יום שישי, 15 באוגוסט 2014

כיצד להשקיע בשוק דובי? השטן נמצא בפרטים הקטנים

מקור התמונה: ויקיפדיה
התמונה נלקחה מהספר "קודקס גיגס" שנכתב במאה ה-13
פוסט חדש שפורסם בבלוג של "הסולידית" נקרא: 10 הדברות למשקיע בשוק הדובי. הפוסט זכה לשבחים רבים. הוא כתוב באופן רהוט ויש הרבה מן האמת בטיעונים המופיעים בו. בהחלט ראוי שמשקיעים שאינם מכירים את העקרונות המופיעים בו, יאמצו את רובם.

יש רק בעיה בסיסית אחת: השטן (בתמונה למעלה) נמצא בפרטים הקטנים.

אם קורא הדיוט, שאינו מצוי בשוק ההון ישתמש במה שנכתב בפוסט, כבסיס לקבלת החלטות, זה עלול לעלות לו ביוקר. כך למשל, לקנות מניות במחירים נמוכים הוא עיקרון נכון, אבל בחירה לא נכונה של המניה שרוכשים עלולה להביא להפסדים, גם אם קנו אותה במחיר נמוך.

בחירת מניה לרכישה היא פרט קטן. לא עיקרון גדול. בפוסט זה אחלוק איתכם מעט מניסיוני כמשקיע, על מנת להראות לכם שלא די בשימוש בעקרונות נכונים.

מי אני?
אין לי הסמכה ורישיון לייעוץ בשוק ההון ולכן איני עושה זאת. אני יועץ ומאמן בכלכלת המשפחה ויועץ פרישה
במסגרת ייעוצים בתחומים אלה, אני מתייחס לפעמים למה שעושים לקוחות שלי בשוק ההון. 

לא חבל להתאמץ לעבור ממינוס לפלוס ואחרי זה להשקיע את החסכונות באופן לא ראוי ולהפסיד את חלקם או את רובם?

אני עשוי לתת להם הסבר בסיסי על מכשירים פיננסיים פשוטים, שהם השקיעו בהם והם לא יודעים מה הם או שהם לא השקיעו בהם משום שלא ידעו על קיומם.

אני עשוי להסביר להם את ההבדל בין השקעה על ידי מי שאינו מצוי בתחום ואינו עוקב אחרי הנעשה בו, לבין השקעה על ידי מישהו שזה תחום עיסוקו המקצועי. 

אני עשוי להסביר להם מי הם השחקנים המקצועיים בשוק ומה ההבדלים ביניהם: בנקים, בתי השקעות, חברות ביטוח וכיו"ב.

כן אני גם עשוי במקרים קיצוניים, להגיד להם שלעניות דעתי הלא-מקצועית, קיים חשש שמי שייעץ להם טעה. 
במקרה זה אני מציע להם את האפשרות לקבל Second Opinion ממישהו נוסף שיש לו הסמכה בתחום זה.
(אגב, כשזה קורה, כמעט תמיד נותן ה-Second Opinion חושב,  שמי שייעץ להם טעה ומציע להם משהו אחר). 

תפיסת העולם שלי כמשקיע ב-Nasdaq (לפני יותר מעשור)
בקורס קצר שלמדתי על שוק ההון, אמר מי שהעביר את הקורס, שבשוק ההון יש אינסוף שחקנים עם אינסוף תפיסות.

אציג לכם את התפיסה שלי כמשקיע ב-NASDAQ בתחילת שנות ה-2000. וורן באפט אמר פעם שהוא משקיע רק בתחומים בהם הוא מבין. אימצתי גישה דומה.

כיועץ מחשוב הכרתי היטב את שוק מוצרי התוכנה. חלק גדול מהייעוצים שביצעתי היו קשורים בבחירת מוצרי תוכנה ובבחירת מוצרי חומרה (ולפעמים בשילוב בחירת מוצרי תוכנה ובחירת מוצרי חומרה). פה ושם גם פנו אלי קרנות הון סיכון וביקשו את חוות דעתי, האם להשקיע ב-Startup מסוים שפיתח מוצר תוכנה. אני יכול להבטיח לכם, שאף גורם, ששאל לדעתי האם להשקיע בחברה המפתחת מוצר תוכנה לא הצטער על כך.

כמשקיע ב-NASDAQ השקעתי רק בחברות העוסקות בתחום טכנולוגיית המידע.
גם אם לא הכרתי את החברה, היה לי קל לקרוא עליה ולהעריך:
1. האם זו חברה ראויה?
2. האם המוצרים שלה טובים וכיצד מייצבים אותם מול מתחרים?
3. האם השוקים הספציפיים בו היא פועלת יצמחו או ייעלמו?

אירוע 1: השקעה בחברת ASK
קראתי דוח של אנליסט אמריקאי, שהמליץ על השקעה בכמה חברות תוכנה. בדקתי את החברות והחלטתי להשקיע בחברת Ask.com. האנליסט האמריקאי צדק. העיתוי היה כנראה מוצלח במיוחד. התרחש אירוע עסקי שקידם באופן משמעותי את מיצובה של החברה בשוק. המניה זינקה תוך זמן קצר ביותר מ-100%. 

לא ידעתי למכור בזמן. עד שמכרתי המניה ירדה והרווח הצטמצם לכ-50%.
השטן נמצא בפרטים הקטנים. מי שאינו מומחה לא בהכרח יודע מתי לצאת משוק ההון עם רווח. הוא מפנטז על המשך עליית המניה שרכש, גם כשאין לזה בסיס כלכלי או בסיס פסיכולוגי.

אירוע 2: השקעה בחברת Cognizant
ובכן הכותרת קצת מטעה לא קניתי את מניית חברת Cognizant. אם לחצתם על הקישור וקראתם את ההסבר בויקיפדיה האנגלית, קראתם מידע לא מדויק. אין מדובר בחברה רב-לאומית, כפי שכתוב שם. מדובר בחברה הודית שלה פעילות משמעותית גם במדינות אחרות. 
אותו אנליסט אמריקאי שהמליץ להשקיע בכמה חברות (ראה פסקה קודמת) המליץ להשקיע גם בחברת Cognizant. יחסית לחברות הענק ההודיות, למשל: Tata, מדובר בחברה קטנה, שאז עיקר פעילותה היה ביצוע פרויקטי ERP

התרשמתי מאד מיכולות החברה בהשוואה לחברות הענק ההודיות ולחברות הרבות, גדולות כקטנות, במערב שפעלו באותו תחום. החלטתי לקנות מניות החברה בסכום הקטן שעמד לרשותי.

החלטתי לקבוע שער מקסימלי בו אקנה את מניית החברה (Limit). כדי לא להיות "פראייר" שקונה יקר, שער המקסימום היה גבוה במעט מהשער בו נסחרה המניה באותו יום. ההוראה ניתנה לחודש. הנחתי שיהיו במשך החודש עליות וירידות ולכן היא בטח תרד מתחת לשער המקסימום שהצבתי.   

השטן נמצא בפרטים הקטנים. המניה לא ירדה באותו חודש מתחת ל-Limit שהצבתי. גם הפעם האנליסט האמריקאי צדק. המניה המשיכה לעלות בחדות ונותר לי רק להצטער.

אירוע 3: השקעה בחברת Ariba
בחברת Ariba החלטתי להשקיע, לא אל פי המלצות אנליסטים שקראתי. החברה הייתה אחת משתי החברות  המובילות בתחום של e-Commerce. כשהתפוצצה בועת הדוט-קום קרס גם המודל העסקי של ה-e-Commerce ואיתו העסקים של החברה. המניה שלה צנחה משער של מעל ל-100 לשער חד-ספרתי.

היות שחשבתי, שזו חברה שפועלת היטב, הערכתי שהיא תתאושש. זוכרים את הדברה של הסולידית: "לא תפסח על הזדמנות קנייה". ההמלצה היא לקנות מניות בשער נמוך. קניתי בשער של 6.5 מניה שהייתה כמה חודשים קודם לכן בשער של מעל ל-100. 

חיכיתי בסבלנות והמניה ירדה עד שנעה בעקביות סביב שער של 4. 
השטן נמצא בפרטים הקטנים. לא כל נייר ערך שתקנו בשער נמוך יעלה לשער גבוה.

הערה: ההערכה שלי של פוטנציאל החברה לא הייתה כנראה שגויה. בשנת 2012 רכשה אותה ענקית התוכנה הגרמנית SAP תמורת 4.3 מיליארד דולר.

מה אפשר ללמוד מהניסיון שלי?
ראיתם כמה כישלונות שלי כמשקיע והצלחה אחת. למרות שהייתי משקיע עם תפיסת עולם מגובשת, ידע וניסיון, קשה לראות באותן השקעות סיפורי הצלחה. 

עכשיו תחשבו על מישהו חסר ידע, חסר ניסיון וחסר עניין בשוק ההון, שמחליט לאמץ את עשרת הדברות לשוק הדובי. הוא יבדוק שהשוק אכן דובי, אבל אם לא ייעזר במומחים שזה מקצועם או לחילופין ילמד בכוחות עצמו את הנושא לעומקו, קרוב לוודאי שיפגוש את השטן הנמצא בפרטים הקטנים.



  

יום שבת, 2 באוגוסט 2014

ניהול תרומות

אחד ההיבטים החשובים של התנהלות כלכלית נכונה הוא ניהול מאזן הוצאות והכנסות. העיקרון פשוט להבנה: לאורך זמן אי אפשר להוציא יותר מההכנסות. צריך להתנהל כך שבמקרה הגרוע ההוצאות וההכנסות יהיו שוות. עדיף כמובן לחסוך לעת צרה (פיטורים מעבודה, גירושים, מכונית שהתקלקלה וכיו"ב) או לעת שמחה (חתונה, הולדת ילד, הולדת נכד, בר מצווה, טיול חלומות לחו"ל וכיו"ב).

העיקרון נכון למשפחות, לחברות עסקיות ולמדינות

כמו שאומר הפתגם: "השטן נמצא בפרטים הקטנים". גם שינוי מאזן משלילי (הוצאות גדולות מהכנסות) למאוזן או חיובי, תלוי בפרטים הקטנים: קל לזהות הוצאה לא חיונית של אלפי שקלים בחודש ולטפל בה. הרבה יותר קשה לטפל במספר גדול של הוצאות קטנות מיותרות או לא חשובות למשפחה או לארגון. 

בפוסט זה אעסוק בהוצאה שהיא לרוב קטנה יחסית: תרומות.

הניסיון האישי שלי
כמו רבים אחרים, שמצבם הכלכלי טוב או סביר אני תורם כסף. התרומות שלי הן בסכומים קטנים בעקבות פניית ארגונים הפועלים לטובת כאלה הזקוקים לתרומות: חולים, נכים, רעבים וסתם עניים.

היות שאני עצמאי המגיש דוח שנתי למס הכנסה, אני שומר אישורים על תרומות ומגיש אותם למס הכנסה על מנת לקבל הטבות מס. 

את הדוח מכין ומגיש למס הכנסה רואה חשבון. אני מרכז ומסדר עבורו את כל המסמכים הרלבנטיים ומוסר לו אותם בצירוף דף נלווה המתאר את המסמכים המצורפים ואת הסכומים המופיעים בהם.

היות שהדף הנלווה הוא במסמך Word, המועתק מהשנה הקודמת כשאני משנה רק את המספרים, הבחנתי באחת השנים שסכום התרומות גבוה משמעותית מאשר בשנה הקודמת.

בדקתי כמה שנים אחורה (זה קל. דפים באותו מסמך Word) וגיליתי עלייה מונוטונית (עלייה עקבית) בסכום התרומות שלי.
זיהיתי גם שני ארגוני התרמה שבאופן לא מבוקר סכומי התרומות שלי גדלו באופן משמעותי, מבלי שהתכוונתי לכך.

אין ספק שלא ניהלתי את סעיף ההוצאה הזה כפי שצריך. לזכותי אציין שגם כך המאזן של משפחתי היה חיובי (הוצאות קטנות מהכנסות).

מדוע עלו ההוצאות על תרומות?
לפני שנים רבות הייתה מדינת ישראל מדינה סוציאל-דמוקרטית. הממשלה דאגה לרווחת האוכלוסיות החלשות (או לפחות זו הייתה האידאולוגיה המוצהרת שלה). 
מספר הארגונים המתרימים היה קטן וגם הם התרימו רק פעם בשנה.

לימים הפכה ישראל למדינה קפיטליסטית. התקציבים לתמיכה באוכלוסיות חלשות ובארגונים התנדבותיים התומכים בהן קוצצו בהדרגה. ישראל הפכה למדינה מובילה בין מדינות ה-OECD בפערים בין עניים לעשירים. קראו למשל: OECD: שיעור העוני בישראל הגבוה ביותר מבין הכלכלות המפותחות.

הצרכים הכספיים של האוכלוסיות החלשות גדלו והתמיכה מהתקציבים הציבוריים בהן קטנה.

המשמעויות של תהליך זה בהקשר של ארגוני התרמה היו:

1. מספר הארגונים המבקשים תרומות גדל. 
ארגונים חדשים צצו כפטריות אחרי הגשם.

2. הארגונים לא הסתפקו בהתרמה פעם בשנה אלא העלו את מספר הפעמים בהם ביקשו תרומות לפעמיים שלוש או יותר

3. ארגוני ההתרמה נעזרו באנשים שתפקידם להתרים בעיקר דרך הטלפון. בחלק מהמקרים הם לא עשו זאת בהתנדבות. הם קיבלו אחוזים מהתרומות שאספו.
התוצאה הייתה דומה לניסיונות של אנשי טלמרקטינג של חברת פלאפון למכור את שירותיה, כלומר: מספר רב של פניות לתורמים פוטנציאליים, גם כאשר הם אומרים באופן חד-משמעי שהם אינם מתכוונים לתרום לאותו ארגון. 

עכשיו ברור מדוע בעבר הרחוק שלטתי בגובה התרומות, גם בלי לנהל אותו ובשנים האחרונות איבדתי שליטה: כשפחות מעשרה ארגונים פונים אליך לפני ראש השנה, אתה זוכר כמה תרמת לכל אחד. כשעשרות ארגוני התרמה פונים אליך כמה פעמים בחודש זה מחייב ניהול. 

כיצד אני מנהל את נושא התרומות?
ניתחתי את הגידול בתרומות שלי, שלא מבחירה, ובחרתי בדרך שמתאימה לי לניהול הנושא. אציג את העקרונות שלה בהמשך פסקה זו.

1. למעט מקרים יוצאי דופן, אני תורם רק במועדים קבועים
בחרתי לעצמי שני מועדים כאלה: לפני ראש השנה ולפני פסח. זוהי ממילא תקופה שרוב הארגונים מבקשים תרומות. לפעמים הם מצרפים מתנה קטנה לחג שלא יהיה לכם נעים לדחות אותם.

דפוס העבודה של הארגונים שתרמתי להם יותר מאשר התכוונתי היה התקשרות טלפונית, בקשה לתרומה בסכום נמוך ושליחת שליח שיאסוף את התרומה מהבית. 
בשנה הראשונה פנו פעם אחת. מדי שנה בשנה גדלה התדירות. היות שמדובר בסכומים נמוכים למטרה נעלה (מזון לילדים רעבים), לא דחיתי אותם. לא עקבתי אחרי התדירות, עד שהשוויתי את הסכומים בדף המסכם לחומר שהכנתי עבור רואה החשבון. 

2. החלטתי לאילו ארגונים אני תורם ואילו ארגונים איני תורם
יש הרבה אנשים טובים והרבה ארגונים המבקשים תרומה כספית למטרות ראויות. אינני די עשיר על מנת לתרום לכל הארגונים הראויים לתרומה.
הגדרתי רשימה מצומצמת של ארגונים שרק להם אני תורם.

עם כל חוסר הנעימות, לארגונים האחרים אני אומר שלצערי איני יכול לתרום להם.

זה לא אומר שאיני תורם במקרים יוצאי דופן הנוגעים לליבי, למשל: ילד הזקוק לניתוח דחוף ויקר בחו"ל.

3. אני תורם רק לארגונים השולחים אלי מכתב עם בקשת תרומה
ממילא איני תורם באמצעות כרטיס אשראי בשיחות טלפון. הסיבה לכך היא אבטחת מידע.
לכן אין צורך שיתקשרו אלי על מנת שאגיד להם לשלוח אלי מכתב עם בקשת תרומה. אפשר לקצר את התהליך על ידי שליחת מכתב. 
הפסקתי לתרום באמצעות שליחים המגיעים לביתי.

4. להטרדות יש מחיר
בפעם הראשונה אני מסביר לארגון המתרים את המועדים בהם אני תורם ואת האופן בו אני תורם (באמצעות מכתב הנשלח אלי). בפעם השנייה אני מודיע להם שמשמעות טלפון נוסף מהם אלי היא שנה שבה לא אתרום (יש מקרים חריגים, שאני מרכך בהם את התגובה ואחרי השיחה שלישית ממשיך לתרום).

ארגונים העוברים על חוק הספאם, כלומר: שולחים לי באמצעות דוא"ל או SMS בקשות לתרומה, על אף שביקשתי מהם להימנע מכך, לא מקבלים ממני תרומות.

  
עמותת פתחון לב בולטת לרעה בהקשר זה. על אף שביקשתי מהם להסיר אותי מרשימת התפוצה הם ממשיכים להפציץ אותי בעשרות הודעות SMS עם בקשה לתרומה.

התוצאה היא שהיום אני שולט בגובה הסכומים שאני תורם ובחלק היחסי מהם שמקבל כל ארגון

אמי"ל (אני מה יוצא לי מזה)?
זו תמיד שאלה שקוראים שואלים את עצמם. אנסה לענות עליה:

1. כפי שאני מנהל את התרומות שאני תורם, כך גם משפחות אחרות צריכות לנהל את התרומות שלהן. 
הדבר נכון במיוחד למשפחות המתקשות להגיע למאזן חיובי. זה כמובן לא אומר שהן צריכות לאמץ את דפוס הפעולה שלי. 
מה שחשוב זה לנהל את התרומות ולשלוט בהן.

2. עקרונות ניהול סעיפי הוצאה אחרים דומים לעקרונות ניהול תרומות
אפשר להפעיל שיטות דומות לניהול סעיפי הוצאה אחרים. "השטן נמצא בפרטים הקטנים". הסעיפים הנ"ל לא חייבים להיות בהכרח הסעיפים בהם ההוצאות גבוהות במיוחד.

הערות שוליים

1. לא אני המצאתי את העיקרון של ניהול תרומות. ביהדות קיים כבר שנים רבות המושג של מעשרות. המגדיר את החלק מהיבול שיש לתרום ולמי לתרום אותו.

2. התרומה לא חייבת להיות בהכרח תרומה כספית. 
אני מכיר אנשים שעוסקים בהתנדבות בארגון וחלוקת מזון לאנשים, שמצבם הכלכלי רע במיוחד.
אני נותן את שירותי הייעוץ שלי בכלכלת המשפחה לניצולי שואה ולאתיופים ללא תשלום.

מס בן-גביר סמוטריץ

  אני מבין בכלכלת המשפחה ו בניהול סיכונים .  אני מבין מעט, אם בכלל, בנושאי ביטחון. מעניין שב-12 ביולי 2023 פרסמתי פוסט בבלוג שלי על ניהול ס...