‏הצגת רשומות עם תוויות עיריית ירושלים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות עיריית ירושלים. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 17 בספטמבר 2022

לראשונה בארץ: עיריית ירושלים הקימה מועצה לחוסן כלכלי לגילאי 60 פלוס

 


ביוזמה של המחלקה לגיל השלישי באגף חברה בעיריית ירושלים הוקמה מועצה לחוסן כלכלי לגילאי 60 פלוס. זהו מיזם ראשון מסוגו בארץ. 

השקת המיזם התקיימה ב-13.9.22. המיזם מיועד לשפר את מצבם הכלכלי של אזרחים ותיקים בירושלים. 

כיועץ תיק לכלכלת המשפחה, אני יודע שאחד המפתחות המרכזיים בשיפור מצב כלכלי של משפחות ויחידים הוא התנהלותם הכלכלית. מפתח זה רלוונטי גם לאזרחים ותיקים.

 

קישורים לכתבות על המיזם

 

 

 
 

מועצה לחיזוק החוסן הכלכלי לבני הגיל השלישי: לראשונה בירושלים

 

הזווית האישית שלי

 

הצטרפתי לכמה עשרות אנשים טובים ובעלי נסיון וכישורים רלוונטיים, שהתנדבו להיות חברים במועצה. 

אני מקווה לתרום מניסיוני העשיר בתחומים כמו כלכלת משפחות ויחידים, ניהול סיכונים ומחשבים ומערכות מידע.  

זוהי רק התחלת הדרך. עדיין מוקדם להעריך האם היוזמה הזו תצליח ותשפר מהותית את מצבם הכלכלי של אזרחים ותיקים בירושלים. 

אני מקווה שהיא תצליח.

 

יום שני, 1 באוגוסט 2022

עבודה מקוונת אינה תחליף לתבונה: זוטות במערכת הארנונה של עיריית ירושלים

 


בפוסט קודם לא הסתרתי את דעתי על מערכת הארנונה של עיריית ירושלים. בפוסט זה בסדרת הפוסטים "עבודה מקוונת אינה תחליף לתבונה", אגע בפרט קטן. 

מה לעשות, השטן מסתתר בפרטים הקטנים. תושבים מבזבזים את זמנם בגלל חוסר מחשבה על פרטים קטנים בתכנון המערכת. 

רציתי לפנות באמצעות במערכת מקוונת של העירייה בהקשר לדירה שבבעלותי, שאני נמצא עכשיו בעיצומו של שיפוץ בה. 

המערכת ביקשה ממני להזין מספר חשבון. 
יש לי מכתב מהעירייה שבו התבקשתי לשלם ארנונה על הדירה. עשיתי זאת ויש לי אישור. בהודעה הזו מופיע מספר חשבון.
היזנתי את מספר החשבון בטופס המקוון. קיבלתי הודעת שגיאה: אין מספר חשבון כזה. 

אולי טעיתי בהקלדה. הקלדתי שוב והפעם בדקתי היטב שלא טעיתי. קיבלתי את אותה הודעת שגיאה. 
בטופס המקוון יש גם אפשרות לאתר מספר חשבון באמצעות הזנת פרטים אחרים. גם הניסיון הזה לא צלח. 
 

השלב הבא: פנייה טלפונית


בטופס המקוון המליצו לי לפנות טלפונית על מנת למצוא מדוע לא זוהה הנכס.
 
בלית ברירה עשיתי זאת. כרגיל המתנה ארוכה. 
מה הן כמה דקות לעומת הנצח? 
הפקידה עונה לי באדיבות מקבלת ממני את הרקע והפרטים את מספר החשבון. 
מתחיל דיאלוג על מה שעשיתי. באיזה שלב היא אומרת לי: תנסה להוסיף 0 לפני המספר.
ניסיתי. הפלא ופלא, מערכת המחשוב של הארנונה של עיריית ירושלים זיהתה את הנכס.

איך אני צריך לדעת להזין 0 מוביל כשבשום אינטראקציה קודמת שביצעתי ושמרתי את המסמכים (למשל: הודעת התשלום ששלחה לי העירייה בדואר) אין 0 מוביל?

השאלה הזו היא כמובן רטורית והמושג אני אינו מתייחס אישית אלי אלא לכל אזרח, כולל רבים שלא עבדו בטכנולוגיית המידע ובמחשבים עשרות שנים כמוני.

היה לי כנראה מזל, הפקידה שענתה לה זכרה שעלול להיות מצב כזה במערכת. לא בטוח שכל פקיד או כל פקידה זוכרים את זה.
 

כשהתחלתי לעבוד במחשוב בשנות ה-70 של המאה הקודמת

 
כמעט בכל מערכת המשתמש לא נדרש להקליד 0 מוביל או אפסים מובילים. המערכת ידעה לטפל בזה לבד. קל ופשוט לתכנות.
תשאלו ילדים בני 8 או תלמידי תכנות שלמדו כבר מספר קטן של שיעורים.
 

השטן הוא לא רק בפרטים הקטנים


באופן לא מפתיע, במערכות שתוכננו רע, לא חשבו גם על הפרטים הקטנים.
הבעיות המהותיות במערכת המחשוב של הארנונה של עיריית ירושלים ובתהליכי העבודה סביבן חמורות  בהרבה מהבעיה הקטנה והמיותרת הזו. 
הבעיות המהותיות מצביעות על צורך לחשוב בהקדם על החלפתה במערכת ראויה.
 

 

יום רביעי, 29 ביוני 2022

עיריית ירושלים: שלומיאלים או שליימזלים?

 


מה ההבדל בין שלומיאל לשליימזל? השלומיאל שופך את התה על השליימזל. השימוש במילה "שליימזל" במקום במילים חסר מזל, מלמד אותנו שמקורה של הבדיחה הזו היא בשפת היידיש. ביידיש זה נשמע כנראה יותר טוב מבעברית. 

אני בטוח שיש אנשים בעיריית ירושלים שהם דוברי יידיש. לעומת זאת, תכנון הוא לא בדיוק הצד החזק של עיריית ירושלים. 


נדודי השינה שלי


בלילות האחרונים שנתי נודדת. אני מרגיש שאני השליימזל מהבדיחה שבתחילת פיסקה זו. הבנתי שאני לא השליימזל היחיד. כנראה כל שכניי ברחוב דגניה חסרי מזל כמוני. 

רחוב דגניה הוא רחוב קטן ושקט בשכונת בית הכרם. בבקרים אפשר לשמוע את ציוץ הציפורים. 

כמה מטרים מעבר לחומה קטנה עובר רחוב מרדכי איש שלום. קורה לפעמים שבלילה עובר בו אמבולנס צופר. שומעים בלילות גם יללות תנים מהואדי.

לרעשים האלה אפשר להסתגל בקלות. 

הרבה יותר קשה להסתגל לרעשים של מכונות עבודה כבדות ורועשות בלילות האחרונים. זה נשמע כאילו קודחים בחצר של הבית שלך. 

מקריאה מקרית של כתבה בעיתון "כל העיר", הבנתי שזה לא כל כך רחוק מחצר הבית שלי. מדובר במרחק של כמה מטרים ברחוב מרדכי איש שלום. 

כותרת הכתבה: חלם בבית הכרם: 4 חודשי הכנה להשבתת הרכבת הקלה – ונת"צ דרך איש שלום לא מוכן.

על פי הכתבה, החליטו להשבית את הרכבת הקלה מהר הרצל עד התחנה המרכזית לחודשיים לצורך עבודות הקמה של הרכבת הקלה. 

חלק מהפיתרון הזמני היה הוספת נתיב תחבורה ציבורית ברחוב איש שלום. 

למרות שידעו בעירייה את תאריך ההשבתה ארבעה חודשים מראש, התחילו לסלול אותו רק שבוע לפני ההשבתה. הסלילה אמורה להימשך עוד שבוע. 

עוד מוסיף הכתב, שעל פי העירייה בימים אלה עובדים על הסלילה במשך 24 שעות ביממה, אבל במציאות זה לא ממש קורה. 

התרומה הקטנה שלי כתוספת לכתבה

צודק הכתב בטענתו שלא עובדים 24 שעות ביממה. הפרט החסר בכתבה הוא, שהשעות המועדפות לביצוע עבודות של כלים כבדים הן משעה 23:00 עד שעה 1:00 בלילה.

ב-27 ביוני חשבתי להיכנס למיטה בשעה 23:30 ולקרוא כחצי שעה לפני השינה. 

תאמינו לי שכבר קראתי חומר מקצועי במקומות רועשים, כולל במקום עבודה שבו חילקתי חדר עם שלושים עובדים רועשים. כולל המתנה בתור ארוך בבנק "יהב". הפעם לא הייתי מסוגל לקרוא בגלל הרעש. בוודאי שאי אפשר היה לישון. 

נאלצתי לעשות פעילות אחרת בחלק המרוחק ביותר של הדירה עד שעה 1:00 ולישון פחות שעות בלילה. 


מדוע אני כותב פוסט בבלוג לפני שעה 5:00 בבוקר?


כיועץ כלכלי למשפחות ויחידים אני מלמד את הלקוחות שלי לתכנן. הם לומדים לחסוך לבלת"מ. הם לומדים לחסוך לפנסיה. הם לומדים לנהל מאזן הכנסות והוצאות וכיו"ב. 

אני לא סנדלר שהולך יחף. גם את ההוצאות שלי אני מתכנן. 

כשחקן ברידג' אני מתכנן את המשחקים שלי. כמורה לברידג' אני מלמד את התלמידים שלי לתכנן.

כשחמטאי עבר תכננתי את המשחקים שלי. 

ניצלתי את הכישורים שלי על מנת לתכנן את שעות השינה שלי. כשבשעה 22:00 היה שקט החלטתי ללכת לישון לפני שיתחילו הרעשים. 


עצה קטנה לעיריית ירושלים

 

לפני הרבה עשרות שנים הייתי מנהל צעיר בחרה ממשלתית. החברה ערכה קורס פנימי למנהלים בו למדנו גם לתכנן: לתכנן זמן, לתכנן הוצאות וכיו"ב. 

כדאי גם לעיריית ירושלים לארגן קורס למנהלים העובדים בה וללמד אותם איך מתכננים.





יום שישי, 20 במאי 2022

האם הכנסיה הקתולית השתלטה על ארגונים עסקיים וציבוריים במדינת ישראל?

 


כמה חודשים אחרי שהתגרשתי אני מתחיל לחשוד, שהכנסיה הקתולית השתלטה על כמה ארגונים במדינת ישראל.

האם חברת סלקום מנוהלת על ידי אנשי קש מטעם הכנסייה הקתולית?

האם מחלקת הארנונה של עיריית ירושלים היא חלק מהזרועות הארוכות של הותיקן?

לא בטוח שהתשובה חיובית. כפי שתראו בהמשך יכול להיות גם הסבר אחר למה שאנשים, שבחרו להתגרש במדינת ישראל, חווים. 

 

הכנסייה הקתולית

 

 

בזיליקת פטרוס הקדוש בקריית הוותיקן ברומא,    

מקור התמונה: ויקיפדיה

 

בסיור מודרך ומעמיק שעשיתי בקרית הותיקן ברומא הבנתי שהכנסיה הקתולית היא גוף רב עוצמה מבחינה כלכלית ומבחינה פוליטית. 

לא בלתי סביר לחשוב שהיא שולטת בארגונים. 

ידוע שהכנסיה הקתולית אינה מאפשרת גירושים. 

לא בלתי סביר לחשוב שאם היא שולטת בארגונים, היא תעניש את אלה שהתגרשו גם למען יראו וייראו. 

הדבר העיקרי ששולל את תיאוריית הקונספירציה הזאת היא הטענה: מה איכפת לכנסייה הקתולית אם זוג יהודים מתגרשים?


תיאוריה אחרת: פשוט עובדים גרוע


אם לא הוותיקן, אז פשוט הרבה ארגונים בישראל מטפלים לא טוב במצבים של גירושים. 

מבחינת אותם ארגונים נשארתם נשואים גם אם הודעתם להם שהתגרשתם והחלפתם כתובת. 

גם אם סיפקתם להם צילום תעודת זהות בה מופיע הכיתוב "גרוש" ומופיעה כתובת חדשה. 

גם אם סיפקתם להם תעודת גירושין מהרבנות ופסק דין של בית הדין לענייני משפחה.  

כשבני הזוג לשעבר מנסים לבנות מחדש את חייהם הם ממשיכים לקבל חשבונות והודעות שכבר לא רלוונטיות עבורם. 

אם אחד מהם החליף כתובת, חלק מהחברות במגזר הפרטי או במגזר הציבורי וחלק מהארגונים במגזר הציבורי מסרבים להכיר בכך.

מבחינתם לא רק הנישואים הם קתוליים. גם עם כתובת המגורים יש נישואים קתוליים.


אלה שגרועים במיוחד משלבים שלושה מרכיבים:

 

1. הגדרה לא סבירה של התליכים העסקיים שלהם

כמובן שזה לא מוגבל רק למצבים של גירושים.


2. מערכות מחשוב גרועות

אחרי יותר מארבעים שנה בתחום המחשוב, בהן הייתי מעורב במערכות של יותר מארבעים ארגונים מזוויות שונות, קל לי להבחין, כמשתמש במערכות, מי הקים מערכת לתפארת ומי הקים מערכת לדיראון של עשר שנים לפחות. 

זה לא רק המערכות עצמן, אלא גם חוסר האינטגרציה בין המערכות. 


3. שירות לקוחות גרוע

לא עונים או עונים לא לעניין. המתנות  ארוכות. תפריטי מלל אינסופיים וכיו"ב. 


ללא קשר לשאלה איזו משתי ההשערות נכונה, החוויה שלי היא שיש הרבה ארגונים גרועים. 

הגרועים ביותר הם: יחידת הארנונה של עיריית ירושלים (להבדיל מיחידת החנייה שתיפקדה באופן סביר) וחברת סלקום. 

אם תיאוריית העבודה הגרועה היא נכונה, אז עובדים בחברת סלקום גם חסרי הבנה עסקית מינימלית ולכן פוגעים שלא במתכוון במקום העבודה שלהם. 

במקום לקפוץ על ההזדמנות להמשיך לתת שירותי אינטרנט בסיבים לגרושתי ולילדיי הם כמעט דחפו אותי להודיע על ניתוק אחרי שהם התקשו להעביר את החשבון על שמה. 

מישהו בחברה הזו שכח שבחרתי בהם רק משום שנדרש חיבור באמצעות סיב אופטי כשהתחברתי והם היו הספק הראשון שהיה מסוגל לספק את זה באותה כתובת. 

היום הם צריכים להתחרות עם בזק ועם פרטנר שגם הם מציעים אינטרנט מבוסס סיבים באותה כתובת.

אם תקראו את הפיסקה הבאה, תבינו שלא חשבתי לרגע שמצבי הוא גרוע במיוחד: יש כאלה שמצבם הרבה יותר גרוע ממצבי. 


גירושים קשים


כשליוויתי כלכלית בהתנדבות מישהי, שהתגרשה וילדיה נשארו איתה, ניסיתי להביא אותה למצב שבו יהיה מספיק כסף לאוכל. 

לא הייתי לבד היו אנשים טובים שעזרו לא פחות ממני. התגלה שמס הכנסה צריך להחזיר לה כסף בגין תשלום יתר של מיסים על עבודתה בתקופה, שבה עוד הייתה נשואה. 

היות שהייתה נשואה באותה תקופה, החוק קובע שהיא צריכה להביא מכתב חתום על ידי בעלה לשעבר, שהוא מסכים שהיא תקבל את הכסף. 

הגירושים היו גירושים קשים. כשהיא לא הייתה יכולה לדבר עם הגרוש הסכמתי לנסות לדבר איתו. 

הסברתי לו שאני יועץ כלכלי בהתנדבות ושאם יחתום על מכתב המאפשר לה לקבל את הכסף, הכסף ילך לאוכל לילדים שלו. אחרת הוא יישאר במס הכנסה. 

האיש סירב לחתום.


יחידת הארנונה של עיריית ירושלים


התחלנו בזה שבמשך יותר משלושה שבועות סירבה מחלקת הארנונה לאפשר לי לשלם ארנונה על דירה אותה שכרתי. 

כמובן שכבר באינטראקציה המקוונת הראשונה שלי צירפתי העתק חתום של החוזה ומכתב של בעל הדירה בו הוא כותב שנכנסתי לדירה כשוכר ואת תאריך הכניסה שלי. 

לא כאן המקום לפרט את הרדיפות שלי אחרי המענה הטלפוני, הלא זמין בעליל בחודש ינואר, את הודעות הדוא"ל ששלחתי ולא קיבלתי עליהן מענה ואת ההתכתבויות האינסופיות באמצעות מערכת הטפסים הממוחשבת של עיריית ירושלים.


הנזק שנגרם לי מהעיכוב


מחלקת החנייה שלי עיריית ירושלים כן ענתה לפניות שלי וקיבלה ממני את כל המסמכים הנדרשים לקבלת תו חניה אזורי בשכונת בית הכרם, פרט למסמך אחד .... אישור על תשלום ארנונה.

נאלצתי לחנות ליד הדירה ששכרתי רק אחרי שעה 18:00 על מנת לא לשלם עבור חנייה בכחול-לבן. 

לא חשבתי שנכון שאשלם עבור חנייה כמה שעות כל יום ואחנה ליד הדירה. 

לא חשבתי שזה ייקח כל כך הרבה זמן עד שיתנו לי לשלם ארנונה. 

בשעת ערב מאוחרת נסעתי בכל יום לחניון חינמי זמני מרחק של כעשר דקות הליכה מדירתי השכורה וחניתי שם. 

לא יכולתי לחכות עד הבוקר. בשעות הבוקר לא הייתי מצליח למצוא חנייה באותו חניון. 

בקיצור כל ערב הלכתי עשר דקות. עניין פשוט להלך ורץ כמוני.

לא כל כך נעים בימים גשומים וקרים במיוחד והיו כאלה בחודש ינואר. 

בשעות היום ניסיתי למצוא מקומות חנייה חינמיים רחוקים בשכונה ושילמתי בזמן ההליכה מהמכונית לבית ולהיפך.


הנחת אזרח ותיק

מגיעה לי הנחה של 25% בתשלום הארנונה עקב היותי אזרח ותיק. 

על מנת להימנע מהסאגה של חיפוש מקומות חניה רחוקים בשכונה במשך זמן ארוך נוסף, החלטתי לשלם את מלוא הסכום ורק אחרי זה לקבל את החזר הכסף המגיע לי כהנחה.  

ב-16 במרץ הסתיים התהליך הביורוקרטי הזה כאשר העירייה שלחה לי הודעת דוא"ל בה היא מאשרת שמגיעה לי הנחה.

במהלך התהליך הועלתה טענה שכבר קיבלתי הנחה על דירת מגוריי לשעבר. 

נאלצתי להסביר ולצרף שוב אישורים על כך שאת הדירה הנ"ל קיבלה גרושתי. היא שילמה את הארנונה עם ההנחה המגיעה לה כאזרחית ותיקה. אין לזה שום קשר אלי.  

 

הסאגה שלא תיאמן על החזרת תשלום ארנונה עודף

 

הציפייה שלי הייתה שעכשיו מישהו ביחידת הארנונה של עיריית ירושלים יתקן באופן אוטומטי את גובה התשלומים שלי באמצעות כרטיס אשראי.

תתפלאו אבל כבר קרו לי דברים דומים בכמה ארגונים אחרים המתנהלים באופן סביר או יותר מסביר. 

חיכיתי, חיכיתי, חיכיתי ומי לא בא? עדכון סכום החיוב. 

פניתי טלפונית ליחידת הארנונה של העירייה. בינואר לא עונים שם לטלפונים, ללא המתנה כמעט אינסופית. באפריל ומאי עונים די מהר. 

התברר לי שהם רוצים שאמלא טופס מקוון עם בקשה להחזר ואצרף מסמכים.

למוד ניסיון הקפדתי לצרף את כל המסמכים ולמלא את כל הפרטים ו...

אחרי המתנה של לא מעט ימים קיבלתי הודעה שחסרים מסמכים. 

פניתי שוב טלפונית. לא יכולתי להאמין למשמע אוזניי!!!

לדברי הפקידה אני צריך לצרף אישור מגרושתי, שחשבון הבנק שאת פרטיו מסרתי הוא בבעלותי בלבד. 

הסברתי לפקידה שלא זה לא נכון ולא הגיוני. היא אמרה לי אז אתה יכול לצרף אישור ניהול חשבון מהבנק.

זה כבר נראה הגיוני לחלוטין. לא מעט בתי השקעות וחברות ביטוח ביקשו ממני אישור ניהול חשבון בנק או צ'ק מבוטל כשהצטרכו להעביר אלי כסף.

מהר מאוד הורדתי מאתר הבנק את האישור הנדרש וצרפתי אותו לבקשה שלי ובא לציון גואל. 

לא ממש. מערכת הטפסים של עיריית ירושלים שלחה לי כמה ימים אחרי זה הודעה שחסר מסמך. 

בטח ניחשתם.... אישור מגרושתי שאני בעל החשבון. 


מה הבעיה המעשית בדרישה ההזויה הזו?


אל תדאגו לי. גרושתי תיתן לי את האישור המופרך שעיריית ירושלים לא הייתה צריכה לבקש ממני. מערכת היחסים בינינו טובה.

גם לו לא הייתה נותנת לי הייתי מקבל את הכסף באמצעות בית המשפט לתביעות קטנות או גרוע יותר מבחינת עיריית ירושלים באמצעות תביעה ייצוגית בבית משפט. 

יש כאלה שכן צריך לדאוג להם.

לא במקרה מופיעה בפוסט זה פסקה שכותרתה "גירושים קשים". תחשבו על האישה אליה אני מתייחס בפסקה זו או על מקרים דומים אחרים של גירושים קשים.

הגרוש של אותה גברת לעולם לה היה חותם לה על זה. היא גם לא הייתה מבינה שהדרישה של עיריית ירושלים מופרכת בעליל.  

מבחינתה צריך לקבל את מה שעירייה או משרד ממשלתי אומרים. 

התוצאה הייתה ויתור על הכסף המגיע לה. במילים אחרות פחות אוכל לילדים שלה.


 

 

יום שני, 5 בפברואר 2018

עיריית ירושלים מציגה: ככה לא גובים ארנונה

עיריית ירושלים
מקור התמונה: ויקיפדיה

ב-13 במאי 2013 פרסמתי כאן פוסט שכותרתו: הפטנט של עיריית ירושלים: כיצד להפוך את כולנו לאשמים ולמלא את קופת העירייה? 
הפוסט עסק בדוח חניה של עיריית ירושלים שניתן לי ולתושבים נוספים. שתי סיבות הצדיקו את כתיבת הפוסט:

1. התושבים קיבלו את הדוח על חניה במקום שמותר לחנות בו.

2. התנהגותה השערוריתית של שופטת בבית המשפט העירוני אליה הגענו, אני ואחרים, כשלא הסכמנו לשלם את הקנס הזה או קנסות חניה עירוניים אחרים.
אנחנו הוזמננו רק להגיד: האם אנחנו מודים או לא? השופטת כבר הסבירה לנו שהיא תרשיע אותנו בכל מקרה. 

לרגע עברה בראשי המחשבה, שכל התהליך הזה נועד למלא את קופת העירייה. 
אם אנחנו עוסקים בקופת העירייה, קשה להתעלם מהאופן בו עיריית ירושלים מנסה לגבות את הארנונה.

פעם לפני הרבה שנים שמו הודעות תשלום בתיבות הדואר של התושבים. השנה משום מה עיריית ירושלים לא טרחה לשים הודעות כאלה בתיבות הדואר של תושבי שכונת מלחה ואולי גם בתיבות הדואר של תושבי שכונות אחרות.
האם מדובר ברשלנות או אולי במחשבה של גביית קנסות על פיגור בתשלומים?

חיכיתי עד 31 בינואר והודעת התשלום על הארנונה לא הגיעה לתיבת הדואר שלי ושל שכניי. 
במקרה גיליתי שזה היום האחרון לתשלום ללא קנסות. "ביליתי" יותר מרבע שעה בהמתנה על הקו ואז בישרה לי פקידת העירייה, שהמועד האחרון לתשלום ללא קנס נדחה עד ה-8 בפברואר.

נפלא, אוכל לשלם באמצעות האינטרנט אחרי ה-2 בחודש שהוא מועד החיוב של כרטיס האשראי שלי.

האם באמת הצלחתי לשלם באמצעות אתר האינטרנט של עיריית ירושלים?
זוהי כמובן שאלה רטורית. לו הייתי מצליח, קרוב לודאי שפוסט זה לא היה נכתב.
באתר האינטרנט לא הסתפקו בפרטיי האישיים ובמספר חשבון תושב. חובה היה למלא שני נתונים נוספים: מספר אסמכתא וסכום לתשלום.
את מספר חשבון התושב אני יכול למצוא בהודעת הארנונה מאחת השנים הקודמות.

אשאל את הקוראים: היכן אני יכול למצוא את נתוני מספר אסמכתא וסכום לתשלום?
ניחשתם נכון, בהודעת התשלום, שלא קיבלתי משום שעיריית ירושלים לא טרחה לשים אותה בתיבת הדואר.

פניתי לעירייה בדוא"ל וביקשתי לקבל את שני הנתונים האלה או את הודעת התשלום באמצעות דוא"ל. להודעת הדוא"ל ששלחתי לא היה מענה.
בלית ברירה, טילפנתי והמתנתי למענה לצורך תשלום הארנונה.

איפה עוד נמצאים נתוני מספר אסמכתא וסכום לתשלום?
קצת רימיתי אתכם כשאמרתי שמספר אסמכתא וסכום לתשלום נמצאים בהודעת התשלום שלא הגיעה. הם לא נמצאים רק שם, אלא גם במקום נוסף.
המקום הנוסף הוא מערכת המחשוב של עיריית ירושלים. ממערכת זו הודפסו הודעות התשלום לאותם תושבים שכן קיבלו הודעת תשלום. 

מה יותר פשוט מלדרוש מהתושב המשלם באינטרנט את מספר חשבון התושב, את פרטיו האישיים ואז להציג על המסך שלו את הסכום לתשלום או אולי את הודעת התשלום כולה? אם רוצים אפשר להציג גם את מספר האסמכתא. מדוע לא  לאפשר לו אחרי הצגת הנתונים לשלם את הארנונה באמצעות אתר האינטרנט?

עוד הצעת ייעול
מדוע לא לשלוח למי שחפץ בכך את הודעת התשלום בדוא"ל? האם חובה להשמיד עץ נוסף ביערות הגשם ללא צורך אמיתי בכך?

שכונת מלחה בת חורגת לעיריית ירושלים?
התחושה שלי, וקרוב לודאי של לא מעט תושבים אחרים בשכונת מלחה, היא שעיריית ירושלים רואה בתושבי השכונה מקור להכנסות מארנונה. האם גם מגיע להם משהו מהעירייה? זה נראה כאילו בעירייה לא ממש חושבים ככה.

מיום הקמת השכונה טופל כל נושא החניה באופן הגרוע ביותר שאפשר להעלות על הדעת. התוצאה מצוקת חניה קשה.

בתכנון המקורי הניחו שלא היו מספיק ילדים בשכונה לצורך הקמת בית ספר. התוצאה היא שבית הספר מפוזר על שני מבנים רחוקים זה מזה.

השכונה מוצפת באנשים המגיעים לאיצטדיון טדי ולארנה למופעי ספורט ובידור. חברו את זה עם מחדלי החניה ותבינו לבד מה קורה בשכונה כשיש אירוע.

בעתיד הקרוב מתוכננים פרויקטים רבים באגן מלחה: מרכז ספורט גדול, הכפלת גודלו של הקניון, רכבת קלה, דיור מוגן, הרחבת הגן הטכנולוגי ועוד. נדמה לי שהרעיון של הקמת סניף איקאה באותו מקום ירד מהפרק. 

ברור לגמרי שהפרויקטים האלה יגבירו את מצוקת החניה ויצרו פקקי תנועה. תושבי השכונה יהיו הראשונים לסבול.

כמקובל במדינות עולם שלישי, אין שום ראיה כוללת של המשמעות של כל הפרויקטים האלה ביחד. כל אחד מהם מנוהל בנפרד וללא קשר לאחרים.

העירייה מתעלמת באופן שיטתי מבקשות נציגי התושבים להציג תוכנית כוללת ומתואמת של כל הפרוייקטים הנ"ל.

אולי זה לא מקרי, שדוקא תושבי שכונת מלחה לא קיבלו הודעות תשלום ארנונה לתיבות הדואר שלהם?


יום חמישי, 10 ביולי 2014

מדוע במוקדם או במאוחר אני עשוי לעזוב את ירושלים?

מחקרים הראו שבמרבית מקרי הגירושים, לגורם הכלכלי משקל רב בהחלטה להתגרש.  
מה הקשר בין זה לעזיבת ירושלים? הקשר הוא שגם בהחלפת מקום מגורים, לשיקול הכלכלי יש משקל גבוה. 

כשאני מסתכל סביבי אני רואה, שרבים מחבריי נוטשים את ירושלים, לרוב לטובת מגורים במרכז הארץ. בפוסט זה אסביר מדוע גם אני צפוי בהסתברות גבוהה לעבור תהליך דומה.

גורמים שעשויים להביא לעזיבת ירושלים

1. מתח בין קבוצות אתניות-דתיות
ירושלים היא מקום ייחודי, מרתק ויפה אבל גם בית גידול לקיצוניות ומלחמות. לא בכדי קיים המושג: סינדרום ירושלים. האם אתם מכירים גם מושגים כמו: סינדרום רעננה, סינדרום תל-אביב או סינדרום ראשון לציון?

ירושלים, כעיר קדושה לשלוש דתות, היא כר התכתשות טבעית בין קיצוניים דתיים יהודים, מוסלמים ונוצרים. 

2. מתחים לאומיים
כעיר מעורבת שגרים בה יהודים וערבים יש מתחים הבאים לידי ביטוי גם באופן אלים. לפני לא הרבה זמן, היה רצח מחריד בירושלים: הנער הערבי מוחמד אבו-חדיר נרצח באכזריות נוראה על לא עוול בכפו על רקע לאומני. מקרים קיצוניים פחות של פגיעה באנשים על רקע השתייכותם האתנית מתרחשים לא מעט בירושלים. יש יותר מקרים כאלה בירושלים מאשר במקומות אחרים: גם סכסוך לאומי, גם סכסוך דתי וגם אוכלוסייה השייכת ליריב האתני.

3. התחרדות
התפיסה של זרמים מסוימים ביהדות החרדית, לפיה כולם צריכים להתנהג על פי אמונתם, פוגעת במרקם החיים היומיומי. גם היא מלווה לפעמים בהתפרצויות אלימות ובהגבלת אורחות החיים של אלה שאינם חרדים. 

ההתחרדות מתחברת גם לפן הכלכלי. צרפו את הגורמים הבאים: 
א. אחוז נמוך של גברים חרדים עובדים
ב. ההשפעה הפוליטית של החרדים בירושלים 
ג. מספר ילדים ממוצע גדול באוכלוסייה החרדית

ותבינו מדוע הארנונה בירושלים היא לפחות בין הגבוהות בארץ, אם לא הגבוהה שבהן. החיסכון הכספי למשפחה שגרה ביישוב אחר מגיע לאלפי שקלים בשנה. 


4.מחירי הדירות
מחירי הדירות בירושלים הם בין היקרים בארץ. הן בקנייה והן בהשכרה.

הגורם שהוא הגורם העיקרי לעזיבה
כפי שכבר ציינתי בפתיח, הגורם העיקרי הוא גורם כלכלי. הוא שונה מהגורמים שציינתי לעיל.

מאז הולדתי ועד היום אני גר בירושלים. בעבר כבר שקלתי (ביחד עם משפחתי) לעזוב למרכז הארץ עקב עבודה מתמשכת במרכז הארץ. קראו ב-Ynet את המאמר: מדוע כדאי לכם לחפש עבודה שקרובה לבית? ותבינו מדוע שנים ארוכות קנאתי באנשים ההולכים ברגל למקום עבודתם הסמוך למגוריהם, בעוד אני "מבלה" שעות ארוכות במשך שנים רבות בכבישי ישראל.

הגורם העיקרי לעזיבה הוא עבודה. הקרבה למקום העבודה או ליתר דיוק זמן הנסיעה מהבית לעבודה, מהווה שיקול חשוב בבחירת מקום העבודה. 

היצע העבודה במרכז גדול בהרבה מאשר היצע העבודה בירושלים. התחבורה הציבורית בישראל אינה מפותחת. התוצאה: זמן ארוך להגעה מירושלים למקום עבודה במרכז.

כשהילדים גדלים ומתחילים לעבוד הם מוצאים לרוב מקום עבודה במרכז הארץ.
הם עוברים לגור במרכז הארץ.
המכרים והחברים שלי, שפרשו כבר ממקום עבודתם, הולכים בעקבות הילדים (והנכדים) ועוברים למרכז. 

ההסתברות שזה יקרה גם לי במוקדם או במאוחר גבוהה.

יום שבת, 25 במאי 2013

הפטנט של עיריית ירושלים - תמונה אחת שווה יותר מאלף מילים


פוסט זה הוא השלמה לפוסט הקודם ברוח הפתגם הידוע: "תמונה אחת שווה אלף מילים".

אני מצרף תמונות של מכוניתי חונה במקום בו נרשם לי דוח, על מנת שתוכלו להתרשם.


בתמונה למעלה ניתן לראות את מכוניתי ומכוניות נוספות חונות.


בתמונה לעיל מכוניתי היא מכונית התכלת השלישית מלמעלה.


בתמונה למעלה מכוניתי היא המכונית הראשונה בצבע תכלת.

יום שני, 13 במאי 2013

הפטנט של עיריית ירושלים: כיצד להפוך את כולנו לאשמים ולמלא את קופת העירייה?

ייתכן, שרשויות מקומיות בפינלנד, איסלנד או ניו-זילנד מנוהלות באופן מופתי. לא בישראל. קראו למשל את הכתבה של רז סמולנסקי בדה-מרקר: מי ישלם על זה?// ארנונה 2013: הרשויות מתכוננות לבחירות ומחפשות כיסים עמוקים. אם לא ניחשתם, בסופו של דבר אתם תהיו אלה שישלמו.

מייג'ור מייג'ור וההיגיון של עיריית ירושלים
אחת הדמויות בספר מלכוד 22 של ג'וזף הלר הוא קצין המכונה מייג'ור מייג'ור. כאשר אחד מפיקודיו או מעמיתיו רוצה להיפגש איתו ונוקש על דלת חדרו, הוא מבקש ממנו להמתין מעט. בזמן ההמתנה הוא יוצא החוצה מחלון חדרו. הלוגיקה של מייג'ור מייג'ור היא, שאפשר להיפגש איתו בחדרו רק כשאינו נמצא בו. 

גם לעיריית ירושלים יש קו מחשבה דומה בנושאי חניה: מותר לחנות רק בחניה פרטית או בחניה המסומנת בכחול-לבן (חניה בתשלום בחלק משעות היום). במקומות אחרים: אם אין תמרור האוסר על חניה או סימון שאסור לחנות, אז אסור לחנות.

סיפור החניה והמשפט שלי
חניתי ברחוב גולומב היורד מקרית היובל באחד מימי שישי ב 10:00. בחלק בו חניתי שלושה נתיבי תנועה, אין סימון בצבע האוסר חניה ואין תמרור האוסר חניה.
אני בהחלט סומך על משטרת התנועה, שתדאג לתמרורים או סימונים מתאימים במקומות בהם חל איסור חניה, כפי שאכן נעשה בקטע צר יותר של רחוב גולומב, בו שני נתיבים בלבד.

כשחזרתי לרכב ראיתי, שפקח עירוני חרוץ, השאיר לי הודעה על קנס או משפט על הפרעה לתנועה או עיכוב תנועה. 
לא הייתי היחיד שקיבל דוח. כל המכוניות שחנו לאורך הכביש קיבלו דוח דומה. אגב, התנועה זרמה בשני הנתיבים הפנויים, ללא כל הפרעה או עיכוב. 

לידיעת הקוראים, אין לי סמי טריילר. יש לי מאזדה 2 קטנה, שחנתה צמוד למדרכה ותפסה חצי מהנתיב.
חשבתי, שלא עברתי שום עבירה משום שחניתי במקום שאין שום איסור לחנות בו ולכן ערערתי. 
במכתב מפורט ציינתי את נסיבות המקרה ושלא חניתי במקום אסור לחניה. ביקשתי גם העתק מהצילום שהפקח ציין שצילם.
עיריית ירושלים החליטה להתעלם מבקשתי ובתשובה קצרה ענתה לי שעברתי עבירה חמורה ולכן עלי לבחור בין העמדה למשפט לבין תשלום 250 ש"ח.
בחרתי לא לתרום 250 ש"ח לעירייה, כשברור לי לחלוטין שלא ביצעתי עבירה כלשהי. הוזמנתי למשפט בבית המשפט לעניינים מקומיים.

דאגתי לצלם את זירת האירוע ולהביא את כל המסמכים לקראת הזיכוי הבטוח מאשמה.

בית המשפט
בבית המשפט לעניינים מקומיים, התברר לי ולאחרים, שלא הוזמננו לדיון. הוזמננו להקראת כתב האשמה ולתשובה שלנו האם אנו מודים או לא? 

ההליך נוהל באופן הבא:
1. הנאשם ענה לשאלה האם הוא כופר באשמה או לא?
2. כבוד השופטת הסבירה לו את ההיבטים המשפטיים ואת הערכתה לגבי סיכוייו לצאת אשם או זכאי והסבירה לו שאם יופיע למשפט ויורשע הוא עלול לשלם קנס כפול.

מה הסבירה לי השופטת (וקודם לכן גם התובעת)?
למען הסר ספק, אין לי טענה כלשהי כלפי שתי גברות נכבדות אלה. 
השופטת טענה כי זה שחניתי במקום בו אין תמרור או סימון האוסר על חניה, אין פירושו שלא עברתי עבירה. נהפוך הוא, כל החונה במקום שבו לא מצוין בפירוש שמותר לחנות חונה במקום אסור. ההגדרה של מקום שמותר לחנות בו היא: חניה המסומנת בכחול-לבן או חניה פרטית.

ברחובות צדדיים, עיריית ירושלים הרחמנית, אינה אוכפת את החוק. ברחובות אחרים היא אוכפת (טוב במקרה של רחוב גולומב אין אכיפה שיטתית, אלא אחת לכמה שבועות או כמה חודשים).

נאמר לי שהלכה משפטית זו היא בעקבות פסק דין של בית המשפט העליון. 
אינני משפטן ולכן הנחתי, שמה שנאמר לי נכון: יש פסק דין ברוח זו, שניתן בבית המשפט העליון. לא יכולתי לדעת האם יש גם אחד או עשרה פסקי דין של בית המשפט העליון, שקבעו קביעה הפוכה.

כספקן מטיבי, חשדתי שמוזר לחשוב שפסק דין כזה נכתב על ידי, אנשים כמו השופטים העליונים אהרון ברק, מאיר שמגר או חיים כהן ז"ל או מאורות גדולים רבים וטובים אחרים בבית המשפט העליון.  

אם כבר מדברים על מאורות, בהקשר של פסק דין כזה (אם אכן נכתב), מן הראוי להזכיר כי בטבע יש גם ליקויי מאורות: ליקוי חמה וליקוי ירח.

בלית ברירה שילמתי את הקנס.

חניה במקום מותר או אסור בירושלים
המשמעות של כללי חניה אלה היא שכולנו עבריינים והעירייה או מישהו מטעמה תעניש אותנו מתי והיכן שתרצה.

פקח רב עם אשתו - תקבלו דוחות.
פקח רוצה קידום - תקבלו דוחות.
פקח רב עם המנהל שלו ורוצה להפריע לו - לא תקבלו דוחות.
הקופה של עיריית ירושלים לא מספיק מלאה - תקבלו דוחות על מנת למלא אותה.

כחשדן מטיבי, יש לי תחושה עמומה, שדווקא התסריט האחרון, שציינתי הוא השכיח.

האם תמיד מקפידים בעיריית ירושלים על חוקים ותקנים בנושאי חניה?
אינני מומחה בנושא זה, אבל על פי דבריהם של אנשים המצויים היטב בנושא, לא יצא לעיריית ירושלים שם של מופת בתחום של אכיפת תקני חניה כאשר מדובר במספר החניות שבונים קבלנים הבונים בתים.

אגב, ציפור קטנה לחשה לי, שהעירייה מחויבת לדאוג למספר מינימלי מסוים של חניות במרכזים מסחריים. 
קרוב לרחוב גולומב, לא רחוק מהמקום בו חניתי, יש מרכז מסחרי.
הציפור הקטנה לחשה לי, שמספר מקומות החניה הקיימים שם קטן ממה שמחייב החוק. 
היכן בדיוק רוצה העירייה שבאי המרכז המסחרי יחנו?

ועוד עניין חניה קטנוני
עיריית ירושלים מנפיקה כרטיס ירושלמי לתושבי העיר. תמורת תשלום מאד צנוע (20 ש"ח) זוכים תשובי העיר להנחות.
אחת ההנחות המופיעות בפרסומי העירייה ובאתר האינטרנט של העירייה היא הנחה בחניה בחניון אגרון במרכז העיר אחרי השעה 16:00. בשעה 17:00 נכנסתי לחניון והצגתי כרטיס ירושלמי תקף (צריך לחדש אותו אחת לשנתיים). העובד אמר לי שאין הנחות בחניון עם כרטיס ירושלמי: האם זו  יוזמה פרטית של העובד? הנחיה של מפעילי החניון או טעות של עיריית ירושלים שלא טרחה לעדכן שכבר אין הנחה?

במטרה לברר זאת התלוננתי עוד באותו יום באמצעות אתר האינטרנט של העירייה.  תשובה טרם קיבלתי.


חוזים עתידיים למחשוב AI

  פוסט מעניין בבלוג הכלכלי המצוין "תועלת שולית" עוסק בקושי לניבוי מחירים עתידיים של תשתיות AI. כותרת הפוסט: מי יקבע את המחיר של כו...