מלחמת חרבות ברזל: ציפיות ריאליות של עובדים ומעסיקים

 

בפוסט להתחיל להיערך עכשיו כלכלית לאחרי המלחמה, הסברתי מדוע בתום המלחמה יהיה מצב כלכלי קשה למשקי הבית. בעיקר לאלה שההכנסות שלהם נמוכות יחסית. הצעתי להתחיל להיערך לכך כבר עכשיו. 

אני שותף לתקווה שנסיים את המלחמה בניצחון עם מינימום של אבידות בנפש וברכוש, אבל אנחנו עוד לא שם. 

כרגע מדינת ישראל במצב כלכלי חדש וקשה, ללא תקדים. 

איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה הזמין את עו"ד דריה כנף, המתמחה בדיני עבודה, להציג את המציאות העכשווית בתחום התמחותה. 

המצב הנוכחי קשה לעסקים שמרוויחים הרבה פחות מאשר בזמנים רגילים. זה כמובן  משליך גם לעובדים המועסקים על ידם.

המצב הנוכחי קשה לעצמאים רבים המרוויחים הרבה פחות.

בפוסט זה אציג מספר הבהקים חשובים מההרצאה של עו"ד כנף וההמלצות לעובדים ולמעסיקים הנובעות מהם.

לא ברור

במצב רגיל, אומרת דריה כנף, כששואלים אותה שאלות בדיני עבודה, יש לה תשובות ברורות. 

כשהיא לא זוכרת או לא יודעת, בדרך כלל, קל למצוא סימוכין לתשובה ברורה.

היום עורכת הדין מוצאת את עצמה בהרבה מקרים משיבה שהיא לא יודעת. 

יתרה מזאת, גם מה שהיא יודעת היום עשוי להיות לא תקף מחר. 

המצב היום שונה. הגופים הממשלתיים מתאימים בהדרגה את הכללים למצב הקיים.

לדבריה, גופים כמו המוסד לביטוח לאומי ומשרד העבודה עובדים יפה ואתרי האינטרנט שלהם ושל "כל זכות" מעודכנים.

הבעיה היא שמה שתקראו באתרים הללו היום, למשל בנושא זכויות עובדים בזמן המלחמה, יכול להיות שונה מחר משום שההתאמות נעשות תוך כדי תנועה.

המלצה: לצורך קבלת החלטות של עובדים ומעבידים כדאי להתעדכן במצב בזמן קרוב ככל האפשר לקבלת ההחלטה.

יחסי עובדים מעבידים: הרע במיעוטו

באופן לא פורמלי ההמלצה לעסקים לא גדולים ולעובדים היא, לא בהכרח להיצמד לחוק, אלא לחפש פתרונות בהסכמה שהם הרע במיעוטו לשני הצדדים. 

גם העובדים וגם המעסיקים נמצאים במשבר כלכלי. גם העובדים וגם המעסיקים טרם יודעים האם המדינה תפצה ואם כן באילו סכומים.

ככל שאי-הודאות גדולה יותר קשה יותר לקבל החלטות. 

אם אתם עובדים, הניחו שהמעסיק פועל מתוך מצוקה שלו ולא במטרה לפגוע בכם.

מקרה לדוגמה

בעלת רשת גני ילדים נמצאת במצב לא קל. בגני הילדים אין מרחבים מוגנים. 

ההורים הם אוכלוסייה חלשה כלכלית וגם בימים כתיקונם מתקשים לשלם. 

בהיעדר מרחבים מוגנים נאסר עליה לפתוח את הגנים. חלק גדול מההורים אינם משלמים על אף שהם חתומים על חוזה לתשלום גם אם הגן סגור שלא באשמת הרשת המנהלת את הגנים.

כשההורים אינם משלמים אין לה אפשרות לשלם לצוות העובדים בגנים. 

גם הגננות ועוזרות הגננות הן אוכלוסייה חלשה כלכלית.

הטעות הכי גדולה שהיא יכולה לעשות היא לתבוע את ההורים שאינם משלמים בבית משפט. גם אם היא תזכה בתביעה בעוד שנה זה לא יעזור לה. לא בטוח בכלל שהורים יוכלו לשלם. בטוח שהם לא ימשיכו לשלוח את הילדים שלהם לרשת הגנים הזאת. 

 שתי גישות של מעסיקים בעסקים ללא גדולים

יש כאלה שבגלל המצב הקשה שלהם ינסו למזער את ההפסדים שלהם. הם ינסו לתת לעובדים את מה שמגיע להם ולא יותר.

אחרים יכניסו את היד לכיס וידאגו לעובדים יותר ממה שהם מחויבים על פי חוק. 

הגישה השנייה עשויה להשתלם לטווח זמן ארוך. לאחר ההתאוששות הכלכלית שתבוא תהיה המשכיות העסקה ומחויבות עובדים.

דוגמה לקושי של מעביד ערכי

בכתבה של רותם שטרקמן בעיתון דה מרקר מרואיין רונן מדברי, מנכ"ל מפעל הקלסרים קלסריקה שבקיבוץ עין השלושה. משפחתו היא בעלת המפעל אחרי שרכשה את 50% מהמפעל שהיה בבעלות הקיבוץ.  

מדברי אומר "התוכנית של סמוטריץ' עלובה, לא עוזרת מבחינה תזרימית לעסקים, לא לוקחת אחריות על כל סוגיות השכר". 

להזכירכם, עין השלושה הוא בעוטף עזה או קרוב מאוד לעוטף. מדברי גר בכפר סבא אבל העובדים הם מהקיבוץ וממקומות סמוכים לעוטף, למשל: אופקים. מקומות שנפגעו במלחמה הנוכחית. 

מדברי הוא מעסיק שדואג לעובדים ומוכן להכניס את היד לכיס. הוא רואה במפעל מפעל חיים שהוא ימשיך להפעיל אותו לטווח זמן ארוך. הוא מעוניין לשמר את העובדים. 

הוא מביא דוגמה כואבת. במפעל מועסקים עובדים שעתיים קשי יום. הם עושים הרבה שעות נוספות, כך שחלק גדול מהשכר שלהם הוא התשלום עבור שעות נוספות. 

גם אם הוא משלם להם כחוק, כפי שהוא מתכוון לעשות, ולא מפטר אותם או מוציא אותם לחל"ת, שכרם ייפגע משמעותית. הם לא יקבלו את השכר עבור השעות הנוספות.

חל"ת

נכון ללפני מספר ימים, מעביד לא יכול להוציא עובדים לחל"ת. העובד צריך לבקש לצאת לחל"ת והמעביד יכול לאשר. 

בלית ברירה, יש מעבידים שמציגים לעובדים אפשריות פחות טובות מיציאה לחל"ת, כגון: פיטורים והקטנה משמעותית של היקף העבודה. 

העובד נאלץ לבקש לצאת לחל"ת. 

לתבוע את המעביד זו טעות. יתכן שהעובד יזכה בתביעה בעוד שנה, אבל הוא יפסיד היום את מקום עבודתו. 

נכון לפעם האחרונה שהתעדכנתי, עובד יכול לצאת לחל"ת רק אחרי שניצל את כל ימי החופשה שלו. לדברי עו"ד כנף, המעביד יכול לדרוש מהעובד לצאת לחופשה של שבעה ימים. אחרי זה צריכה להיות תקופת המתנה.

הדרך ל"עגל פינות" בהקשר זה עשויה להיות הסכמה של העובד לנצל את כל ימי החופשה שלו. 

מי שיצא לחל"ת בזמן הקורונה יקבל פחות ימי אבטלה ממי שלא יצא לחל"ת בקורונה. 

לא כמו בקורונה

דבר אחד ברור: תצפו לפיצוי הרבה פחות נדיב מהמדינה מאשר בקורונה. זה נכון גם לעסקים וגם לעובדים.

ההקבלה בין המשבר הנוכחי למשבר הקורונה אינה מלאה.

הדבר היחיד שלהערכתי, בהסתברות גבוהה, יהיה דומה הוא זהות אלה שנפגעים יותר: שכבות חלשות, והקבוצות עליהן כתבתי בתקופת הקורונה סדרת פוסטים שכותרת כל אחד מהם היא "הנופלים בין הכיסאות".

מי שכן היה צריך לקבל את מלוא הפיצוי מיד וללא ויכוח הם תושבי עוטף עזה, שחוו ועדיין חווים זוועה, שמילים שלי לא יכולות לתאר.

הבוקר (24.10.23) רואיין בטלוויזיה גדי ירקוני חבר קיבוץ נירים, ראש מועצה אזורית אשכול. 

הוא תיאר את פגישתו עם שר האוצר סמוטריץ, שמערים קשיים גם על פיצוי תושבי עוטף עזה.