ליווי כלכלי של יוצאת בשאלה: סיפור הצלחה

 

כיועץ לכלכלת המשפחה עשיתי מאות ייעוצים כלכליים למשפחות ויחידים.  

מרבית היעוצים שלי היו לשתי קבוצות שונות: יעוצים בתשלום ליחידים ולמשפחות וליוויים כלכליים של יוצאים בשאלה בעמותת "הלל". 

בנוסף, נתתי יעוצים בהתנדבות לשורדי שואה (גם היום כל שורד שואה יכול לפנות אלי באמצעות  טלפון: 054-4480616 ולקבל יעוץ ללא תשלום) וליוצאי אתיופיה.   

שיעור ההצלחה ביעוצים בתשלום גבוה מאוד. שיעור ההצלחה בליוויים ב"הלל" הרבה יותר נמוך. 

אני שמח לכתוב פוסט זה על אחת ההצלחות הגדולות ביותר, שהיו לי בליווי כלכלי ב"הלל". הליווי הסתיים בזמן האחרון. 

כמובן, שלא אשתף את הקוראים בפרטים אישיים של אותה יוצאת בשאלה. 

מעבר לסיפוק הגדול שיש לי מההצלחה של אותה אישה, חשוב לי לספר על כך עבור יוצאים בשאלה, שיפנו בעתיד לליוויים כלכליים במסגרת "הלל", וגם עבור אחרים המגיעים ליעוצים כלכליים ללא תשלום בכל מסגרת.

ההבנה של מה גרם להצלחה במקרה שלה, אולי תגדיל את הסיכויים שלהם להצלחה. 

האם יש לי חלק בהצלחה שלה?

התשובה היא בודאי חיובית. אני מביא איתי הרבה ניסיון, ידע ויכולת חשיבה. גם מחויבות לאנשים שאני מלווה. 

אציין, שאני לא ייחודי, אני חלק מצוות נהדר של ליווי כלכלי, שבו יש הרבה אנשים מצוינים המביאים לליווי בדיוק את אותם הדברים שציינתי לגביי. 

לכל אחד יש זווית שונה וניסיון אחר. לפעמים הניסיון האחר של מישהו בצוות משלים את מה שחסר לי ואני יכול להיעזר במלווה נוסף. 

במקרה הזה, שוקי רוזנקר, עזר רבות ליוצאת ולי בנושא של הלוואה מעוגן. נושא שבו המומחיות שלו והניסיון שלו עולים בהרבה על שלי.

במקרה הזה לא הייתי זקוק לעזרה מגורמים נוספים, אבל בלא מעט מקרים שיתוף פעולה עם עובדת סוציאלית ו/או ליווי משפטי הכרחי להצלחת ליווי כלכלי. 

גם גורמים אלה בתוך "הלל" עושים עבודה טובה מאוד. אם צריך, אני יודע להסתייע גם בגורמים נוספים ב"הלל" וגורמים משלימים מחוץ ל"הלל".

מה תרמתי בליווי?

1. חשיבה וניתוח, ביחד עם היוצאת בשאלה, של מגוון רחב של סוגיות כלכליות: מאזן הוצאות והכנסות, אינטראקציה מול בנקים, הלוואות, חשיבה משותפת על דרכים להגדלת הכנסות, סוגיות אישיות עם אספקטים כלכליים ועוד.

השורה התחתונה הייתה יציאה ממצב כלכלי קשה ומורכב למצב סביר ואולי מעבר לסביר.

2. חשיבה משותפת על היערכות לראיון עבודה, קורות חיים, המלצות ממעסיקים קודמים ועוד. 

השורה התחתונה הייתה מציאת עבודה מתאימה.

3. מידע העשוי לסייע בקבלת החלטות.

הגורם העיקרי להצלחה

את סט הכישורים, הידע והמחויבות מביאים מלווים כלכליים לכל הליוויים.

למרות זאת, במקרים רבים יש הצלחות חלקיות או אפילו חוסר הצלחה.

מה שמביא אותי למסקנה המתבקשת, שהגורם העיקרי להצלחה במקרה זה היא היוצאת בשאלה שבאה לליווי.

היא גילתה הרבה יוזמה, הרבה מחויבות לעצמה, הרבה עקביות ונחישות.

היא ידעה לפנות אלי כשצריך.

היא ידעה לפעול באופן עצמאי ולא להסתמך רק עלי.

היא ידעה לשתף אותי במה שהיא עשתה ולקבל היזון חוזר, שלפעמים חייב אותה לעשות שינויים.

מה הלקחים שיכולים יוצאים בשאלה להפיק?

1. אל תהססו לפנות לליווי כלכלי. 

יש ב"הלל" צוות מצויין של מלווים כלכליים או פיננסיים. פנו בכל פעם שתזדקקו לסיוע בתחום הזה. 

2. דחיית הפנייה עלולה לפעול לרעתכם.

3. אתם הגורם החשוב ביותר להצלחה.

זהו הלקח העיקרי. אם תפעלו בעקביות ובמחויבות לעצמכם, אין סיבה שלא תצליחו להתמודד עם סוגיות כלכליות ולשפר מהותית את מצבכם.

במאמר מוסגר, זה נכון לא רק לסוגיות כלכליות.

מה הלקחים לאחרים המתקשים בהתנהלות כלכלית?

מה שנכון ליוצאים בשאלה נכון גם לגביכם: אתם המפתח העיקרי להצלחה בשיפור ההתנהלות הכלכלית שלכם.

 

הקדמה לסדרת הפוסטים: יוצאים בשאלה: שכיר או עצמאי או חברה?

 

סדרת פוסטים זו באה בעקבות ניסיון מצטבר שלי בליוויים כלכליים של יוצאים בשאלה מהעולם החרדי במסגרת עמותת הלל. נתקלתי במקרים רלוונטיים להקשר הנוכחי גם באוכלוסיות אחרות שקיבלו ממני ייעוץ בתשלום. 

בכל ייעוץ בכלכלת המשפחה ובכל ליווי כלכלי, אני מקפיד על סודיות של המידע, שאני מקבל ממשפחה או מיחיד. גם בסדרת הפוסטים הזו אקפיד על העקרון הזה. 

הסוגיות שבהן תעסוק סדרת הפוסטים הנוכחית הן:

1. האם כדאי להיות שכיר או להיות עצמאי?

2. כשאתה עצמאי, האם כדאי להישאר כעצמאי או לפתוח חברה?

כמובן שלשתי השאלות האלה אין תשובות נכונות. התשובה הנכונה, אם יש כזאת, היא תלויית הקשר: יהיו הקשרים שבהם התשובה היא חד-משמעית ויהיו הקשרים שהתשובה היא בתחום האפור. 

אינני מתכוון להיכנס לעומק למקרים של תחום אפור. סביר שכדאי להתייעץ במקרים כאלה גם עם אנשים שתחומי ההתמחות שלהם שונים משלי. 

לאחר קבלת ההחלטה אעסוק מעט גם באופן שבו צריך להיערך לביצוע ההחלטה שמקבלים.

מה מייחד יוצאים בשאלה?

יוצאים בשאלה מהעולם החרדי באים מתרבות אחרת מהתרבות של מרבית אזרחי ישראל ומרבית אוכלוסיית המדינות המפותחות. השוני בתפיסת העולם הכלכלית הוא מהותי. 

היטיב לתאר את השוני בתפיסת העולם השר יעקב ליצמן כשאמר: "מי אמר שגברים צריכים לעבוד?". 

חלק מהיוצאים בשאלה מהעולם החרדי, שימו לב אני לא מכליל זה אינו נכון לכולם, גדלו בעולם שבו אין קשר בין עבודה לכסף. 
בעולם הלא-חרדי הם צריכים להתמודד עם מציאות שונה.

במקרים רבים אין להם תמיכה כלכלית ולפעמים גם תמיכה אחרת מהמשפחה. 

במקרים רבים חסרים להם כישורי חיים, כולל בתחום האורינות הפיננסית, משום שבמסגרות הלימוד שלהם ובקהילות שלהם, לא נתנו להם ידע והכוונה בתחום זה. 

במקרים רבים אין להם השכלה מתאימה ואין להם תעודות לימודים רלוונטיות בחיפושי עבודה, כמו: תואר אקדמי או סיום בחינות בגרות. 

בפוסט הבא בסדרה אשאל את השאלה: שכיר או עצמאי?

הערת שוליים

למרות שהפוסטים בסדרה מיועדים ליוצאים מהשאלה מהעולם החרדי, הם רלוונטיים גם לאנשים רבים אחרים הנתקלים בסוגיות דומות.

יעוצים בכלכלת המשפחה: מדוע יש הבדלים גדולים בשיעור ההצלחה ביעוץ?

 

ימי קורונה עגומים אלה חושפים נקודה מעניינת. הרבה אנשים מציגים ומנתחים נתונים המתייחסים לתחלואה בקורונה. 

המסקנות שמגיעים אליהן אנשים שיש להם יכולות מוכחות בניתוח נתונים עשויות להיות שונות לחלוטין מהמסקנות שמגיעים אליהן אנשים שהיכולות שלהם בניתוח נתונים מוגבלות. 

שני סוגי המנתחים עשויים להתבסס בדיוק על אותו סט נתונים.

כשלא יודעים לנתח נתונים, מגיעים למסקנות שגויות. מסקנות שגויות מובילות להתנהלות שגויה. המשמעויות בהקשר של הקורונה עלולות להיות קשות.

במקרה של נתונים קיצוניים באופן יוצא דופן אפשר להסתכן בהסקת מסקנות גם ללא ניתוח מעמיק. 

זה המקרה של הניתוח שאעשה בפוסט הנוכחי.   

הניתוח בפוסט זה מתייחס להבדלים הגדולים בשיעור ההצלחה הגבוה בייעוצים בכלכלת המשפחה, שאני ביצעתי בתשלום לבין שיעור ההצלחה הרחוק מלהיות גבוה בייעוצים שאני מבצע בהתנדבות במסגרת התנדבות בעמותת הלל. 

הנתונים

מדובר בלפחות כמה עשרות יעוצים בכל אחת מהקבוצות.  

אוכלוסיית הליווי הכלכלי בעמותת הלל הם יוצאים בשאלה מהעולם החרדי.

האוכלוסייה שלה יעצתי יעוצים פרטיים בתשלום היא אוכלוסייה מגוונת. 

בנוסף לכך נתתי יעוצים כלכליים ללא תשלום לעולים מאתיופיה ולניצולי שואה. 

הניתוח הנוכחי אינו מתייחס ליעוצים לניצולי שואה ויוצאי אתיופיה ללא תשלום.

בביצוע יעוצים או מנטורינג בעמותות נהוג לדווח באמצעות טפסים. 

בסיום ליווי כלכלי בהלל המלווה הכלכלי מדווח דיווח של סיכום הליווי. בדיווח זה הוא מציין האם הליווי הצליח, הצליח באופן חלקי או נכשל. 

במסגרת הייעוצים הכלכליים הפרטיים אני מנהל רישום  מסוים. אין טפסים מובנים אבל אני זוכר את כל היעוצים ואת הפידבק שנתנו לי הנועצים בסיום היעוץ. 

שיעורי ההצלחה

באופן מקרי בחנתי את הסטטיסטיקה האישית של הליוויים הכלכליים, שעשיתי במסגרת עמותת הלל,  ומצאתי שבכ-50% מהם דיווחתי על כישלון. 

לא זכור לי אף מקרה של ייעוץ כלכלי, שביצעתי בתשלום, ולא הצליח לפחות באופן חלקי. אני כמובן לא טוען שכל הייעוצים הצליחו באופן מלא. גם באלה שלא הצליחו באופן מלא הייתה הצלחה חלקית. 

בפסקאות הבאות אנסה לנתח את הגורמים להבדל הקיצוני בשיעור ההצלחה. 

תהליך הייעוץ: תהליך מובנה ושיטתי בייעוצים פרטיים

תהליך הייעוץ עשוי להסביר חלק מההבדל בשיעור ההצלחה. 

מרבית הייעוצים שעשיתי בתשלום בוצעו בשיטת ייעוץ מובנה לפיה אני עובד. 

בשיטה זו נבחנו כל או לפחות מרבית ההיבטים הכלכליים: שוטף (מאזן הכנסות והוצאות), דיור (משכנתאות, שכר דירה, הכנסות מהשכרת דירה, רכישת דירה לעומת דיור בשכירות וכיו"ב), ניהול סיכונים (חיסכון, חיסכון פנסיוני, ביטוח ועוד), היבטים של פסיכולוגיה התנהגותית (דפוסי צריכה, קבלת החלטות בתנאי אי-וודאות וכיו"ב) ותוכניות לעתיד. 

הליוויים הכלכליים בהלל הם בהתאם לצרכים ספציפיים נקודתיים של הפונים ליעוץ. בדרך כלל הם אינם מקיפים את כל ההיבטים הכלכליים.

כאשר בוחנים מגוון רחב של היבטים של התנהלות כלכלית קל יותר לשפר לפחות משהו באחד ההיבטים. 

תהליך הייעוץ: היכולת לבחור האם לבצע ייעוץ?

תהליך הייעוץ המובנה שאני מבצע מורכב ממספר שלבים:

1. פגישה ראשונה ללא תשלום
בפגישה זו מציג הפונה או המשפחה הפונה את הנושאים שבגינם החליט לפנות ליעוץ, מציג את הרקע הכלכלי שלו ואת תפיסת העולם שלו.

אני מציג את שיטת העבודה שלי, את תפיסת העולם שלי ואת תהליך העבודה המשותפת. אני מבהיר מראש שייתכן שלא אקח על עצמי לייעץ, אם אחשוב שאיני יכול לסייע או לא צפויה לצמוח תועלת למשפחה או ליחיד מהייעוץ.

2. פגישה 2: איסוף נתונים
עבודה של היחיד או המשפחה ושלי.

3. תיק ניתוח כלכלי
עבודה שלי על בסיס הנתונים.

4. פגישה 3: גיבוש פיתרונות והיערכות ליישומם

על בסיס תיק הניתוח הכלכלי. בחירת מתווה פעולה ומתן כלים טכניים.

4. פגישות בקרה

בהתאם לצורך. לאחר שעובר זמן בו מנסים ליישם את מתווה הפעולה. הטיפול הוא בחריגות מהמתווה, למשל: אי עמידה בדפוסי ההוצאות החודשיות שנקבעו,   ובשינויים בשטח המחייבים שינוי מתווה.

בתהליכי ייעוץ במסגרת התנדבות אין לי יכולת לבחור באפשרות שלא לבצע אותם, למעט במקרים קיצוניים נדירים, שמתבררים במהלך היעוץ עצמו. 

גם לאלה שאני מלווה אין יכולת לבחור במתנדב שיבצע את הליווי.

היכולת שלי ושל הנועצים לבחור שלא לבצע ייעוץ כלכלי ,הנועד לכישלון, או לבחור מישהו אחר שיבצע טוב יותר את הייעוץ, מקטינה את ההסתברות לכישלון באופן משמעותי.

 

מאפייני הפונים לייעוץ

לא יהיה נכון להבחין בין שני סוגי הייעוצים על בסיס של אחוז הפונים לייעוץ שהם משפחות לעומת יחידים. 

נכון שאחוז המשפחות הפונות לייעוץ גבוה יותר בייעוצים בתשלום, אבל בלא מעט מקרים גם במסגרת ליווי כלכלי של יוצאים בשאלה בהתנדבות פונות משפחות. בחלק מהמקרים מדובר במשפחות חד-הוריות, למשל: נשים גרושות עם ילדים. 

במקרה או שלא במקרה, שכיחות הייעוצים בתשלום שביצעתי לאנשים יחידים, ללא משפחה גרעינית, הייתה גבוהה יחסית. היו גם לא מעט משפחות חד-הוריות. 

הגורם המבחין בין שני סוגי הייעוצים הוא דווקא גיל הפונים.

גיל הפונים לייעוץ בתשלום גבוה באופן משמעותי מגיל אלה שמלווים על ידי במסגרת ההתנדבות. כך למשל, בין מקבלי הייעוץ בתשלום היו גם כאלה שעומדים לפני פרישה לגמלאות או שמבקשים יעוץ לאחר הפרישה לגמלאות.

בליוויים בהתנדבות מדובר ברוב המקרים בצעירים בשנות ה-20 של חייהם ובמקרים אחרים בשנות ה-30 של חייהם.

בהחלט ייתכן שאנשים בגיל מבוגר יותר בשלים יותר לקבלת יעוץ ולהפקת תועלת ממנו.

תשלום

בלא מעט תחומים של ייעוץ או ליווי מקובלת ההנחה שתשלום יוצר מחויבות של הפונה. לא בהכרח נדרש תשלום גבוה מספיק רק תשלום סמלי.

הייעוצים הפרטיים שאני מבצע הם בתשלום. 
לאחר תשלום יש נטייה להמשיך בייעוץ. בגלל הסיכוי לשיפור המצב אבל גם בגלל אפקט ההוצאה האבודה.

הליוויים הכלכליים בהלל הם ללא תשלום כלשהו של אלה שאני מייעץ להם.
קורה שכאלה שביקשו ליווי כלכלי אינם ממשיכים בתהליך ואינם עונים לפניות שלי.  

ניסיון של אחרים דומה לניסיון שלי. לרוב זה אינו נובע מחוסר שביעות רצון של הנועץ. זה קורה גם בהקשר של יעוצים או ליוויים בתחומים אחרים.

בייעוץ ללא תשלום יש פחות מחויבות של הנועצים. מחויבות פחותה מגדילה את ההסתברות לכישלון.

מה יכולים להסיק מכך כאלה ששוקלים ייעוץ בתשלום?

כמעט כל מי שהגיע אלי לייעוץ בתשלום השיג תוצאות מדידות כספית, ששווין גבוה מעלות הייעוץ. 

אם אתם צריכים ייעוץ, אל תראו בייעוץ הוצאה כספית. ראו בו השקעה המחזירה את עצמה.

פרטים נוספים על הייעוצים שלי בטלפון: 054-4480616 או בדוא"ל: avi.rosenthal@gmail.com  

מה יכולים להסיק מכך כאלה המקבלים ייעוץ ללא תשלום?

כדאי לכם לנצל את ההזדמנות לקבל ללא תשלום משהו שיכול לעזור לכם ואחרים משלמים עבורו. 

מי שמוותר על ההזמנות הזו, עלול לוותר גם על הזדמנויות אחרות שיכולות לשפר את מצבו. 

אפשר להבין מצבים שבהם לא מרוצים מהייעוץ או לא יכולים בזמן נתון להתמודד עם הנושא. 

אם זה המצב, לפחות הודיעו באופן יזום, שכרגע זה אינו מתאים. במקרה של חוסר יכולת להתמודד בזמן נתון, השאירו לעצמכם פתח להתמודד, אם וכאשר תוכלו לעשות זאת.

חרדים לעתיד הכלכלי של מדינת ישראל

אין רע בלהיות חרדי. כבודם במקומו מונח. מבחינה כלכלית גברים צעירים ובריאים, שאינם עובדים לפרנסתם ולפרנסת משפחתם, הם אסון.

מי שדוחף ציבור הולך וגדל של גברים חרדים בישראל לא לעבוד הם מנהיגים לא אחראים של אותו ציבור. 

המנהיגים הללו נעזרים בתאווה הלא מרוסנת של מר בנימין נתניהו להמשיך לכהן כראש ממשלה ולהימנע, ככל שזה ניתן, מההעמדה לדין בכתבי האישום החמורים שיש נגדו. בתמורה לתמיכה בו הוא מוכן לממש מודל של מענקים ממשלתיים, ההולכים וגדלים למגזר החרדי בכלל ולתלמידי ישיבה בפרט. 

אם תחפשו בבלוג זה, תראו התייחסויות שלי לצורך בכך שחלק גדול מהגברים החרדים בישראל יעבדו. כך עושים יהודים חרדים בלונדון, בניו-יורק ובמקומות אחרים בארצות אחרות. 

תוכלו לקרוא בבלוג זה גם על התייחסות של פרופ' יוג'ין קנדל לצורך בעבודת חרדים בהייטק. 

גם פרופ' דן בן-דוד, מתייחס לא מעט לבעיה הקשה הזו. 

בעיתון דה-מרקר של יום שישי שעבר (18.12.20) עסקה בבעיה כתבה של מירב ארלוזורוב. טענה מרכזית של ארלוזורוב היא ששיעור הילודה במדינת ישראל הוא כמו במדינה מתפתחת. השאיפה היא לתת שירותים של מדינה מפותחת. 

ישראל, שכבר היום אחת המדינות הצפופות בין מדינות ה-OECD תהפוך לצפופה ביותר. השירותים לאזרח ידרדרו לרמה של השירותים במדינת עולם שלישי (בנגלדש למשל). 

המקור לשיעור הילודה הגבוה באופן חריג הוא המגזר החרדי. 

מירב ארלוזורוב אומרת שבכל המדינות, למעט ישראל, המדינה משתמשת בכלים כלכליים לצורך עידוד או הפחתת שיעור הילודה. כשמעוניינים בגידול נותנים מענקים. כשמעוניינים בצמצום אין מענקי ילדים לילד שלישי, רביעי או חמישי ובוודאי לא לשביעי.  

בישראל המענקים מעודדים ילודה. במיוחד אצל שכבות כלכליות חלשות.

משבר הקורונה והמגזר החרדי

משבר הקורונה טלטל במידה רבה את המגזר החרדי. 

ההיבטים העיקריים יפורטו להלן.

מרבית הקהילה החרדית היא אוטונומיה

חלקים גדולים מהקהילה החרדית התנהגו באופן שונה מיתר האוכלוסייה ובחרו להתעלם מהנחיות הממשל ומסכנות להידבקות ולהדבקה בקורונה. 

נכון שהיו גם אחרים שהתעלמו, אבל אצלם לא הייתה מעטפת אידאולוגית ומנהיגותית.

התעלמות מסכנות של תחלואה בקורונה

ההנחיות של גורמים מובילים באוטונומיה החרדית התעלמו, לפחות בחלק מהתקופה, מהסיכונים של תחלואה וקראו להמשיך באורח החיים הרגיל תוך התעלמות מהסיכון הבריאותי, כולל התעלמות מהגדלת הסיכוי למוות מהמחלה. 

חשיבות תקשורת מרחוק

הצורך בריחוק חברתי, עבודה מרחוק ושירותים מרחוק הגדילו את חשיבות האינטרנט והטלפונים החכמים. כבר הרבה לפני הקורונה חשבתי, שהאינטרנט ינצח את החלקים מהממסד החרדי השוללים את השימוש בו.  

עם תחילת מגפת הקורונה חל גידול של עשרות אחוזים במספר החרדים המתחברים לאינטרנט.

משבר כלכלי

המשבר הכלכלי החמור במיוחד פגע גם בחרדים.

אחת התוצאות של כל הגורמים האלה, בצירוף גורמים נוספים שלא הזכרתי כאן, היא גידול בשיעור היוצאים בשאלה מהמגזר החרדי בזמן משבר הקורונה.

האתגרים של יוצאים בשאלה

יוצאים בשאלה מהעולם החרדי מתמודדים עם אתגרים קשים.  

חלקם מנותקים לגמרי מהמשפחה, מהחברים ומהחברה בה גדלו. לרבים מהם חסרה הבנה בסיסית של חברה אחרת מהחרדית, חסרה השלכה וחסרות תעודות פורמליות.

לא פעם הם זקוקים לתמיכה או עזרה. כמו שקורה גם לגבי אוכלוסיות אחרות הזקוקות לעזרה, עמותות, המבוססות במידה לא קטנה על התנדבות, מנסות לעזור. 

עמותת הלל שלה מתנכלים אותם חרדים קיצוניים בצפת בסרטון המוצג בתחילת פוסט זה מסייעת ליוצאים בשאלה מהעולם החרדי.

גילוי נאות, אני מתנדב בעמותה הזו.

חשוב לציין כי אי אפשר לייחס לכלל הציבור החרדי את מעשיהם של אותם פורעי חוק אלימים מצפת או תמיכה בהם. 

יש חרדים המרוויחים מקיומה של הלל

ארגונים המסייעים ליוצאים בשאלה מהעולם החרדי אינם מנסים לפגוע בחרדים. הם מנסים לעזור ליוצאים בשאלה. 

מהזווית הצרה שלי, כמי שמלווה כלכלית יוצאים בשאלה ב"הלל", היו גם מקרים שבהם חרדים הרוויחו מהליווי הכלכלי שלי לבני משפחתם שיצאו בשאלה. 

כפי שקוראי הבלוג יודעים, אני יועץ לכלכלת המשפחה. לפני יותר מעשר שנים למדתי בקורס יועצים לכלכלת המשפחה. יוסי אש ונחמן לידור לימדו אותי שכשמייעצים לאדם או למשפחה אוספים מידע גם על המשפחה המורחבת. 

עשר השנים והרבה מאוד יעוצים לימדו אותי שהם צדקו.

כך  למשל, מידע על הורים עשירים, אוהבים ותומכים גרם לי להציע למשפחות לשקול להקטין את ביטוח החיים ולחסוך במקום זה עבור הילדים.

באותה מידה מידע על הורים עשירים, שהדירו את אחד מילדיהם מצוואתם, הביא לחשיבה במונחים של התעלמות ממצבם הכלכלי של ההורים.  

היו גם מקרים אחרים, מאוד שכיחים בקרב יוצאי אתיופיה למשל. כולם אוהבים ורוצים לעזור לבני משפחתם המורחבת אבל אין להם את היכולת. 

גם בחלק מהליוויים הכלכליים של יוצאים בשאלה יש צורך להבין את מצבם הכלכלי של קרובי משפחתם החרדים, ואת יכולתם ונכונותם לעזור במקרה של משבר כלכלי קשה במיוחד של היוצא. 

במהלך איסוף מידע כזה גיליתי בלא מעט מקרים, שגם הקרובים החרדים זקוקים לייעוץ. 

להלן כמה דוגמאות, ללא פרטים מזהים, בהם קרובי משפחה חרדים של היוצא קיבלו מידע ששיפר את מצבם הכלכלי.

אלמנה עם הרבה ילדים

אימו של אחד/ת היוצאים/ות להם יעצתי היא אלמנה, שמצבה הכלכלי רע. הבנתי שבמצבה היא יכולה לקבל קצבה מהמוסד לביטוח לאומי. הבנתי שבמקרה הספציפי היא יכולה לקבל אחת משתי קצבאות. ביקשתי מהיוצא/ת לברר איזו קצבה האם מקבלת. התברר לי, שהיא מקבלת את הקצבה הנמוכה מבין השתיים. יעצתי ליוצא/ת לפנות למוסד לביטוח לאומי ולבקש להמיר את הקצבה הנמוכה בקצבה הגבוהה יותר.

גרושה עם ילד

ליוצא ולגרושתו החרדית ילד משותף. במהלך הליווי הכלכלי של היוצא התברר שהגרושה העובדת זכאית למענק עבודה (המכונה גם: מס הכנסה שלילי). 

השורה התחתונה

המשותף לדיון הכלכלי בהשפעות השליליות של המדיניות ביחס לעבודת גברים חרדים בישראל ולדיון ביחס לעמותות המסיעות ליוצאים בשאלה מהעולם החרדי הוא שהם אינם ניזונים משנאת חרדים. 

צריך לשנות את המצב בו כל צעיר חרדי בריא שרוצה בכך חי מקצבאות ממשלתיות במקום מעבודה.

צריך גם לסייע יותר ליוצאים בשאלה מהעולם החרדי הזקוקים לכך, על מנת שישתלבו בחברה ובעבודה.