית" עוסק בקושי לניבוי מחירים עתידיים של תשתיות AI. כותרת הפוסט: מי יקבע את המחיר של כו...