כמיליון ומאתיים אלף איש בישראל מטפלים בבן משפחה עם מוגבלות ללא תמורה כספית, כך עולה ממחקר של מרכז טאוב.
כ-22% מהמשיבים לסקר ענו שהם מטפלים, ללא תמורה כספית, בבן משפחה עם מוגבלות. חלקם מטפלים ביותר מבן משפחה אחד.
במחקר נבחנו ההשלכות של עובדה זו על שוק העבודה.
הממצאים פחות קיצוניים ממה שאפשר היה לצפות, אבל ברור שלעובדה שאנשים מטפלים בבן משפחה מוגבל יש השלכות על היעילות והתפוקה של חלקם.
כותבי המאמר מציינים שעיקר הנטל נופל על "דור הסנדוויץ".
הקבוצה הנושאת בעיקר הנטל הם גילאי 50-59.
מאפייני קבוצת הגיל של גילאי 50-59
חלק גדול מהמשתייכים לקבוצת הגיל הזו מבוססים כלכלית:
יש להם דירה בבעלותם.
יש להם מקומות עבודה עם שכר יחסית טוב ומעמד שנרכש במהלך השנים.
יש להם נכסים פיננסיים וחסכונות פנסיוניים.
המורכבות של להיות "בתוך הסנדוויץ"
הם באמצע בין דורות של משפחתם. יש להם הורים בגיל מבוגר וילדים ונכדים.
במקרה של טיפול בבן משפחה מוגבל מדובר בעיקר בהורים, אבל עלולים להיות גם בנים עם מוגבלות כתוצאה ממחלות או תאונות.
זה עלול להיות המקרה של מישהו המטפל ביותר מבן משפחה מוגדל אחד: גם הורה או הורים וגם בן או בת.
הטיפול בבן משפחה מוגבל הוא סוג של מקרה קיצון, אבל גם הורים לא מוגבלים בגיל 80 או יותר עשויים להזדקק לעזרה.
גם ילדים וגם נכדים. מאפייני העזרה לילדים ולנכדים עשויים להיות שונים ממאפייני העזרה להורים. לא בטוח שזה מקל על "דור הסנדוויץ".
בהיבט הכלכלי בלא מעט מקרים דור הבנים הוא זה שזקוק לעזרה.
מאמר שהזכרתי בפוסט: דור ה-Y הזמן אוזל, מתייחס לארצות הברית. המסקנה היא שמצבם הכלכלי גרוע מזה של הדורות הקודמים כמעט בכל פרמטר שבודקים.
סביר בהחלט שהממצאים האמריקאים תקפים גם למדינת ישראל.
העלייה התלולה והמתמשכת במחירי הדירות בצד תרבות של "רכישת דירה לכל החיים" מחמירים את המצב בישראל.
משכנתאות גבוהות, גם כשלא הייתה אינפלציה וקל וחומר כשיש אינפלציה, מקשות על דור הבנים.
"דור הסנדוויץ" צריך לעזור להם, אם באמצעות תשלום חלק מהמשכנתא או את כולה או אם באמצעות לקיחת הלוואות.
יש גם מקרים של בני דור ההורים שזקוקים לתמיכה כלכלית.
לא לכל גילאי 75-80 יש פנסיות מספיקות. ככל שהגיל עולה גדלות ההוצאות הרפואיות.
כשההורים שוקלים מעבר לדיור מוגן צריך להביא בחשבון הוצאה חד-פעמיות גבוהה והוצאות חודשיות גבוהות.
התוצאות של המכלול הזה עלולות להיות שחיקה פיזית ושחיקה נפשית והתמעטות החסכונות, שנועדו לחיים לאחר שיפרשו לגימלאות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה