‏הצגת רשומות עם תוויות גמלאות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות גמלאות. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 10 בדצמבר 2017

תכנון פרישה לגמלאות: ההיבט הכלכלי - העיקרון הבסיסי

בפוסט הראשון בסדרה על תכנון פרישה לגמלאות תיארתי את שלבי החיים הכלכליים. התמקדתי בשלב של לאחר הפרישה, כלומר: גילאי 60 ומעלה. ציינתי כי התכנון הוא רב מימדי עם קשר בין התחומים. כמו כן הזכרתי שהיות ואני מתקרב לגיל פרישה לגמלאות ומתחיל לתכנן את ההיערכות שלי לשלב של אחרי גיל 67, אתיחס בצבע אדום גם להיערכות האישית שלי.
פוסט זה יתיחס להיבטים הכלכליים או הכספיים. 

הבסיס: להבין שאחרי הפרישה ההכנסות קטנות וההוצאות גדלות
כמעט תמיד כשפורשים לגמלאות ההכנסות קטנות וההוצאות גדלות. הבנת העובדה הזו והתיחסות אליה בתכנון הכלכלי של שניים עד ארבעה העשורים שאחרי הפרישה הם הכרח. 

מי שיש לו פנסיה תקציבית או פנסיה של קרן פנסיה ותיקה עשוי להגיע במקרה טוב לקיצבה של 70% משכרו. 
בחסכונות פנסיוניים אלה, הנחשבים לטובים מחסכונות פנסיוניים אחרים, צוברים 2% קיצבת פנסיה על כל שנה של עבודה. מי שעבד 35 שנים מגיע למקסימום.

חסכונות פנסיוניים אחרים נחשבים לפחות טובים. ברובם תלויים במידת ההצלחה של השקעת כספי הפנסיה על ידי חברת הביטוח או בית ההשקעות, משלמים עמלות ודמי ניהול גבוהים ובחלק גדול מהמקרים נקבע מקדם ההמרה ביום הפרישה לגמלאות.

מקדם המרה הוא נתון האומר מה הסכום הנדרש בצבירה פנסיונית על מנת לקבל 1,000 שקל בחודש קיצבת פנסיה. כך למשל, במקדם המרה של 200 צריך לצבור 200 אלף שקל על מנת לקבל קיצבה של 1,000 שקלים לחודש.
ככל שעולה תוחלת החיים עולה גם מקדם ההמרה.
השורה התחתונה של ההסבר השטחי והחלקי (במתכוון על מנת לא להסיט את הקוראים מהדברים החשובים) היא:
חוסכים אחרים יקבלו כמעט תמיד קיצבת פנסיה של פחות מ-70% מהכנסתם החודשית. 

ההכנסות הסמויות של עובדים מהן לא נהנים גמלאים
יהיו כאלה שיגידו שלפנסיונרים יש גם קיצבת זיקנה של ביטוח לאומי, אבל יש הרבה הכנסות והטבות משמעותיות לעובדים שלא תמיד שמים לב לקיומן ופנסיונרים אינם נהנים מהן.
אביא מספר דוגמאות:

1. קרן השתלמות
המעביד מפריש לקרן השתלמות עד פי 3 מהכסף שמפריש העובד. הכסף שייך לעובד. מדובר בסכום, שיחד עם הפקדות העובד, שעשוי להגיע ל-10% אחוז משכר העובד עד תקרה מסוימת.

2. הפרשות המעביד לפנסיה ולביטוח 
זהו חיסכון פנסיוני, ביטוח חיים וביטוח אובדן כושר עבודה.

3. הטבות כספיות נוספות, כגון: בונוסים
חלק מהעובדים מקבלים מענקים תקופתיים.

4. שעות נוספות
לא מעט עובדים מקבלים תוספות, שאינן באות בהכרח לידי ביטוי בחיסכון הפנסיוני, עבור עבודה בשעות נוספות.

5. הטבות שונות ו"החזרי הוצאות"
יש מעבידים המשתתפים בהוצאות נסיעה ובעלות ביטוחי רכב. יש מעבידים הנותנים לעובדים רכב חברה. ארוחות מסובסדות לעובדים ראיתי גם בסקטור הפרטי וגם בסקטור הציבורי. 
יש מעבידים הנותנים לעובדים טלפון חכם של החברה או משתתפים בהוצאות הטלפון של העובדים. יש לפעמים נופשונים או ארוחות צוותיות במסעדות המסובסדים באופן חלקי או באופן מלא על ידי המעביד.

אני בטוח שהדוגמאות שהצגתי כאן אינן ממצות וחלק מהקוראים יודעים על הטבות נוספות שהתנסו בהן או שמעו עליהן.

ועוד משהו אולי לא כל כך זניח
זה אולי יראה לכם קטנוני אבל עובד אינו משלם עבור חימום חדרו בעבודה בחורף או מיזוג בקיץ. פנסיונר היושב בביתו משלם עבור אותן הוצאות. זוהי רק דוגמה אחת לעלויות חדשות שיושתו על גמלאים. גם חלק משיחות הטלפון האישיות של עובדים מתבצעות מטלפון קווי שמעבידים משלמים עליו. לפעמים שולחים פקס אישי מהפקס ממקום העבודה. 
יש מקומות עבודה עם מתקני שתיה וקפה ותה ולפעמים גם נשנושים.
בטח פספסתי גם כמה דברים שעולים יותר שעובדים מקבלים בחינם במקום עבודתם.

עצמאים: העיקרון הבסיסי תקף יותר
עד כה עסקתי בקצבת הפנסיה של שכירים. הקצבה של עצמאיים היא בדרך כלל נמוכה יותר ביחס להכנסה שלהם.
ראשית, עד לא מזמן לא הייתה הפרשת חובה לפנסיה עבור עצמאים. 
שנית רואה החשבון המליץ לעצמאים להפקיד סכום מסוים לפנסיה על מנת להינות מהטבות מס. 

לא מעט עצמאים חשבו, בטעות, שרואה החשבון ממליץ להם על הפרשת סכום שיספיק לקיומם בצאתם לפנסיה. רואה החשבון מסתכל על הנושא בהיבט המיסויי. בפועל רצוי להפקיד מעבר לסכום המזכה בהטבות מס על מנת שקצבת הגמלאות תספיק לשמירה על רמת החיים.
שימו לב גם לכך שעצמאי מפקיד בעצמו את כל החיסכון הפנסיוני בשונה משכיר שאת מרבית סכום החיסכון מפקיד עבורו המעביד ולכן ייטה להפקיד פחות.
השורה התחתונה: עצמאים בדרך כלל צוברים פחות חיסכון פנסיוני משכירים המרוויחים את אותן ההכנסות החודשיות.

ההיבט האישי שלי: יותר הכנסות אחרי גיל הפרישה
כמו כל אחד, גם אני ואשתי עשינו טעויות בהתנהלות הכלכלית שלנו, אבל בסך הכל ההתנהלות הייתה טובה או לפחות סבירה.
חסכתי לפנסיה באופן עקבי. גם כעצמאי.
לא משכתי פיצויים, אלא הקפאתי את הפנסיה התקציבית שלי כשכיר עובד מדינה, שבעל כורחו הפסיק להיות עובד מדינה כשמקום עבודתו הפך לחברה ממשלתית.

הספקתי להיות מבוטח בביטוח מנהלים בתנאים טובים של הצמדה+ריבית ומקדם המרה שנקבע ביום הצטרפותי.
צברתי גם נכסים פיננסיים המניבים הכנסה פסיבית. 
ההכנסה הגבוהה כעצמאי בעבר ירדה להכנסה נמוכה. לאחר הגיעי לגיל 67 אני מתכוון להמשיך לעבוד כעצמאי.
התוצאה תהיה הגדלה משמעותית של ההכנסה החודשית שלי לאחר הגיעי לגיל פנסיה. להכנסה שלי מעבודה תצטרף גמלת פנסיה ויצטרף תשלום של קיצבת זיקנה מביטוח לאומי.

מדוע גדלות ההוצאות?
הסיבה העיקרית היא זמן פנוי. כשיש זמן פנוי רוצים לממש פעולות פנאי שחלמו עליהן בתקופת העבודה.
יש אנשים הרוצים לטייל בחו"ל. אחרים רוצים לטייל הרבה בארץ. יש כאלה המעונינים לשפץ את דירה או לקנות רכב. רוצים ללמוד ולהשתתף בחוגים ללכת להצגות, תיאטרונים, קונצרטים ובתי קפה וכיו"ב. אל תשכחו גם את הנכדים. בילוי איתם נחמד אבל גם עולה כסף.
בקיצור יש הרבה יותר פעילויות פנאי והפעילויות האלה עולות כסף.

יש גם סיבה נוספת אליה אתיחס בפוסט הבא: מקבלים מענקי פרישה, ימי חופשה, ימי מחלה ועוד.
סכומי הכסף האלה נותנים אשליה של עושר. הפורשים לפנסיה מתנהגים לפעמים כעשירים ושוכחים שהכנסתם קטנה וגם פוטנציאל ההשתכרות שלהם קטן.

הערה על סנדלרים יחפים וסנדלרים שאינם יחפים
"הסנדלר היחף" הוא שם כולל לאנשים שמכינים דברים לאחרים או מיעצים לאחרים אבל הם בעצמם מתנהגים אחרת.

כפי שאתם רואים בפוסט זה, אני איני כזה. אני מיעץ לאחרים כיצד לכלכל בתבונה את ההתנהלות הפיננסית שלהם רק אחרי שבעצמי התנהלתי בדיוק כפי שאני ממליץ לאחרים להתנהל.
כשאני מיעץ לאנשים להיערך נכון לפרישה הקרובה או הרחוקה לגמלאות, אני מיעץ להם רק אחרי שאני נערכתי באופן ראוי. 

לפניה לייעוץ: 
טלפון: 054-4480616. דוא"ל: avi.rosenthal@gmail.com



יום שבת, 2 בדצמבר 2017

תכנון פרישה לגמלאות: שלבי החיים הכלכליים




קשיש קורא בשעות הפנאי
מקור התמונה: ויקיפדיה

בעוד כשבעה חודשים אגיע לגיל 67. גיל הפרישה הרשמי לגמלאות. לפרישה לגמלאות צריך להיערך. התכנון הוא רב מימדי עם קשרים בין התחומים השונים. 
בסדרת הפוסטים, שזה הפוסט הראשון בה, אציג את הנושאים העיקריים, אליהם צריך להתיחס, עם תובנות בקשר אליהם. 
בנוסף להתיחסות הכללית אתאר גם את המסע האישי שלי בתכנון המשך חיי לקראת ההגעה לגיל הפנסיה. החלקים האישיים שלי יסומנו בצבע אדום.
באופן טבעי, כיועץ ומאמן לכלכלת המשפחה, אעמיק יותר בהיבטים הכלכליים. 

כבר עשיתי ייעוצים כלכליים לאנשים או משפחות על סף הפרישה לפנסיה ולאנשים או משפחות שכבר היו בפנסיה וכבר הרציתי על הנושא הזה, כך שהנושא בהחלט מוכר לי.

נקודת המבט שלי שונה מנקודת המבט של שכיר, שבבת אחת מפסיק לעבוד ויוצא לגמלאות. אני עצמאי שעובד בהיקף משתנה. בשנתיים שלוש האחרונות ברוב הזמן איני עובד בהיקף המתקרב למשרה מלאה. גם אחרי גיל 67 אני מתכוון להמשיך לעבוד. 
למזלי, מצבי הכלכלי מאפשר לי גם לדחות עבודות שאינן מענינות אותי. גם במקרה שהשכר המוצע עשוי להיות גבוה. 
הוא מאפשר לי גם לעבוד בעבודות מרתקות עם שכר נמוך או אפילו בחינם.
כך למשל, ניצולי שואה מקבלים ממני ייעוץ בכלכלת המשפחה ללא תשלום.

שלבי החיים הכלכליים

1. ילדים ונערים הסמוכים על שולחן הוריהם
בגילים אלה מרבית הילדים והנערים אינם מפרנסים את עצמם. המפרנסים, בדרך כלל הם ההורים. הילדים או הנערים תלויים בהם כלכלית.
הערה: זה לא אומר שהם אינם צריכים חינוך פיננסי. זה לא אומר שהם אינם צריכים להתנהל באופן טוב או סביר כלכלית. ידע והתנהלות נכונה בכל תחום, שנרכשים בגיל צעיר, עשויים לבוא לידי ביטוי גם בשלבים הבאים של החיים.

2. צעירים: צבא ולימודים
בשלב זה של החיים רבים עדיין תלויים כלכלית בהורים אבל רבים כבר מתחילים לעבוד ולהרוויח כסף. הלימודים עשויים להקנות להם מקצוע, ידע ויכולות שיבואו לידי ביטוי בעבודה בעתיד.

3. עבודה והקמת תא משפחתי
לרוב באמצע שנות העשרים או סוף שנות העשרים או תחילת שנות השלושים, הצעירים מתחילים לעבוד ויוצרים קשר זוגי משמעותי. לרוב הם כבר אינם תלויים כלכלית בהורים.
ההכנסות בדרך כלל מספיקות לקיום. יש זמן לעבוד ולבלות.

4. הרחבת המשפחה
זהו שלב מאתגר של מציאת האיזון בין משפחה וילדים והתבססות בעבודה. ההוצאות גדלות ולא תמיד ניתן לשמור על אותה רמה של הכנסה.

בדרך כלל זהו גם השלב בו עומדת על הפרק שאלת הדיור: האם לרכוש דירה או לשכור דירה?
כשרוכשים דירה נזקקים במקרים רבים שוב לעזרה כלכלית מההורים.

5. התבססות
זה היה השלב בו מתבססים בעבודה וההכנסות עולות. בדרך כלל בגילאי 40-60. הילדים כבר גדלים ומתחילים את דרכם לעצמאות כלכלית. בודאי אינם דורשים השגחה ותשומת לב מתמדת. 
השינויים בשוק העבודה, ההופך ליותר טכנולוגי ויותר גלובלי, עשויים לשנות שלב זה משום שלא מעט מבוגרים בקבוצת גיל זו ימצאו את עצמם ללא עבודה.

6. הפרישה לגמלאות ואחריה
כאן מתחילים שלבי החיים בהם תעסוק סדרת פוסטים זאת. שימו לב שלא בהכרח קבוצת הגיל של בני ה-60 וה-70 דומה לקבוצת הגיל של בני ה-80 וה-90.

מתי פורשים לגמלאות?
אין גיל אחיד לפרישה. הגיל הרשמי לפרישה של גברים הוא 67 ושל נשים עדיין 62. סביר להניח שגיל הפרישה של נשים יעלה עד שיהיה זהה לגיל הפרישה של גברים.

גילאי הפרישה האמיתיים הם אישיים ומשתנים. כאשר מדובר בעצמאים אין גיל פרישה רשמי. לכאורה הם יכולים לעבוד עד איזה גיל שירצו. לפעמים גם אין להם ברירה: הם לא צברו מספיק כסף בחיסכון הפנסיוני שלהם.

כאשר מדובר בשכירים גיל הפרישה עשוי להיות:

1. גיל הפרישה הרשמי
העובד מעונין להפסיק את עבודתו ו/או המעביד מעונין שיסים את תפקידו בהגיעו לגיל הפרישה. 

2. אחרי גיל הפרישה הרשמי
העובד מעונין להמשיך לעבוד והמעביד מעונין להעסיק אותו או שלעובד אין כרגע תחליף בגלל ידע ספציפי שיש לו.
הוא יכול להיות מועסק לתקופה קצובה. הוא יכול גם להיות מועסק במשרה חלקית.

3. לפני גיל הפרישה - פרישה מרצון
יש כאלה המבקשים לפרוש לגמלאות במועד מוקדם יותר. עשויות להיות לכך מגוון סיבות: "עייפות החומר" או שחיקה, רצון לעשות דברים אחרים, אילוצים משפחתיים וכיו"ב.
יש גם כאלה שמראש תכננו לפרוש בגיל מוקדם ככל האפשר וכל ההתנהלות הכלכלית שלהם הייתה מכוונת לכך. לפרטים: אל תחשוש: חסוך ופרוש. 
יש גם מקרים בהם הימנעות מפרישה מוקדמת עלולה להרע משמעותית את תנאי הפרישה.
אציג שלוש דוגמאות כאלה.

א. בתקופה האחרונה התיעצו איתו כמה עובדים באוניברסיטה העברית בירושלים בשאלה: האם כדאי להם לפרוש פרישה מוקדמת לגמלאות?  הסיבה לכך היא, שברור שבעתיד הקרוב יורעו תנאי הפרישה של עובדים באוניברסיטה.

ב. חברות שתפיסת עולמן הייתה שלא מפטרים עובדים, אלא מעבירים אותם לתפקידים אחרים במהלך הקריירה, נאלצו לפטר מספר רב של עובדים. בפעם הראשונה שעשו זאת היה חשוב להן לשמור על התרבות הארגונית שלהן ככל שניתן. זה התבטא בתוכניות "מצנח זהב": לא מפטרים עובדים אלא מציעים להם לפרוש מרצון. מציעים להם תנאי פרישה כל כך טובים שיהיו מספיק עובדים שירצו לפרוש.

ג. בתקופת עבודתי במלם, לפני למעלה מ-20 שנה, עבר מלם מסטטוס של יחידת סמך ממשלתית במשרד האוצר למעמד של חברה ממשלתית. עובדים מעל גיל 40 שפוטרו החלו לקבל פנסיה תקציבית. בשנים הראשונות לאחר המעבר עם תוספת אחוזים שהלכה והצטמצמה במהלך השנים עד למצב של פנסיה תקציבית ללא תוספת אחוזים.
היו כאלה שתוספת האחוזים לפנסיה הייתה עדיפה עבורם מהמשך עבודה בחברה. 

יש גם כאלה שמוצעת להם תוכנית לפרישה מוקדמת עם הטבות והם מקבלים אותה. המעסיק מעונין בצעירים יותר, שלא במעט מקרים גם מרוויחים פחות מעובד ותיק.
האם זה נכון להיענות לתוכנית פרישה מוקדמת לגמלאות?
זוהי שאלה אישית התלויה בנסיבות האישיות והכלכליות של כל אחד. היא גם תלויה בהטבות המוצעות לפורש בפרישה מוקדמת.
לא תמיד זה נכון לקבל את ההצעה. קראו למשל: מוקדם מדי לפרישה מוקדמת מהעבודה.


4. לפני גיל הפרישה - בלית ברירה

לפעמים נאלצים לפרוש שלא מרצון. להלן כמה תסריטים כאלה:

א. פיטורים בגיל מבוגר
אלה יכולים להיות פיטורים אישיים, צמצומים במקום העבודה או סגירת מקום העבודה.
המכנה המשותף בין כל סוגי פיטורים אלה שאותו מפוטר בהסתברות גבוהה כבר לא ימצא מקום עבודה חדש.

ב. פיטורים בגיל פחות מבוגר ללא סיכוי סביר למצוא עבודה
למשל פועלי טקסטיל בני יותר מ-50 בעיירת פיתוח, שכל שנות עבודתם היו באותו מפעל.

ג. הרעה במצב הבריאות
הרעה במצב הבריאות שאינה מאפשרת להמשיך לעבוד.

בפוסטים הבאים אעסוק בנושאים העיקריים אליהם צריכים להתיחס בתכנון ובקשרים והתלויות ביניהם.

טיסות ישירות בין בהוטן לישראל בפרספקטיבה בהוטנית רחבה

  בחנוכת נקדש בדהיסטי חדש בה השתתפתי. זכויות יוצרים: אבי רוזנטל לאחרונה התבשרנו על כך שבקרוב יהיו טיסות ישירות מבהוטן לישראל ובחזרה.    מדו...