התבשרנו בתקשורת שמתקפת סייבר, קרוב לוודאי ישראלית, שיתקה את הפעילות של בנק איראני גדול, המשרת את השלטונות וגם רבים מאנשי כוחות המהפכה האיסלאמית מחזיקים בו חשבונות אישיים.
מציע לא להיכנס לאופוריה ובמקום זה ללמוד לקחים.
השאלה הראשונה שאתם צריכים לשאול את עצמכם: האם אתם לא יכולים להיות במצב דומה למצבם של אותם איראנים שאינם יכולים למשוך את כספם מהבנק שלהם?
השאלה השנייה שאתם צריכים לשאול את עצמכם: מה אתם יכולים לעשות על מנת להקטין את ההסתברות שזה יקרה לכם?
האם זה יכול לקרות גם לכם?
התשובה לכך חיובית.
במלחמות מודרניות יש גם מלחמות סייבר.
בדיוק כמו שאני חושב שאסור להיכנס לאופוריה בגלל הצלחות צה"ל וכוחות הביטחון נגד איראן ושאין מקום להשוואות מופרכות בין מעצמה כמו איראן לארגוני טרור כמו חיזבאללה וחמאס מבחינה צבאית, כך אני חושב גם לגבי מלחמת הסייבר.
אסור לזלזל ביכולות הטובות של האקרים איראנים. האקרים במימון ובשליחות של מדינה עלולים להיות מסוכנים יותר מקבוצת האקרים עצמאית פרטית.
בעבר ראינו כבר התקפות סייבר, שפגעו באופן חמור בחברת הביטוח "שירביט" ובבית החולים "הלל יפה".
בנובמבר 2024 הייתה מתקפת סייבר, חמורה פחות, על אתרי חברות כרטיסי האשראי בישראל. התוצאה הייתה חוסר יכולת להשתמש בכרטיסי אשראי במשך כיום, כולל חוסר יכולת למשוך כסף ממכשירי בנק אוטומטיים (ATM) במונחים עממיים כספומטים או בנקומטים.
אל תשכחו שגורמים העוסקים בהונאות סייבר, אידיאולוגיות או פליליות, לא הפסיקו לפעול בגלל המלחמה.
אם משהו השתנה, זו רק הזדמנות עבורם להגדיל את הפעילות הפלילית שלהם.
בדיוק כמו שעבריין ישראלי נתעב, התחזה לקצין ביחידה מובחרת בצה"ל והגיע לבתים בצפון שנפגעו על ידי החיזבאללה.
הוא הגיע על מנת לתכנן פריצות לבתים לצורך גניבות.
מה אפשר לעשות?
כמו שכתבתי כבר הרבה פעמים, הדבר הכי חשוב הוא מודעות לסיכונים.
במצב הנוכחי חשוב להגדיל את המודעות לסיכוני התקפות סייבר.
כמה דברים שאני ממליץ לעשות:
1. כמו שהמליצו לכם לקחת לממד תיק ארוז עם מסמכים חשובים ודברים אחרים חשובים במיוחד, אני ממליץ לכם גם להחזיק סכום כסף מינימלי, שישמש אתכם במשך מספר ימים במקרה של שיתוק הבנק שלכם ו/או חברת כרטיסי האשראי שלכם בגלל מתקפת סייבר.
2. לשמור על מודעות גבוהה לסיכונים.
3. בכל מקרה של חשד למתקפת סייבר שאולי נפגעתם ממנה באופן פרטי, לפנות לגורמי מקצוע.
אני ממליץ על פנייה למערך הסייבר הלאומי.
אם כבר נפגעתם, פנו גם ליחידת הסייבר של משטרת ישראל.
אם מדובר בפריצה לחשבון הבנק או לשימוש בכרטיס האשראי שלכם, פנו גם לבנק ו/או לחברת כרטיסי האשראי.
גם אני נותן שירותים לאנשים פרטיים בתחום הסייבר.
תוכלו למצוא הרבה מידע בבלוג שלי על ניהול סיכונים. חפשו בו "ליפול ברשת".
הפוסט "ליפול ברשת": שירותים שאני נותן מתאר את השירותים שאני נותן.
אינני מתחייב לעזור לכם.
אם הצלחתי לעזור, התשלום הוא בשיטת הדאנא הנהוגה בהודו, כלומר: אפשר לא לשלם ואפשר לשלם איזה סכום שאתם רוצים.
למותר לציין, שאוכלוסיות המקבלות ממני יעוץ כלכלי ללא תשלום, פטורות מתשלום.
לקחים מהמצב הכלכלי הנוכחי באיראן
אחרי שניסיתי לענות על שתי השאלות הספציפיות האלה, אתיחס באופן רחב יותר למצבה הכלכלי של איראן ולמצבם של אזרחיה ובעיקר ללקחים שאנחנו יכולים להפיק מהמצב הזה לגבי עצמנו.
לפי דיווחים בתקשורת לאיראן כמדינה ולאזרחי איראן יש בעיות כלכליות, שהוחמרו משמעותית: יש מחסור במוצרי מזון, מחסור בדלק ויש בריחה של תושבים מטהרן הבוערת.
חשוב לשים לב לשתי נקודות:
1. יש קשר הדוק בין פוליטיקה וכלכלה
כפי שתוכלו לקרוא בפוסטים רבים בבלוג שלי ולראות גם בכמה סרטונים בערוץ היו טיוב שלי.
כדאי לקוראים לבחון את ההתנהלות הכלכלית הגרועה במיוחד, שלא לומר המחפירה, של הממשלה הנוכחית של מדינת ישראל.
כך למשל, ההפיכה המשטרית מבית מדרשם של בנימין נתניהו ויריב לוין פוגעת קשה בכלכלה הישראלית.
לפגיעה במערכת החינוך הממלכתית ובאקדמיה יהיה מחיר גבוה בטווח זמן ארוך.
בריחת המוחות מאיראן התחילה הרבה לפני המתקפה הישראלית הנוכחית.
ההפיכה המשטרית הביאה כבר לבריחת מוחות מישראל. אחוז גבוה מאלה שירדו מהארץ (רובם רופאים, אנשי הייטק ובעלי מקצועת חופשיים) ענו בסקר שהסיבה העיקרית לירידתם היא ההפיכה המשטרית.
2. המצב הכלכלי הקשה באיראן לא נוצר יש מאין בגלל המלחמה.
הוא תוצאה של התנהלות ממושכת של המשטר הדיקטטורי באיראן, שטובת אזרחיה לא עניינה אותו.
המשטר התמקד בקיצוניות דתית ולא בטיפול בכלכלת המדינה, ברווחת התושבים ובדאגה לביטחון המדינה.
התוצאה הייתה אינפלציה גבוהה, מחסור במוצרי יסוד, ירידה גדולה בשער המטבע המקומי בהשוואה למטבעות כמו הדולר.
באפן אירוני, דומה במעט למה שקרה בונצואלה, מדינה שהיא מגדולות יצרניות הנפט והגז, היה מחסור בדלק.
בעיתון "הארץ" מ-20.6.25
האם מה שקרה באיראן ובונוצאולה עלול לקרות בישראל?
הלקח העיקרי הוא שהתשובה לשאלה הזו חיובית.
המשך ההתנהלות של הממשלה הנוכחית עלולה להביא אותנו תוך מספר שנים לא גדול למצב דומה למצבה של איראן.
התוצאות האפשריות במצב כזה:
1. הידרדרות כלכלית גדולה
2. הידרדרות של מצבנו הטכנולגי
3. ירידה בהישגים של המערכות האקדמיות
4. האצת הירידה מהארץ.
באיראן למשל הייתה עזיבה של כ- 10% מהאוכלוסייה.
גם בישראל של השנתיים האחרונות יש גידול משמעותי בירידה מהארץ.
5. שליטה של גורמים דתיים קיצוניים
מעין אייטולות יהודיים. התוצאה עלולה להיות פגיעה בפרטים ובזכויות הפרט וכמובן המשך ההידרדרות הקשה במערכת החינוך.
6. אובדן העליונות הטכנולוגית, המודיענית והאווירית
זהו פועל יוצא של כל הנקודות הקודמות. במקרה כזה נאבד את העליונות המודיעינית, הטכנולוגית והאווירית שלנו.
ראיון עם עבאס מילאני
במאמר במוסף "הארץ" של יום ו' 20.6 מראיין איתי משיח את עבאס מילאני.
כותרת המאמר: "העם האיראני כל כך מוכן לדמוקרטיה. אני אופתע אם חמינאי ישרוד בשלטון".
פרופ' עבאס מילאני הוא היסטוריון העומד בראש התוכנית ללימודי איראן באוניברסיטת סטנפורד.
מילאני גדל באיראן ובתקופת השאה נעצר ונכלא משום שהיה קומניסט. בכלא הוא הכיר לעומק את המנהיגים הנוכחיים של איראן שהיו קיצוניים דתיים.
בראיון הוא מתאר כיצד הדיקטטורה של האייטולות דירדרה את איראן ופגעה באזרחיה.
הוא מעריך שחמינאי לא ישרוד, אבל זה לא בהכרח יפיל את המשטר הנוכחי.
מילאני אופטימי לגבי עתידה של איראן וחושב שבמוקדם או במאוחר המשטר הנכחי יפול ואיראן תהיה דמוקרטיה.
הוא עושה הבחנה בין החברה האזרחית לבין המשטר.
לא נותר לי אלא להצטרף לאופטימיות של פרופ' מילאני ולקוות שהיא לא תפסח גם על מדינת ישראל וגם אנחנו נחזור להיות דמוקרטיה מפותחת מבחינה כלכלית, אקדמאית וטכנולוגית ומבחינת זכויות הפרט.
כמו העם האיראני גם העם שלנו ראוי להנהגה הרבה יותר טובה.
