יותר ויותר מתקבל הרושם שאף אחד לא דואג באמת לפנסיה לעצמאים.
מצד שני עצמאים מעדיפים לחסוך באפיקים אחרים, כפי שעולה באופן חד מהכתבה של נעמי צורף ב"כלכליסט" שכותרתה: למה לחכות לפנסיה? העצמאים מעדיפים קרן השתלמות.
בפוסט זה אנסה לגעת בתופעה ובשורשיה ויותר חשוב גם להציע לעצמאים כיצד לפעול על מנת שבכל זאת תהיה להם פנסיה סבירה.
כשל העתיד
אחת ההטיות שלנו, שכלכלנים התנהגותיים חקרו, קרויה כשל העתיד.
אנחנו מוטים לטובת הוצאות בהווה על חשבון העתיד.
אנחנו מעדיפים להוציא היום ולחסוך פחות לטווח ארוך.
אנחנו יודעים, בסבירות גבוה, מה יקרה בעוד שנה. אנחנו ממש לא יודעים מה יקרה בעוד עשרים או ארבעים שנה כשנפרוש לגמלאות.
זה גורם לנו להוציא עכשיו כסף על חשבון חיסכון ארוך טווח.
בהקשר הפנסיוני אנחנו נוטים לחסוך את המינימום האפשרי לפנסיה ואנחנו נוטים למשוך כספי פיצויים ולהקטין משמעותית את גובה הפנסיה.
ריצ'רד ת'יילר, זוכה פרס נובל בכלכלה בשנת 2017, ביצע ביחד עם פרופסור שלמה בן ארצי מחקר מעשי בשיתוף הרשויות האמריקאיות. המחקר גרם לאזרחים אמריקאים לחסוך יותר לפנסיה באמצעות ניצול הטיות קוגניטיביות אחרות.
האפשרות למשוך מחיסכון פנסיוני ללא מס
בימי הקורונה העגומים הנוכחיים בממשלת ישראל פועלים בדיוק להיפך. יש צורך בתמיכה בעצמאים, אז במקום מספיק תמיכה, מעודדים אותם למשוך מכספי הפנסיה שלהם באמצעות פטור ממס.
איך תומכים בעצמאים?
למשל ערבות מדינה להלוואות כמו שזה נעשה במדינות אחרות.
למשל מענקים.
מהיכן יבוא הכסף?
אין ברירה צריך לצמצם הוצאות לא חיוניות ולחשוב מחוץ לקופסה כיצד להשיג אותן תוצאות או אפילו טובות יותר באמצעות שינויים.
דוגמה להוצאות לא חיוניות: יותר מדי משרדי ממשלה, חלקם ללא תפקיד מוגדר.
אין ספק, צמצום תקציבים קשה יותר מאשר מימון עצמאים בכספם של העצמאים, אבל מה לעשות "החיים הם לא תמיד פיקניק". מקבלי החלטות צריכים בזמן משבר לקבל גם החלטות קשות. ככה מנהלים משבר.
קרנות השתלמות במקום קרנות פנסיה?
החוק מחייב עצמאים להפריש לחיסכון פנסיוני. מהכתבה בכלכליסט מתברר כי הרבה עצמאים מפרישים לקרן השתלמות ולא לקרן פנסיה.
לפני שאתייחס, משפטים ספורים של הסתייגות. קרנות פנסיה אינם מכשיר החיסכון הפנסיוני היחיד. יש גם קופות גמל וביטוחי מנהלים. איני יודע האם הנתונים בכתבה לקחו בחשבון את האפשרות שחלק מהעצמאים הפרישו גם לקופת גמל או ביטוח מנהלים וגם לקרן השתלמות.
קרן השתלמות אינה מוגדרת פורמלית כמכשיר לחיסכון פנסיוני. בכל זאת, בהנחה, שנתוני הכתבה אינם מוטים קיצונית, יש עצמאים המעדיפים לא לפעול על פי החוק ולחסוך בקרן השתלמות.
ממש לא נראה שיאכפו את החוק ויחייבו אותם להפקיד במכשירים של חיסכון פנסיוני. הנפגעים הישירים הם החוסכים עצמם.
נראה שכשל העתיד משפיע גם על פוליטיקאים ועל עובדים במגזר הציבורי שעוסקים בנושא הזה: חלק מאלה שלא יחסכו מספיק לפנסיה יסתמכו, באופן חלקי לפחות, על הקופה הציבורית כאשר יפסיקו לעבוד.
חסרונות קרן השתלמות
1. אין בה ביטוח כנגד סיכונים: ביטוח אובדן כושר עבודה וביטוח חיים.
כשל העתיד עלול לפגוע בחלק מהחוסכים שלא חשבו על אפשרות כזו.
אגב, ניתן להתגבר על החיסרון הזה באמצעות ביטוח אובדן כושר עבודה, שלא במסגרת החיסכון הפנסיוני. ביטוח חיים הוא שאלה מורכבת יותר מהתחום של ניהול סיכונים.
בוודאי שיש לא מעט אנשים שצריכים ביטוח חיים. לא בהכרח כל אחד צריך ביטוח חיים.
בכל מקרה מי שצריך יכול לעשות אותו גם בנפרד מהחיסכון הפנסיוני.
2. אין מנגנון מובנה של קצבת פנסיה חודשית
בקרן פנסיה ובביטוח מנהלים יש מנגנון טבעי לקבלת גמלת פנסיה חודשית.
הקצבה הזו בלתי מוגבלת בזמן כל עוד החוסך בחיים. בקרן השתלמות אין מנגנון כזה.
יתרונות קרן השתלמות
שני היתרונות העיקריים שבגללם בוחרים לחסוך בקרן השתלמות הם:
1. נזילות
אפשר להוציא את הכספים אחרי 6 שנות חיסכון.
2. לא משלמים מס הכנסה על רווחי הון.
3. לא משלמים פרמיה לביטוח.
כל הכסף הולך לחיסכון.
יתרונות קרן השתלמות כחרב פיפיות
היתרונות הללו מבטאים את כשל העתיד.
מי שחסך בקרן השתלמות עשוי לפדות את הכסף אחרי שש שנים או יותר במקום לדאוג לעתיד ולהשאיר את החיסכון עד ליציאה לגמלאות. תהיה לו גמלה חודשית נמוכה משמעותית מזו של מי שהפנה את החיסכון לחיסכון פנסיוני.
ביחס לנושא של תשלום פרמיה לביטוח מההפרשה לפנסיה, כבר ציינתי שזה חיסרון לגבי מי שזקוק לביטוח ולא יעשה ביטוח מתאים אחר.
בנוסף, אל תהיו בטוחים שלנצח לא יהיה מס על רווחי הון מקרנות השתלמות.
המשבר הכלכלי הקשה ביחד עם משבר הקורונה צפוי לגרום לשינויים מהותיים. אי אפשר להוציא מכלל אפשרות שאחת התוצאות תהיה ביטול פטור ממס על רווחי הון מקרנות השתלמות.
האם היינו כבר "בסרט הזה"?
היינו בסרט הזה לפחות שלוש פעמים.
הפעם הראשונה: קופת הגמל הקלאסית
קופת הגמל הקלאסית הייתה מכשיר לחיסכון פנסיוני שאחרי מספר שנים ניתן היה למשוך ממנה כספים ללא תשלום מס הכנסה.
התוצאה: בגלל כשל העתיד רבים משכו את הכסף בתום התקופה. בהדרגה הוארכה התקופה ובסוף שונו הכללים כך שרק במקרים יוצאי דופן ניתן לפדות כסף ללא תשלום מס לפני גיל המתקרב לגיל פרישה.
לפרטים קראו את הפוסט: קופת הגמל הקלאסית.
הפעם השנייה: לא הייתה חובת חיסכון פנסיוני לעצמאים
חובת הפרשה לפנסיה לעצמאים לא נוצרה בחלל ריק. היא באה לטפל בבעיה.
הבעיה הייתה שבהיעדר חובה כזו עצמאים לא חסכו מספיק לפנסיה.
בגלל ההטיה של כשל העתיד, הם העדיפו בתקופות טובות להשתמש בכסף לצרכים לטווח זמן קצר יותר. בתקופות רעות היה להם ממילא קשה להפריש לפנסיה והם ויתרו על זה.
בלא מעט מקרים זה נבע גם מחוסר הבנה של מהות החיסכון הפנסיוני.
רואה החשבון של העצמאי אמר לו לקראת סוף השנה שאם יפריש סכום מסוים לפנסיה יקבל עליו הטבות מס ולכן המליץ לו להפקיד את הסכום הזה.
רואה החשבון שעשה זאת מילא את תפקידו כראוי אבל נקודות המבט שלו היא: מיסוי.
החוסך צריך לבחון את הסיכון, שגמלת הפנסיה שלו לא תספיק לו בעתיד הרחוק.
המסקנה המעשית של בחינה כזו, שלא נעשתה על ידי עצמאים רבים, היא, בהסתברות גבוהה, שיש להפריש לפנסיה סכום גבוה מהסכום שעליו מקבלים הטבות מס.
הפעם השלישית: משיכת פיצויים
פיצויי פיטורים הם חלק משמעותי מהחיסכון הפנסיוני. אפשר להשאיר אותם לצורך הפיכתם לחלק מגמלת פנסיה חודשית.
במצבים מסומים, למשל אחרי פיטורים מעבודה, אפשר למשוך אותם ללא תשלום מס על חלק גדול מהסכום או על כל הסכום.
כשל העתיד רלוונטי גם לשכירים ולכן רבים מהם מושכים פיצויים אחרי פיטורים.
מה עצמאים צריכים לעשות?
אם אתם עצמאים הדבר הכי חשוב שתעשו הוא שתצאו מהנחה שאתם היחידים שתדאגו לפנסיה שלכם. אל תסמכו על המדינה ועל גופים אחרים.
תחת הנחה זו תנסו לעשות אופטימיזציה של החיסכון שלכם בשלושה רבדים:
1. הרובד הבסיסי: קצבת אזרח ותיק מביטוח לאומי
מידת השליטה שלכם בגובה קצבה זו מעטה. העיתוי לחשוב על חלופות של דחייה תמורת קצבה חודשית גבוהה יותר הוא ממש לפני גיל הפרישה.
2. רובד החיסכון הפנסיוני
ברובד זה יש יותר שליטה.
שני הדברים החשובים הם להימנע ממשיכות מהחיסכון הפנסיוני, למעט מקרים קיצוניים של חוסר ברירה ולחסוך באופן עקבי.
גורם חשוב נוסף הוא אופטימיזציה של החיסכון. כל שבריר אחוז עשוי להתבטא בהרבה כסף לאורך תקופת חיסכון של ארבעים שנים או יותר.
אופטימיזציה כזו היא אישית ואינה תמיד פשוטה.
3. רובד החיסכון האישי
ההנחה היא ששני הרבדים הראשונים לא יספיקו ולכן נדרשים משאבים פיננסיים נוספים.
קרן השתלמות עשויה להיות אחד המשאבים האלה , אם לא משתמשים בה לאחר טווח חיסכון של 6-10 שנים.
השקעות וחסכונות בשוק ההון ודירות להשכרה הם דוגמאות למשאבים כאלה. יש כמובן גם דוגמאות אחרות.
