‏הצגת רשומות עם תוויות טכניקות לניהול סיכונים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות טכניקות לניהול סיכונים. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 22 במרץ 2019

האם ביטוח הוא ניהול סיכונים?



פוסט זה בסדרת הפוסטים על ביטוח הוא אולי הפוסט החשוב ביותר בסדרה. יש לו השלכות מעשיות משמעותיות. 

ניהול סיכונים מכסה מגוון רחב וגדול של מצבי אי וודאות. זה מתחיל בניהול סיכונים פשוטים של חציית כביש. 
בשביל לנהל סיכון של חציית כביש לא זקוקים לתקנים לניהול סיכונים, לא זקוקים לעקרונות לניהול סיכונים ולא זקוקים לתהליך מסודר של ניהול סיכונים. 

בקצה השני של הסקלה נמצא ניהול סיכונים בחברות גדולות, ארגונים גדולים או מדינות. מדובר בנושא מורכב ביותר.

להלן כמה הבהקים בהקשר לניהול סיכונים מורכב:

1. יש להתייחס למספר רב של סיכונים מסוגים שונים.  

2. יש לבצע תהליך מסודר ושיטתי של ניהול סיכונים.

3. ניהול סיכונים הוא דינאמי, מתמשך ואיטרטיבי.
נדרשת הערכה תקופתית חוזרת של סיכונים וטיפול בהם. נדרשת הערכה חוזרת במקרה של התרחשות אירועים משמעותיים.

4. ניהול סיכונים אינו מנותק מניהול היבטים אחרים בארגון. הוא צריך להשתלב עם המטרות והיעדים של הארגון.

5. נדרש שיתוף של בעלי תפקידים בארגון ושל אנשים רלוונטיים מחוץ לארגון, כגון: שותפים עסקיים ולקוחות.

6. נדרשת היערכות ארגונית וקביעת בעלי תפקידים בתחום ניהול סיכונים כגון: CRO) Chief Risk Officer).

7. עשוי להידרש שימוש בטכניקות לניהול סיכונים.

8. כמעט תמיד תתקבל החלטה מודעת להשאיר סיכונים ללא טיפול.
בחלק מהמקרים זו החלטה לא לטפל כלל בסיכון ובמקרים אחרים זו החלטה לא לטפל בסיכון השיורי (Residual Risk) אחרי שטיפול לא טיפל באופן מלא בסיכון.

ניהול סיכונים מורכב עשוי לחייב שימוש בתקנים לניהול סיכונים כמו ISO 31000. הוא עשוי לחייב שימוש במתודולוגיות ובנהלים, הדרכת עובדים, הקצאת תקציב ייעודי, קביעת עדיפויות ועוד.


היכן על הרצף של ניהול סיכונים פשוט - מורכב נמצא ביטוח?

בפסקה זו, ובפסקאות הבאות, איני מתייחס לביטוח של עסקים גדולים או קטנים. אתייחס לביטוח בהקשר של משפחות או יחידים.
נדמה לי שניהול סיכונים של עסקים נמצא על הרצף במקום מורכב יותר מאשר ניהול סיכונים של כלכלת המשפחה.
טענות המראות כי ביטוח של יחיד או משפחה הוא ניהול סיכונים מורכב תקפות גם לגבי ביטוח של עסקים.


מי צריך לנהל את הסיכונים הכלכליים של משפחה?

לפני שדנים בנושא זה צריך לשאול: מי אחראי על ניהול סיכונים בכלכלת המשפחה? 
שני דברים ברורים לגמרי:
1. סוכן הביטוח אינו מנהל את הסיכונים של המשפחה או היחיד. 
2. חברת הביטוח אינו מנהלת את הסיכונים של המשפחה או היחיד.

כפי שלמדנו בפוסטים קודמים, חברת הביטוח וסוכן הביטוח הם גורמים שמנסים להרוויח כסף מחלוקת הסיכונים בין המבוטחים. תפקידים אינו בחינה האם למישהו יש סיכון כלשהו?
תפקידם אינו טיפול בסיכון.
אין להם שום צורך ושום עניין בהשקעת משאבים בניהול הסיכונים של יחיד או משפחה.

יתרה מזאת, סוכני ביטוח עשויים להיות מומחים במוצרים ביטוחיים אלה ואחרים לרוב אין להם מומחיות בניהול סיכונים.

מי שכן אחראי על ניהול הסיכונים של היחיד או המשפחה הוא היחיד או המשפחה.
גם ליחיד ולמשפחה ברוב המקרים אין מומחיות בניהול סיכונים. הם צריכים להיעזר בגורם שיש לו מומחיות בתחום ניהול הסיכונים. 

המישהו הזה עשוי להיות יועץ לכלכלת המשפחה. יועצים אלה לומדים משהו על ניהול סיכונים כזה במסגרת קורס יועצים ומאמנים לכלכלת המשפחה. 

המישהו הזה יכול להיות גם מישהו שהוא מומחה לניהול סיכונים ואינו מומחה לכלכלת המשפחה. במקרה זה תפקיד המשפחה להביא בפניו את הנתונים, ההנחות והניתוחים הכלכליים הרלוונטיים. 
גם את זה לא תמיד משפחה מסוגלת לבצע באופן סביר.

אנשים כמוני נותנים מענה טוב יותר לסוגיות כאלה: אני גם יועץ לכלכלת המשפחה וגם מומחה לניהול סיכונים. 

במסגרת ניהול סיכונים עשויים להגיע למסקנה שבסיכון מסוים אפשר לטפל באמצעות ביטוח. הצעד הבא הוא פנייה לסוכן ביטוח שיציג מוצרים ביטוחיים המנסים לטפל בסיכון הזה וימליץ באיזה מהם לבחור.

האם בביטוח נעשה ניהול סיכונים המתאים לרמת המורכבות?

כפי שניתן לראות בתרשים בתחילת פוסט זה, רמת המורכבות של סיכונים בכלכלת המשפחה אינה נמוכה.
לשם דוגמה, חישבו על הסיכון שקצבת הפנסיה לא תהיה בגובה מספיק בזמן פרישה לגמלאות בעוד כמה עשורים. ניתוח הסיכון והתמודדות איתו, אינם פשוטים כלל ועיקר.

בדיאלוג עם סוכן הביטוח, שכאמור אין זה מתפקידו לנהל סיכונים ובמקרים רבים אין לו מומחיות בתחום זה, מציג הסוכן לפני הלקוח מוצר המבטיח לו תמורה כספית מסוימת במקרה של התרחשות אירוע סיכון. הוא מציג בפניו גם את גובה הפרמיה שעליו לשלם. 

ברוב המקרים הניתוח, אם בכלל ניתן לקרוא לו ניתוח, של הסיכונים הוא פשטני וברמה נמוכה מהנדרש.


מכלול סיכונים או סיכון בודד?

בניהול סיכונים, שאינו בקצה הפשוט של הסקלה בתרשים, מנסים לזהות או למפות את הסיכונים, לנתח אותם ולהעריך אותם. עשויים להיבחן גם קשרים ותלויות בין סיכונים. מההערכה נגזרת תכנית פעולה. תכנית הפעולה מתעדפת טיפול בסיכונים מסוימים על פני סיכונים אחרים ומחליטה להימנע מלטפל בסיכונים מסוימים. אפשר להשתמש בטכניקות כגון FMEACA או טכניקות פושטות יותר הפועלות על עיקרון דומה, למשל: FMEA.

סיכונים בכלכלת המשפחה הם מורכבים מספיק על מנת לתעדף טיפול בסיכון מסוים על פני סיכון אחר.

סוכני הביטוח אינם עושים זאת. סוכן מציע ללקוח לבטח את עצמו כך שיקבל כסף, אם יתממש אירוע סיכון. הוא לא מתעדף את הביטוח להתמודדות עם סיכון אחד ביחס לביטוח להתמודדות עם סיכון שני. 

דוגמה טובה היא לקוחות שלי בכלכלת המשפחה, שסוכן הביטוח ביטח אותם בביטוח תאונות אישיות אבל לא ביטח אותם למצב בו יזדקקו לתרופות מחוץ לסל או ניתוחים בחו"ל. 
איני בא לקבוע באופן קטגורי שצריך להימנע מביטוח תאונות אישיות. כל מקרה הוא לגופו, כפי שתראו בפסקה הבאה. 

אני כן אומר באופן חד וברור שצריך לתעדף ביטוח תרופות מחוץ לסל וניתוחים בחו"ל בעדיפות גבוהה יותר מאשר ביטוח תאונות אישיות. 
מי שיזדקק, חס וחלילה, לכספי ביטוח תרופות מחוץ לסל או לניתוח בחו"ל, עלול להידרש לשלם סכומים שהוא ומשפחתו לא יעמדו בהם. ברוב המקרים לא זה המצב בהתרחש תאונה אישית.

מדוע ביטח הסוכן דווקא בביטוח תאונות אישיות? 
על פי העיתונות הכלכלית המקוונת, הסוכנים מרוויחים יותר על ביטוח תאונות אישיות מאשר על ביטוחים אחרים. 

אל תבינו אותי לא נכון: אין לי טענות כלפי סוכן הביטוח רק צריך לזכור שתפקידנו לנהל את הסיכונים שלנו וזה אינו תפקידו של הסוכן. 


גובה סכום הביטוח

לפעמים יש שאלה ביחס לגובה סכום הביטוח, למשל בביטוח חיים. אפשר לשלם פרמיה קטנה ולקבל, חס וחלילה במקרה מוות, סכום קטן יחסית. 
אפשר לשלם פרמיה גדולה ולקבל, חס וחלילה במקרה מוות, סכום גדול יחסית.

סוכן הביטוח עשוי להשתמש בטבלאות המבוססות על כללי אצבע, כגון: גיל המבוטח, מספר וגילאי ילדיו והכנסתו החודשית. חברת הביטוח מספקת לו טבלאות האומרות מה גבוה הסכום המבוטח ומה גובה הפרמיה לתשלום.

זהו כמובן אינו ניתוח סיכונים. הוא אינו מביא בחשבון את כל המידע הרלוונטי. ברוב המקרים אין לסוכן הביטוח את כל או מרבית המידע הרלוונטי. 

הוא אינו יודע האם הוריו של המבוטח הם עשירים ויתמכו במשפחתו בכל סכום נדרש, אם, חס וחלילה, ילך לעולמו בטרם עת.
אם זה המצב, אין סיכון שצריך לבטח. עדיף לחסוך את הכסף שיועד לביטוח חיים במקום לבטח.

הוא אינו יודע מה הם נכסיו הפיננסיים של המבוטח? 
אם יש לו סכומי כסף גדולים במיוחד או מספר גדול של דירות, שהוא משכיר, ייתכן שאין סיכון וכדאי לחסוך כסף במקום לבטח. 

בלא מעט מקרים הוא גם אינו בודק ואינו יודע, האם יש כפל ביטוחים? כלומר: המבוטח כבר ביטח את עצמו במקום אחר כנגד אותו אירוע. יש ביטוחים, שאם, חס וחלילה, יתרחש אירוע סיכון המבוטח בכפל ביטוחים יקבל את אותו סכום שהיה מקבל לו היה לו רק ביטוח אחד ללא כפל.

מי שכן יודע פרטים כאלה ופרטים אחרים הוא יועץ לכלכלת המשפחה. זה אחד הדברים שאני עושה בשלב איסוף המידע. אני לא חריג. גם יועצים אחרים לכלכלת המשפחה עושים את מה שאני עושה.


נקודתי או דינאמי


בלא מעט מקרים אין טיפול דינאמי בביטוחים. אביא מספר דוגמאות.


ביטוח אובדן כושר עבודה לאדם שאינו עובד


מדוע לקוח שלי בכלכלת המשפחה, שלא עבד, שילם כל חודש כמה מאות שקלים לביטוח אובדן כושר עבודה?
לו היה מאבד את כושר העבודה שלו ממילא לא היה מקבל אפילו אגורה שחוקה מחברת הביטוח. 
איני חושד בסוכן שביטח אותו בביטוח הזה כשלא עבד. אני מניח שהוא ביטח אותו כשהלקוח עבד כעצמאי.
כשהפסיק לעבוד, אף לא אחד משניהם זכר שיש ביטוח כזה. הוראת הקבע מהחשבון המשיכה להזרים כסף לכיסם של הסוכן ושל חברת הביטוח.


ביטוח חיים


אדם צעיר ואב לילדים קטנים ביטח את עצמו בביטוח חיים. הביטוח נועד לענות על המקרה העצוב שהאיש ילך לעולמו בטרם עת ולא יהיה מי שיפרנס את ילדיו הקטנים. 

חלפו 20 שנים או 25 שנים. מצבו הכלכלי אולי השתפר ויש לו נכסים כלכליים.  הילדים כבר אינם ילדים. הם אולי עובדים או אולי בשלבים מתקדמים של לימודים אקדמיים ויתחילו בקרוב לעבוד. 

הסיכון כבר אינו קיים או מוזער באופן משמעותי. 
האם במהלך 20 או 25 השנים מישהו התאים את סכום הביטוח לשינויים?
האם מישהו שקל לבטל לגמרי את הביטוח אחרי ש"הגוזלים כבר עפו מהקן"?
בהרבה מקרים התשובה לשאלות הללו היא שלילית. 

ביטוח חיים לרווקים בקרן פנסיה


רווק ללא ילדים אינו זקוק לביטוח חיים. אף אחד לא יקבל כסף מהביטוח אם ילך לעולמו מוקדם מהצפוי.
הוא מחויב בביטוח כזה אוטומטית, אם המעביד שלו מפריש לו לקרן פנסיה. הדרך להימנע מהתשלום המיותר היא באמצעות מילוי טופס שבו הוא מבקש לא לשלם ביטוח חיים ומצהיר כי הוא רווק. 

הבעיה היא שאחרי שנתיים הוא מחויב באופן אוטומטי בביטוח חיים, אלא אם כן מילא שוב את אותו הטופס. 
לא בכל המקרים מישהו טורח לעדכן אותו שעליו למלא שוב טופס.
בכל שלוש הדוגמאות ראינו שאין ניהול דינאמי של הסיכונים ואין התאמה של הטיפול הניתן לסיכון ברמה החדש שלו.



סיכום

ביטוח אינו ניהול סיכונים. סוכן הביטוח אינו מומחה לניהול סיכונים ותפקידו אינו לנהל את הסיכונים הכלכליים של יחיד או משפחה.

מורכבות ניהול סיכונים תלויה במורכבות הסיכונים. כשיש סיכון בודד פשוט אין צורך בתקנים, טכניקות, מתודולוגיות ותהליכים.

ככל שמכלול הסיכונים יותר מורכב ניהול הסיכונים מורכב יותר.

ניהול סיכונים בכלכלת המשפחה אינו פשוט. הוא ברמת מורכבות לא נמוכה.

העובדה שמשפחות או יחידים, שאינם מבינים בניהול סיכונים, מייחסים לסוכני ביטוח את התפקיד של מנהל הסיכונים (במקום לייחס אותו לעצמם) גורמת לכך שניהול הסיכונים הכלכלים של משפחות מנוהל באופן פשטני המתאים למצבים בהם יש סיכון אחד פשוט ולא באופן התואם את מידת המורכבות שלהם והצורך לנהל אותם כמכלול סיכונים.

פוסטים נוספים בסדרת הפוסטים על ביטוח


ביטוח: ממה מרוויחות חברות הביטוח

ממה עלולות חברות הביטוח להפסיד

ביטוח: הסוכנים

ביטוח: הקשר בין סוכנויות הביטוח לחברות הביטוח בישראל

יום שני, 22 באוקטובר 2018

טכניקות לניהול סיכונים: FMECA





בפוסטים קודמים בסדרה עסקתי בטכניקות  הרלוונטיות לשלב של זיהוי סיכונים (Identification) למשל: סיעור מוחות, דלפי ו-Five Whys.  

בפוסט זה נעסוק ב-FMECA. זוהי טכניקה שכיחה לשלבים של ניתוח סיכונים (Analysis) והערכת סיכונים (Evaluation).  

מקורה של שיטת הניתוח הזו הוא ב-NASA, סוכנות החלל האמריקאית כשהמטרה הייתה שיפור של ציוד והמערכות המשמשים את תכנית החלל.  


FMEA


FMEA הן ראשי תיבות של: Failure Mode and Effects Analysis.

טכניקה זו מנסה לזהות את האופנים השונים בהם תהיה תקלה בחלק ממערכת. אופנים לדוגמה:
מערכת (או חלק ממערכת) שאינה פועלת, מערכת שפועלת בזמן שאינה צריכה לפעול, מערכת שמפיקה תוצרים לא נכונים,

באמצעות הטכניקה מנסים לזהות:

א. את ההשלכות של תקלה על המערכת כולה.

ב. את המנגנונים שעלולים לגרום לאירוע של התרחשות תקלה כזו.

ג. אופנים בהם ניתן למנוע או להקטין את ההסתברות להתרחשות תקלה כזו ואת האמצעים לטיפול באירוע תקלה או אירוע סיכון. 

FMEA עשויה להיות טכניקה איכותית או טכניקה המכמתת את השלכות תקלה, למשל כימות כספי של נזק. 

במקרים רבים היא טכניקה איכותית ולא כמותית ובמקרים רבים היא שלב מקדים לשימוש בטכניקה אחרת בשם FMECA בה עוסק פוסט זה.

זוהי טכניקת ניתוח דדוקטיבית המנתחת בתפיסה של Bottom-Up. לאחר השימוש בה מקבלים רשימה של תקלות אפשריות וניתוח של כל אחת מהן. 


FMECA 

ראשי התיבות דומים לראשי התיבות של FMEA בתוספת CA .CA הן ראשי תיבות של Criticality Analysis. 

השימוש בטכניקת FMEA עשוי להיות השלב הראשון בניתוח FMECA. 
התוספת המשמעותית בטכניקה המורחבת היא ניתוח הקריטיות של תקלות או אירועי סיכון. 


CA

את מידת הקריטיות מנתחים על פי שלושה גורמים:

חומרת הסיכון
אם משתמשים בסולם איכותי של 1-5, 5 ייצג סיכון חמור במיוחד. 
1 ייצג סיכון ברמת חומרה נמוכה. 
נסמן אותו באות S המייצגת את המילה Severity.

ההסתברות להתרחשות אירוע סיכון
גם אם החומרה נמוכה אירוע המתרחש בתדירות גבוהה עלול לגרום נזק רב לכן חשוב לשקלל גם את הסיכוי שאירוע סיכון יתרחש.
אם משתמשים בסולם איכותי של 1-5, 5 ייצג סיכון שההסתברות להתרחשותו גבוהה במיוחד. 
1 ייצג סיכון שההסתברות להתרחשותו נמוכה במיוחד.
נסמן אותו באמצעות האות O המייצגת את המילה Occurence.

ההסתברות לגילוי התרחשות אירוע סיכון
אם קשה לזהות התרחשות אירוע סיכון, בהסתברות גבוה יותר האירוע יתרחש וייגרם נזק שלא נבחין בו או לא נקשר אותו לסיכון. הנזק המצטבר של התרחשות אירועי סיכון יהיה גבוה יותר.

אם משתמשים בסולם איכותי של 1-5, 5 ייצג סיכון שההסתברות לגילוי התרחשותו נמוכה במיוחד. 
1 ייצג סיכון שההסתברות גילוי התרחשותו גבוהה במיוחד.
נסמן אותו באמצעות האות D המייצגת את המילה Detection.

שימו לב שבשונה להסתברות ולחומרת סיכון בהן ערך מספרי גבוה מייצג הסתברות גבוהה וחומרה גובהה בנושא של גילוי התרחשות אירוע סיכון הדירוג הוא הפוך: כשההסתברות לגילוי גבוהה הערך המספרי נמוך!!!

חישוב מידת הקריטיות ב-CA

הנוסחה לחישוב מידת הקריטיות היא מכפלת ציוני שלושת הגורמים. אם נשתמש במונח המקובל RPN, כלומר: Risk Priority Number הנוסחה תהיה:


RPN= S X O X D

לא תמיד קל או אפשרי לחשב את הפרמטר של ההסתברות לגילוי התרחשות אירוע סיכון. מסיבה זו יש המסתפקים בנוסחה פשוטה יותר המשמיטה פרמטר זה.

המונח RPN מתייחס לעדיפויות. לרוב נטפל קודם בסיכונים שה-RPN  שלהם גבוה. בתרשים בתחילת הפוסט אלו הם הסיכונים המסומנים בצבע אדום. כמעט תמיד חייבים לטפל בהם באופן מידי.

בסיכונים זניחים קרוב לוודאי שלא נטפל כלל, למעט תיעוד הסיכון. בתרשים אלו הם הסיכונים המסומנים בצבע ירוק.  

עדיפות הטיפול בסיכונים בצבע צהוב כהה גבוהה מעדיפות הטיפול בסיכונים פחות חמורים המסומנים בצבע צהוב. 
תכנית טיפול בסיכונים תקבע מתי לטפל בהם. אם אין אפשרות לטפל בהם מידית דוחים את הטיפול.


הערות


המודל שהצגתי בפוסט זה הוא מודל פשוט במיוחד של FMEACA. 
להלן כמה נקודות שבהן לא עסקתי בפוסט:

1. הצגתי מדד יחסי על סולם של 1-5. יש מצבים בהם אפשר לכמת ולהשתמש בנוסחאות מדויקות. 
במצבים בהם ניתן לכמת אפשר להשתמש בנתונים המבוססים על תקלות בעבר.

2. קיים תקן הנקרא MIL-STD-1629 המגדיר קטגוריות של רמות חומרה. הקטגוריות על פי התקן:

קטגוריה 1: Catastrophic

תקלה העלולה להביא לאובדן חיי אדם או לאיבוד מערכות לחימה, למשל: מטוס או טנק או ספינה.

קטגוריה 2: Critical
תקלה העלולה לגרום לפציעה חמורה, נזק כספי גדול, נזק גדול במערכת המביא לכישלון ביצוע המשימה.

קטגוריה 3: Marginal
תקלה העלולה לגרום לפציעה קלה, נזק קטן ברכוש, 
נזק קטן במערכת העלול לגרום לעיכובים או לפגוע באופן ביצוע המשימה.

קטגוריה 4: Minor

תקלה העלולה לגרום לפציעה, פגיעה ברכוש או נזק במערכת אבל אינה מחייבת תיקון או ביצוע טיפול לא מתוכנן במערכת.

3. חישוב ה-RPN של תקלות מהקטגוריה הראשונה עשוי להיות לא רלוונטי. גם אם המכפלה יוצאת נמוכה בגלל הסתברות נמוכה להתרחשות אירוע עשויים להתעלם מהמכפלה ולנסות לטפל באופן מידי בסיכון. 


יום ראשון, 30 בספטמבר 2018

טכניקות לניהול סיכונים: Scenario Analysis



בפוסט הקודם בסדרה ציינתי שעסק ב-Delphi Method צינתי כי השימוש בטכניקה הזו בכלכלת המשפחה נדיר. זה אינו נכון לגבי הטכניקה המוצגת בפוסט זה: Scenario Analsysis. זוהי טכניקה נפוצה במגוון רחב של תחומים.  


דוגמאות לשימושים נפוצים של הטכניקה הזו

1. מודלים של תכנון כלכלי 
המודל עשוי להתייחס לתכנון בכלכלת המשפחה, לתכנון של חברות ולתכנון של מדינות. 

2. קבלת החלטות עסקיות או מדיניות

3. משא ומתן

4. ניהול סיכונים.


תיאור פשוט של המודל

העתיד אינו ידוע ולכן אפשר לתאר את מה שעשוי לקרות בו באמצעות תסריטים שונים. 
מתייחסים לפחות לשני התסריטים הקיצוניים:

1. Best Case Scenario

2. Worst Case Scenario

התסריטים מגדירים תוצאות של התרחשות אירועים. את התוצאות מנתחים.


דוגמה 1: מחלה המחייבת שימוש בתרופות מחוץ לסל

Best Case Scenario
לא חולים במחלה כזו. אין צורך בקבלת תרופות.

Worst Case Scenario
חולים במחלה כזו וחייבים לרכוש תרופות בעלות של 15,000 שקל לחודש במשך 15 שנים. 
סך הכל: 2,400,000 שקל. 


דוגמה 2: טלפון  חכם

Best Case Scenario
לא נגרם נזק לטלפון. אין עלויות של תיקון או החלפה.

Worst Case Scenario 
הטלפון לא מתפקד והתיקון יקר.


הדוגמאות קצת יותר לעומק 

ברור לגמרי שהדיון בדוגמאות בפסקאות לעיל הוא שטחי ולא ממצה. באותה טכניקה אפשר לרדת לעומק רב יותר.

כך למשל, ברור שלמי שחולה במחלה קשה המחייבת תרופות מחוץ לסל יהיו הוצאות רבות נוספות: הוצאות רפואיות אחרות, הקטנת הכנסה מעבודה בגלל המחלה, אולי אפילו צורך בתשלום לאנשים שמטפלים בו.

בדוגמה 2 הנזק העקיף של אובדן מידע, אובדן פרטיות ודליפת מידע עלול להיות משמעותי, למשל: אובדן תמונות אישיות, אובדן מספרי טלפונים.
גם נזקים כאלה הם חלק מהתסריט.

לא עסקתי כאן באיך נערכים להתמודד עם תוצאות אירועים ב-Worst Case Scenario. 
כאשר מנהלים סיכונים צריך להתייחס גם לטיפול בסיכונים. 
במקרה של תרופות מחוץ לסל אפשר לעשות ביטוח.
במקרה של טלפון חכם ממש לא כדאי לעשות ביטוח אבל כדאי לגבות נתונים.


הרחבת המודל - יותר תסריטים 

ניתן להרחיב את המודל באמצעות מספר תסריטים גדול יותר: לא רק Best Case ו-Worst Case גם תסריט אמצע. תסריט האמצע מכונה Baseline Scenario. ברוב המקרים ההסתברות להתממשותו גדולה יותר מההסתברות להתממשות תסריטי קיצון. 
יש מקרים בהם אפשר להסתפק בניתוח שני תסריטי הקיצון.
יש מקרים רבים בהם שלושה תסריטים עונים על הנדרש. עשויים להיות מקרים בהם נדרש מספר גדול יותר של תסריטים. 

במקרים בהם נדרשים מספר רב של תסריטים עשויים להשתמש בתוכנה ייעודית במקום לעשות ניתוח ידני.

הרחבת מודל - יותר עומק בכל תסריט

ניתן להרחיב ולהעמיק את המודל גם באמצעות יותר אירועים בתסריטים, יותר שרשראות תוצאות לאחר אירוע, הגדלת טווח הזמן ועוד. 

הרחבת המודל - כימות ונתונים

אחד החסרונות של Scenario Analysis הוא שאין הסתברויות לתסריטים. ככל שיהיו יותר נתונים ניתן לשפר את הניתוח. 
ישנם ניתוחים איכותיים שמבוססים על מעט מאוד נתונים. הניתוחים האיכותיים הם מדויקים פחות.
ישנם גם ניתוחים כמותיים, למשל בניתוחים פיננסיים בהם יש ברשותנו נתונים רבים והתסריטים מנותחים בעזרת תוכנת מחשב.

סיווג אופני ניתוח

בנוסף לניתוח כמותי לעומת ניתוח איכותי אפשר לסווג את הניתוחים גם על פי:

1. אינדוקטיביים לעומת דדוקטיביים

2. מסבירים (Explanatory) לעומת תחזיתיים (Anticipatory)


Wild Card

אhלו הם אירועים בעלי הסתברויות נמוכות עם פוטנציאל נזק גדול במיוחד. בניהול סיכונים חייבים להביא אותם בחשבון ובמקרים רבים גם להיערך לקראתם.
תסריט ה-Worst Case בדוגמה 1 הוא Wild Card.
תסריט ה-Worst Case בדוגמה 2 אינו Wild Card.




  

יום ראשון, 23 בספטמבר 2018

טכניקות לניהול סיכונים: Delphi Method - קונצנזוס בין מומחים

האורקאל מדלפי מאת מיכאלאנג'לו. פרסקו בכנסייה הססטינית
מקור התמונה: ויקיפדיה

במידה מסוימת הטכניקה של Delphi Method היא טכניקה המנוגדת לטכניקת סיעור מוחות שהוצגה בפוסט הראשון בסדרה.

תהליך סיעור מוחות הוא תהליך קבוצתי בו כל אחד נותן ביטוי לרעיונות יצירתיים שלו, גם כאלה העשויים, לכאורה, להיות רחוקים מהמציאות.
 ב-Delphi Method לא בהכרח המשתתפים נפגשים ביניהם. ליתר דיוק ברוב המקרים אינם צריכים להתאסף ביחד ולדבר.

בסיעור מוחות המשתתפים מעלים רעיונות, ממשיכים רעיונות יצירתיים של משתתפים אחרים ולוקחים אותם למחוזות רחוקים יותר, בדיון שאינו מובנה.
ה-Delphi Method הוא תהליך מובנה שבו מומחים עונים על שאלונים.


Delphi Method


שמה של Delphi Method נגזר מהעיר דלפי ביון העתיקה. בעיר זו ישב האורקל, שמלמל דברי נבואה בשם האל במקדש אפולו. 
משתתפי תהליך מבוסס על טכניקת דלפי הם מומחים. אולי יש להם יכולת כלשהי לחזות את העתיד טוב יותר מאחרים.  

השלב הראשון הוא בחירת צוות מוביל שבונה את התהליך, מגדיר מטרות, משאבים ובוחר את צוות המומחים. 
אחרי שמבצעים אותו אפשר להתחיל במימוש Delphi Method בהקשר של ניהול סיכונים.

התהליך כולל כמה סבבים של שאלונים שהתוצאות של כל סבב הן קלט לסבב הבא.

המטרה היא להגיע ממגוון דעות ותפיסות לקונצנזוס. 


השאלון הראשון

בשאלון הראשון מתבקש כל מומחה בנפרד להעלות כמה שיותר רעיונות, פתרונות וגישות לגבי כל אחד מפריטי השאלון. כל רעיון כזה באופן מקוצר ותמציתי (משפט אחד למשל). 

במובן מסוים יש דימיון לסיעור מוחות: כמה שיותר רעיונות וכל רעיון לגיטימי. 
השוני הוא שב-Delphi Method כל חבר בצוות יושב עם עצמו ולא עם הקבוצה כולה.  


השאלון  השני

תוצאות השאלון הראשון מהוות בסיס לשאלון שני. המשתתפים מקבלים את תשובות כל המשתתפים לשאלון הראשון (ללא ציון שם העונה).
הם מתבקשים להעריך את הרעיונות שהועלו בתשובות לשאלון הראשון, להבהיר אותם ולהעשיר אותם.

בהקשר זה יש דימיון מסוים בין סיעור מוחות לבין Delphi Method משום שבשניהם משתתפים מנסים להעשיר ולפתח רעיונות של משתתפים אחרים.


השאלון האחרון

זה אינו בהכרח השאלון השלישי, למרות שבמקרים רבים יש שלושה סבבי שאלונים.

השאלון האחרון מתבסס על המענה לזה שקדם לו. זה שקדם לו מבוסס על מענה לכל השאלונים שלפניו. 

הוא מבקש מהמשתתפים לדרג את הרעיונות שהועלו לפי חשיבות.

הדוח הסופי

הדוח הסופי מציע דרכי פעולה על בסיס המידע שנאסף והוערך על ידי המומחים. למשל: דרכי טיפול בסיכונים.

הוא לא בהכרח חייב להתייחס לשלב או שלבים בתהליך הבסיסי של ניהול סיכונים. הוא יכול לגם להיות כלי עזר לקביעת מדיניות ארגון סיכונים כחלק מהגדרת ה-Framework.

השימושים הנפוצים ב-Delphi Method בתחומים שונים, לאו דווקא בניהול סיכונים, הם לקביעת מדיניות ולתחזית. 

תחזית בהקשר של ניהול סיכונים מתייחסת בעיקר לשלבים של ניתוח הסיכונים וטיפול בסיכונים.


חסרונות Delphi Method


1. תהליך  הדורש עבודה רבה

2. תהליך העשוי לארוך זמן רב

3. מהמשתתפים נדרשת יכולת ביטוי סבירה או יותר בכתב.

4. תלות גדולה במי שמובילים את התהליך 

5. בחלק מהמקרים תוצאות התהליך חסרות ערך או בעלות ערך מועט.

כמובן ששימוש בטכניקה הזו תלוי בנסיבות.


יתרונות Delphi Method


1. חוסך את הצורך בריכוז המשתתפים במקום אחד. 
כל מומחה מבצע אותו במקום ובזמן נוחים לו. אין עלות של ריכוז המשתתפים במקום אחד ובתקורת הזמן המבוזבזת כתוצאה מכך.

2. יוצר אצל המומחים תחושת שותפות ליוזמת ניהול הסיכונים

3. מעלה מגוון רחב של רעיונות ותפיסות.

4. מעלה גם רעיונות פחות פופולריים.
בעיקר בגלל האנונימיות וייחוס משקל שווה לדעות של משתתפים שונים.

5. זוהי טכניקה פשוטה יחסית שאינה מחייבת שימוש במודלים מתמטיים וסטטיסטיים מורכבים.


Delphi Method בניהול סיכונים בכלכלת המשפחה


כפי שצוין לעיל, הצלחת שימוש בטכניקה זו היא תלוית נסיבות. הנסיבות בהקשר של ניהול סיכונים בארגונים מתאימות בדרך כלל יותר מאשר הנסיבות בניתוח סיכונים כלכליים למשפחות.
עם זאת עשויים להיות מצבים בהם אפשר להשתמש ב-Delphi Method על מנת לנתח סיכונים בכלכלת משפחות.
קבוצת המומחים בהקשר זה תהיה בני המשפחה: הורים וילדים. 
האנונימיות והעובדה שנותנים משקל שווה לכל דעה עשויים לעזור לילדים ולפעמים גם לאחד מבני הזוג להתבטא.


יום רביעי, 19 בספטמבר 2018

טכניקות לניהול סיכונים: Five Whys

Sakichi Toyoda  מקור התמונה: הויקיפדיה האנגלית

Taiichi Ohno   מקור התמונה: הויקיפדיה האנגלית














בפוסט הראשון בסדרת הפוסטים על טכניקות ניהול סיכונים אותה אני כותב לקראת קורס Lead Risk Manager, שאלמד בתחילת אוקטובר, כתבתי על סיעור מוחות.
בפוסט הזה אעסוק בטכניקה פשוטה אחרת הנקראת: Five Whys. טכניקה זו הוזכרה כבר בפוסט הקודם כטכניקה שניתן לשלבה ביחד עם סיעור מוחות.


היסטוריה של הטכניקה



האיש בתמונה הימנית Sakichi Toyoda נולד בשנת 1867 ונפטר בשנת 1930. על פי הויקיפדיה האנגלית הוא מכונה: "מלך הממציאים היפניים".

אם השם שלו מזכיר לכם את שמה של חברת המכוניות היפנית טויוטה, זה לא מקרי. את השם של חברת Toyoda, שהוא הקים, שינה בנו לטויוטה.

בכל מקרה אחת ההמצאות של Sakichi Toyoda היא טכניקת ה-Five Whys.
חברת טויוטה הייתה הראשונה שעשתה שימוש בטכניקה הזו בתהליך הייצור שלה. 

האיש בתמונה השמאלית, Taiichi Ohno, נולד ב-1912 ונפטר ב-1990. Ohno היה מהנדס הנחשב לאבי תהליך הייצור של טויוטה. על פי הויקיפדיה האנגלית, בארצות הברית נקרא תהליך כזה Lean Manufacturing. 
ה-Five Whys היא טכניקה התופסת מקום מרכזי בתהליך הייצור של טויוטה.


הטכניקה 


הטכניקה היא טכניקה של גילוי סיבתיות (Cause and Effect). איך מגלים את הקשר? שואלים מדוע.
על ההסבר למדוע הראשון שוב שואלים מדוע וכך הלאה שואלים חמש פעמים מדוע. 
אין הכרח להשתמש בדיוק בחמש שאלות כאלה. אפשר לשאול גם שש או שבע פעמים מדוע. 

בדרך כלל חמש שאלות מספיקות להגיע לשורש הסיבתיות.

דוגמה



הדוגמה הבאה מתורגמת מהויקיפדיה האנגלית. 

הבעיה: המנוע אינו מתניע את המכונית.

1. מדוע המנוע אינו מתניע?
המצבר ריק.

2. מדוע המצבר ריק?
האלטרנטור (חלק שתפקידו לטעון את המצבר) אינו עובד.

3. מדוע האלטרנטור אינו עובד?
חגורת האלטרנטור קרועה.

4. מדוע חגורת האלטרנטור קרועה?
כי היא עברה את התקופה שהיא פועלת ולא הוחלפה.

5. מדוע חגורת האלטרנטור לא הוחלפה במועד המתאים?
כי לא ביצועו במכונית טיפולים תקופתיים.

Five Whys בהקשר של ניהול סיכונים



טכניקה זו מתאימה במיוחד לשלב של ניתוח סיכונים. 
יתרונה של הטכניקה הזו הוא בפשטותה.

יום ראשון, 16 בספטמבר 2018

טכניקות לניהול סיכונים: סיעור מוחות (Brainstorming)

סיעור מוחות  מקור התמונה: ויקיפדיה


בתחילת חודש אוקטובר אלמד מחזור נוסף בקורס Lead Risk Manager של חברת PECB הקנדית. הקורס מאורגן על ידי חברת A.H Training and Technology המייצגת אותה בארץ. 
לפרטים והרשמה לחצו כאן.
לקראת הקורס אני כותב סדרת פוסטים על טכניקות לניהול סיכונים. 

בפוסט התהליך הבסיסי בניהול סיכונים תיארתי את השלבים בתהליך של ניהול סיכונים החל מזיהויים ועד לטיפול בהם. 
בסדרת פוסטים זו ארד רמה נוספת לעומק. לפעמים ניהול סיכונים הוא  פשוט, למשל במקרה של חציית כביש. בכלכלת משפחה הוא מורכב יותר, בעיקר כאשר מדובר בסיכונים לטווח זמן ארוך. בארגונים גדולים, הן בסקטור העסקי והן בסקטור הציבורי, זה הופך למורכב  הרבה יותר: בכל אחד מהשלבים מעורבים מספר רב של אנשים, זיהוי הסיכונים והערכתם עלולים להיות מורכבים. גם הטיפול בהם אינו פשוט כלל ועיקר.

כאשר ניהול הסיכונים מורכב כדאי לשקול שימוש בטכניקות. 
ישנן טכניקות שמתאימות לשלבים מסוימים בתהליך ניהול הסיכונים ואינן מתאימות לשלבים אחרים.
ישנן טכניקות מורכבות וישנן טכניקות פשוטות. 

השורה התחתונה היא ששימוש בטכניקות בכלל ובטכניקות מסוימות בפרט הוא תלוי הקשר.


סיעור מוחות (Brainstorming) - רקע

טכניקה זו הומצאה בשנת 1939 על ידי Alex F. Osborn. אוסבורן היה מנהל מתוסכל של חברה קטנה. מה שתיסכל אותו היה חוסר היצירתיות של עובדיו. 

אולי אצל אוסבורן הטכניקה הזו הוכיחה את עצמה, אבל חוקרים באוניברסיטת ייל מצאו שהיא אינה אפקטיבית. יתרה מכך היא אפילו משיגה תוצאות הפוכות ממה שהיא מנסה להשיג.

למרות הממצאים האקדמיים נעשה שימוש רב בטכניקה זו כולל בשלבי זיהוי וניתוח סיכונים במהלך תהליך של Risk Assessment.


סיעור מוחות

סיעור מוחות כולל מפגשים קבוצתיים. העיקרון המרכזי הוא שמותר לעלות כל רעיון שחושבים עליו. המטרה היא להרחיב את היריעה באמצעות רעיונות יצירתיים.
גם כשהרעיונות הזויים לחלוטין, נאסר על משתתפים אחרים בקבוצה לשלול אותם או לבקר אותם. מותר ללכת הלאה עם רעיון שהעלה מישהו אחר ולפתח אותו או לקחת אותו לכיוונים נוספים.

הרעיונות נרשמים במהלך הפגישות. בשלב מאוחר יותר מתבצע סינון בו נבחרים הדברים הרלוונטיים המעשיים מתוך "ים הרעיונות" שהועלו.


הבהקים על סיעור מוחות


1. לקבוצה יש מנחה. 
רצוי בעל ניסיון בסיעור מוחות.

2. אחת הסכנות היא התפזרות יתר לכיוונים שכלל אינם קשורים למהות הסיעור. 
תפקיד המנחה למנוע זאת.

3. הדינמיקה הפנימית בקבוצה חשובה. 
עלולים להיות כאלה, שעל אף העיקרון שמותר להעלות כל רעיון, יחששו להעלות רעיונות.
בקצה השני עלולים להיות משתתף אחד או משתתפים בודדים שישתלטו על הדיון.

4. רצוי שהקבוצה תהיה כמה שיותר מגוונת: אנשים ממגוון רחב של תפקידים ומקצועות, המכירים אספקטים שונים של הארגון.

5. זוהי טכניקה פשוטה וקלה ליישום.

6.  אפשר לשלב בסיעור מוחות טכניקות נוספות, למשל  Five Whys לה יוקדש פוסט בסדרת פוסטים זו.

סיעור מוחות בהקשר של ניהול סיכונים

טכניקה זו מתאימה במיוחד למצבים בהם יש קושי בזיהוי סיכונים או בניתוח מעמיק שלהם, כלומר: בארגונים גדולים ומרכבים ו/או במצבים בהם ההקשר אינו מספיק מוכר בארגון.
דוגמה להקשר פחות מוכר היא שינוי טכנולוגי מהותי בארגון שמנסים להבין את הסיכונים שלו לפני מימושו.

עצם ההשתתפות בסיעור מוחות יוצרת מעורבות ומחויבות של המשתתפים כלפי ניהול הסיכונים בארגון ועשויה לסייע במימושו.

הערה על סיעור מוחות בהקשר של ניהול סיכונים בכלכלת המשפחה

בדרך כלל סיעור מוחות מתאים יותר לארגונים ופחות למשפחות. למרות זאת אין לשלול באופן גורף שימוש בו בכלכלת משפחה. כאשר במשפחה הורים וילדים גילאי שנות העשרה של חייהם עשויים להיות מצבים בהם היועץ ישתמש בטכניקה זו.


בסדנאות לכלכלת המשפחה אפשר לתת "טעימה" של סיעור מוחות. קבוצה כזו עשויה להיות מספיק גדולה ומספיק מגוונת.

גם בפורמט הייחודי והנדיר של ייעוץ משתף למספר משפחות ניתן להשתמש בטכניקה זו. 


טיסות ישירות בין בהוטן לישראל בפרספקטיבה בהוטנית רחבה

  בחנוכת נקדש בדהיסטי חדש בה השתתפתי. זכויות יוצרים: אבי רוזנטל לאחרונה התבשרנו על כך שבקרוב יהיו טיסות ישירות מבהוטן לישראל ובחזרה.    מדו...