דעה: הטעות הגדולה של משרד האוצר בנושא קרנות ההשתלמות

על פי טיוטת חוק ההסדרים, החל מ-1.1.2025 יוטל מס רווחי הון על קרנות ההשתלמות שיוחזקו שבע שנים. החוק מוחל גם ביחס לכספים שהופקדו לפני  ה-1.1.2025. 

בהנחה שלא יחול שינוי מהותי בחוק, מדובר בטעות קשה. את המחיר שלה ישלמו משקי הבית וכלכלת מדינת ישראל.

את הטעות הקשה סימנתי באדום בפיסקה הקודמת. 

תחשבו על אנשים שמחזיקים את קרן ההשתלמות שלהם 10 שנים או 20 שנים. 

הקרן צברה רווחים משמעותיים בשנים הללו ועד לחוק ההסדרים החדש הם היו פטורים ממס רווחי הון. 

אם הם יפדו את הכסף לפני 1.1.2025, הם לא ישלמו מס על הרווחים. 

אם הם יפדו את הכספים ב-1.1.2025 או אחריו, הם ישלמו 25% מס מהרווחים הריאליים. 

ברור לגמרי שכדאי להם לפדות את כל קרן ההשתלמות לפני ה-1.1.2025. 

כשמספר גדול של אנשים יפדו את כספיהם בבת אחת קרנות ההשתלמות יהיו בבעיה קשה. 

הגופים המנהלים אותן יצטרכו למכור נכסים פיננסיים שהושקעו לטווח ארוך יותר ולא נכון למכור אותם לפני ה-1.1.2025. 

מה יעשו החוסכים בכסף שיפדו?

אני יודע מה אני אעשה וגם אחרים שמנהלים היטב את כלכלת משק הבית שלהם יעשו. 

נשקיע את הכסף שנפדה מקרן ההשתלמות במסלול השקעה אחר. 

לצערי, זה לא מה שכולם יעשו. 

רבים ישתמשו בחלק מהכסף לצריכה שוטפת ולאו דווקא לצרכים חיוניים. 

החיסכון של אותם משקי בית יקטן משמעותית.  

האם כדאי להשקיע בקרנות ההשתלמות אחרי ה-1.1.25?

את התשובה לשאלה הזו אפשר לחלק לשתיים: שכירים ועצמאים. 

לשכירים עדיין יהיה כדאי לשלם לקרן השתלמות משום שהמעביד מפריש פי 3 מהשכיר לקרן ההשתלמות. 

עצמאים כנראה יפסיקו להפריש לקרן השתלמות. 

הם מפקידים בעצמם את הכספים ללא הטבות מס יש חיסרון לסגירת הכסף ל-6 שנים ללא יכולת למשוך אותו. 

הגמישות בנשיכה במסלולי השקעה אחרים מקנה להם יתרון על פני קרן ההשתלמות. 

פגיעה באמון המשקיעים

 זאת הבעיה הגדולה במיסוי רטרואקטבי של כספים שהושקעו בעבר בתנאים של פטור ממס על רווחי הון ועכשיו משנים את זה. 

משקיעים ישאלו את עצמם: מדוע שזה לא יקרה שוב בקרנות השתלמות ובאפיקי השקעה אחרים? למשל בחיסכון פנסיוני. 

המסקנה עלולה להיות להשקיע כמה שיותר בחו"ל וכמה שפחות בארץ. 

השורה התחתונה

משרד האוצר צריך להוציא מידית את המיסוי הרטרואקטיבי של קרנות ההשתלמות מטיוטת חוק ההסדרים. 

רומנטיקה במשרד האוצר: לשמור אמונים לאהובתך

כמה שזה יפה לאהוב. כמה שזה יפה לשמור אמונים לאהובתך. גם כשיש יפות ממנה. גם כשיש מוכשרות ממנה. גם כשיש חכמות ממנה. 
כשמדובר במערכת יחסים כזו בין גבר ואישה זה אולי דבר נפלא ומודל לחיקוי, אבל יש לי ספיקות האם האהבה הבלתי תלויה בדבר הזו היא אהבה ראויה כשמשרד ממשלתי אוהב דפדפן אינטרנט ישן ומלא פרצות אבטחה.  

 הרומן שעליו אני מדבר הוא רומן בין משרד האוצר לדפדפן Internet Explorer של חברת מיקרוסופט. 

את הפוסט האם במשרד האוצר שמעו על האינטרנט? כתבתי בשנת 2014. 
אחת הטענות שהופיעה שם זה שמשרד האוצר לא תומך באופן ראוי בדפדפנים שאינם Internet Explorer. 
לפוסט צרפתי תרשים של נתח שוק הדפדפנים בשנים 2008-2013. Intenet Explorer שלט בשוק בשנת 2008 אבל היה רק כ-30% מהשוק בשנת 2013.
משום מה במשרד האוצר לא התאימו את עצמם למציאות המשתנה.

ללכת עד הקצה

בשנת 2015 נפל דבר בשוק הדפדפנים. חברת מיקרוסופט החליטה להיפרד מהדפדפן הישן שלה והוציאה לשוק דפדפן חדש ששמו בעולם: Edge.

אבל גם במשרד האוצר של מדינת ישראל הלכו עד הקצה: הם שמרו אמונים לאהבתם ל-Internet Explorer. גם ב-Edge של מיקרוסופט, כמו בדפדפנים אחרים, גמלאי לא יכול לצפות בטופס 106 לשנת 2018. 

בהתחלה חשבתי שהגברת הנחמדה והמנומסת בסיוע הטכני של משרד האוצר, לא התעדכנה בשם הדפדפן העכשווי של מיקרוסופט כשהיא דיברה איתי על Internet Explorer.
הערתי לה על כך בנימוס.

בדיעבד התברר שחשדתי בכשרים. ב-Edge וב-Chrome בביתי לא ניתן לצפות בטופס 106 משנת 2018. 
ב-Internet Explorer במשרד האוצר לא הייתה לגברת בסיוע הטכני בעיה להציג אותו על המסך ואפילו לשלוח אותו אלינו בדוא"ל. 

הערת שוליים

לא רק הטכנולוגיה משתנה. גם המצב הכלכלי. אני מקווה שלפחות בנושאים כלכליים כן מתעדכנים במשרד האוצר ומתאימים את עצמם למציאות המשתנה.

ביטוח רכב: האם אנחנו במאה ה-20 או במאה ה-21?

כאשר מוכרים רכב חשוב לבצע כמה צעדים נלווים. סיפור אמיתי ששמעתי בתכנית "יהיה בסדר" בגלי צה"ל מדגים מה עלול להתרחש כשלא עושים אותם.

אדם מכר את מכוניתו לאחר ושכח להסיר אותה מהמנוי שלו לכביש 6. 
הקונה נסע בכביש 6 והמוכר שהרכב כבר לא היה ברשותו חויב באלפי שקלים.

כנראה שהמוכר קיבל הודעות חיוב בדואר ומשום מה ההודעה הזו לא הגיעה אליו. לחילופין קיבל הודעות בדוא"ל וההודעה הגיע לתיבת דואר זבל.
החברה המפעילה את כביש 6 דחתה את פנייתו להחזרת הכסף בנימוק שבחוזה שחתם עליו כתוב שעל המנוי להודיע לחברה על הפסקת מנוי לרכב. 

מה מבחין בין המאה ה-20 למאה ה-21?

ההבחנה החשובה לצורך עניינו עוסקת בתהליכים ובמסמכים. 
התהליכים במאה ה-21 הם דיגיטליים או אינטרנטיים. במאה ה-20 השתמשו במסמכים המקוריים ולא בהעתקים דיגיטליים. 
התהליכים היו הרבה פחות זריזים.

התהליך הפשוט של הפקדת צ'ק מדגים את ההבדלים. 
עד לפני מספר שנים התבצעה הפקדה רק באמצעות הצ'ק המקורי. המחזיק בצ'ק היה צריך לחתום עליו ולמלא פרטים. הוא היה צריך להביא אותו פיזית לסניף בנק או לעמדת שרות עצמי שבה אפשר לבצע הפקדה. 

היום ניתן לחתום ולמלא פרטים, כמו בעבר, אבל ניתן להפקיד את הצ'ק באמצעות אפליקציה בטלפון חכם. 
האפליקציה מצלמת את הצ'ק בשני צדדיו והמפקיד ממלא פרטים בדו- שיח דיגיטלי והטופס והתמונות נשלחים להפקדת הכסף.

רשימת תיוג לאחר מכירת רכב

בפסקה זו אציג את רשימת התיוג לפעולות הנדרשות לאחר מכירת רכב. 
בנוסף לפעולות אשתף אתכם בניסיוני לאחר שמכרתי את הרכב המופיע בראש פוסט זה לפני זמן קצר. 
לגבי כל פריט ברשימה אציין האם בוצע תהליך המתאים למאה ה-21 או תהליך המתאים למאה ה-20.

כביש 6 

כפי שהבנתם מהפתיח של הפוסט חובה להוריד מרשימת הרכבים שלכם בכביש 6 רכב שמכרתם.
נכנסתי לאזור האישי שלי באתר של כביש 6 ובקלות הסרתי את המכונית מרשימת הרכבים של משפחתי.

תהליך של: המאה ה-21

הנתיב המהיר

מה שציינתי בתחילת הפוסט ביחס לכביש 6 עלול לקרות לכם גם בנתיב המהיר ובנתיבי אגרה אחרים של אותה חברה.
עשיתי מנוי לנתיב המהיר למרות השימוש שלי בו זעום משיקולים כלכליים. 
נכנסתי לאזור האישי שלי באתר של הנתיב המהיר ובקלות הסרתי את המכונית מרשימת הרכבים של משפחתי.

תהליך של: המאה ה-21.

פנגו 

אם לא תסירו את הרכב מהמנוי שלכם בפנגו או סלופארק, הקונה עשוי לחנות ואתם תשלמו.
אני מנוי בפנגו בלבד. מי שמנוי בסלופארק או בשתיהן צריך לבצע תהליך דומה בסלופארק. 

נכנסתי לאזור האישי שלי באתר של הנתיב המהיר ובקלות הסרתי את המכונית מרשימת הרכבים של משפחתי.

תהליך של: המאה ה-21

ביטול כרטיסי תדלוק

לכל חברת תחנות דלק יש כרטיס תדלוק. הכרטיס הזה הוא מעין כרטיס אשראי לתדלוק ולתשלום חודשי במועד קבוע מראש. 
לאחר מכירת הרכב מומלץ לגזור לחתיכות קטנות את הכרטיס ובמיוחד את הפס המכיל מידע. זה מה שאני עשיתי.
מומלץ גם להודיע לחברה המנפיקה את הכרטיס. 

החשש הוא שאם הכרטיס יגיע לידיים אחרות מישהו עלול להשתמש בו.

תהליך של: שימוש במספריים אינו תלוי מאה 

תווים אזוריים ותווי כניסה לחניות

יש לדאוג לתווי חניה אזוריים ותווי כניסה למקומות בהם יש לכם אישורי כניסה. 

במקרה שלי הייתי זקוק לשני תווים כאלה באופן מהיר. אני גר בשכונת מלחה בירושלים. השכונה נמצאת במצור כאשר מתקיימים משחקי כדורגל באיצטדיון "טדי". 

הכניסה היא עם תוו תושב שכונה. פניתי לכתובת דוא"ל מתאימה בעיריית ירושלים בצירוף מסמכים סרוקים. כעבור כמה ימים קיבלתי תו בדואר.

תהליך של: המאה ה-21

באופן דומה אני זקוק לתו של בעל כרטיס ירושלמי המקנה הנחות. אחת ההנחות הרלוונטיות היא הנחה בחניה בירושלים. ביצעתי תהליך דומה לתהליך של קבלת תו תושב שכונה. 

בבדיקה גיליתי משהו שלא ידעתי. כאזרח וותיק מגיע לי תוו בחינם ולתקופה בלתי מוגבלת בזמן. התו טרם הגיע בדואר.

תהליך של: המאה ה-21

רישום אזרחים וותיקים בחניונים 

אם אתם אזרחים וותיקים, יש חניונים בקניונים שמקנים לכם 4 שעות חניה חינם במקום שעתיים. 

תהליך הרישום הוא ידני. אתם חונים בחניון. ניגשים למשרד עם מסמכי הרכב ותעודת אזרח ותיק. ומוסיפים את המכונית למערכת. בירושלים אני מכיר שני קניונים כאלה: קניון מלחה וקניון הדר. בקניון מלחה הייתי ממילא וביצעתי את התהליך.

תהליך של: המאה ה-20

לא ממש נורא. אתם עושים את זה רק כשאתם ממילא נמצאים שם. 

ביטול הביטוח על הרכב

כשאתם מבטלים את הביטוח שעשיתם לשנה אתם אמורים לקבל החזר של החלק היחסי של השנה שבו הרכב אינו בבעלותכם.
פניתי באמצעות דוא"ל לסוכן הביטוח שלי. צרפתי העתק אלקטרוני של העברת הבעלות לקונה בדואר ישראל. 
הסוכן כתב לי שהוא צריך את תעודת ביטוח החובה. סרקתי את ביטוח החובה ושלחתי. "אני צריך את המקור" ענה לי הסוכן. לדבריו משרד האוצר דורש את תעודת ביטוח החובה המקורית כתנאי לביטול הביטוח. 

הדרך היחידה לביטול הפוליסה היא להגיע למשרדו של הסוכן עם התעודה המקורית. 

תהליך של: המאה ה-20תהליך המחייב את המוכר לבזבז זמן לא מועט.    

האם לא הגיע הזמן להתעורר במשרד האוצר? 

בהנחה שסוכן הביטוח שלי צודק, מישהו צריך להתעורר במשרד האוצר ולעבור מהמאה ה-20 למאה ה-21. 

אין שום היגיון בתהליך הדורש את תעודת החובה הפיזית על מנת לבטל את הביטוח. 

לטעמי אפשר להסתפק בהעתק אלקטרוני של העברת הבעלות. לא ברור לי מדוע צריך גם תעודת ביטוח החובה. ביטוח החובה נקלט כבר במחשבי חברת הביטוח. לחברה ולסוכן יש גישה אליו. ייתכן שיש גם עותק פיזי במשרדו של הסוכן. 

לא צריך אפילו העתק אלקטרוני של תעודת החובה. מילא, אם עומדים על כך אפשר לצרף העתק אלקטרוני אבל תעודת ביטוח חובה מקורית? 

אם כולם יכולים לבצע תהליכים דיגיטליים ואלקטרוניים, אולי הגיע הזמן שגם אתם תאפשרו לאזרחים תהליכים כאלה?

שאלות ותשובות על הפרשה לחיסכון פנסיוני

האם כל מעביד חייב להפריש לפנסיה?

החל משנת 2008 מעבידים חייבים להפריש לפנסיה עבור כל עובד, למעט מקרים חריגים שיצוינו בהמשך. בנוסף מנוכה משכרו של העובד לחיסכון פנסיוני והמעביד צריך להפריש כסף לפיצויי פיטורים. 

מהו שיעור ההפרשה לפנסיה? 

מעביד - 6.5% 
עובד - 6%
פיצויי פיטורים - 6%
סך הכל: 18.5%

עבור אילו עובדים חובה להפריש לפנסיה? 

גברים מעל גיל 21.
נשים מעל גיל 20.

עבור אילו עובדים אין חובה להפריש לפנסיה? 

1. עובד שאין לו ביטוח פנסיוני לפני תחילת עבודתו אינו זכאי לפנסיה עבור ששת החודשים הראשונים של עבודתו.

2. עובדים חדשים מעל לגיל הפרישה המקבלים קצבת פנסיה. אם הם מקבלים קצבת אזרח ותיק של הביטוח הלאומי ואינם מקבלים קצבת פנסיה אחרת, יש להפריש עבורם לפנסיה.

האם עובד לפי שעות או לפי ימים זכאי להפרשה לפנסיה?

כן. העובד מקבל את התשלום אחת לחודש. המעסיק צריך להפריש לפנסיה כפי שהוא מפריש לעובד שכיר על בסיס חודשי.

ממתי מקבל עובד הפרשה לפנסיה?   

1. עובד שיש לו ביטוח פנסיוני מקבל הפרשה לקרן פנסיה החל מהמוקדם משני האירועים הבאים:

    א. סיום שלושה חודשי עבודה 

    ב. סיום שנת המס. 

הוא מקבל את ההפרשה רטרואקטיבית מיום תחילת עבודתו.

2. עובד שאין לו ביטוח פנסיוני קודם זכאי להפרשה אחרי שסיים לעבוד שישה חודשים. הוא אינו זכאי להפרשה רטרואקטיבית.

אם המעביד לא מעביר או לא מעביר בזמן את התשלום?  

1. לא לשלם פנסיה זו עבירה פלילית.

2. המעביד חייב להעביר את התשלום תוך המוקדים מבין שני התאריכים הבאים: 15 לחודש בו קיבל העובד משכורת או 7 ימי עסקים מהיום בו שולמה המשכורת.

3. איחור של 31 יום מהמועד בו היה מהעביד צריך לשלם את המשכורת נחשב להלנת שכר. העובד זכאי לפיצוי גם במקרה שהמשכורת עצמה שולמה בזמן.

איך יודעים שהמעביד העביר את הכסף לחיסכון הפנסיוני? 

לא מספיק לראות שהסכומים מופיעים בתלוש המשכורת. חשוב לוודא שהם מופיעים בדיווחים של חברת הביטוח או בית ההשקעות שמנהלים את החיסכון הפנסיוני שלכם.

להיכן יכול המעביד להפקיד את החיסכון הפנסיוני?  

המעביד יכול להפקיד לקרן פנסיה או לביטוח מנהלים או לקופת גמל.

האם יש הבדל בין המכשירים השונים לחיסכון פנסיוני?  

יש הבדלים מהותיים בין מכשירים שונים. קופת גמל אינה מחייבת מרכיב ביטוחי. בקרן פנסיה ובביטוח מנהלים יש מרכיב ביטוחי. קופת גמל אינה משלמת קצבת פנסיה חודשית בגיל הפרישה. לקראת הפרישה אפשר לצרף את סכום החיסכון בקופת גמל לחיסכון פנסיוני אחר המשלם קצבה חודשית.

האם אפשר לבטל את ביטוח החיים בקרן פנסיה?  

ביטול ביטוח החיים מגדיל את החיסכון משום שהסכום הכולל שמהעביד מעביר אינו משתנה.
יחידים ללא ילדים קטינים יכולים לבטל את ביטוח החיים. אם חס וחלילה ילכו לעולמם בטרם עת, ממילא אף אחד לא יקבל את סכום הביטוח.
נדרשת פנייה לחברת הביטוח או בית ההשקעות ומילוי טופס. צריך לבצע את ההליך הזה כל שנתיים, אחרת יהיה ביטוח חיים אוטומטי אחרי שנתיים.

מי מחליט לאיזה מכשיר חיסכון פנסיוני יופקד הכסף? 

העובד יכול לבחור להיכן יופקד החיסכון הפנסיוני שלו.

האם העובד יכול לבחור את החברה שתנהל את החיסכון פנסיוני שלו? 

כן. העובד יכול לבחור ועל המעביד לפעול בהתאם לבחירת העובד.  

מה הם השיקולים העיקריים בבחירת החברה שתנהל את החיסכון פנסיוני? 

תשואה - התשואה היא הרווח על השקעת כספי החיסכון. מעוניינים להגדיל אותה.
עמלות ודמי ניהול - תשלומים לגוף המנהל את החיסכון. מעוניינים להקטין אותם.
סיכון - מעוניינים להקטין אותו. 

השיקולים הם פשוטים אבל ההערכה המעשית שלהם עשויה להיות קשה ומורכבת.

מה הן קרנות פנסיה ברירת מחדל? 

קרנות הפנסיה עלולות לגבות דמי ניהול מקסימליים המותרים להן בחוק מעובדים שאינם חלק מקבוצת עובדים גדולה וחזקה. 
רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון עושה בכל שנה מכרז בין הגופים המנהלים קרנות פנסיה על מנת לבחור קרנות פנסיה ברירת מחדל. קרנות הפנסיה הנבחרות הן אילו שמציעות דמי ניהול נמוכים יותר. עובד חדש, שלא בחר קרן פנסיה, מצורף אוטומטית לאחת מהן. עובד חדש ועובד וותיק יכול לבקש להצטרף לאחת מהן.

האם בחירת חברה שתנהל את החיסכון פנסיוני היא לכל החיים? 

לא. ניתן לבקש לחסוך בחברה אחרת מהחברה בה חסכתם. ניתן לעבור לקרן פנסיה אחרת וניתן להעביר קופת גמל לניהול על ידי חברה אחרת.

האם ניתן לאחד חסכונות בקרנות פנסיה שונות? 

כן. עובד שמעבידים קודמים הפקידו עבורו בקרנות פנסיה אחרות יכול לבקש לצרף את החסכונות.


האם עצמאים חייבים להפריש לפנסיה? 

כן. החל מ-1 בינואר 2017 עצמאים חייבים להפריש לפנסיה. 

לאן עצמאים מפרישים לפנסיה? 

קרן פנסיה או ביטוח מנהלים או קופת גמל. 

כמה חייבים עצמאים להפריש לפנסיה? 

עד מחצית השכר הממוצע במשק - 4.45% מעל מחצית השכר הממוצע במשק - 12.55%.  

האם עצמאים חייבים כל חודש להפריש לפנסיה? 

לא. הם יכולים להפריש כל חודש או פעם ברבעון.

מידע נוסף

שאלות ותשובות אלו נכתבו בגלל מספר ליוויים פיננסיים של משפחות ויחידים בהם התברר שלא ידעו דברים בסיסיים בהקשר זה ולפעמים גם לא קיבלו את מה שמגיע להם.

ישנם מקורות מידע מלאים יותר, ובשונה מפוסט זה, גם מתעדכנים באופן קבוע.

מומלץ לגשת לאתר כל זכות ולאתרי רשות שוק ההון ומשרד האוצר.

להלן קישור לכמה דפים:

כל זכות - חובת ביטוח פנסיוני לעובדים

כל זכות - מדריך ביטוח פנסיוני כללי לעובד

מהן קרנות פנסיה נבחרות? 

משרד האוצר - פנסיה חובה לעצמאים: כמה להפקיד?

השימוש במידע בפוסט זה הוא על אחריות המשתמש. הוא אינו תחליף לייעוץ פנסיוני על ידי מומחים.




   

מינהלת הגמלאות: אז מדוע השרות כל כך גרוע?

חזון מינהלת הגמלאות
צולם במסדרונות המשרד במהלך המתנה

מינהלת הגמלאות היא יחידה במשרד האוצר, שתפקידה לטפל בפנסיונרים המקבלים פנסיה תקציבית משרות המדינה.
אני יוצא מהנחה שהחזון בתמונה לעיל הוא חזון ראוי והעובדים מנסים לממש אותו.
הפקידים גם אדיבים ומנומסים, אז מדוע בכל זאת השרות כל כך לא יעיל וכל כך גרוע?

ב-1 ביולי שנה זו מלאו לי 67 שנים. עבדתי שנים רבות בשרות המדינה עד שהמדינה החליטה להעביר את עובדי מלם מסטטוס של עובדי מדינה לסטטוס של עובדי חברה ממשלתית. בלית ברירה הפכתי לעובד חברה ממשלתית במקום עובד מדינה. את זכויות הפנסיה שלי בשרות המדינה הקפאתי. עכשיו הגיע הזמן לממש אותן ולקבל קצבה. 

במהלך הביקור שלי במשרדי היחידה הזו הופניתי לפקיד בקומה 4 שהפנה אותי לפקידה בקומה 5, ששלחה אותי בחזרה לפקידה בקומה 4. זו הפנתה אותי לפקידה בקומה 6 שעל פי דבריה מטפלת ב"פורשי מלם".
הפקידה בקומה 6 לא ידעה שזה תחום עיסוקה אבל ניסתה לעזור כמיטב יכולתה.

לסיכום
באתי עם שלושה נושאים פשוטים וברורים בהקשר של גמלת הפנסיה שאני צפוי לקבל בחודש הקרוב. קשה להציג אותם יותר ברור ממה שהצגתי. 
לאחד מהם קיבלתי תשובה עניינית לשניים האחרים לא ממש קיבלתי תשובה ראויה.

לשאלה מדוע השרות כל כך לא יעיל וכל כך גרוע יש תשובה: תהליכי העבודה גרועים. 

אני מקווה שפוסט זה יביא לשיפור תהליכי העבודה ופורשים בעתיד לא יצטרכו לפנות כל כך הרבה למינהלת הגמלאות.  

ניהול תהליכי עבודה (Business Process Management) 

התחום של Business Process Management או בקיצור BPM אינו זר לי. 
נתתי ייעוצים לארגונים בתחום זה. כתבתי פוסטים בבלוג שלי העוסק במחשבים על תחום זה והרציתי על הנושא הזה במסגרות שונות. 
פוסטים לדוגמה שכתבתי על BPM:

BPM Agility is a Must  

BPMS Next GTeneration: IBPMS   

Traditional Business Process Management Solution: Dead End or Reinvention? 

בפוסט האחרון המוזכר כאן תוכלו לראות תמונה משנת 1913 שמקורה בויקיפדיה: תמונה של פס הייצור במפעלי פורד. 

גם בהרצאות שלי על BPM בלימודי החוץ של הטכניון השתמשתי באותה תמונה. 
מה לתמונה העוסקת בעבודה לא ממוחשבת ולהרצאה על ניהול תהליכים ממוחשב באמצעות כלים ומתודולוגיות של BPM? 
מדובר שם בייעול דרמטי של תהליכי הרכבת מכוניות. תהליך של קרוב ל-20 שעות עבודה צומצם לתהליך של כשעתיים עבודה. 

התמונה הזו היא רק הפתיח להרצאה המראה את ההקשר העסקי של תהליכים.
בהמשך הבאתי דוגמאות של שינוי תהליכים באמצעות BPM שהביאו לתועלות מהותיות ומדידות לארגון. הארגונים היו ממגזרים שונים, למשל: בנקים, חברות ביטוח, חברת סלולר מובילה בשוק האמריקאי ועוד. 
כמובן שיש גם דוגמאות כאלה במגזר הציבורי.

המסקנה היא שאין די בחזון ובעובדים טובים. כשהתהליכים בארגון גרועים התוצאות יהיו בהתאם. 

תהליך מענה טכני לפניית לקוח

אין פשוט מזה: כשלקוח פונה אליכם ענו לו שקיבלתם פנייה והיא בטיפול. רצוי לענות לו באותו ערוץ בו הוא פנה אליכם: אם פנה בטלפון אז טלפנו. אם פנה בדוא"ל ענו באמצעות הודעת דוא"ל.

אם הוא פנה באמצעות דואר.... טוב יש בעיה בשרותי הדואר במדינת ישראל של העשור השני של המאה ה-21 ולכן מותר להשתמש בערוץ חלופי.

במינהל הגמלאות לא ממש ענו למרבית הפניות שלי בחצי השנה האחרונה.

כשכבר עונים: אולי כדאי לתת תשובה עניינית ובדוקה?  

מדוע פניתי כל כך הרבה פעמים וכל כך מוקדם (חצי שנה לפני)? לא פניתי כי היה לי משעמם. הייתה לי סיבה טובה.  גם לא הסתרתי את הסיבה הטובה הזו. ברוב הפניות בכתב ובעל פה הזכרתי את הסיבה הזו. אזכיר אותה גם כאן.

איני עובד מדינה מהשורה שעובר ישירות ממצב של עובד מדינה למצב של מקבל גמלת פנסיה. המדינה יודעת את מספר חשבון הבנק של עובד מהשורה אליו היא מעבירה משכורת כל חודש. במשרד בו הוא עובד יש גורמים אליהם הוא יכול לפנות בענייני פנסיה ובעניינים אחרים ויש גורמים שאולי פונים אליו בנושאים שונים.

אני במצב בו הקפאתי את זכויות הפנסיה שלי לפני כמה עשורים בתנאים מיוחדים, שנגזרו ממעבר כפוי משרות המדינה לחברה ממשלתית.
מינהלת הגמלאות אולי יודעת את הכתובת שלי, את מספר הטלפון שלי ואת כתובת הדוא"ל שלי רק משום פניותיי הרבות אליהם. מטיבם של ארגונים כאלה, שלא תמיד גורם א' יודע את פרטי הפונה לגורם ב', שיושב באותו משרד ואולי אפילו באותו חדר.
קרוב לוודאי שאינה יודעת פרטים כמו מספר חשבון הבנק הנוכחי שלי. 

לא תאמינו, אפילו השתתפתי בקורס הכנה לפרישה של נציבות שרות המדינה. זה היה קורס בו השתתפה אשתי לפני פרישתה המוקדמת  ואפשר היה לצרף בני זוג.
אחד המרצים היותר מוצלחים בקורס, שעבד אז בנציבות שרות המדינה, הסביר בפירוט את התהליך הטכני של הפרישה. הוא המליץ לטפל בזה כמה חודשים לפני הפרישה על מנת להקטין את ההסתברות  לטעויות.

בפניותיי הרבות הזכרתי את דבריו, הנכונים לגבי עובד מהמדינה בעומד לפרוש לגמלאות וקל וחומר שהם נכונים גלבי מישהו כמוני שהקפיא את זכויות הפנסיה שלו לפני מספר עשורים.

אז כשסוף כל סוף חזרה אלי עובדת של מינהלת הגמלאות באמצעות שיחת טלפון היא אמרה לי שלא להיות מודאג. אני מופיע ברשימה של המיועדים לקבל גמלת פנסיה חודשית. לשאלתי היא השיבה שאני לא צריך לעשות כלום.
התחלתי להיות יותר מודאג...

חשבון הבנק להעברת גמלת הפנסיה
היות שהנחתי בוודאות שלא ידעו לאיזה חשבון להעביר את הגמלה שלי, במקרה הפחות גרוע יעבירו אותה לחשבון שאליו נכנסה משכורתי כעובד מדינה אי שם בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת, החלטתי בכל זאת לעדכן את מינהלת הגמלאות ושלחתי להם את מספר החשבון שלי.

למוד ניסיון התקשרתי על מנת לוודא שקיבלו אותו. הגברת שענתה לשיחת הטלפון  הבטיחה שתוך 48 שעות יתקשר אלי חשב.
אחרי 72 שעות, כשכבר ניסחתי בראש את המכתב הרשום שאשלח להם, התקשרה עובדת אחרת של מינהלת הגמלאות היא אמרה לי שלא מספיק שהעברתי את מספר חשבון הבנק, עלי להחתים את הבנק על טופס.
היא עמדה בהבטחתה לשלוח אלי טופס ריק.
תוך 3-4 שעות היא קיבלה בחזרה טופס חתום על ידי הבנק ועל ידי.
עכשיו אתם בוודאי מבינים את כותרת הפסקה "כשכבר עונים: אולי כדאי לתת תשובה עניינית ובדוקה?".
נדמה לי שאתם מבינים גם מדוע הייתי מודאג מהתשובה הלא נכונה שקיבלתי ותוארה באותה פיסקה.
לא הייתה לי ברירה אלא להגיע למשרד בשעות הקבלה, כפי שתארתי בתחילת הפוסט.

סימולטור ותלוש חכם

התלוש אולי חכם. אני לא בטוח שאלו שבנו את התהליך חכמים. מה שנכון לגבי התלוש החכם נכון גם לגבי הסימולטור של השכר. 
בעידן המודרני אנשים רוצים גישה לנתונים באמצעות האינטרנט ן/או אפליקציה של טלפון חכם.
תלוש חכם אמור לענות על הצורך הזה. הבעיה היא שאת הקוד לגישה לשניהם לוקחים מהתלוש האחרון שמקבלים, כלומר: עד שלא מקבלים תלוש גמלה באמצעות הדואר אין למקבל הגמלה גישה לתלוש החכם ולסימולטור.

ברמת התפקוד הנוכחית של דואר ישראל סביר להניח שהגמלאי הטרי יקבל את התלוש לכל המוקדם באמצע החודש. את התשלום עצמו יקבל לחשבון הבנק ביום הראשון של החודש או ביום האחרון של החודש הקודם. עד אז הגמלאי אינו יכול לבדוק האם קיבל את מה שהיה אמור לקבל. אם יגלה טעויות, ובדרך כלל טעויות הן לרעת הלקוח, יוכל לפנות למנהלת הגמלאות במועד שספק אם יוכלו לתקן אותן לפני תשלום החודש השני לקבלת הגמלה.

באופן ספציפי במקרה שלי, בגלל ההקפאה והתנאים המיוחדים, ההסתברות לטעויות גדולה יותר.
אל תשכחו שגם בימים הטובים ביותר של הדואר השרות שלו בחודשים יולי ואוגוסט היה גרוע במיוחד. את הדוורים הקבועים שהיו בחופשה החליפו אחרים, שלא בהכרח ידעו לשים דברי דואר בתיבה הנכונה. גם עובדים אחרים בשלבי המיון וההכנה לחלוקה הם במקרים רבים בחופשה. 

לבעיה הזו יש שני פתרונות פשוטים:

1. סיסמת גישה לתלוש החכם ולסימולטור שלא באמצעות תוכן המופיע בתלוש הראשון
היא יכולה להיות גם מסוג One Time  Password בראשי תיבות OTP. זהו קוד הנשלח באמצעות הודעת SMS לטלפון סלולרי.  

2. משלוח התלוש הראשון גם באמצעות דוא"ל
אולי זה רעיון לא רע גם להמשיך לשלוח אותו רק בדוא"ל למי שירצה את זה, כפי שעושות למשל חברות כרטיסי האשראי. חוסכים עלויות נייר וכריתת עצים ביערות הגשם.

לחסוך טעויות ידועות מראש?

בעצם למה לא? מהלקוח (במקרה זה הגמלאי) ייחסכו זמן, ריצות ומעט כסף. גם מהפקידים ייחסך זמן שיוכלו לנצל אותו באופן יעיל יותר. 
זה היה הרעיון שלי בהקשר של אחד הרכיבים הפנסיוניים כאשר הגעתי למשרדי מינהלת הגמלאות.
לכמה מחבריי לעבודה במלם ההיסטורית, שהתחילו לקבל גמלת פנסיה מהמדינה מספר חודשים לפני, לא שולם אחד הרכיבים. לא מדובר באנשים טיפשים. הם גילו את הטעות ופנו למינהל הגמלאות שתיקן את הטעות.
בהקשר של אותו רכיב הטעות הייתה עקבית: במדגם הקטן שהייתי איתו בקשר אף לא אחד קיבל את הרכיב הזה בגמלה הראשונה שקיבל.
כשהבנתי שאיני יכול לקבל גישה לתלוש חכם או לסימולטור, ביקשתי שעובדי מינהלת הגמלאות יבדקו האם אני אקבל את הרכיב בגמלה הראשונה שלי. במידה שלא, שיתקנו את הטעות מראש.

התשובה שקיבלתי הייתה שהעובדים אינם יודעים אילו רכיבים יכללו בגמלה. אוכל לבדוק את זה רק אחרי שאקבל גמלה ראשונה.
מתי אוכל לבדוק?
את התשובה קיבלתם פסקה "סימולטור ותלוש חכם" לעיל. 

תהליך פרואקטיבי: פנו ללקוח ביוזמתכם

לא מדובר במודלים מורכבים של פיזיקה גרעינית או אינטליגנציה מלאכותית. מדובר בדבר פשוט. הראייה החותכת לכך היא, שאפילו המוסד לביטוח לאומי של מדינת ישראל מבצע את זה.

במקום שמי שאמור לקבל פנסיה יפנה אל המינהלת, כפי שאני עשיתי מספר רב של פעמים במשך חצי שנה, המינהלת תשלח לו מכתב מספר חודשים קודם.
במכתב תציין מתי הוא צפוי לקבל גמלה ומה עליו לעשות על מנת להיערך לזה, למשל: למלא את הטופס המצורף ולהחתים את הבנק ואז להחזיר אותו למינהלת הגמלאות.  

כמה הערות בהקשר זה:

1. ייתכן שנעשה משהו ברוח זו במשרד ממשלתי זה או אחר בהתייחס לעובדי המשרד. זה וודאי לא נעשה לגבי אלה שהקפיאו את זכויות הפנסיה שלהם ואינם עובדים במשרד ממשלתי.

2. את המידע הזה אפשר לשים באופן מסודר גם באתר האינטרנט של מינהל הגמלאות.

3. את הקישור או את המידע אפשר לשלוח באמצעות דוא"ל לאנשים, שכמוני פונים אל המינהלת.

הערת שוליים

במדינת ישראל שרות גרוע הפך לנורמה. גם בסקטור הפרטי. חלק מ"נבחרי הציבור" כנראה מעדיפים שהציבור יקבל שרות גרוע. אני מדבר על חוק חדש שמגדיל את זמן ההמתנה הטלפוני לנציג שרות מ-3 דקות ל-6 דקות. לפרטים קראו את מה שכתוב בקישור המצורף: הכנסת אישרה אמש את הכפלת זמן ההמתנה במוקדי שרות ל-6 דקות.

המזרח התיכון הפרוע של הביטוחים: מקרה אישי

פיל סוואנה אפריקאי.
מקור התמונה: ויקיפדיה

צפרדע. מקור התמונה: ויקיפדיה

בפוסט: המזרח הפרוע של הביטוחים: ביטוח אחריות מקצועית, תיארתי כיצד המבוטחים נתונים לחסדיהם של חברות הביטוח וסוכני הביטוח, כאשר מדובר בביטוח לא סטנדרטי. בפוסט: המזרח התיכון הפרוע של הביטוחים: מדוע איני מעונין בביטוח אחריות מקצועית?, הסברתי מדוע בראיה של ניהול סיכונים אינני מעונין בביטוח אחריות מקצועית על יעוצים בתחום טכנולוגיית המידע. 

בפוסט הזה, אספר לכם מה שקורה כששני הקוים האלה מצטלבים, כלומר: דורשים ממני לעשות ביטוח אחריות מקצועית כתנאי לקבל עבודת ייעוץ בתחום מערכות המידע, לאחר שזכיתי במכרז.

לאחר שזכיתי במכרז במשרד ממשלתי

השלב הבא היה חתימת חוזה. אני קורא חוזים במלואם לפני שאני חותם עליהם. גם לקוראים אני ממליץ לנקוט במדיניות דומה. ברור לי שקריאת חוזה במלואו זו מטלה קשה שרבים אינם מסוגלים לעמוד בה. 

לאלה שאינם מסוגלים לקרוא את כל החוזה, אני ממליץ לפחות לקרוא כותרות וחלקים שנראים לכם חשובים.

כבר היו כאלה שנזפו בי קשות על כך שחוזה שמתאים לכולם לא מתאים לי, אחרי שביקשתי לשנות סעיפים דרקוניים חד-צדדיים בחוזה.

היו גם כאלה ששינו את החוזה ונמנעתי מהפסד כספי לא קטן, לו היה החוזה נשאר כפי שהוא. 

היו גם כאלה שויתרתי על עבודה איתם, משום שלא היו מוכנים לשנות סעיפים לא הוגנים ולא הגיוניים בחוזה.

אחרי שקראתי את החוזה עם אותו משרד ממשלתי, ביקשתי בכתב לשנות שני סעיפים, שלדעתי אינם סבירים.

הסעיף הראשון: היועץ אשם תמיד

את האבסורד בסעיף הזה, המחשתי באמצעות תרחיש קיצוני: לו, חס וחלילה, השרה של אותו משרד הייתה נופלת במדרגות ונפגעת, המשרד היה יכול לדרוש ממני לפצות אותו על פי הסעיף הזה.

להזכירכם עיסוקי היה ייעוץ במערכות מידע, שאין שום קשר בינו לבין מצב המדרגות או מצבה הבריאותי של השרה.

לא שחשבתי שיתבעו אותי במקרה כזה, אבל כל תרחיש שהוא בתחום קרוב יותר לעיסוקי, שאין שום קשר בין עבודתי ובינו או שיש קשר אבל אין צל של ספק, שהאחריות היא של גורם אחר, עלול להוות עילא לתביעה נגדי.

מהלשכה המשפטית של המשרד ענו לי שאני צודק: הסעיף גורף מדי אבל... הם אינם יכולים לשנות אותו כי הלשכה המשפטית של משרד האוצר הכתיבה אותו לכל משרדי הממשלה. 

את הצפרדע הזו החלטתי לבלוע בלית ברירה. הנחתי שכפי שלא תבעו אותי במשך 30 שנה, לא יתבעו אותי גם במשרד ממשלתי זה. 

אם יתבעו אותי ותהיה לי אשמה כלשהי (תסריט בהסתברות אפסית), אחזיר חלק מכיר או את כל שכרי.

אבל אם יתבעו אותי ללא הצדקה, גם כן תסריט בהסתברות אפסית, אשכור את שירותיו של עורך דין ואלחם על שמי הטוב.

בתסריט הפחות גרוע לתביעה, יסירו אותה אחרי שעורך הדין יכתוב מכתב. לי זה יעלה סכום כסף לא גדול.

בתסריט האחר יבזבזו את זמני ואת כספי משלם המיסים הישראלי ובסוף יפצו אותי על זמני וגם על עוגמת הנפש והפגיעה בשמי הטוב.

את שכר הטרחה של עורך הדין ישלמו התובעים.

הסעיף השני: ביטוח אחריות מקצועית

גם את הסעיף הזה סרבו להוריד. ניחשתם, הנימוק היה אותו נימוק: הלשכה המשפטית של משרד האוצר חייבה את כל משרדי הממשלה להוסיף את הסעיף הזה לכל התקשרות עם יועץ או מבצע עבודה. מאוחר יותר סיפר לי סוכן ביטוח, שגם קבלן שזכה במכרז לתליית מודעות חויב לבטח את עצמו בביטוח אחריות מקצועית.

היות שמעולם לא ביטחתי את עצמי בביטוח אחריות מקצועית והיות שהייתי זקוק לשכר עבור עבודתי כיועץ עצמאי, החלטתי לבלוע גם את הצפרדע הזאת.

מייעוצים קודמים הכרתי היטב את הדינמיקה שבין אנשי האוצר לאנשי משרדי ממשלה אחרים בנושאים כאלה: אין לי שום סיכוי לשנות את הסעיף הזה, גם אם המשרד יחליט להילחם במשרד האוצר.

צפרדע או פיל?

כשפניתי לסוכני ביטוח על מנת לעשות ביטוח אחריות מקצועית, התברר לי שהעלות גבוהה באלפי שקלים מהעלות שהערכתי.

הסברתי לסוכני הביטוח שאני דומה לנהג שנוסע 30 שנה על הכביש ומעולם לא נתבע (אני במקצוע הזה יותר מ-30 שנה ומעולם לא תבעו אותי, כפי שקראתם בפוסט הקודם) ולכן אני צריך לשלם תעריף מופחת. 

הסיכון של חברת הביטוח במקרה שלי הרבה יותר קטן.

התשובות שקיבלתי:

1. אין דומה ביטוח אחריות לביטוח רכב

יש לנו ניסיון רב בביטוח רכב ולכן חברת הביטוח יודעת להעריך את הסיכונים ולכמת את הפרמיות בהתאם. ביטוח אחריות מקצועית פחות נפוץ ופחות מוכר ולכן הסיכון שלנו גדול יותר. אין לנו שמץ של מושג מה המשמעות של זה, שלא תבעו אותך במשך 30 שנים.

2. אנחנו לא יודעים מה זה יועצי מערכות מידע ולא ביטחנו אנשים כאלה

מבוטחי האחריות המקצועית שלנו היו רופאים או עורכי דין. לגבי מקצועות אלה יש לנו איזשהו קנה מידה.

אנחנו לא יודעים מה זה יועצי מערכות מידע, איזו הכשרה פורמאלית נדרשת לעסוק במקצוע כזה? האם יש התמחויות בתחום? מה המשמעות של ניסיון בתחום?

בגלל חוסר הידיעה, הסיכון שלנו גדול יותר ולכן התעריף גבוה יותר.

השורה התחתונה: אנחנו במזרח התיכון הפרוע. אתה נאלץ לבטח את עצמך. אנחנו נגבה סכום גבוה בגלל זה ובגלל, שלחברות הביטוח אין שמץ של מושג מה המשמעות של ביטוח אחריות מקצועית במקצוע, שאינו רפואה או עריכת דין.

מזל

"גרם מזל = קילו שכל". גם במקרה המתואר כאן הפתגם הזה עבד. אחד הסוכנים שפניתי אליו היה סוכן הגון ובעל השפעה בחברת הביטוח איתה עבד. היה לו כמובן אינטרס, שאמשיך לעבוד איתו במגוון רחב של ביטוחים, שעשיתי אצלו בתחומים אחרים.

שילמתי הרבה כסף לביטוח אחריות מקצועית, אבל בלעדיו זה היה עולה לי עוד כמה אלפי שקלים.

הערת שוליים

זו הייתה הפעם הראשונה והפעם האחרונה שעשיתי ביטוח אחריות מקצועית בתחום של ייעוץ במערכות מידע. חברות פרטיות גמישות יותר ממשרדי הממשלה. הן מצאו דרך לבטח אותי בסכום אפסי שספגו, אחרי שביקשתי למחוק את הסעיף הזה מחוזים שקראתי.

המודל הצ'יליאני בחיסכון הפנסיוני

הממל של צ'ילה.
מקור התמונה:ויקיפדיה

בימים אלה קיבלתם או תקבלו מכתבים מהגופים בהם אתם חוסכים לפנסיה על שינויים במסלולי החיסכון.

כך למשל, חלק מקופות הגמל יהפכו לקופות גמל המיועדות לבני 50 ומטה, לכאלה המיועדות לבני 50-60 ולכאלה המיועדות לבני 60 ומעלה.

אלה שלושה מסלולים חדשים שקבע אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר. המסלולים הם ביטוי לשינוי רגולטורי ביחס לחיסכון פנסיוני, שיהיה תקף החל מתחילת ינואר 2016. ישראל הולכת בעקבות צ'ילה ומנסה להתאים את מסלול החיסכון הפנסיוני לגיל החוסך.

מודל החיסכון הפנסיוני הצ'יליאני

מודל החיסכון הפנסיוני הצ'יליאני יוצא מהנחה, שהרגישות של אנשים בגיל הקרוב לפנסיה לתנודות קיצוניות בשוק ההון, גדולה יותר מאשר הרגישות של צעירים.

קחו דוגמה קיצונית (ולא כל כך ריאלית) של שני חוסכים פנסיוניים שהחליטו לשים את כל חסכונותיהם במסלול מנייתי. האחד פורש לפנסיה בעוד חצי שנה והשני בן 25.

למזלם הרע של השניים, בחצי השנה הבאה "נפלה" הבורסה ב-20%. 

בהנחה הסבירה, שמנהל החיסכון הפנסיוני לא השיג תשואה טובה יותר מהממוצע בבורסה, החוסך שפורש לפנסיה, איבד 20% מקצבת הפנסיה החודשית שלו לכל חייו.

בן ה-25 נפגע, אם בכלל, כנראה הרבה פחות. הבורסה עוד תעלה ותרד הרבה פעמים עד שיקבל את גמלת הפנסיה שלו.

נרחיב את הדוגמה בשישה חודשים קדימה. נניח לרגע שהבורסה עלתה ב-20% באותה חצי שנה נוספת.
חברו של הפורש לפנסיה שיפרוש חצי שנה אחריו יקבל כ-20% יותר ממנו (זו הערכה גסה ולא חישוב מדויק, שצריך להביא בחשבון גורמים כמו החיסכון הפנסיוני של חברו של הפורש בחצי השנה שאחרי הנפילה). הצעיר כבר כיסה את הפסדיו.

מודל החיסכון הפנסיוני הצ'יליאני מבצע ניהול סיכונים.

הוא מקטין את הסיכונים של החיסכון הפנסיוני של אנשים בגיל המתקרב לפנסיה ומגדיל את הסיכונים של אנשים צעירים. 

קרוב לוודאי, שאם מרבית החיסכון הפנסיוני של אותו ביש מזל, הפורש בחודש של ירידות דרמטיות בבורסה, היה מושקע בפיקדונות ובאגרות חוב, הפנסיה שלו הייתה נפגעת פחות. 

מדוע אצל צעירים מוכנים לקחת סיכון גדול יותר?

סיכון היא מילה שמאייתים באופן קרוב מאד למילה סיכוי. כשלוקחים יותר סיכונים לפעמים מרוויחים יותר. זמן השקעה ארוך מאפשר לקחת סיכון גדול יותר ובמקרים רבים גם להרוויח יותר.

מחקרים מראים כי מי שהשקיע בבורסה לטווח זמן ארוך הרויח והרבה. אם אתם עושים אקסטרפולציה לעתיד וחושבים שזה יהיה כך גם בעתיד, זה על אחריותכם, אבל הסבירות לכך גבוהה.

האם מסלול תלוי גיל פותר את בעית החיסכון הפנסיוני בישראל?
יש היגיון מסוים בהקטנת הסיכונים בגיל מבוגר ובהגדלתם בגיל צעיר. ההנחה היא שכמו שמרבית החוסכים הפנסיוניים מקבלים את המסלול הכללי, שהוא ברירת המחדל ואינם מבקשים לעבור למסלול אחר, גם במקרה של מסלול תלוי גיל, מרבית החוסכים ישארו במסלול ברירת המחדל שלהם, קרי: מסלול תלוי גיל.

זה אינו פותר את הבעיות של דמי ניהול גבוהים ושל השקעות לא תמיד מוצלחות של מי שמנהלים את הכסף. 
זה אינו פותר את הבעיות, שאינן בשליטת הגופים המנהלים את החיסכון הפנסיוני, כמו הריבית הנמוכה באופן חריג בעולם. 

מה יהיה הצעד הבא?
הניחוש שלי הוא שאחרי שניתן יהיה לזהות את טווח הגילים של מרבית החוסכים במסלול, אגרות החוב המיועדות (אגרות חוב ממשלתיות עם תשואה מובטחת גבוהה יחסית, המהוות מרכיב בהשקעות של מנהלי החסבונות הפנסיוניים) יהיו מיועדות למסלולים מסוימים: המסלולים של החוסכים בגיל מבוגר בהם מנסים לשמור על יציבות התשואה.

במסלולים האחרים או שהם לא יהיו חלק מההשקעה או שהאחוז שלהם מכלל הההשקעה יקטן ו/או שהתשואה המובטחת תהיה קטנה יותר.

שימו לב זה רק ניחוש שלי. כדאי לבדוק אם ניחשתי נכון בעוד שנתיים.

מה יעשו הגופים המנהלים חסכונות פנסיוניים החל מ-1 בינואר?
כל הפקדה חדשה בחיסכון פנסיוני תופקד אוטומטית במסלול תואם גיל. הגופים המנהלים חיסכון פנסיוני יכולים להפוך מסלולים קיימים למסלולים המיועדים לקבוצת גיל מסוימת. לכאורה אתם יכולים למצוא גם כספים שהפקדתם בעבר במסלול תלוי גיל בלי שביקשתם את זה. אני מניח שמנהלי החסכונות הפנסיוניים, ישאלו אתכם במקרה כזה: האם להשאיר את הכסף במסלול זה או להעבירו למסלול אחר שתבחרו בו?
תעקבו אחרי זה משום שההנחה שלי עלולה להיות שגויה.

מה אתם יכולים לעשות?
אינכם חייבים להפקיד את כספכם במסלול תלוי גיל. זכותכם לקבוע באיזה מסלול יופקד כספכם. אבל אם אינכם מעוניינים במסלול תלוי גיל, עליכם לתת הוראה כזו למי שמנהל את החיסכון הפנסיוני שלכם.

מה כדאי לכם לעשות?
מי שצפה במצגת שלי על ניהול סיכונים אליה אני מפנה מהפוסט: הכל סיכונים: הסיכונים המלווים אותנו וההתמודדות איתם, מבין שניהול סיכונים הוא אישי. במצגת הבאתי דוגמה של בחור צעיר ונשוי עם ילדים קטנים שאינו צריך לעשות ביטוח חיים, משום שאין לו סיכון (הוריו העשירים רכשו עבורו חמש דירות שהוא משכיר) ודוגמה של בחור רווק ללא ילדים שצריך לעשות ביטוח חיים (הוא תומך בהוריו הפנסיונריים העניים).

סוכן ביטוח ממוצע היה ממליץ אוטומטית לבחור הצעיר הנשוי עם ילדים לעשות ביטוח חיים על סכום גבוה.
אם מדובר בסוכן הוגן, במקרים רבים היה חושב שרווק אינו צריך ביטוח חיים, משום שאין לו אישה או ילדים.

ברוב המקרים זו המלצה סבירה.
הדוגמאות שבחרתי מאד לא שכיחות, אבל הן מדגימות היטב את ההיבט הספציפי של ניהול סיכונים.

גם ניהול סיכונים בהקשר של החסכונות הפנסיוניים הוא אישי. 
בהרבה מקרים המסלול תלוי גיל תואם את מה שצריכים החוסכים, אבל יש לא מעט מקרים אחרים.

משרד האוצר באינטרנט: לא יודעים, לא לומדים ולא קוראים

בחודש יולי בשנת 2014 כתבתי פוסט שכותרתו: האם במשרד האוצר שמעו על האינטרנט?. הפוסט עסק בניהול הלא מוצלח של אתר האינטרנט של משרד האוצר. כנראה שאף אחד במשרד האוצר לא קרא את הפוסט שלי. גם היום ממשיכים לנהל את אתר האינטרנט של רשות המיסים באופן לא מוצלח במיוחד. 

זה לא אישי. הם כנראה לא קראו רק את מה שאני כתבתי.

הם כנראה גם לא קראו אינספור מחקרי שוק, שבהם התברר ש Internet Explorer, הדפדפן של מיקרוסופט, כבר אינו שולט ביותר מ-90% משוק הדפדפנים ונתח השוק שלו קטן מנתח השוק של Chrom, הדפדפן של גוגל, ולכן בשונה מאתרי אינטרנט אחרים אינם מאפשרים עבודה באמצעות דפדפנים כמו:

Chrom, Mozila Firefox ו-Safari. 

הם כנראה גם לא קראו מאמר שפרסם ידידי, דוד שי, שכתב על הקישורים השבורים באתר משרד האוצר. באתרים אחרים מקובל למחוק או לשנות קישורים לדפים שנמחקו. על פי המאמר, המלווה במספר רב של דוגמאות, במשרד האוצר, מחקו דפים והשאירו קישורים. הקישורים שנשארו הובילו לדף שאינו קיים ולכן הם נקראים קישורים שבורים.

מה קרה עכשיו?

כהרגלי, נכנסתי ב-14 לחודש מרץ בשעות הלילה, לאתרי האינטרנט של ביטוח לאומי ורשות המיסים על מנת לשלם כעצמאי תשלום לביטוח לאומי, מקדמות מס הכנסה ומס ערך מוסף. שלא כהרגלי לא הצלחתי לשלם מע"מ.

המערכת הודיעה לי שאיני חייב לשלם מע"מ.  זה נראה לי לא סביר. ב-15 לחודש ניסיתי שוב. קיבלתי שוב את אותה הודעה. שמרתי את הדף עם הודעת השגיאה והתייעצתי עם רואה החשבון שלי, אליו שלחתי את הדף עם ההודעה. 

הוא אמר לי שני דברים:

1. אתה בוודאות חייב לשלם מע"מ.

2. אני לא מצליח להיכנס לאתר האינטרנט.

פניתי לכתובת הדוא"ל המופיעה באתר רשות המיסים ותיארתי את הבעיה.

תשובה ראשונה: שינינו את הדף ואת כתובתו

קיבלתי תשובה שדף האינטרנט אליו נכנסתי, כבר אינו דף האינטרנט באמצעותו מדווחים ומשלמים (בחיפוש של גוגל, מצאתי דווקא את הדף שאינו תקף). קיבלתי גם את כתובת הדף החדש באתר.

נפלאות הדף החדש

באמצעות ה-Internet Explorer של מיקרוסופט נכנסתי לדף החדש. הכל עבד תקין עד ש...לחצתי על תשלום. במקום להעביר אותי לדף בו אני בוחר אמצעי תשלום ומזין את הפרטים, הגעתי להודעת שגיאה: "הדף שחיפשת לא נמצא" (הניסוח של ההודעה שלי. המסר זהה למסר שקיבלתי).

לא התעצלתי ושלחתי שוב הודעת דוא"ל. כשלא קיבלתי תשובה שלחתי שוב הודעה. ציינתי שאני מומחה מחשבים עם ניסיון של כמה עשרות שנים ושאני מאבחן את מה שקורה כבעיה באתר שלהם.

תשובה שנייה ב-18 למרץ: האם עכשיו זה תקין?

היום קיבלתי שוב תשובה: האם עכשיו זה תקין? נכנסתי לאתר והצלחתי לשלם. המזל שלי שעד 19 לחודש אפשר לדווח ולשלם. לו זה היה קורה ב-20 לחודש, קרוב לוודאי שהיו מטילים עלי קנס "צנוע" של כמה אלפי שקלים, על איחור בתשלום.

מה הבעיות?

1. כשמשנים כתובת דף אינטרנט לשירות בו משתמשים הרבה אנשים מקובל להודיע להם. אפשר לשים הודעה כזו, עם קישור לדף החדש, בדף הכניסה לאתר, בדף הכניסה לחלק של מס ערך מוסף באתר ואולי בעוד כמה דפים שהשימוש בהם שכיח במיוחד.

2. חשוב למחוק את הדף הישן, שממילא נותן הודעה שגויה במקום שירות.

3. כפי שציין דוד שי בצדק במאמרו, שנו גם את הקישורים על מנת שיצביעו לדף החדש ולא יישארו קישורים שבורים.

4. מאז שהתחלתי לתכנת בתחילת שנות ה-70 של המאה הקודמת, היה מקובל לעשות ניסויים לקוד חדש שמפתחים, על מנת לוודא שהוא עובד באופן בו ציפו שיעבוד. 

יש  לי רושם שהמתודה של לנסות קוד שפיתחת, התחילה הרבה לפנות שנות ה-70 והיא קיימת גם היום.

מן הראוי היה לעשות ניסויים לפני שהעלו את הדף החדש לאתר האינטרנט. 

השיטה של איתור בעיות בקוד באמצעות הודעות דוא"ל של משתמשים, שלא הצליחו להשתמש בשירות, נראית לי פחות מוצלחת.

5. אם לא עשיתם ניסוי, אולי כדאי לעשות ניסוי, לפני שעונים למי שכתב לכם הודעת דוא"ל. השיטה של איתור בעיות בקוד באמצעות הודעות דוא"ל של משתמשים שהצליחו להשתמש בשירות באופן חלקי ונכשלו בחלק החשוב ביותר של השירות, נראית לי פחות מוצלחת.