 |
| המבנה האטומי של גביש קרח (מימין) ושל מים נוזלים מקור התמונה: ויקיפדיה |
נפחם של מים במצב צבירה מוצק גדול מנפחם במצב צבירה נוזלי. מים שונים בהתנהגותם מחומרים אחרים המתכווצים ככל שהטמפרטורה שלהם נמוכה יותר.
בפיזיקה נקראת ההתנהגות החריגה של מים: האנומליה של המים. מי שאינו מודע לאנומליה של המים עלול לשלם מחיר כספי.
כך למשל, ממלאים כלי מחומר לא עמיד עד סופו במים וסוגרים אותו במכסה. מכניסים אותו למקפיא על מנת לשתות מים קרים. הכלי נסדק או נשבר בגלל התרחבות המים ההופכים לקרח.
בדוגמה הבאה זה עולה יותר. ביום חורף קר במיוחד המים בצנרת קופאים וצינור מחומר לא עמיד עלול להתפוצץ. זו הסיבה שבימים כאלה ממליצים להשאיר ברז מים פתוח במקצת.
מי שמכיר את האנומליה של המים עשוי להימנע מהנזקים של כלים שמתפוצצים וצנרת מים שצריך להחליפה. הוא יודע להיערך נכון.
האנומליה הראשונה של שירותי האינטרנט: שני ספקים
מדינת ישראל היא כנראה המדינה היחידה בעולם שבה לקוח צריך שני ספקים על מנת שיוכל לעבוד באינטרנט.
בספק הראשון הוא ספק תשתיות אינטרנט.
הספק השני הוא ספק שירותי אינטרנט (ISP).
בארצות אחרות אותו ספק אחראי על תשתיות ועל שירותי אינטרנט.
ברור שעבודה מול שני ספקים מסובכת יותר וגוזלת זמן. היא גם מייקרת את מחיר שירותי האינטרנט.
בספק הראשון הוא ספק תשתיות אינטרנט.
הספק השני הוא ספק שירותי אינטרנט (ISP).
בארצות אחרות אותו ספק אחראי על תשתיות ועל שירותי אינטרנט.
ברור שעבודה מול שני ספקים מסובכת יותר וגוזלת זמן. היא גם מייקרת את מחיר שירותי האינטרנט.
האנומליה השנייה של שירותי האינטרנט: מונופול
במדינת ישראל יש מספר רב של ספקי שירותי אינטרנט. צרכן נבון יכול להשיג מחיר נמוך יחסית באמצעות השוואת מחירים.
המצב שונה בהקשר של שירותי תשתיות אינטרנט. למעשה חברת בזק היא מונופול.
יש שלושה ספקי תשתיות בולטים בישראל. שתי החברות הנוספות הן:
1. Hot
מספקת תשתית אינטרנט על גבי כבלים. בהדרגה בחרה להתמקד בלקוחות הטריפל והקוודרו שלה, הרוכשים ממנה גם שרותי טלוויזיה וטלפון ונדחקה למעמד של ספק נישתי.
2. IBC
זהו מיזם סיבים אופטיים המבוסס על תשתיות חברת חשמל. מבחינה טכנולוגית מדובר בתשתית מתקדמת.
הבעיות הן כלכליות ובעיות של פריסה מוגבלת.
נעשו גם ניסיונות של חברות כמו פרטנר וסלקום ליצור תשתיות. בינתיים ללא הצלחה.
קשה מאוד לבנות תשתיות כשיש מתחרה עם פריסה ארצית רחבה.
המשמעות של מונופול היא מחירים יקרים ושרותים הרחוקים להיות מיטביים.
כך למשל, באופן אישי אני מעוניין בקו במהירות של 100 Mbits. חברת בזק מסוגלת לספק באזור מגוריי רק מהירויות של עד 40 Mbits.
המצב הזה נמשך כבר כמה שנים.
אנשי המכירות של בזק מציעים לי קוים במהירות של 100 Mbits במחיר של קווים במהירות של 40 Mbits.
כשאני שואל אותם: הם הם באמת מסוגלים לתת באזור מגוריי קווים במהירות הזו? זה מסתיים אחרי כמה דקות בהודאה שאינם מסוגלים.
בהמשך הפוסט אניח שהצרכנים מעוניינים להשתמש בתשתית של חברת בזק.
כמו במקרה של אנומליה של המים, גם במקרה של האנומליות של שוק האינטרנט הישראלי, מי שמכיר אותן ניזוק פחות.
היות שהוא מביא מספר רב של לקוחות ביחד יש לו יתרון לגודל. התוצאה היא שאתם משלמים פחות.
אלו שידעו על קיומו של Bundling משלמים פחות מאשר אלו שלא ידעו עליו.
המציאות בדרך כלל מתאימה להיגיון.
מומלץ לבדוק ולהשוות. בדרך כלל "מטאטא חדש מטאטא טוב" לכן ספקים חדשים יחסית יהיו זולים יותר.
שימו לב שאחד מספקי ה-ISP בזק בינלאומי הוא חברת בת של בזק. עשויים להיות אינטרסים משותפים. האם הם יוזילו את החבילה המשולבת בהשוואה לספקי ISP אחרים? בכלל לא בטוח.
שימו לב שהדף אליו מוביל הקישור הוא משנת 2015 ולכן עדיין מדברים עליו על דואופול תשתיות של בזק והוט. מאז כאמור הוט נחלשה בשוק זה.
האתר של "כמהזה?" חשוב משום שהוא יכול לעזור לכם להקטין את עלויות האינטרנט שלכם.
התוצאה של הרפורמה הזאת היא הוזלת עסקאות ה-Bundling.
המצב שונה בהקשר של שירותי תשתיות אינטרנט. למעשה חברת בזק היא מונופול.
יש שלושה ספקי תשתיות בולטים בישראל. שתי החברות הנוספות הן:
1. Hot
מספקת תשתית אינטרנט על גבי כבלים. בהדרגה בחרה להתמקד בלקוחות הטריפל והקוודרו שלה, הרוכשים ממנה גם שרותי טלוויזיה וטלפון ונדחקה למעמד של ספק נישתי.
2. IBC
זהו מיזם סיבים אופטיים המבוסס על תשתיות חברת חשמל. מבחינה טכנולוגית מדובר בתשתית מתקדמת.
הבעיות הן כלכליות ובעיות של פריסה מוגבלת.
נעשו גם ניסיונות של חברות כמו פרטנר וסלקום ליצור תשתיות. בינתיים ללא הצלחה.
קשה מאוד לבנות תשתיות כשיש מתחרה עם פריסה ארצית רחבה.
המשמעות של מונופול היא מחירים יקרים ושרותים הרחוקים להיות מיטביים.
כך למשל, באופן אישי אני מעוניין בקו במהירות של 100 Mbits. חברת בזק מסוגלת לספק באזור מגוריי רק מהירויות של עד 40 Mbits.
המצב הזה נמשך כבר כמה שנים.
אנשי המכירות של בזק מציעים לי קוים במהירות של 100 Mbits במחיר של קווים במהירות של 40 Mbits.
כשאני שואל אותם: הם הם באמת מסוגלים לתת באזור מגוריי קווים במהירות הזו? זה מסתיים אחרי כמה דקות בהודאה שאינם מסוגלים.
בהמשך הפוסט אניח שהצרכנים מעוניינים להשתמש בתשתית של חברת בזק.
כמו במקרה של אנומליה של המים, גם במקרה של האנומליות של שוק האינטרנט הישראלי, מי שמכיר אותן ניזוק פחות.
Bundling
אחת הדרכים להקטין סיבוכיות ועלויות נקראת Bundling. במקום לעבוד מול שני ספקים מתקשרים עם ספק אחד ספק ISP או ספק תשתיות. משלמים רק לספק שהתקשרתם איתו והוא דואג להתקשרות מול הספק השני.היות שהוא מביא מספר רב של לקוחות ביחד יש לו יתרון לגודל. התוצאה היא שאתם משלמים פחות.
אלו שידעו על קיומו של Bundling משלמים פחות מאשר אלו שלא ידעו עליו.
באמצעות איזה ספק כדאי לעשות Bundling?
ההיגיון אומר שלרוב יהיה כדאי לעשות אותו באמצעות ספק שיש לו מתחרים, קרי ספק ISP ולא דרך מונופול תשתיות, כלומר: בזק.המציאות בדרך כלל מתאימה להיגיון.
במי מספקי ה-ISP לבחור?
מומלץ לבדוק ולהשוות. בדרך כלל "מטאטא חדש מטאטא טוב" לכן ספקים חדשים יחסית יהיו זולים יותר.
שימו לב שאחד מספקי ה-ISP בזק בינלאומי הוא חברת בת של בזק. עשויים להיות אינטרסים משותפים. האם הם יוזילו את החבילה המשולבת בהשוואה לספקי ISP אחרים? בכלל לא בטוח.
רפורמת השוק הסיטונאי
רפורמת השוק הסיטונאי באינטרנט, שהחלה בשנת 2015, חייבה את חברת בזק למכור את שרותי תשתיות האינטרנט שלו לספקי ISP במחיר נמוך. קראו עליה באתר חברת הפינטק כמהזה?שימו לב שהדף אליו מוביל הקישור הוא משנת 2015 ולכן עדיין מדברים עליו על דואופול תשתיות של בזק והוט. מאז כאמור הוט נחלשה בשוק זה.
האתר של "כמהזה?" חשוב משום שהוא יכול לעזור לכם להקטין את עלויות האינטרנט שלכם.
התוצאה של הרפורמה הזאת היא הוזלת עסקאות ה-Bundling.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה