קורונה: הנופלים בין הכיסאות- הנבערים מדיגיטליות

איור של נגיף הקורונה.  מקור התמונה: ויקיפדיה

בסדרת פוסטים העוסקת בנפגעים כלכלית מהקורונה, ש"נופלים בין הכיסאות", התייחסתי כבר לעסקים קטנים ובינוניים. התייחסתי גם לשכירים ועצמאים על פי דרישה.

הפוסט הזה נוגע בבעיה חריפה יותר של אלה שאינם יכולים לבצע את הטרנספורמציה לעולם האינטרנטי והעולם הדיגיטלי.

מדוע הבעיה חריפה יותר?

הנפגעים המוזכרים בשני הפוסטים הקודמים עשויים להתאושש בעוד שנה או שנתיים או אפילו יותר משנתיים, כשהמשבר יסתיים. כמובן שהם צריכים לכלכל בתבונה את התנהלותם הכלכלית בזמן המשבר. חלק מהנפגעים בהם עוסק פוסט זה לא יתאוששו לעולם. 

רקע

העולם נמצא בתהליך מעבר הדרגתי לאינטראקציות מקוונות ודיגיטליות. 
התהליך הזה קיבל תאוצה גדולה בגלל מגבלות הריחוק החברתי בזמן הקורונה.
אין דרך חזרה. זה בלתי הפיך. 
מי שלא מבצע את המעבר הזה נמצא בנחיתות שתלך ותגדל עם הזמן עד כדי חוסר יכולת לתפקד במטלות פשוטות משום שהוא יידרש להשתמש לצורך כך באמצעים אינטרנטיים או דיגיטליים.

הפער הדיגיטלי בחינוך

לפני שאתם מתפעלים מהפתרונות שהציע משרד החינוך ללימוד מרחוק כדאי שתקראו את המאמר, שמצאתי באתר הכלכלן הראשי של משרד האוצר. אם לא את המאמר אז לפחות את תמצית המנהלים. 
להלן הקישור: פערים חברתיים-כלכליים ומגזריים במידת המוכנות להוראה מרחוק במערכת החינוך. 

כמה הבהקים:

1. ב-20% ממשקי הבית שבהם תלמידים אין מחשבים. 

2. ב-27% ממשקי הבית שבהם תלמידים אין אינטרנט. 

3. אחוז גבוה יותר של בתים ללא מחשב ו/או ללא אינטרנט הוא במגזר החרדי ובמגזר הערבי. 
הפער הקיים לפני הקורונה בין מגזרים אלה למגזרים אחרים צפוי לגדול עוד יותר. 

המאמר אומר את מה שכתבתי לפני שנתיים בפוסט: האם קטר ההייטק הישראלי הוא קטר 70414?  
אני ציטטתי הסבר מדוע ערבים וחרדים חיוניים לצמיחת ההייטק הישראלי. המאמר מציג את אותה טענה באופן כולל יותר. המשק הישראלי זקוק לשיפור גדול במגזרים החלשים ביכולת לתרום להתפתחותו. 

לכל אחד יש טלפון חכם?

נכון שיש כאלה שאין בביתם מחשב אבל יש להם טלפונים חכמים. לכאורה הם יכולים להשתמש בהם במקום מחשב. כותבי המאמר טוענים שאיכות הלימוד בטלפונים חכמים אינה דומה ליכולת הלימוד מול מחשב. 
צריך לזכור שלפחות במגזר החרדי, לחלק גדול מהתלמידים ובני הבית האחרים אין טלפון חכם. יש להם טלפון כשר מנוון. 

האם לכל ילד במשפחות עניות במגזר הערבי יש טלפון חכם? לא בדקתי אבל אני לא בטוח שהתשובה חיובית.
צריך גם לשאול גם מהי איכותו הטכנולוגית של טלפון זול וישן? לטלפון כזה עלולות להיות מגבלות חמורות.


צריך לזכור כי הנכות הדיגיטלית אינה רק של הילדים בבתים האלה. בוודאי גם המבוגרים נופלים בין הכיסאות.

כשלא מסוגלים להתמודד עם שינויים טכנולוגיים

בכל פעם שיש שינוי טכנולוגי יש אנשים שמתקשים להסתגל אליו. האינטרנט והדיגיטל כבר השאירו את האנשים האלה מאחור. כפי שראיתם מנתוני הכלכלן הראשי במשרד האוצר 27% מבתי האב הם ללא אינטרנט ו-20% הם ללא מחשב. 
חלק מהם הם ללא מחשב משום שאינם שולטים בו. הם ללא אינטרנט משום שמעולם לא התחברו אליו והם מאמינים שאינם מסוגלים לעשות זאת. 

הטלפון שלהם הוא טלפון הכי פשוט, אם בכלל יש להם טלפון סלולרי. הם אינם מסוגלים לתפעל טלפון חכם. 

ברוב המקרים מדובר בקשישים. זו בעיקר הטכנולוגיה אבל זו גם שבירת הרגלים של שנים.

להלן כמה הבהקים:

1. חלקם לא משתמשים בכרטיסי אשראי למשיכת כסף מהחשבון.
גם זו טכנולוגיה שהם מתקשים לשלוט בה. הם רגילים למשוך במזומן או לשלם בצ'ק.
הבנקים מצמצמים את מספר הסניפים בהם הם יכולים למשוך כסף במזומן. המשמעות: עליהם לסוע לסניף מרוחק.

2. קביעת תורים לשירות בארגונים
קובעים אותו באמצעות אינטרנט או אפליקציה. הם אינם מסוגלים לקבוע תור מראש. התוצאה: הם מחכים יותר זמן בתור.
נכון, אזרחים ותיקים מעל גיל 80 פטורים מעמידה בתור. אבל מה עם בני ה-78 או בני ה-79? 

3. שרותי הבריאות כמו קופות החולים במעבר לשירותים מקוונים
אנחנו בתהליך שבו חלק גדול יותר מהאינטראקציות בין חבר קופת חולים והצוות הרפואי נעשה באינטרנט ובדיגיטל.

4. כשאתם פונים לשירות לקוחות בטלפון אתם מחכים בגרך כלל זמן רב, אם בכלל עונים לכם. 
בחלק מהארגונים אפשר לקבל שירות מהיר וטוב יותר באמצעות Chat אינטרנטי.

לצעירים, ואפילו לי בגילי המופלג, הדברים האלה הם יתרון. קשישים שאינם שולטים בטכנולוגיה נפגעים מהשינוי. 

דוגמה מהמציאות

אזרח ותיק בגיל מופלג הוא ניצול שואה. מצב בריאותו אינו מהמשופרים. הפנסיה של האיש מגיעה מקרן פנסיה ותיקה, שמצבה רעוע במיוחד. 
על מנת לחסוך כסף היא אינה שולחת בדואר תלושי פנסיה לעמיתים. העמיתים מקבלים תלושים בדוא"ל או נכנסים לאתר האינטרנט של הקרן.

כמובן רק אלה מביניהם ששולטים באינטרנט ו/או בטלפון החכם. לאותו ניצול שואה הגיעה הגדלה משמעותית של הקצבה לניצולי שואה, שמשלם לו משרד האוצר. 
עזרתי לו בתהליך הביורוקרטי. למעשה, עמותת אביב לניצולי השואה, עזרה לי לעזור לו. 

היות שאין לו אינטרנט, לקחתי את הטפסים ואת המסמכים הנדרשים וסרקתי אותם במחשב שלי.
אחרי זה שלחתי בשמו, באמצעות האינטרנט, את הבקשה להגדלת הקצבה. 

היה קושי משום שהוא היה צריך לצרף 6 תלושי פנסיה אחרונים. היות שאינו מקבל תלושים, פניתי בשמו לקרן הפנסיה.
בקרן הפנסיה סיפרו שאינם שולחים תלושים.
"בסדר" אמרתי "תשלחו לי בדוא"ל את התלושים שלו משום שלו אין אינטרנט". 
הם אמרו לי שאינם יכולים משום ששמירה על פרטיות העמיתים מונעת זאת. 
הצעתי להם שאתן להם את הטלפון שלו ופרטים מזהים שלו ושהם יתקשרו אליו. אם הוא יאשר לשלוח אלי את התלושים שישלחו. 
הם אמרו שהם מנועים מלעשות זאת. 

רק אחרי צעקות והסברים שהאלטרנטיבה שקשיש חולה ייסע בתחבורה ציבורית ויחליף כמה אוטובוסים נראית פחות טובה. הסכימו לשלוח לי את התלושים בדוא"ל. 
כך יכולתי לשלוח למשרד האוצר את כל המסמכים הנדרשים. 

הייתה גם "סוכריה" קטנה: בפעם הראשונה מזה שנים ניצול השואה קיבל תלושי פנסיה. 
אני הדפסתי אותם והבאתי לו את התלושים המודפסים.

הזדמנות של יוצאי אתיופיה ודרוזים?

-

דמויות בולטות בהתחדשות ביתא ישראל

משמאל לימין: פרופ' תאמרת עמנואל, ד"ר יעקב פייוטלוביץ והרב גסה ירמיהו
 דמויות בולטות בהתחדשות ביתא ישראל
מקור התמונה: ויקיפדיה

לצערי, אני מסכים עם הניתוח במאמרו של ד"ר אביחי שניר בוואלה. ד"ר שניר חושב שצפוי למדינת ישראל עתיד כלכלי לא מזהיר בקדנציה של הממשלה שצפויה לקום.

ד"ר שניר מתייחס לשתי קבוצות אוכלוסייה גדולות שתורמות פחות מאחרות לצמיחת המשק: חרדים וערבים. 
עד לקדנציה של הממשלה שמסיימת את תפקידה הייתה מגמת שיפור בעבודת שתי אוכלוסיות אלה: אחוז הגברים החרדים העובדים עלה ויותר ערבים רכשו השכלה המאפשרת להם לעבוד בעבודות התורמות לצמיחת המשק. 

בתקופת כהותה של הממשלה הנוכחית נמשכה המגמה של גידול במספר הערבים המשכילים אבל חלה ירידה בשיעור הגברים החרדים המועסקים. הירידה הזו מוסברת בהגדלת הסובסידיות לתלמידי הישיבות.

ד"ר שניר אומר ששני שליש מחברי בקואליציה הצפויה בממשלה החדשה הם חרדים או חרד"לים ולכן לא צפויה הפחתת התמיכות בתלמידי ישיבה ולכן גם לא צפוי גידול בתעסוקת חרדים. הוא חושב שממשלת ימין-חרדים-ימין קיצוני תשקיע פחות בערבים ולכן צופה עצירת מגמת שיפור ההשכלה במגזר הערבי.

נדמה לי שאין חולק על כך שהערבים והחרדים הם מגזרים המהווים אחוז משמעותי מתושבי המדינה והם גם מגזרים התורמים פחות לצמיחה ולכן יש מקום להשקיע בהם על מנת שיתרמו יותר. 
גם בבלוג זה בפוסט: האם ההייטק הישראלי הוא קטר 70414? הבאתי את דבריו של פרופ' יוג'ין קנדל המתייחסים לחרדים וערבים כמגזרים הכרחיים לצמיחת ההייטק הישראלי. 

אם אכן צודק ד"ר שניר, אז מדוע לא לפחות לנסות מגזרים אחרים קטנים יותר על מנת שיתרמו יותר לצמיחה?

"יום  הורים" באינטל

כהורה לעובד אינטל הוזמנתי למפגש של כשעתיים באינטל ירושלים. זוהי יוזמה יפה של החברה, המשתפת את הוריהם של העובדים במידע על החברה, על החזון שלה, על המוצרים שלה, על תחומי העבודה של בניהם ובנותיהם ועל רצון החברה לספק לעובדים סביבת עבודה נוחה ומהנה (חדר כושר, קייטנות לילדי עובדים, מוצרים משוק מחנה יהודה הנמכרים פעם בשבוע בקמפוס, חדר אוכל ועוד). 

מנהל הקמפוס הירושלמי דיבר על גיוון בתעסוקה. הוא דיבר על קידום העסקת נשים, חרדים וערבים. כך למשל, הוא סיפר שהחברה מובילה בהעסקת עובדים חרדים. הקמפוס הירושלמי הוא זה בו מועסק מספר רב יחסית של חרדים בסביבת עבודה התואמת את צרכיהם המיוחדים. 
הקמפוס בחיפה מוביל בהעסקת עובדים ערבים. 

בשלב השאלות שאלתי אותו: האם החברה מנסה לקדם גם העסקת עובדים יוצאי אתיופיה? הוא אמר שיש עובדים כאלה בחברה אבל אין תכנית ייעודית להעסקתם. הוא יעלה את הנושא בפני הגורמים הרלוונטיים בחברה. 

יוצאי אתיופיה

יוצאי אתיופיה הם הקבוצה שמצבה הכלכלי הוא הגרוע ביותר. גם כשיש חקיקה המבטיחה העסקת אחוז מסוים של עובדים יוצאי אתיופיה, יש כאלה העוקפים אותה באמצעות העסקת עובדי אבטחה וניקיון אתיופיים.

מבין העולים ובעיקר בני הדור השני יש גם אקדמאים ובעלי כישורים מקצועיים איכותיים. לא תמיד הם מוצאים תפקידים ההולמים את הכשרתם ואת כישוריהם. לא תמיד זה קורה באשמתם. 

אם תקודם העסקתם בעבודות התורמות יותר לצמיחה, זה יתרום לצמיחה של המשק. 

נדמה לי שקידום תעסוקתי של יוצאי אתיופיה אינו סותר את תפיסתם האידאולוגית של חברי הקואליציה המסתמנת. אז מדוע לא לעשות יותר בתחום הזה?

דרוזים

1.5% ממשקי הבית בישראל הם דרוזים. האזרחים הדרוזים קשרו את גורלם בגורל מדינת ישראל והם תורמים לפחות כמו אחרים בתחום של השירות הצבאי. 
מצד שני מתייחסים אליהם לא פעם כמו אל מגזרים אחרים שאינם נהנים משיוויון הזדמנויות.
אני מקווה שקידומם התעסוקתי לא ממש מנוגד להשקפת עולמה של הקואליציה החדשה המסתמנת.

אם תקראו את הכתבה: "התיכון הטוב בישראל ביישוב הדרוזי בית ג'אן" תראו שיש פוטנציאל ויש גם מי שיעזור לממש אותו. מנהלן בית הספר עלי סלאלחה לקח תיכון ששיעור הזכאים לבגרות בו היה נמוך במיוחד (13% בשנת 1999) והפך אותו בעזרת אחרים לתיכון עם אחוז הזכאות לבגרות הגבוה בארץ.

השורה התחתונה

איני משלה את עצמי שקידום תעסוקתי של יוצאי אתיופיה ודרוזים הוא תחליף לשיעור תעסוקה גבו יותר של גברים חרדים או אזרחים ואזרחיות ערבים במקצועות התורמים לצמיחת המשק. 
לא נכון לא לטפל במגזרים כל כך גדולים. ההתנהלות הנכונה היא קידום תעסוקתי בשני המגזרים האלו אבל במקביל גם קידום מגזרים קטנים יותר, יוצאי אתיופיה ודרוזים, הרוצים להתפתח ולתרום ולא תמיד מצליחים לעשות זאת. בחלק מהמקרים מקור חוסר ההצלחה הוא אופן הטיפול בהם ולא הם עצמם.

האם ההייטק הישראלי הוא קטר 70414?

אין ספק שנכון להיום ישראל ממוקמת טוב בתעשיית ההייטק. רבים מציגים את ההייטק כקטר שמניע את המשק הישראלי.  

השאלה שצריך לשאול את עצמנו היא האם גם בעתיד נמשיך להיות גורם מוביל בשוק ההייטק העולמי?
השאלה השנייה היא: מה צריך לעשות כדי שישראל תמשיך להיות מובילה בתחום הזה? 

בשבוע שעבר השתתפתי בכנס השנתי השני של המכון החרדי למחקרי מדיניות. 
אחד המושבים עסק בנושא תעסוקה והכשרה. נושא הרצאתו של פרופ' יוג'ין קנדל במושב זה היה: הייטק וחרדים: מי צריך את זה? טענתו הבסיסית של פרופ' קנדל הייתה שהגידול במספר המועסקים בהיי-טק  הישראלי אינו גדל משמעותית. 
מי שדורך במקום בעצם הולך אחורה. ההייטק הישראלי נמצא בעצם בנסיגה. לטווח ארוך קיים חשש שהוא יפסיק להיות קטר המניע את המשק הישראלי.

הסיבה לחוסר הגידול היא מחסור בכוח אדם. חסרים אנשים מיומנים לאיוש משרות פנויות בהיי-טק הישראלי. אין למוסדות האקדמיים בארץ יכולת להכשיר מספיק אנשים. 
המחסור בכוח אדם מגיע לדברי פרופ' קנדל לכ-12,000 משרות. מדובר במשרות שלא מצליחים למצוא עובדים מתאימים לאיושן.

את הטענה ביחס למחסור בכוח אדם לא המציא פרופ' קנדל. אני שומע אותה כבר מספר רב של שנים. גם הצורך בהכשרה של יותר כוח אדם עולה כבר מספר שנים. לאחרונה מדברים באופן מעשי על ייבוא מתכנתי מחשב מהודו לישראל. 

זה בטח קל יותר מאשר להכשיר עובדים ישראלים אבל האם זה טוב?
מהניסיון המועט שיש לי בעבר באינטראקציה מול חברות הודיות לא התרשמתי שזה רעיון מוצלח במיוחד.
אגב, לא רק ההייטק הישראלי נמצא בנסיגה גם האקדמיה כולה. פשוט לא משקיעים מספיק במחקר באוניברסיטאות ולא משקיעים מספיק גם בסטודנטים למקצועות הייטק. 

מדינות אחרות, שמשקיעות יותר, עלולות לתפוס את מקומנו בהייטק ולעבור אותנו בתחום האקדמי.

מהיכן יתווספו עובדי הייטק?

היום מרבית המועסקים הם גברים יהודיים. שיעור הנשים המועסקות בהייטק נמוך. שיעור הערבים נמוך ושיעור החרדים נמוך. 
אם מישהו הוא גבר ששירת ב-8200 או בממרם הוא ימצא עבודה מתאימה בתחום. שיטת "חבר מביא חבר" עובדת.
היא מביאה לעבודה אנשים טובים אבל היא אינה מביאה לעבודה מספיק אנשים.

לדברי פרופ' קנדל חרדים וערבים בעלי תואר רלוונטי במחשבים אינם מתקבלים לעבודה. אין היום כמעט חרדים במשרות הייטק עם שכר של 17,000 שקל לחודש או יותר.

 נדמה לי שמה שפרופ' קנדל אומר, נכון גם לגבי קבוצות אחרות למשל עולי אתיופיה.
המסקנה של פרופ' קנדל שיש הכרח בהגדלת הגיוון התעסוקתי בהייטק: יותר נשים, יותר חרדים ויותר ערבים. 

אני אוסיף לזה גם שימוש רב יותר בעובדים בגיל מבוגר, לפני גיל פרישה או אחריו. 

החרדים בחברה הישראלית
לא במקרה התמקד פרופ' קנדל בשלוש קבוצות אלו. מדובר בקבוצות אוכלוסייה גדולות. אחד המאפיינים של החרדים הוא שגם שיעורם באוכלוסיה גדל.
שיעור החרדים באוכלוסייה הוא מעל ל-10% וצפוי להגיע תוך מספר שנים לכ-20%.

לדעתו של פרופ' קנדל, כשהחרדים היו קבוצת אוכלוסייה קטנה הם היו יכולים להרשות לעצמם להתנהל כלכלית כפי שהם רוצים. בגודל הנוכחי ובגודל הצפוי בעתיד, המשך הימנעות של גברים חרדים מעבודה ישפיע באופן גורף לרעה על המשק הישראלי כלו. 
אוכלוסייה חרדית גדולה מעמיסה על תקציב הרווחה ולכן נדרשת אסטרטגיה חדשה.

באופן בסיסי אמר פרופ' קנדל שני דברים:

1. גברים חרדים חייבים להשתתף בשוק העבודה.

2. חרדים חייבים ללמוד לימודי ליבה בבית הספר על מנת שיהיו להם כישורי עבודה.
לדעתו קשה מאד להשלים לימודי ליבה בגיל מאוחר, במיוחד לימודי אנגלית.

בהקשר זה פרופ' קנדל רואה את החיבור להייטק: גברים חרדים בעלי כישורים מתאימים צריכים להשתלב בהייטק.
כמובן שרצוי שגם יותר נשים, כולל יותר נשים חרדיות, ישתלבו בהייטק.

נקודת המבט שלי

אין לי מחלוקת ממשית עם פרופ' קנדל. יש רק נקודה אחת שאני מתייחס אליה והוא לא. מדובר בתקופה שבה החרדים עדיין היו קבוצה קטנה יחסית מיד לאחר הקמת מדינת ישראל.
שיעור הגברים החרדים שעבדו אז היה גבוה בהרבה משיעורם היום. כ-70% מהם עבדו. בהדרגה ירד שיעור הגברים החרדים העובדים.

הנושא המרכזי הוא אותו שינוי אסטרטגי עליו מדבר פרופ' קנדל. נדמה לי שגם בחברה החרדית יש כאלה שכבר מבינים: לא כל צעיר חרדי יוכל ללמוד בישיבה על חשבון משלם המיסים הישראלי במקום לעבוד. כפי שצוין בכנס, זה מתבטא בעליית שיעור הגברים החרדים העובדים.

במודל הקיים ככל שיגדל מספר החרדים ותגדל ההשפעה הפוליטית של נציגיהם בפוליטיקה תלמידי הישיבות יקבלו יותר הטבות. כמובן שגם מספר תלמידי הישבות יגדל.
ככל שהם יקבלו יותר הטבות, יגדל העומס על האוכלוסייה העובדת ותגבר תחושת האי נוחות שלה.
עד שיהיה שינוי אסטרטגי או עד שהכל יתמוטט.

חלק מאלה שיכולים לעזוב יעזבו למדינה אחרת. מדובר באנשי הייטק, רופאים, מהנדסים וגם סתם בעלי עסקים. מדובר בצעירים יותר מאשר במבוגרים.
ככל שיגדל מספר העוזבים יגדל העומס על בעלי המקצועות המבוקשים והיצרנים ויעודד אותם להצטרף לעוזבים.

השינוי האסטרטגי הוא הגבלת מספר תלמידי הישיבה הלומדים במקום לעבוד ומקבלים הטבות מהמדינה. 

מודל אפשרי

המודל האפשרי הוא חזרה למה שבן גוריון סיכם עם החזון איש לאחר קום המדינה: מספר קטן של עילויים הלומדים בישיבות על חשבון המדינה. האחרים מוזמנים לעשות את זה על חשבונם או בסיוע הקהילה שלהם. 
זהו מודל שעבד בתקופת המשנה והגמרה כשלא פעם התווסף מקצועו של הרב לשמו (נפח, סנדלר וכיו"ב). זהו מודל על פיו פועלים יהודים חרדים בארה"ב, בבריטניה ובמדינות אחרות.

האתגר של החברה החרדית במימוש המודל 

האם החברה החרדית מסוגלת לבנות מבחן שיבחר את העילויים שילמדו על חשבון המדינה?  
מנקודת המבט שלי, מי שיודע מעט מאד על החברה החרדית, אבל קרא חלק מספרו של ד"ר חיים זיכרמן, שחור כחול-לבן, נדמה לי שהיא אינה מסוגלת לעשות זאת.
ד"ר זיכרמן הוא אדם חרדי המתאר בספרו את החברה החרדית בישראל על גווניה השונים.

החברה החרדית כל כך הטרוגנית ומגוונת, שנראה לי שלא תוכל להתכנס למודל של בחירה "אובייקטיבית", מעין פסיכומטרי לתלמידי ישיבות (לא במובן של הפורמט והמבנה של המבחן הפסיכומטרי) וכלים נוספים למיון. 

אם לא יצליחו בכך, הפוליטיקה הפנים חרדית היא זו שתקבע את המנגנון לחלוקת מספר התלמידים העילויים בין הזרמים השונים.

בדיוק כפי שזה קורה לא פעם גם בפוליטיקה הלא חרדית.