‏הצגת רשומות עם תוויות רואה חשבון. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות רואה חשבון. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 21 בספטמבר 2017

תרומות: האם כדאי לקבל הטבות מס על תרומות?

פעמיים עסקתי בבלוג זה בתרומות. בפוסט: ניהול תרומות התייחסתי לתרומות כאל הוצאה. כמו כל הוצאה כספית צריך לנהל אותה. בפוסט הצעתי דרך לניהול תרומות. 
בפוסט: תרומות: למי לתרום? הצעתי דרך למיון המספר הרב של העמותות המבקשות תרומה לכאלה שאפשר לתרום להן ולכאלה שכדאי להימנע מלתרום להן. את הקריטריונים להבחנה הצגתי והדגמתי באמצעות שתי עמותות ראויות לתרומה ואחת, שההמלצה שלי היא להימנע מלתרום לה.
בחרתי לא להיכנס לסוגיה המוכרת לי של זיכוי מס על תרומות. העיתונאי אליצפן רוזנברג מ-Ynet כתב כתבה על הנושא של זיכוי מס על תרומות. אתם מוזמנים לקרוא את הכתבה שכותרתה: תורמים לקראת החגים? שכחתם מיליארדים ברשות המיסים.
רוזנברג מביא גם תוצאות מענינות של סקר שערך עבור Ynet אתר התרומות jgive ובו מפורטות הסיבות לכך שרוב משקי הבית התורמים אינם ממשים את הטבות המס המגיעות להם.

בפוסט זה אביא כמה מהתובנות וההמלצות שלי. גילוי נאות: אני תורם וגם מבקש זיכוי מס על תרומות.  

תרמתי אז מדוע לבקש החזר מס?
בפסקה קצרה זו אני עוסק בפן האידיאולוגי. כשאנשים תורמים מזמנם במסגרת התנדבותית הם אינם מבקשים תשלום, אז מדוע לבקש הטבה של מיסוי מהמדינה בתרומה כספית? התושבה שלי היא פשוטה. מי שהיה צריך לסיע לאותן קבוצות חלשות זו המדינה. הפוליטיקאים בחרו להפנות את המשאבים הכספיים למקומות אחרים. כתוצאה מהבחירה הזו קמו עמותות, רובן של אנשים מלאי כוונות טובות, וניסו לסיע לקבוצות החלשות, בין השאר באמצעות תרומות. אין שום סיבה שהמדינה לא תשתתף בעלויות, גם אם היא עושה זאת בעל כורחה. מי שמבקש ומקבל הטבות מס על תרומות גורם למדינה להשתתף במימון של משהו שממילא הייתה צריכה לממן.

מדוע לא ממשים הטבות מס בגין תרומות?
חוסר ידע הוא הסיבה העיקרית לאי מיצוי הזכות להטבת מס בגין תרומות. 46% אינם יודעים שזה מגיע להם ו-20% אינם יודעים כיצד לממש את הזכות.
אי מיצוי זכויות היא תופעה שכיחה ולא רק בהטבות מס בגין תרומות. הסיבה העיקרית לכך היא חוסר ידיעה. בפוסט: ידע הוא כוח - חוסר ידע הוא חולשה. חוסר ידע בסיסי גרוע עוד יותר, התיחסתי באופן כללי לנושא של חוסר ידע בליווי דוגמאות.

ההמלצות שלי

1. אם אתם עצמאים, על תתעסקו יותר מדי בנושא של החזר מס על תרומות. פשוט שמרו את כל הקבלות על תרומות ותנו אותן לרואה החשבון, שעורך לכם את הדוח השנתי למס הכנסה. אני סומך על רואה החשבון שלכם שהוא כבר ידע איך לדרוש את הטבות המס המגיעות לכם.

2. אם אתם שכירים החייבים להגיש דוח מס הכנסה, מה שכתבתי בהמלצה הראשונה מתיחס גם אליכם.

3. לא בכדי המאמר של אליצפן רוזנברג מתיחס רק למשקי הבית. חברות התורמות לא צריכות את רוזנברג ולא צריכות אותי. הן מבקשות את הטבות המס כמעט תמיד. בפעם הבאה שתראו טייקון תורם בפומבי במסגרת מבצע התרמה, תדעו שחלק לא קטן מהתרומה שלו תרם מס הכנסה.

תהליך הבקשה להחזר מס קשה ומסורבל ולכן אינכם ממשים את זכותכם להטבת מס? - בדקו בכל זאת
בפיסקה הקודמת הוכחתי שהתהליך הוא מאד פשוט למי שמגיש דוח מס הכנסה שנתי. אני מגיש דוח שנתי כעצמאי ולכן לא ירדתי לעומקו של התהליך. 
בפיסקה זו אתרכז באלה שאינם חייבים בדוח מס הכנסה.

ההמלצות שלי

1. בדקו האם מגיע לכם החזר מס ומה הסכום המגיע לכם.

2. בדקו את התהליך הנדרש: האם הוא ניתן לביצוע באמצעות האינטרנט או באמצעות הדואר או מחיב הליכה למשרדי מס הכנסה והמתנה בתור?  
אם ניתן לבצע זאת באינטרנט, לכו על זה. ביתר המקרים בדקו באופן גס עלות-תועלת. לא הייתי מציע לכם ללכת למשרדי מס הכנסה עבור החזר מס של 5 שקלים.

3. בחנו את התמונה הכוללת ורכזו את כל הבקשות להטבות מס.
ההנחה שלי היא שמי שלא יודע מה מגיע לו, אינו מודע גם להחזרי מס אחרים המגיעים לו ועשויים להגיע לסכומים גבוהים יותר מהחזרי מס על תרומות. כך למשל, אדם שחסך באופן עצמאי בקופת גמל עשוי להיות זכאי להטבות מס. 
רכזו את כל ההטבות שמגיעות לכם וטפלו בהן במרוכז. אם לא כדאי ללכת למס הכנסה בגלל הטבת מס קטנה בגין תרומות, לכו למס הכנסה על מנת לקבל הטבת מס משמעותית בגין עילה אחרת, למשל חיסכון עצמאי בקופת גמל, אבל אל תשכחו לצרף גם את קבלות וטפסי הטבות המס בגין תרומות. 

האם בכלל מגיע לכם החזר מס בגין תרומות?
הסיבות העיקריות לכך שלא תקבלו הטבות מס הן:

1. אתם מרוויחים מעט ולכן אינכם משלמים מס.
ההמלצה: שמרו את הקבלות לשנים הבאות בהן אולי כן תרוויחו מספיק על מנת להינות מהטבת מס.

2. אתם תרמתם סכום קטן מדי ולכן אינכם זכאים להטבה.
לרוב זה אינו המצב. רוזנברג כותב שהסכום המינימאלי, המזכה בהטבת מס הוא 180 ש"ח. שימו לב שהסכום הזה עשוי להשתנות משנה לשנה.

3. אתם תרמתם לעמותה שאינה נכללת ברשימת העמותות שבגין תרומה להן זכאים להטבות מס.
קל לדעת זאת. אם תתרמו באמצעות אתר אינטרנט או בעקבות מכתב שקיבלתם מעמותה, עמותה שתרומה לה מזכה בהטבת מס, מצינת את זה באופן ברור באתר או במכתב. זה יופיע גם בקבלה.
אם תרמתם באמצעות טלפון? כפי שאתם יודעים אני ממליץ לא לעשות את זה. אם בכל זאת עשיתם זאת, משום שאתם התקשרתם לעמותה ולא העמותה אליכם, תשאלו האם אתם זכאים להטבת מס או לחילופין בקרו באתר האינטרנט של העמותה.

הערת שוליים
בפוסט תרומות: למי לתרום? שכחתי לציין כי אחת הדרכים לזהות עמותה שלא ראוי לתרום לה הוא היותה עמותה שתרומה לה אינה מזכה בהטבות מס.
זה לא תמיד נכון. יש עמותות נהדרות שהמטרה למענה הם מתרימים קרובה לליבכם אבל המחוקק בישראל החליט שזו אינה מטרה ראויה.
אם המטרה ראויה בעיני ה-Mainstream הפוליטי בישראל ובכל זאת אין הטבת מס בגין תרומה, חישבו טוב האם אינכם תורמים לכיסו הפרטי של מישהו.

יום רביעי, 24 באוגוסט 2016

טיפולוגיה של עצמאים: החופשי

"שיעור באנטומיה של ד"ר טולפ", ציור של רמברנדט
מקור התמונה: ויקיפדיה

בפוסט הראשון בסדרה, מבוא לטיפולוגיה של עצמאים, תיארתי את הבעיות המהותיות של עצמאים. בפוסט השני, טיפולוגיה של עצמאים: עצמכיר, התייחסתי לבעיות אלה בהקשר של עצמאי שהוא גם שכיר.
בפוסט הרביעי, טיפולוגיה של עצמאים: הקלאסי, תיארתי עצמאי העובד לבד, כגון: בעל קיוסק, אינסטלטור, נהג מונית, חקלאי. 
עצמאים כאלה מועדים להיתקל בכל הבעיות של עצמאים, שעסקתי בהן בפוסט הראשון בסדרה.


פוסט זה עוסק בעצמאים הדומים לעצמאים קלאסים ולכן עלולים לחוות את אותם קשיים. ההבדל העיקרי בינם לבין העצמאים הקלאסיים הוא שהם בעלי מקצועות חופשיים.
מדובר ברופאים, עורכי דין, רואי חשבון, יועצי מס, כלכלנים עצמאים, אנשי הייטק וכיו"ב. 
אני כותב פוסט זה ממקום אחר ממה שכתבתי את הפוסט הקודם. יש לי לא מעט ניסיון אישי אחרי יותר מ-20 שנים של עבודה כמומחה מחשבים ומערכות מידע עצמאי.

מה מבחין בין העצמאי הקלאסי לעצמאי החופשי?


העצמאי החופשי הוא איש "צווארון לבן" בעוד העצמאי הקלאסי עשוי להיות איש "צווארון כחול".

החופשי לבוש בלבוש נקי ומהודר (אולי למעט חלק מאנשי ההיי-טק) - הקלאסי בבגדי עבודה.
החופשי עובד ממשרדו, מביתו או ממשרדו של הלקוח. הקלאסי מבצע עבודות שטח.

לא תמיד, אבל במקרים רבים, לעצמאי החופשי יש הכנסה לפחות סבירה בתקופות הרעות. 
כן אני יודע שיש בארץ מספר מופרז של עורכי דין וחלקם מתקשים להתפרנס, אבל לא זה המצב במקצועות חופשיים אחרים. 
חלקם מודעים יותר מהעצמאים הקלאסים לצורך לחסוך לפנסיה.
רובם צריכים לשכור לבד, או עם שותפים לדירה, משרד או קליניקה. זו הוצאה קבועה שצריך לשלם אותה גם כשאין הכנסות.

התחרות


זה קורה גם לעצמאים קלאסיים, למשל לבעל מכולת המתחרה בסופרמרקט, אבל זה קורה יותר לעצמאים חופשיים: הם מוצאים את עצמם מתחרים מול חברות העוסקות באותו תחום.

בעולם ובארץ יש מגמה של מיזוגים ורכישות. גם משרדי עורכי דין וגם פירמות רואי חשבון מתמזגות. בעולם של ראיית חשבון משרדים ישראליים הופכים לחלק מחברת רואי חשבון עולמית, למשל ברייטמן-אלמגור-זוהר הם חלק מ-Deloitte. גם ל-PWC יש נציגות ישראלית וזיו-האפט הם חלק מ-BDO.
לפי הויקיפדיה העברית זיו-האפט מעסיקה בארץ 1,200 עובדים. חשבו על רואה חשבון עצמאי שצריך להתחרות בה.

בתחום בו עסקתי, ייעוץ במחשבים ובטכנולוגיית מידע, מצאתי לא פעם חברות המעסיקות אלפי עובדים מתחרות איתי הקטן על פרויקט ייעוץ.

איך יכול להתמודד "עצמאי חופשי" מול חברה גדולה?


בפיסקה זו אתייחס לטכנולוגיית המידע. תשפטו לבד האם זה ישים גם למקצועות אחרים?


קיימות אסטרטגיות בסיסיות שונות להתמודדות. לכל אחת מהן תיוחד פיסקה בפוסט זה. בפיסקה זו אציג את הגישה של החברות הגדולות בתחרות מול "עצמאי חופשי".
החברות מנסות למנף את היתרון לגודל, המוצג על ידם באופנים הבאים (רשימה חלקית ולא ממצה):

1. המיתוג (Brand) של החברה
את החברה מכירים כמעט כולם. איש מקצוע בודד מוכר פחות.

2. היתרון לגודל
בדרך כלל החברות מדגישות את זה שיש להם מספר גדול של עובדים, נוכחות בארגון ובארגונים אחרים, מגוון רחב של תחומים בהם יש לחברה ידע וניסיון.

3. חוסר התלות באדם יחיד
נציגי החברות הם בדרך כלל מנומסים. הם לא יגידו שאני (או עצמאי אחר) יכול לעבור את הכביש ולהידרס או לחלות במחלה קשה, אבל הם כן יגידו: "מה תעשו אם היועץ או המומחה העצמאי יעלה למטוס ויעזוב את הארץ באמצע העבודה?"
בהיבט של ניהול סיכונים זהו נימוק שמשכנע מנהלים.


אסטרטגיית נישה או הצ'ופצ'יק של הצ'ופצ'יק


העצמאי בוחר להתמחות לעומק בתחום מאד צר. הוא אינו מתחרה מול החברות הגדולות הוא רק משלים אותן ונשכר לפעמים גם על ידן באותו תחום צר.

זהו מודל התחרות של קיוסק בסופרמרקט. למידע נוסף קראו: Vendors Survival Guide: Supermarket, Grocery and Kiosk.  


האיסטרטגיית ההתמודדות החזיתית 


בגישה זו מוכן העצמאי החופשי להתמודד מול חברה גדולה. כמו שלחברה גדולה יש יתרונות גם לעצמאי הקטן יש יתרונות. 


1. גמישות וזריזות  
כבר ניהלתי מכרזים חטעם ארגונים בתחום החומרה והתוכנה בהם חברה בינלאומית גדולה הפסידה לחברה בינלאומית הרבה יותר קטנה. 
הסיבה העיקרית בחלק מהמקרים הייתה חוסר גמישות. מטה החברה בחו"ל לא הסכים לגמישות בתנאים ובמחירים. המטה של החברה הקטנה יותר היה הרבה יותר גמיש.

דוגמה נוספת לגמישות וזריזות: העצמאי החופשי יכול להתחיל את העבודה מהיום למחר. בחברה זקוקים לאישורים של דרגים ניהוליים וגורמים מינהליים של כוח אדם וכספים.

2. אוביקטיביות וניטרליות
כיועץ עצמאי כולם ידעו שאיני מוטה לטובת ספק, יצרן או מוצר מסוים. בראש מעיניי טובת הלקוח. אני יכול לטעות בתום לב, אבל לא אינטרסים זרים ידריכו אותי.

כך ניצחתי חברה שמעסיקה אלפי עובדים במעין מכרז על ייעוץ בבחירת חבילת מוצרי אינטגרציה וניהול תהליכים בחברת תקשורת גדולה.

הצלחתי לשכנע את הלקוח שלי אין שום ניגודי אינטרסים והייעוץ שלי הוא ייעוץ שרק טובת הלקוח לנגד עיניי.

לעומת זאת למתחרה העיקרי שלי, חברת הענק, יש לא מעט אינטרסים:

א. הם גם רוצים לבצע פרוייקט של יישום והטמעה של המוצר שייבחר.

ב. הם מפיץ משני של חלק מהמוצרים המתחרים ולכן עשוי להיות להם אינטרס שייבחר מוצר שהם מפיצים.

ג. המומחיות והניסיון שלהם בחלק מהמוצרים גבוהה יותר מהמומחיות שלהם במוצרים אחרים.
לא במפתיע מדובר במומחיות גדולה יותר במוצרים שהם מפיצים ולכן גם ביצעו בהם פרויקטים.

3. רמה מקצועית גבוהה יותר
בפיסקה הקודמת לא נתתי לכם את כל ארסנל הנימוקים שלי. הנימוק הנוסף היה, שאני איש מקצוע עם יותר ידע, ניסיון והבנה באותו תחום מאשר עובד כלשהו של החברה הגדולה.

4.  האם איש מקצוע טוב של החברה יהיה זה שיעבוד אצלכם?
יש קצת הטיה בנימוק של: "מה תעשה אם הוא יעלה על מטוס ויעזוב את הארץ?"

בואו נניח שלחברה יש עובד אחד או שניים שהם ברמה דומה לרמתו של העצמאי החופשי. בטוח שהחברה תציג אותם במהלך תהליך המכירה. לא בטוח שהם יהיו אלה שיבצעו את העבודה.

נניח שאתם ארגון בגודל בינוני בישראל ובזמן שאתם מחפשים איש מקצוע כזה פונה אל החברה הגדולה בבקשה דומה גם יחידת מחשוב של צה"ל או יחידת המחשוב של בנק לאומי או בנק הפועלים.
קרוב לודאי שהמומחה יוצב בארגון הגדול יותר ולא אצלכם.

נניח שהוא כבר הוצב אצלכם אחרי שהחברה זכתה בייעוץ ועכשיו אותה יחידת מחשוב בארגון ענק רוצה ייעוץ באותו תחום ואומרת לחברה שהיא תזכה בייעוץ אם ורק אם אותו מומחה יבצע את העבודה.
במקרה הטוב הוא יישאר אצלכם בהיקף עבודה נמוך.

אני או עצמאי חופשי אחר יכול אולי לעלות על מטוס ולהיעלם (במקרה שלי זה בודאי לא היה קורה ללא הודעה מוקדמת של מספר חודשים) אבל גם המומחה היחיד של החברה יכול לא להיות זמין: מה קורה כשהוא עוזב את החברה ועובר לחברה אחרת או כשהוא מתפטר ועולה על מטוס ומהגר למדינה אחרת?
החברה אמנם תוכל להציב אדם אחר במקומו, אבל הפער במומחיות שלו בהשוואה לעצמאי חופשי עלול לפעמים לגרום לנזקים כבדים. 

5. "הסוס הטרויאני"
לא אחת ראיתי בארגונים חברה גדולה שזוכה בפרויקט קטן או ייעוץ המחייבים מומחיות. הם מציבים מומחה מהשורה הראשונה שמבצע עבודה איכותית ומרשימה בתחילת הפרויקט. 
העובד הזה הוא הסוס הטרויאני: הוא קובע את התעריף שיקבל עובד מטעם החברה. מהר מאד הוא מכשיר את מספר 2 או מספר 3 שרחוק מאד מרמתו. מי שממשיך בביצוע העבודה הוא מספר 2 או 3 או 4. המומחה מלווה אותו מרחוק בהיקף קטן, משום שהוא כבר עבר ללקוח הבא.

6. עלות
הלקוח אינו צריך לשלם על תקורה.


איסטרטגיית ה-CoPetition


בעברית זה נקרא שיתוף פעולה של מתחרים. לפעמים העצמאי החופשי מתחרה מול החברה הגדולה חזיתית ולפעמים הוא מתמודד ביחד איתה כקבלן משנה.


במגזר הציבורי בישראל לפעמים אין לעצמאי החופשי ברירה. המדינה הוציאה מכרזים וקבעה רשימת ספקים זוכים. העצמאי החופשי אינו יכול להיכלל ברשימה בגלל דרישות חובה להיקף מחזור עסקים ולמספר עובדים. 

יותר מפעם אחת פנו אלי ממשרדים ממשלתיים בבקשה שאבצע עבודת ייעוץ, שאני הייתי מסוגל לבצע אותה באופן סביר או יותר מסביר. קרוב לודאי שהספקים הזוכים במכרז לא היו מסוגלים להעמיד עובד שמסוגל לבצע את העבודה ברמה דומה.
האילוץ היה שאני אצטרך לבצע את העבודה כקבלן משנה של אחת החברות שזכתה במכרז.

יותר מפעם אחת פנו אלי חברות שנכללו ברשימת הזוכים במכרז ממשלתי והציעו לי לבצע את העבודה מטעמן כקבלן משנה.

יש לזה משמעות כלכלית: החברה גובה ממני או מעצמאי חופשי אחר אחוז מסוים מההכנסות, על אף שבחלק מהמקרים הערך המוסף היחיד שלה הוא עצם היותה ספק שנכלל ברשימת הספקים הזוכים.







טיסות ישירות בין בהוטן לישראל בפרספקטיבה בהוטנית רחבה

  בחנוכת נקדש בדהיסטי חדש בה השתתפתי. זכויות יוצרים: אבי רוזנטל לאחרונה התבשרנו על כך שבקרוב יהיו טיסות ישירות מבהוטן לישראל ובחזרה.    מדו...