יום שישי, 26 באפריל 2019

מדוע עניים צריכים לחסוך יותר מעשירים?



נער עני מחפש דברים בעלי ערך בערימת זבל בג'אקרטה
מקור התמונה: ויקיפדיה

לפני מספר שנים ערך העיתון "כלכליסט" סקר בקרב ישראלים. השאלה הייתה: עד כמה קל להם, קשה להם או בלתי אפשרי להוציא 8,000 שקל בגלל בעיה לא צפויה מראש? 
רוב המשתתפים בסקר חשבו שקשה להם מאוד או בלתי אפשרי מבחינתם להוציא 8,000 שקל לא מתוכננים. 

התמונה לא כך כך פשוטה משום שצריך להבחין בין שני מצבים של אנשים ללא חסכונות: כאלה שיש מי שיעזור להם במצב של הוצאה קריטית כזו וכאלה שאין להם מישהו כזה.


מצבם הכלכלי של קרובי משפחה 


ברוב המקרים מי שיעזור או לא יעזור הם קרובי משפחה. כיועץ לכלכלת המשפחה אני שואל גם על מצבם הכלכלי של קרובי משפחה.
למי שמודאג, כל מידע כזה, כמו גם מידע אחר שעולה במהלך הייעוץ הוא סודי ואיני משתף אף אדם אחר בו

בייעוץ בכלכלת המשפחה נאספים פרטים כלכליים בסיסיים על קרובי משפחה מדרג ראשון. השאלות הן:

1. מהו מצבם הכלכלי?

2. האם הם יעזרו בזמן משבר כלכלי?

3. האם הם עשויים להזדקק לסיוע?


מצב 1: יכולים לעזור ויעזרו

בדרך כלל מדובר בהורים (גילאי 40 ומעלה) הנמצאים בשלב מבוסס יותר בשלבי החיים הכלכליים ויכולים ורוצים לעזור.

שפר עלי גורלי בצעירותי והוריי היו במצב כזה. למי שאיבד את משפחתו בזמן השואה, כמו אימי, ילדים היו מרכז העולם והייתה נכונות גבוהה לעזור. 
לא ביקשתי כסף כי עבדתי אבל הייתי צריך לדחות הצעות לקבל כסף, כולל הצעה שיקנו לי דירה. 

משמעות


הביטחון שמצב כזה מעניק מאפשר חופש גדול יותר בהוצאות. למי שמתנהל נכון מעניק יכולת לחסוך יותר ולהשקיע פחות בהיערכות לסיכונים כלכליים


מצב 2: יכולים לעזור וספק אם יעזרו

ההורים אולי במצב דומה למצב 1 אבל לא בטוח שהם יעזרו. 
ייתכן שתפיסת העולם שלהם היא לא לעזור. 
ייתכן שאחד מהם ירצה לעזור והשני לא. יש כאלה האומרים לי שבוודאות האב יעזור והאם לא תעזור. יש כאלה שאצלם זה הפוך. יש כאלה שלגבי אחד ההורים סמוכים ובטוחים שיעזור. לגבי השני לא ברור.


משמעות

יש איזשהו "גב כלכלי" אבל צריך להיזהר יותר מאשר במצב 1 לעיל.  


מצב 3: יכולים לעזור ולא יעזרו

לא כל בן או בת מגשימים את שאיפות הוריהם. 
לא כל בן או בת מסתדרים עם הוריהם. 
לפעמים יש סכסוכים, על רקע זה או על רקע אחר, וההורים לא יעזרו גם אם מצבם הכלכלי מצוין.
יהיו גם מצבי ביניים: ההורים העשירים יעזרו רק במינימום שבמינימום. 

ראיתי כבר אנשים שהוריהם המבוססים כלכלית הדירו אותם מצוואתם. בוודאי שלא היו נחלצים לעזרתם הכלכלית בחייהם. 
ראיתי חרדים לשעבר שיצאו בשאלה ומשפחותיהם ניתקו כל קשר איתם. משפחתם והקהילה אליה השתייכו בעבר לא יעזרו להם.


משמעות

אם אתם במצב כזה התייחסו לעצמכם כאילו אתם בנים למשפחה שאינה יכולה לעזור לכם (מצב 4 בהמשך הפוסט).

מצב 4: לא יכולים לעזור  

ההורים רוצים מאוד לעזור אבל לצער כולם אין להם משאבים כלכליים לעשות את זה. ייתכן שבמקרה קיצוני במיוחד יחסכו מצרכיהם הכי בסיסיים (מזון למשל) על מנת לעזור במעט לילדיהם.


משמעות

אין לכם ברירה אלא לסמוך על עצמכם. עליכם לחסוך יותר מאחרים. כשמישהו יעשה סקר בעתיד: עד כמה קל לכם להוציא 8,000 שקל לא צפויים או 10,000 שקל להוצאה לא צפויה? התשובה שלכם צריכה להיות "קל" או "לא קשה" משום שיהיו לכם חסכונות להוצאה בלתי מתוכננת לפחות בסכום כזה.

מצב 5: לא יכולים לעזור וצריכים עזרה

כשבתחילת דרכי כיועץ לכלכלת המשפחה עשיתי בהתנדבות ייעוצים כלכליים למשפחות יוצאי אתיופיה בשכונת הקטמונים בירושלים, שאלתי על מצבם הכלכלי של קרובי המשפחה, כמצוין בפיסקה קודמת. כמעט תמיד קיבלתי את התשובה: יש הורים. יש הרבה אחים ואחיות. אף אחד לא יכול לעזור כלכלית. כמעט כולם צריכים עזרה כלכלית. היו מקרים של אח או אחות שאינם צריכים עזרה כזו. ההורים בדרך כלל צריכים עזרה כלכלית.
יש רצון לעזור לבני משפחה אחרים ולפעמים אפילו עוזרים במעט להורים, אבל גם למשפחות שהגיעו לייעוץ לרוב לא היו משאבים כלכליים על מנת לעזור לקרובי משפחה. 

משמעות

עליכם לחסוך יותר מאשר במצב 4 משום שלא רק שלא יהיה מי שיעזור לכם יתכן שתהיינה הוצאות לא צפויות לקרובי משפחה שתאלצו לעזור להם. 

לסיכום

ככל שמצבכם הכלכלי טוב פחות וגם מצבה הכלכלי של משפחתכם הקרובה טוב פחות עליכם לחסוך יותר. 
תמיד עלולות להיות הוצאות בלתי צפויות כגון: טיפול שיניים, תיקון יקר של מכונית, מקרר שסיים את חייו מוקדם מהצפוי וכיו"ב. 
כל אחד צריך לנסות לחסוך סכום כסף המיועד למטרה הזו.

כשיש מי שיעזור לכם ב מימון ההוצאה הלא צפויה החיסכון הזה חשוב אבל חשוב פחות מאשר אצל אלו שאין מי שיעזור להם.

זווית הראיה שלי


1. מצבם של קרובי המשפחה חשוב לעניין של הוצאה קריטית לא צפויה אבל הוא עשוי להיות פרמטר המשפיע גם על החלטות כלכליות אחרות.
כך למשל, כשיש מי שיתמוך בכם כלכלית בסכומים גבוהים בעת צרה אתם יכולים לשקול הקטנת גובה ביטוח החיים ובמקומו הגדלת החיסכון. 
ייתכן שתוכלו לרכוש דירה במועד מוקדם יותר מאשר אלו שאין להם מי שיתמוך בהם. 

2. בכלכלה קפיטליסטית של היום גדלים הפערים הכלכליים. מצבם הכלכלי של ההורים משליך במקרים רבים על מצבם הכלכלי של ילדיהם. 
כשדור ההורים מבוסס היטב כלכלית קל לבניהם יותר מאחרים ללמוד ולקבל ציונים טובים כי יש להם פחות דאגות יומיומיות.
הם עשויים להתקבל בהסתברות גבוהה יותר ללימודי מקצועות מבוקשים. לאחר שיסיימו את הלימודים הם עשויים להרוויח יותר מאחרים שמדו מקצועות מבוקשים פחות. 
לפעמים הם יוכלו להיות בנים ממשיכים בעסק של הוריהם.
  

יום רביעי, 24 באפריל 2019

הלקוח לא במרכז: מדוע?

בתחילת שנות ה-2000 שינו הבנקים את התפיסה שלהם מ-Product Centric ל-Customer Centric.

בתפיסת Product Centric בנקים התמקדו ביצירת מוצרים בנקאים מוצלחים יותר מהמוצרים הבנקאיים של מתחריהם.

בתפיסת Customer Centric הלקוח הוא במרכז ולא המוצר הבנקאי. 
המערכת של הבנק מנסה לאפיין לקוחות ולקוחות פוטנציאליים בהם הבנק מעוניין.
היא מנסה לזהות גם לקוחות בהם הבנק אינו מעוניין.
פרופיל הלקוחות המעניינים את הבנק כולל מידע על סוגי המוצרים שעשויים לעניין אותם. המערכת מנסה ליזום קמפיינים שיווקיים  המיועדים ומותאמים לקבוצות מסוימות של לקוחות רצויים.

מימוש תפיסת הלקוח במרכז בבנקים ובארגונים אחרים נתמך על ידי תוכנות CRM שהבשילו בשוק בערך באותה תקופה. 
לשנות תפיסה לתפיסת הלקוח במרכז כנראה קל יותר מאשר לממש אותה בשטח. בלשון של המעטה, המימושים של הבנקים בישראל באותה תקופה לאו דווקא הצליחו

אני ותפיסת הלקוח במרכז


בייעוצים שנתתי בטכנולוגיית המידע ובכלכלת המשפחה תמיד היה הלקוח במרכז. 
התפיסה שלי הייתה תפיסת Win-Win: גם הלקוח וגם אני צריכים להרוויח מהייעוץ. 
לא אהבתי לבצע ייעוצים בהם אני מרוויח וללקוח אין תועלת כלשהי מהייעוץ שלי.

בסדרת הפוסטים החדשה הזו אעסוק בסוגי לקוחות בכלכלת המשפחה שאינם יכולים להיות במרכז. 
המשמעות המעשית היא שאם אני מזהה את זה הם לא יהיו לקוחות שלי גם אם התשלום שהם ירצו לשלם יהיה ראוי או אפילו יותר מראוי. בכל פוסט בסדרה אציג פרופיל אחד כזה ואסביר מדוע אינו מתאים להיות לקוח או עשוי להיות לקוח תחת מגבלות קשות.

יום שלישי, 23 באפריל 2019

סיסמאות: החוליה החלשה באבטחת מידע

לפני יותר מ-15 שנה ביצעתי Penetration Test במתקן בנקאי באירופה במסגרת פרויקט ייעוץ של חברת ייעוץ בינלאומית גדולה. באחד מהמקרים עמדתי מאחורי עובד בסניף בנק שנכנס למערכת. העובד היה מורשה להיכנס למערכת אבל ממרחק של כמה מטרים יכולנו אני ויועץ נוסף לדעת בקלות מהי סיסמת הכניסה שלו למערכת. כשהאיש הכניס למערכת את הסיסמה שלו הוא הקיש מספר פעמים על הספרה "1". לא הוקשו ספרות אחרות, אותיות או סימנים אחרים. 
ברגע שידעתי את הסיסמה הייתי יכול, לו רציתי, למצוא הזדמנות ולהיכנס למערכת בשמו, למשל כאשר הוא הולך לדבר עם המנהל שלו או ניגש לשרותים.

אני והיועץ הנוסף לא מהווים בעיה כי Penetration Test הוא ניסיון לחדור למערכת בתשלום ובידיעה של מנהלים בארגון על מנת להפיק דוח של נקודות תורפה והמלצות לתיקונן.
באותה מידה זה היה יכול להיות מישהו אחר שהכוונות שלו טובות פחות.

אחת ההמלצות שלנו הייתה כפיית סיסמאות חזקות יותר במערכת. לא עוד "111111" או "222222", אלא דפוס מורכב יותר של אותיות, מספרים ואולי גם סימנים מיוחדים.

פוסט זה נכתב בעקבות קריאת כתבה של רפאל קהאן ב"כלכליסט" המספר על מחקר של שרות ה-Cyber הבריטי. כותרת הכתבה: הגיע הזמן להחליף סיסמה: גם "ליברפול" ו"רדיוהאד" זה לא מקורי

במחקר נותחו מספר רב של סיסמאות מתוך מאגרים של סיסמאות שנפרצו בשנים האחרונות ומצוינים דפוסי סיסמאות קלים לפריצה. 
בפוסט זה אשלב כמה מהממצאים עם תובנות שלי והמלצות שלי.


הדפוס הכי קל לניחוש

הסיסמה הנפוצה ביותר במאגרים מזכירה קצת את מה שראיתי באותה עבודה לפני יותר מ-15 שנים. 
הסיסמה הנפוצה ביותר במאגר לא הייתה "111111", שאני ראיתי, אלא "123456". נמצאה שכיחות גבוהה גם לסיסמאות אחרות קלות לניחוש בסגנון דומה, למשל: "123456789". 


ההמלצה שלי

סיסמאות כאלה הן נחות לזכירה אבל קלות לניחוש. 
הימנעו מסיסמאות המורכבות מספרות בלבד בדפוס פשוט וקל לניחוש.

שמות משמעותיים

במחקר המצוטט ב"כלכליסט" נמצא כי במקרים רבים משתמשים בוחרים כסיסמה שם של קבוצת ספורט אהודה, להקה אהובה או סרט שהתרשמו ממנו במיוחד. 
עברייני רשת יכולים בקלות להגיע לסיסמה כזו. כל מה שהם צריכים זה להיכנס לדף ה-Facebook של אותו אדם. הם יראו שם סמל של הקבוצה האהודה או סרטון מוזיקלי של הלהקה האהובה ולא מעט פוסטים שמחים כשהקבוצה מנצחת או הלהקה מופיעה. 
מכאן ועד לניחוש מושכל של הסיסמה הדרך קצרה. 

הכתבה לא עוסקת בשמות משמעותיים אחרים כסיסמה אבל כשאתם בוחרים כסיסמה את השם שלכם, השם של בת זוגכם האהובה, הבן או הבת הצעירים או חיית המחמד, הדרך לזיהוי הסיסמה דומה למה שתואר לעיל. 

שימו לב שאין בעיה לבחור שם שמשמעותי לכם ומי שנכנס לדף שלכם ברשתות החברתיות לא ימצא עליו דבר.
למשל: שמה של האקסית המיתולוגית לפני 30 או 40 שנה, שמאז לא הייתם איתה בקשר, שמו של דב הפנדה שפגשתם בגן חיות לפני 25 שנים או פילוסוף לא כל כך ידוע שהוזכר בקורס מבוא לפילוסופיה והרשים אותכם בצעירותכם אבל מאז התבגרתם ולא הזכרתם את שמו או את תפיסת העולם שלו.

ההמלצה שלי

הימנעו מבחירת שמות משמעותיים לכם, שאחרים יודעים שהם משמעותיים לכם ו/או עולים בתדירות גבוהה ברשתות החברתיות שלכם או באלבומי התמונות שלכם. 
כשאתם בוחרים שם משמעותי שאינו מופיע שם הוסיפו לו גם כמה ספרות.

OTP

OTP הן ראשי תיבות של: One Time Password. אתם נכנסים לאתר נותנים פרטים מזהים ונשלחת אליכם סיסמה חד פעמית, התקפה לזמן קצר.
לרוב נשלחת הסיסמה באמצעות הודעת SMS. אפשר גם באמצעות הודעת דוא"ל. 

היתרונות הן שמדובר בסיסמה שאינה משמעותית למקבל הסיסמה ולכן קשה לנחש אותה ומשך הזמן הקצר בו היא תקפה.

החיסרון הוא שמישהו שיודע את הפרטים המזהים שלכם ומשום מה נפל לידיו הטלפון הסלולרי שלכם יוכל לבצע פעולות במקומכם וללא ידיעתכם.

ההמלצה שלי    

אין ספק שהיתרונות של OTP עולים על חסרונותיו. השתמשו ב-OLTP כשזה ניתן. העדיפו אותו על פני סיסמאות רגילות.  

הצורך בססמאות למספר גדול של אתרים ויישומים 

בתקופה עמוסת אתרי אינטרנט ואפליקציות צריכים נספר רב של סיסמאות.
מי יכול זכור כל כך הרבה סיסמאות? מי יכול להחליף כל כך הרבה סיסמאות תקופתית?
מי יכול לרשום על דף את כל האתרים והסיסמאות ולמחוק ולשנות בכל פעם שמשנים סיסמה? ואם יגנבו לכם את הדף עם הסיסמאות? 

אחד הפיתרונות של חלק מהאנשים הוא להשתמש באותה סיסמה ברוב המקומות או בכל המקומות, אם זה ניתן. 
אני לא היחיד שיודע את מה שכתבתי כאן. גם אלה שפורצים לאתרים וגונבים סיסמאות ביחד עם פרטים מזהים יודעים את זה

כשהם פורצים לאתר כמו Facebook או Linkrdin הם מנסים את הסיסמה והפרטים המזהים גם באתרים אחרים כמו אתרים של כרטיסי אשראי, בנקים ואתר Paypal. 

ב-Facebook הם אולי יכולים להעלות בשמכם תמונות פורנוגרפיות (כמו שקרה לגברת אחת שאני מכיר בשנות ה-70 של חייה). בבנק או באמצעות הפרטים של כרטיס האשראי הם יכולים לגנוב מכם סכומי כסף נכבדים.

ההמלצה שלי   

אם אתם יכולים לנהל סיסמה נפרדת לכל אתר או אפליקציה זהו פיתרון טוב. 

אם אינכם יכולים, לפחות תפרידו בין סיסמאות לאתרים רגישים (בנקים, כרטיסי אשראי וכיו"ב) לבין אתרים פחות רגישים ותקבעו סיסמאות שונות. 

הסיכוי שיגנבו את הססמאות שלכם באתרים הפחות רגישים הוא גדול יותר. הפרדה כזו עשויה להקטין את הנזקים העלולים להיגרם לכם.

הערת שוליים  

לא מיציתי בפוסט זה את כל האפשרויות. בין השאר לא הזכרתי זיהוי ביומטרי במקום ססמאות ושימוש בתוכנה לניהול ססמאות.



יום שבת, 20 באפריל 2019

הזדמנות של יוצאי אתיופיה ודרוזים?

-
דמויות בולטות בהתחדשות ביתא ישראל
משמאל לימין: פרופ' תאמרת עמנואל, ד"ר יעקב פייוטלוביץ והרב גסה ירמיהו
 דמויות בולטות בהתחדשות ביתא ישראל
מקור התמונה: ויקיפדיה

לצערי, אני מסכים עם הניתוח במאמרו של ד"ר אביחי שניר בוואלה. ד"ר שניר חושב שצפוי למדינת ישראל עתיד כלכלי לא מזהיר בקדנציה של הממשלה שצפויה לקום.

ד"ר שניר מתייחס לשתי קבוצות אוכלוסייה גדולות שתורמות פחות מאחרות לצמיחת המשק: חרדים וערבים. 
עד לקדנציה של הממשלה שמסיימת את תפקידה הייתה מגמת שיפור בעבודת שתי אוכלוסיות אלה: אחוז הגברים החרדים העובדים עלה ויותר ערבים רכשו השכלה המאפשרת להם לעבוד בעבודות התורמות לצמיחת המשק. 

בתקופת כהותה של הממשלה הנוכחית נמשכה המגמה של גידול במספר הערבים המשכילים אבל חלה ירידה בשיעור הגברים החרדים המועסקים. הירידה הזו מוסברת בהגדלת הסובסידיות לתלמידי הישיבות.

ד"ר שניר אומר ששני שליש מחברי בקואליציה הצפויה בממשלה החדשה הם חרדים או חרד"לים ולכן לא צפויה הפחתת התמיכות בתלמידי ישיבה ולכן גם לא צפוי גידול בתעסוקת חרדים. הוא חושב שממשלת ימין-חרדים-ימין קיצוני תשקיע פחות בערבים ולכן צופה עצירת מגמת שיפור ההשכלה במגזר הערבי.

נדמה לי שאין חולק על כך שהערבים והחרדים הם מגזרים המהווים אחוז משמעותי מתושבי המדינה והם גם מגזרים התורמים פחות לצמיחה ולכן יש מקום להשקיע בהם על מנת שיתרמו יותר. 
גם בבלוג זה בפוסט: האם ההייטק הישראלי הוא קטר 70414? הבאתי את דבריו של פרופ' יוג'ין קנדל המתייחסים לחרדים וערבים כמגזרים הכרחיים לצמיחת ההייטק הישראלי. 

אם אכן צודק ד"ר שניר, אז מדוע לא לפחות לנסות מגזרים אחרים קטנים יותר על מנת שיתרמו יותר לצמיחה?


"יום  הורים" באינטל

כהורה לעובד אינטל הוזמנתי למפגש של כשעתיים באינטל ירושלים. זוהי יוזמה יפה של החברה, המשתפת את הוריהם של העובדים במידע על החברה, על החזון שלה, על המוצרים שלה, על תחומי העבודה של בניהם ובנותיהם ועל רצון החברה לספק לעובדים סביבת עבודה נוחה ומהנה (חדר כושר, קייטנות לילדי עובדים, מוצרים משוק מחנה יהודה הנמכרים פעם בשבוע בקמפוס, חדר אוכל ועוד). 

מנהל הקמפוס הירושלמי דיבר על גיוון בתעסוקה. הוא דיבר על קידום העסקת נשים, חרדים וערבים. כך למשל, הוא סיפר שהחברה מובילה בהעסקת עובדים חרדים. הקמפוס הירושלמי הוא זה בו מועסק מספר רב יחסית של חרדים בסביבת עבודה התואמת את צרכיהם המיוחדים. 
הקמפוס בחיפה מוביל בהעסקת עובדים ערבים. 

בשלב השאלות שאלתי אותו: האם החברה מנסה לקדם גם העסקת עובדים יוצאי אתיופיה? הוא אמר שיש עובדים כאלה בחברה אבל אין תכנית ייעודית להעסקתם. הוא יעלה את הנושא בפני הגורמים הרלוונטיים בחברה. 


יוצאי אתיופיה

יוצאי אתיופיה הם הקבוצה שמצבה הכלכלי הוא הגרוע ביותר. גם כשיש חקיקה המבטיחה העסקת אחוז מסוים של עובדים יוצאי אתיופיה, יש כאלה העוקפים אותה באמצעות העסקת עובדי אבטחה וניקיון אתיופיים.

מבין העולים ובעיקר בני הדור השני יש גם אקדמאים ובעלי כישורים מקצועיים איכותיים. לא תמיד הם מוצאים תפקידים ההולמים את הכשרתם ואת כישוריהם. לא תמיד זה קורה באשמתם. 

אם תקודם העסקתם בעבודות התורמות יותר לצמיחה, זה יתרום לצמיחה של המשק. 

נדמה לי שקידום תעסוקתי של יוצאי אתיופיה אינו סותר את תפיסתם האידאולוגית של חברי הקואליציה המסתמנת. אז מדוע לא לעשות יותר בתחום הזה?


דרוזים

1.5% ממשקי הבית בישראל הם דרוזים. האזרחים הדרוזים קשרו את גורלם בגורל מדינת ישראל והם תורמים לפחות כמו אחרים בתחום של השירות הצבאי. 
מצד שני מתייחסים אליהם לא פעם כמו אל מגזרים אחרים שאינם נהנים משיוויון הזדמנויות.
אני מקווה שקידומם התעסוקתי לא ממש מנוגד להשקפת עולמה של הקואליציה החדשה המסתמנת.

אם תקראו את הכתבה: "התיכון הטוב בישראל ביישוב הדרוזי בית ג'אן" תראו שיש פוטנציאל ויש גם מי שיעזור לממש אותו. מנהלן בית הספר עלי סלאלחה לקח תיכון ששיעור הזכאים לבגרות בו היה נמוך במיוחד (13% בשנת 1999) והפך אותו בעזרת אחרים לתיכון עם אחוז הזכאות לבגרות הגבוה בארץ.


השורה התחתונה

איני משלה את עצמי שקידום תעסוקתי של יוצאי אתיופיה ודרוזים הוא תחליף לשיעור תעסוקה גבו יותר של גברים חרדים או אזרחים ואזרחיות ערבים במקצועות התורמים לצמיחת המשק. 
לא נכון לא לטפל במגזרים כל כך גדולים. ההתנהלות הנכונה היא קידום תעסוקתי בשני המגזרים האלו אבל במקביל גם קידום מגזרים קטנים יותר, יוצאי אתיופיה ודרוזים, הרוצים להתפתח ולתרום ולא תמיד מצליחים לעשות זאת. בחלק מהמקרים מקור חוסר ההצלחה הוא אופן הטיפול בהם ולא הם עצמם.





יום שישי, 19 באפריל 2019

פוסט לפסח: מה גורם לנו לעבדות כלכלית?

שוק העבדים. ציור של גוסטב בולאנז'ה.
מקור התמונה: ויקיפדיה

בני ישראל היו עבדים לפרעה. מי שחושב שהיום אין עבדות טועה בגדול. לפי הויקיפדיה היו בשנת 2016 46 מיליון עבדים בעולם. איו לי כבר את הקישור לסרט וידאו דוקומנטרי מרתק על עבדות, שצילמה צלמת אמריקאית מקצועית תוך סיכון חייה. היא הגיעה בזהות בדויה  למקומות ברחבי העולם בהם יש עבדות וצילמה בסתר. 
רבים מהעבדים הם ילדים קטנים. בחלק מהמקרים מדובר במשפחות שלמות, כולל ילדים קטנים. 

פוסט זה אינו עוסק בעבדות, אלא בעבדות כלכלית, כלומר: דברים שמשעבדים אותנו ומונעים מאיתנו עצמאות כלכלית. הפוסט אינו ממצה את הנושא אבל מציג כמה מהמשעבדים העיקריים.


1. הלוואות ואשראי

רבים מאיתנו לוקחים יותר מדי הלוואות. רבים מאיתנו נמצאים באוברדרפט

אנשים הלוקחים אשראי צריכים להחזיר אותו. לא סתם אלא בתוספת ריבית. העלויות הגבוהות של הריבית עלולות לגרום לסוג של עבדות במיוחד אצל אלו שלקחו את ההלוואות בגלל מצוקה כלכלית. 

קשה להחזיר הלוואות כי אין ממה אז לוקחים הלוואות על מנת להחזיר את ההלוואות הקודמות. תשלומי הריבית גדלים עוד יותר. נמצאים במעגל רע של הקטנת הנכסים הכלכליים, גידול החובות ודאגות מהעתיד. 

מה שנכון להלוואות נכון גם לאוברדרפט.


עוד משהו...

1. רבים לוקחים הלוואות בריבית גבוהה בבנק שלהם בלי לבדוק חלופות אחרות שבמקרים רבים הן יותר זולות.

2. רבים נכנסים לאוברדרפט בריבית גבוהה ולפעמים גולשים מהמסגרת ומשלמים ריבית גבוהה עוד יותר. הם אינם בודקים חלופות אחרות, למשל: הלוואה עם ריבית נמוכה יותר. 

3. הלוואות אקספרס הן נוחות אבל על אין ארוחות חינם.
על הנוחות משלמים לא פעם בריבית גבוהה יותר.



2. תרבות הצריכה

תרבות הצריכה דוחפת אנשים בחברה שזו תרבותה לקנות חפצים או שרותים. גם כשהם לא צריכים אותם. על מנת לשלם עבורם צריך לעבוד קשה יותר. עבדות כבר אמרנו? 


עוד משהו...

יש לזה השפעה הרסנית על מערכות יחסים בין ילדים להורים.

ראשית, הילדים מחקים את ההורים ורוכשים דברים שהם לא צריכים. המגבלה של חוסר הבנה פיננסית עלולה לדחוף ילדים לרכישות עוד פחות הגיוניות מהרכישות שמבצעים הוריהם.

שנית, ההורה עובד קשה יותר על מנת לשלם עבור דברים שקנה והוא לא צריך (כולל מה שקנה עבור הילדים והם לא ממש צריכים). יש לו פחות זמן לילדים. פחות זמן לפעילויות משותפות. פחות זמן לקשב לילדים. התוצאה עלולה להיות הורה הנתפס בעיני הילדים כסוג של כספומט ולא כהורה.


3. מותגים

בין אם אתם קונים משהו שאתם לא צריכים בגלל תרבות צריכה ובין אם אתם רוכשים משהו שיש בו צורך, תשלמו יותר על מותגים מאשר על מוצרים מקבילים שאינם מותגים. 

אם אינכם יכולים להרשות לעצמכם לרכוש את המותג ובכל זאת רוכשים אותו, אתם דנים את עצמכם לעבדות. את המעגל הרע (Vicious Circle) תיארתי כבר בשני הסעיפים הקודמים. 


עוד משהו...

לפעמים זה בכל זאת נכון לקנות מותג. זה קורה רק כאשר יש למותג יתרון איכותי ברור על מוצר שאינו כזה, ליתרון הזה יש חשיבות מעשית לקונה ופער המחיר מצדיק את הרכישה.


4. דירות   

בישראל, ולא רק בישראל, אנשים רוכשים דירות יקרות. חלק מהם לוקחים משכנתה המהווה סוג של עבדות: היא מהווה חלק גדול מהמשכורת שלהם והיא לטווח זמן ארוך, לרוב בסדר גודל של 20 שנה או יותר.   
לנטל הכלכלי מתלוות לפעמים גם דאגות (האם נוכל לעמוד בהחזרי המשכנתה בעוד 10 שנים? בעוד 15 שנים?) וצורך לעבוד קשה יותר על מנת להחזיר את הכסף.
הלחצים החברתיים מובילים זוגות צעירים ומשפחות צעירות לקנות דירות יקרות יותר כי "דירה קונים רק פעם בחיים".
הלחצים החברתיים ותשתית התחבורה הרעועה במדינת ישראל דוחפים משפחות לקנות את הדירות באזורי ביקוש במרכז משום שהם קרובים למקומות העבודה.   



עוד משהו...

1. אפשר גם לגור בשכירות ולקנות דירה כשבאמת יש יכולת סבירה לקנות אותה 

2. רצוי לא לקחת משכנתה בשווי של מרבית שווי הדירה.

3. רצוי לא לקחת משכנתה שמגיעה לאחוזים מטורפים מההכנסה (50% ומעלה). מה תעשו אם חס וחלילה תפוטרו מהעבודה?


5. טלפונים חכמים 

ב-29 ביוני 2007 הציגה חברת אפל את הטלפון החכם הראשון. עד אז לא השתמשנו בטלפון שיש בו אפליקציות. 
לטלפון החכם יש תועלות רבות ושימושים מעשיים רבים אבל משתמשים רבים מתמכרים אליו. 

התמכרות היא עבדות. המתמכר זמין תמיד בטלפון החכם: למקום העבודה, לחברים, למשפחה ולאין ספור שולחי מסרים ופרסומות מכל הסוגים. חלקם ספאמרים סדרתיים. 
יש המתפתים לפרסומות ורוכשים דברים שאינם צריכים או לוקחים הלוואות אקספרס. נושאים שהועלו כבר בסעיפים קודמים.

ההתמכרות עשויה לבוא גם בשילוב עם הוצאות כספיות לא זניחות: רכישת מותגי טלפון חכם והחלפות הטלפון החכם בתדירות גבוהה על מנת להחזיק בטלפון המתקדם ביותר. לפעמים גם בסטטוס חברתי.

עוד משהו...


1. שמעתי לא מעט תלונות על חברות הסלולאר בישראל. החברות מציעות אביזרים שונים כגון טאבלטים באופן בו הלקוח חושב שזה בחינם. הוא עשוי לחשוב כך משום שזה מה שנציגי מכירות אומרים לו.
בחוזה כתוב שזה בתשלומים. 

אוכלוסיות חלשות (עולים בגיל מבוגר שאינם דוברי עברית, יוצאים בשאלה, קשישים וכיו"ב) מאמינות. אחר כך הם עלולים להיקלע לחובות ולהגיע להוצאה לפועל או לחילופין לשלם לאורך שנים מחירים אסטרונומיים על אביזרים, שלו רצו לרכוש אותם, היו יכולים לרכוש אותם במחיר הרבה יותר זול.  

קראו תמיד לפני שתחתמו. היזהרו ממתנות כביכול: "אין ארוחות חינם".

2. הימנעו ממלכודות כמו ביטוח טלפונים סלולאריים.

3. בדקו אפשרות לקנות את המכשיר עצמו בחנויות ולא אצל ספק השירותים.
השוו מחירים.


עבדים היינו

עבדים היינו ועדיין הננו ליותר מדי אשראי והלוואות, לתרבות הצריכה ולמותגים לרכישת דירות בכל מחיר ולהתמכרות לטלפונים חכמים. 

מאחל לכם יציאה מעבדות לחירות.



יום רביעי, 17 באפריל 2019

איך אומרים ביידיש "לעקור סתם עצים ביערות הגשם"?

יער גשם טרופי בברזיל
מקור התמונה: ויקיפדיה

לכלכל בתבונה פירושו לנצל באופן נכון את המשאבים הכלכליים על מנת שיענו על הצרכים שלנו.
זה נכון לגבי יחיד. זה נכון לגבי משפחה. זה נכון גם לגבי משאבים של האנושות כולה, למשל: יערות הגשם (בתמונה לעיל). 

הכריתה המסיבית של יערות הגשם המצטמצמים פוגעת באיכות הסביבה, מגדילה את התחממות כדור הארץ ומקטניה את ייצור החמצן. 
אנלוגי למשפחה המנצלת שלא לצורך, כלומר: מבזבזת, משאבים כספיים שלה שאחר כך  עלולים להיות חסרים בגיל פרישה לפנסיה או במצב סיכון אחר.

כיועץ לכלכלת המשפחה אני חווה לא אחת את הקושי לשכנע משפחות להתנהל טוב יותר. 
ברור שהקושי בשכנוע להימנעות מפגיעה חמורה ביערות הגשם גדול הרבה יותר. 

במשפחה יש לנו שניים, שלושה, ארבעה או חמישה "שחקנים" (לפעמים כמה יותר). כל אחד עשוי לפעול על פי אינטרסים אישיים שלו. 
רובם עשויים לראות את האינטרס שלהם ולטווח זמן קצר בלבד.

כשמדובר ביערות הגשם מדוברת במספר דו-ספרתי של "שחקנים": ממשלה הסוללת כבישים ומסילות ברזל, מקומיים הזקוקים לעצים לחימום או ליצירת חפצים שימושיים או חפצי נוי, תעשיית יצור הנייר, ממשלות זרות, גורמי מסחר המרוויחים ממכירת העצים ועוד רבים אחרים.
רובם רואים את האינטרס הצר שלהם לזמן קצר.

איני מתיימר לנסות או להצליח במשימה המורכבת כל כך של שמירה על יערות הגשם. בשביל זה צריך ארגונים ואנשים בעלי השפעה פוליטית גדולה. 
בכל זאת אספר על מקרה של כריתת עצים שלא לצורך שניסיתי להמעיט אותו במעט. 


שפת היידיש

שפת היידיש הייתה חלק מהתרבות היהודית במזרח אירופה. שפה עשירה ומלאת הומור. חלק מפתגמים והאמירות בה תורגמו לעברית. במקור הם נשמעים טוב יותר.

לצער רבים, ביחד עם רצח יהודים במזרח אירופה על ידי הנאצים ומשתפי הפעולה עימם, ירדה קרנה של השפה. 
צברים צעירים רבים התרחקו מהשפה הזו משום שיהא מסמלת בעיניהם גלותיות. 
גם אני כנער נמנעתי אידאולוגית מלימוד יידיש מהוריי, שדיברו שפות רבות, שיידיש הייתה אחת מהם.

היום, מחוץ לעולם החרדי, יש מעטים המדברים את השפה הנכחדת בהדרגה הזו.
מרבית החרדים בארץ אינם צרכנים של הצגות תיאטרון. קהל הצופים הפוטנציאלי של תיאטרון "יידיש שפיל" הוא קטן.


תיאטרון יידיש שפיל 

במסגרת מאמצי השיווק שלהם הם החליטו משום מה, לשלוח אליי בדואר את לוח ההצגות שלהם (לא ניתפס לקטנות הם שיבשו את שמי: ארי במקום אבי).
לאחר תקופה שקיבלתי מהם בדואר את לוח ההצגות באופן שיטתי, פניתי אליהם ברוח טובה, באמצעות אתר האינטרנט שלהם וביקשתי מהם להפסיק לשלוח אליי דואר. ציינתי שהסיבה לכך היא שאיני דובר את שפת היידיש ולכן אין שום סיכוי שאבוא לצפות בהצגות שלהם. הוספתי שחבל על העצים ביערות הגשם מהם מייצרים את הניירות שהם שולחים לי.

תוך זמן קצר קיבלתי מענה שהם יורידו אותי מרשימת התפוצה ויפסיקו לשלוח אליי פרסומים.

למרות זאת במשך תקופה ארוכה אני ממשיך לקבל את הפרסומים שלהם באופן שיטתי. אם תהיתם האם תיקנו את השיבוש בשמי, התשובה היא שלילית. 
מה שהיה הוא שיהיה.

מי שמנסה לשמר מורשת ושפה מן הראוי היה גם שיעזור לשמר גם  את יערות עצי הגשם.
לו הייתי יודע יידיש מן הסתם הייתי מצטט פתגם עסיסי בשפה הזו. אולי הייתי אפילו כותב קומדיה על תיאטרון בשפה נעלמת. 



יום שישי, 5 באפריל 2019

האנומליות של שירותי האינטרנט והמחיר שאתם משלמים

המבנה האטומי של גביש קרח (מימין) ושל מים נוזלים
מקור התמונה: ויקיפדיה


נפחם של מים במצב צבירה מוצק גדול מנפחם במצב צבירה נוזלי. מים שונים בהתנהגותם מחומרים אחרים המתכווצים ככל שהטמפרטורה שלהם נמוכה יותר. 
בפיזיקה נקראת ההתנהגות החריגה של מים: האנומליה של המים. מי שאינו מודע לאנומליה של המים עלול לשלם מחיר כספי. 

כך למשל, ממלאים כלי מחומר לא עמיד עד סופו במים וסוגרים אותו במכסה. מכניסים אותו למקפיא על מנת לשתות מים קרים. הכלי נסדק או נשבר בגלל התרחבות המים ההופכים לקרח. 

בדוגמה הבאה זה עולה יותר. ביום חורף קר במיוחד המים בצנרת קופאים וצינור מחומר לא עמיד עלול להתפוצץ. זו הסיבה שבימים כאלה ממליצים להשאיר ברז מים פתוח במקצת. 

מי שמכיר את האנומליה של המים עשוי להימנע מהנזקים של כלים שמתפוצצים וצנרת מים שצריך להחליפה. הוא יודע להיערך נכון.


האנומליה הראשונה של שירותי האינטרנט: שני ספקים 

מדינת ישראל היא כנראה המדינה היחידה בעולם שבה לקוח צריך שני ספקים על מנת שיוכל לעבוד באינטרנט.
בספק הראשון הוא ספק תשתיות אינטרנט.
הספק השני הוא ספק שירותי אינטרנט (ISP).
בארצות אחרות אותו ספק אחראי על תשתיות ועל שירותי אינטרנט.

ברור שעבודה מול שני ספקים מסובכת יותר וגוזלת זמן. היא גם מייקרת את מחיר שירותי האינטרנט.



האנומליה השנייה של שירותי האינטרנט: מונופול 

במדינת ישראל יש מספר רב של ספקי שירותי אינטרנט. צרכן נבון יכול להשיג מחיר נמוך יחסית באמצעות השוואת מחירים. 

המצב שונה בהקשר של שירותי תשתיות אינטרנט. למעשה חברת בזק היא מונופול.

יש שלושה ספקי תשתיות בולטים בישראל. שתי החברות הנוספות הן:

1. Hot
מספקת תשתית אינטרנט על גבי כבלים. בהדרגה בחרה להתמקד בלקוחות הטריפל והקוודרו שלה, הרוכשים ממנה גם שרותי טלוויזיה וטלפון ונדחקה למעמד של ספק נישתי.

2. IBC 
זהו מיזם סיבים אופטיים המבוסס על תשתיות חברת חשמל. מבחינה טכנולוגית מדובר בתשתית מתקדמת.
הבעיות הן כלכליות ובעיות של פריסה מוגבלת.

נעשו גם ניסיונות של חברות כמו פרטנר וסלקום ליצור תשתיות. בינתיים ללא הצלחה. 
קשה מאוד לבנות תשתיות כשיש מתחרה עם פריסה ארצית רחבה. 

המשמעות של מונופול היא מחירים יקרים ושרותים הרחוקים להיות מיטביים.

כך למשל, באופן אישי אני מעוניין בקו במהירות של 100 Mbits. חברת בזק מסוגלת לספק באזור מגוריי רק מהירויות של עד 40 Mbits.
המצב הזה נמשך כבר כמה שנים.
אנשי המכירות של בזק מציעים לי קוים במהירות של 100 Mbits במחיר של קווים במהירות של 40 Mbits

כשאני שואל אותם: הם הם באמת מסוגלים לתת באזור מגוריי קווים במהירות הזו? זה מסתיים אחרי כמה דקות בהודאה שאינם מסוגלים.

בהמשך הפוסט אניח שהצרכנים מעוניינים להשתמש בתשתית של חברת בזק.
כמו במקרה של אנומליה של המים, גם במקרה של האנומליות של שוק האינטרנט הישראלי, מי שמכיר אותן ניזוק פחות.


Bundling

אחת הדרכים להקטין סיבוכיות ועלויות נקראת Bundling. במקום לעבוד מול שני ספקים מתקשרים עם ספק אחד ספק ISP או ספק תשתיות. משלמים רק לספק שהתקשרתם איתו והוא דואג להתקשרות מול הספק השני.
היות שהוא מביא מספר רב של לקוחות ביחד יש לו יתרון לגודל. התוצאה היא שאתם משלמים פחות. 

אלו שידעו על קיומו של Bundling משלמים פחות מאשר אלו שלא ידעו עליו.


באמצעות איזה ספק כדאי לעשות Bundling? 

ההיגיון אומר שלרוב יהיה כדאי לעשות אותו באמצעות ספק שיש לו מתחרים, קרי ספק ISP ולא דרך מונופול תשתיות, כלומר: בזק. 
המציאות בדרך כלל מתאימה להיגיון.


במי מספקי ה-ISP לבחור?


מומלץ לבדוק  ולהשוות. בדרך כלל "מטאטא חדש מטאטא טוב" לכן ספקים חדשים יחסית יהיו זולים יותר. 
שימו לב שאחד מספקי ה-ISP   בזק בינלאומי הוא חברת בת של בזק. עשויים להיות אינטרסים משותפים. האם הם יוזילו את החבילה המשולבת בהשוואה לספקי ISP אחרים? בכלל לא בטוח.


 רפורמת השוק הסיטונאי

רפורמת השוק הסיטונאי באינטרנט, שהחלה בשנת 2015, חייבה את חברת בזק למכור את שרותי תשתיות האינטרנט שלו לספקי ISP במחיר נמוך. קראו עליה באתר חברת הפינטק כמהזה? 
שימו לב שהדף אליו מוביל הקישור הוא משנת 2015 ולכן עדיין מדברים עליו על דואופול תשתיות של בזק והוט. מאז כאמור הוט נחלשה בשוק זה. 
האתר של "כמהזה?" חשוב משום שהוא יכול לעזור לכם להקטין את עלויות האינטרנט שלכם. 

התוצאה של הרפורמה הזאת היא הוזלת עסקאות ה-Bundling. 


השורה התחתונה

השוו ובדקו מחירים. בצעו עסקאות Bundling. אפשר להיעזר במוצרי פינטק.



התנהלות כלכלית בזוגיות בפרק ב': חלק 1 - סוגיות כלכליות וסוגיות אחרות

מניסיוני האישי, כמי שמחפש בת זוג לפרק ב' אני יודע, שזוגיות בפרק ב' היא יותר מורכבת מזוגיות בגיל צעיר.  בגיל צעיר אנחנו יותר נאיבים ...