בפוסט הקודם על כנס העשור של איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה התיחסתי לחלק הראשון של הכנס.
בפוסט זה אתיחס לחלק השני של הכנס.
גם את החלק השני של הכנס אפשר לחלק לשני חלקים: הצגת מוצרים והרצאה על אתגרי הפינטק. בפוסט הזה אתמקד בחלק הראשון.
Robin
אפליקציה זו הוצגה על ידי יוסי ירקוני.ירקוני הוא המיסד וה-CEO של החברה.
לדברי ירקוני, החזון של חברת Robin הוא צמצום פערים באמצעים טכנולוגיים. האפליקציה זכתה בפרסים ונכתב עליה לא מעט בעיתונות המקוונת. אם תלחצו על הקישור, תוכלו לקרוא.
השימוש באפליקציה הוא ללא תשלום. כולנו יודעים שאין מתנות חינם ולכן חייבים לשאול: מהיכן מגיעות הכנסותיה של החברה? התשובה של החברה: "מעמלות סוכן מחברות הביטוח ובתי ההשקעות איתם החברה עובדת".
האפליקציה מנסה לעשות אופטימיזציה של החיסכון הפנסיוני. היא מציגה את כל החסכונות. מציגה תחזית פרישה והמלצות לשיפור.
אפשר לבצע את ההמלצות ישירות מתוך האפליקציה.
המלצה אפשרית עשויה להיות ניוד של מוצרים או כל התיק מגוף אחד המנהל חיסכון פנסיוני לגוף אחר.
החברה אליה נויד החיסכון משלמת עמלה ל-Robin. היות שהחברה עובדת עם מספר רב של מנהלי השקעו פנסיוניות אין לה אינטרס לנייד לחברה מסוימת.
זה נשמע הרבה פחות מוטה מכתבות בעיתונות הכלכלית המתארים סוכני ביטוח הממליצים ללקוחותיהם לעבור ממנהל השקעות אחד לאחר אחרי שנתיים, רק משום שהם מקבלים מענק מבית ההשקעות או חברת הביטוח (כמובן שלא כל או אפילו לא רוב הסוכנים מתנהגים כך, אבל התופעה מספיק נפוצה בשביל שמאמרים בעיתונות הכלכלית יתיחסו אליה).
המוצר השני של Robin הוא ביטוח.
מוצגים מוצרי הביטוח. נבדק הכיסוי הביטוחי ויש המלצות בהקשרים של הוזלה וכפל ביטוחים. ניתן לממש את ההמלצות באופן מקוון מתוך האפליקציה.
המוצר השלישי של החברה הוא ביטוחי פרט
הכוונה היא לביטוחי בריאות. זהו מוצר חדש. הביטוחים מוצגים ונבדקים: כיסוי, כפל ביטוח ואפשרות להוזלה.
גם במוצר זה ניתן לממש את ההמלצות.
Feezback
כמו Robin גם Feezback היא אפליקציית פינטק. פרטים על Feezback תוכלו למצוא באתר החברה.
המוצר הוצג על ידי קרן צוקרמן, מנכ"לית ומיסדת החברה.
Feezback היא חברה העוזרת ללקוחות הבנקים להקטין את העמלות שהם משלמים לבנקים. היא עושה זאת באמצעות חוכמת ההמונים.
אנשים מזינים את הנתונים שלהם באופן קל ונוח לאפיליקציה והאפליקציה מעבדת אותם.
החברה מציגה את מצב החשבון על פי תעודת הזהות הבנקאית ומקורות נוספים.
מוצגים סכומי העמלות שהלקוח שילם. מוצגים נתונים המתארים את גובה העמלות שלקוחות עם פרופיל דומה שילמו ומוצגות חלופות בבנקים אחרים ובגופים חוץ בנקאים.
כך למשל, ניתן לנהל תיק ניירות ערך בבית השקעות במקום בבנק ולשלם עמלות נמוכות יותר.
המידע הוא בסיס להתמקחות של הלקוח על העמלות ו/או בסיס להחלפת נותן השירותים הפיננסיים.
שתי הערות שלי:
1. הנתונים יכולים בהחלט לעזור ללקוחות להוריד עמלות אבל אין די בכך. צריך לרצות ולדעת להתמקח.
2. חוכמת ההמונים לא תמיד תקפה. צריך לשאול שתי שאלות בהקשר זה: האם מספר לקוחות הבנקים שהעבירו נתונים לאתר הוא מספיק גדול?
האם אין פה הטיה בגלל שדווקא לקוחות שמשלמים יותר או לקוחות שמשלמים פחות נוטים יותר להעלות את הנתונים שלהם לאתר?
Kamaze
האתר והאפליקציה מתמקדים בהשוואת מחירי תקשורת בישראל. החברה הוצגה על ידי נמרוד מן, מנכ"ל ומיסד החברה.
לפרטים גלשו באתר החברה: Kamaze.
האתר מתמקד בהשוואת מחירי תקשורת: אינטרנט, סלולר (מכשירים ומנוי בחברה), טלוויזיה וטריפל, טלפון קווי, שיחות לחו"ל ועיתונים ומגזינים.
באתר יש גם טיפים צרכניים.
Finanda
המוצר הוצג על ידי שי בוסל, מיסד ומנכ"ל החברה. פיננדה מרכזת מידע פיננסי של לקוח מאתרי האינטרנט של הבנקים ושל חברות כרטיסי האשראי. את המידע הזה היא מנתחת ומפיקה דוחות ונותנת כלים ללקוחות לניתוח הנתונים בחתכים המתאימים להם.
פרטים נוספים תוכלו למצוא באתר של My Finanda.
באפליקציה יש כלים כמו ניהול תקציב ו"הארנק שלי" לניהול מזומנים. את הנתונים אפשר ליצא ל-Excel.
משקי בית יכולים לעשות שימוש באתר ללא תשלום. עסקים קטנים יכולים להשתמש באתר תמורת תשלום.
לכאורה, גם הבנקים נותנים כלים לניתוח כזה. ההבדל הגדול הוא בכך שלבנק מגיעים נתונים ממנו ומחברת כרטיסי האשראי שבבעלותו החלקית או המלאה.
אם למשפחה יש חשבונות בשני בנקים או יותר, המידע הוא חלקי. אם למישהו במשפחה יש כרטיס אשראי חוץ בנקאי, הבנק אינו מקבל עליו מידע מלא, למעט שורה אחת בדפי החשבון ולכן לא יכול לעשות פילוח של ההוצאות לפי סעיפים.
נקודה למחשבה: הלקוח נותן את הסיסמאות שלו לאתרי הבנקים ל-Finanda.
הזווית שלי
השירות שנותנת Finanda הוא חשוב במיוחד במקרים בהם מנהלים חשבונות ביותר מבנק אחד ו/או משתמשים גם בכרטיסי אשראי חוץ בנקאיים.
מי מאיתנו אינו מחזיק כרטיסי אשראי חוץ בנקאיים? יש כרטיסי מועדוני לקוחות המקנים הנחות שבמקרים רבים הם כרטיסים חוץ בנקאיים.
בנקים ניסו לתת שירות המרכז ומנתח מידע גם מחשבונות של הלקוח בבנקים מתחרים. הטכנולוגיה בה השתמשו נקראת Screen Scraping. באמצעות טכנולוגיה זו ניגשים לדפי האינטרנט המכילים מידע על הלקוח. את המידע מנתחים לפי מיקומו על המסך. בארץ הייתה לפני הרבה שנים יוזמה כזו של הבנק הבינלאומי.
בטכנולוגיה של Screen Scraping יש בעיות מובנות. כך למשל, אם הבנק האחר משנה את עיצוב המסך או את מיקום שדות על המסך היישום לא יעבוד באופן תקין עד להתאמתו.
אנליסט בחברת האנליסטים Giga (היום חלק מ-Forrester Research), איתה עבדתי בעבר הרחוק, הגדיר את הטכנולגיה הזו כטכנולוגיה שהבנקים לא יכולים איתה ולא יכולים בלעדיה.
מצורף קישור עדכני המסביר מדוע הבנקים מתחילים להתרחק מהטכנולוגיה הזו:
Why Banks want a a ban ob "Screen Scraping"
Blender
האתר מתמקד בהלוואות חברתיות (Peer to Peer Lending). המוצר הוצג על ידי ברק גור, סמנכ"ל המוצרים של החברה.
פרטים מלאים תוכלו למצוא באתר החברה: Blender.
הלוואות הוא מוצר בנקאי. לשוק הזה נכנסו שחקנים נוספים למשל חברות כרטיסי אשראי וחברות ביטוח.
אם נפשט את המצב אז לאדם אחד יש כסף והוא מפקיד אותו בבנק בפיקדון או בתוכנית חיסכון. אדם שני זקוק להלוואה ומקבל אותה מהבנק. למעשה כספו של האדם הראשון מועבר לאדם השני בתיווכו של הבנק.
הבנק גוזר על זה קופון גדול. הפער בין הריבית שתקבלו על פיקדון או תוכנית חיסכון לריבית שתשלמו על הלוואה או אוברדרפט הוא גדול.
Blender וחברות פינטק אחרות בארץ ובחו"ל מציעות לכם להלוות ישירות באמצעות האתר שלהן או ללוות ישירות באמצעות האתר. התוצאה היא שהמלווה מקבל ריבית גבוהה יותר והלווה משלם ריבית נמוכה יותר.
מדוע הן יכולות להרשות לעצמן מרווח נמוך מהבנקים? הסיבה ברורה: Blender וחברות אחרות מחזיקות אתר אינטרנט. הן אינן מחזיקות סניפים יקרים המאוישים על ידי עובדים המקבלים משכורות.
תהליך ההלוואה ב-Blender
ההלוואה מוצגת באתר ולווים בוחרים בה. לווה יכול לציין את האחוז המקימלי שהוא מוכן לשלם. נדרשת הסכמת המלווה להלוות ללווה מסוים. ההחזר החודשי מגיע למלווה. ניתן להגדיר אוטומטית שהרווחים ינתנו כהלוואות.
ברק מדבר על תשואה של 5.3% לשנה למלווה. אם תלוו את הכסף לבנק באמצעות תוכנית חיסכון או פיקדון שקלי, תקבלו הרבה פחות מ-1%, למעט מקרים חריגים, כמו פיקדון בבנק ירושלים. גם שם תקבלו הרבה פחות מ-5%.
יתרון ללווה הוא באפשרות לסגור את ההלוואה כולה במועד מוקדם יותר בלי לשלם קנס.
היכן הבעיה?
כמו בכל הלוואה, גם בבנקים, הבעיה היא חובות מסופקים, כלומר: מלווה שאינו מחזיר את ההלוואה. זהו הסיכון במתן הלוואה.
בשוק ההון אנשים רבים לוקחים סיכונים. כשלוקחים סיכון מחושב אפשר להגדיל גם את הסיכוי לרווח.
לכאורה לבנקים יש יתרון גדול באמצעות דירוג אשראי שהם יוצרים עבור הלקוח. לבנק יש הרבה מידע על הלקוח בתוקף עבודתו עם הבנק.
ברק טוען שהאפליקציה של Blender עושה דירוג אשראי של לווים, שהוא לא פחות טוב מדירוג האשראי של הבנקים.
אמצעי ביטחון נוסף ב-Blender היא קרן ביטחון. אם הלווה אינו מחזיר את ההלוואה הקרן תחזיר אותה ללווה.
הזווית שלי
בשוק ההלוואות בישראל שולטים הבנקים כמעט ללא מתחרים. חברות כרטיסי האשראי הן לא ממש מתחרים משום שהן בבעלות הבנקים. פלח השוק של מתחרים אחרים נמוך.
באירופה השוק של שירותים פיננסיים חלופיים גדל בקצב מהיר וכבר אינו נישה שולית. הלוואות Peer to Peer הוא שירות פיננסי חלופי שהיקף השימוש בו גדול במיוחד.
הקוראים מוזמנים לקרוא את הפוסט שלי העוסק במחקר מקיף שנעשה בנושא זה באוניברסיטת קיימברידג': שירותים פיננסיים חלופיים מנישה שולית למרכז (Mainstream).
לטובת מי שמעונין לקרוא את המאמר באנגלית אני מצרף קישור אליו בתוך הפוסט.
בפוסט זה אתיחס לחלק השני של הכנס.
גם את החלק השני של הכנס אפשר לחלק לשני חלקים: הצגת מוצרים והרצאה על אתגרי הפינטק. בפוסט הזה אתמקד בחלק הראשון.
Robin
אפליקציה זו הוצגה על ידי יוסי ירקוני.ירקוני הוא המיסד וה-CEO של החברה.
לדברי ירקוני, החזון של חברת Robin הוא צמצום פערים באמצעים טכנולוגיים. האפליקציה זכתה בפרסים ונכתב עליה לא מעט בעיתונות המקוונת. אם תלחצו על הקישור, תוכלו לקרוא.
השימוש באפליקציה הוא ללא תשלום. כולנו יודעים שאין מתנות חינם ולכן חייבים לשאול: מהיכן מגיעות הכנסותיה של החברה? התשובה של החברה: "מעמלות סוכן מחברות הביטוח ובתי ההשקעות איתם החברה עובדת".
האפליקציה מנסה לעשות אופטימיזציה של החיסכון הפנסיוני. היא מציגה את כל החסכונות. מציגה תחזית פרישה והמלצות לשיפור.
אפשר לבצע את ההמלצות ישירות מתוך האפליקציה.
המלצה אפשרית עשויה להיות ניוד של מוצרים או כל התיק מגוף אחד המנהל חיסכון פנסיוני לגוף אחר.
החברה אליה נויד החיסכון משלמת עמלה ל-Robin. היות שהחברה עובדת עם מספר רב של מנהלי השקעו פנסיוניות אין לה אינטרס לנייד לחברה מסוימת.
זה נשמע הרבה פחות מוטה מכתבות בעיתונות הכלכלית המתארים סוכני ביטוח הממליצים ללקוחותיהם לעבור ממנהל השקעות אחד לאחר אחרי שנתיים, רק משום שהם מקבלים מענק מבית ההשקעות או חברת הביטוח (כמובן שלא כל או אפילו לא רוב הסוכנים מתנהגים כך, אבל התופעה מספיק נפוצה בשביל שמאמרים בעיתונות הכלכלית יתיחסו אליה).
המוצר השני של Robin הוא ביטוח.
מוצגים מוצרי הביטוח. נבדק הכיסוי הביטוחי ויש המלצות בהקשרים של הוזלה וכפל ביטוחים. ניתן לממש את ההמלצות באופן מקוון מתוך האפליקציה.
המוצר השלישי של החברה הוא ביטוחי פרט
הכוונה היא לביטוחי בריאות. זהו מוצר חדש. הביטוחים מוצגים ונבדקים: כיסוי, כפל ביטוח ואפשרות להוזלה.
גם במוצר זה ניתן לממש את ההמלצות.
Feezback
כמו Robin גם Feezback היא אפליקציית פינטק. פרטים על Feezback תוכלו למצוא באתר החברה.
המוצר הוצג על ידי קרן צוקרמן, מנכ"לית ומיסדת החברה.
Feezback היא חברה העוזרת ללקוחות הבנקים להקטין את העמלות שהם משלמים לבנקים. היא עושה זאת באמצעות חוכמת ההמונים.
אנשים מזינים את הנתונים שלהם באופן קל ונוח לאפיליקציה והאפליקציה מעבדת אותם.
החברה מציגה את מצב החשבון על פי תעודת הזהות הבנקאית ומקורות נוספים.
מוצגים סכומי העמלות שהלקוח שילם. מוצגים נתונים המתארים את גובה העמלות שלקוחות עם פרופיל דומה שילמו ומוצגות חלופות בבנקים אחרים ובגופים חוץ בנקאים.
כך למשל, ניתן לנהל תיק ניירות ערך בבית השקעות במקום בבנק ולשלם עמלות נמוכות יותר.
המידע הוא בסיס להתמקחות של הלקוח על העמלות ו/או בסיס להחלפת נותן השירותים הפיננסיים.
שתי הערות שלי:
1. הנתונים יכולים בהחלט לעזור ללקוחות להוריד עמלות אבל אין די בכך. צריך לרצות ולדעת להתמקח.
2. חוכמת ההמונים לא תמיד תקפה. צריך לשאול שתי שאלות בהקשר זה: האם מספר לקוחות הבנקים שהעבירו נתונים לאתר הוא מספיק גדול?
האם אין פה הטיה בגלל שדווקא לקוחות שמשלמים יותר או לקוחות שמשלמים פחות נוטים יותר להעלות את הנתונים שלהם לאתר?
Kamaze
האתר והאפליקציה מתמקדים בהשוואת מחירי תקשורת בישראל. החברה הוצגה על ידי נמרוד מן, מנכ"ל ומיסד החברה.
לפרטים גלשו באתר החברה: Kamaze.
האתר מתמקד בהשוואת מחירי תקשורת: אינטרנט, סלולר (מכשירים ומנוי בחברה), טלוויזיה וטריפל, טלפון קווי, שיחות לחו"ל ועיתונים ומגזינים.
באתר יש גם טיפים צרכניים.
Finanda
המוצר הוצג על ידי שי בוסל, מיסד ומנכ"ל החברה. פיננדה מרכזת מידע פיננסי של לקוח מאתרי האינטרנט של הבנקים ושל חברות כרטיסי האשראי. את המידע הזה היא מנתחת ומפיקה דוחות ונותנת כלים ללקוחות לניתוח הנתונים בחתכים המתאימים להם.
פרטים נוספים תוכלו למצוא באתר של My Finanda.
באפליקציה יש כלים כמו ניהול תקציב ו"הארנק שלי" לניהול מזומנים. את הנתונים אפשר ליצא ל-Excel.
משקי בית יכולים לעשות שימוש באתר ללא תשלום. עסקים קטנים יכולים להשתמש באתר תמורת תשלום.
לכאורה, גם הבנקים נותנים כלים לניתוח כזה. ההבדל הגדול הוא בכך שלבנק מגיעים נתונים ממנו ומחברת כרטיסי האשראי שבבעלותו החלקית או המלאה.
אם למשפחה יש חשבונות בשני בנקים או יותר, המידע הוא חלקי. אם למישהו במשפחה יש כרטיס אשראי חוץ בנקאי, הבנק אינו מקבל עליו מידע מלא, למעט שורה אחת בדפי החשבון ולכן לא יכול לעשות פילוח של ההוצאות לפי סעיפים.
נקודה למחשבה: הלקוח נותן את הסיסמאות שלו לאתרי הבנקים ל-Finanda.
הזווית שלי
השירות שנותנת Finanda הוא חשוב במיוחד במקרים בהם מנהלים חשבונות ביותר מבנק אחד ו/או משתמשים גם בכרטיסי אשראי חוץ בנקאיים.
מי מאיתנו אינו מחזיק כרטיסי אשראי חוץ בנקאיים? יש כרטיסי מועדוני לקוחות המקנים הנחות שבמקרים רבים הם כרטיסים חוץ בנקאיים.
בנקים ניסו לתת שירות המרכז ומנתח מידע גם מחשבונות של הלקוח בבנקים מתחרים. הטכנולוגיה בה השתמשו נקראת Screen Scraping. באמצעות טכנולוגיה זו ניגשים לדפי האינטרנט המכילים מידע על הלקוח. את המידע מנתחים לפי מיקומו על המסך. בארץ הייתה לפני הרבה שנים יוזמה כזו של הבנק הבינלאומי.
בטכנולוגיה של Screen Scraping יש בעיות מובנות. כך למשל, אם הבנק האחר משנה את עיצוב המסך או את מיקום שדות על המסך היישום לא יעבוד באופן תקין עד להתאמתו.
אנליסט בחברת האנליסטים Giga (היום חלק מ-Forrester Research), איתה עבדתי בעבר הרחוק, הגדיר את הטכנולגיה הזו כטכנולוגיה שהבנקים לא יכולים איתה ולא יכולים בלעדיה.
מצורף קישור עדכני המסביר מדוע הבנקים מתחילים להתרחק מהטכנולוגיה הזו:
Why Banks want a a ban ob "Screen Scraping"
Blender
האתר מתמקד בהלוואות חברתיות (Peer to Peer Lending). המוצר הוצג על ידי ברק גור, סמנכ"ל המוצרים של החברה.
פרטים מלאים תוכלו למצוא באתר החברה: Blender.
הלוואות הוא מוצר בנקאי. לשוק הזה נכנסו שחקנים נוספים למשל חברות כרטיסי אשראי וחברות ביטוח.
אם נפשט את המצב אז לאדם אחד יש כסף והוא מפקיד אותו בבנק בפיקדון או בתוכנית חיסכון. אדם שני זקוק להלוואה ומקבל אותה מהבנק. למעשה כספו של האדם הראשון מועבר לאדם השני בתיווכו של הבנק.
הבנק גוזר על זה קופון גדול. הפער בין הריבית שתקבלו על פיקדון או תוכנית חיסכון לריבית שתשלמו על הלוואה או אוברדרפט הוא גדול.
Blender וחברות פינטק אחרות בארץ ובחו"ל מציעות לכם להלוות ישירות באמצעות האתר שלהן או ללוות ישירות באמצעות האתר. התוצאה היא שהמלווה מקבל ריבית גבוהה יותר והלווה משלם ריבית נמוכה יותר.
מדוע הן יכולות להרשות לעצמן מרווח נמוך מהבנקים? הסיבה ברורה: Blender וחברות אחרות מחזיקות אתר אינטרנט. הן אינן מחזיקות סניפים יקרים המאוישים על ידי עובדים המקבלים משכורות.
תהליך ההלוואה ב-Blender
ההלוואה מוצגת באתר ולווים בוחרים בה. לווה יכול לציין את האחוז המקימלי שהוא מוכן לשלם. נדרשת הסכמת המלווה להלוות ללווה מסוים. ההחזר החודשי מגיע למלווה. ניתן להגדיר אוטומטית שהרווחים ינתנו כהלוואות.
ברק מדבר על תשואה של 5.3% לשנה למלווה. אם תלוו את הכסף לבנק באמצעות תוכנית חיסכון או פיקדון שקלי, תקבלו הרבה פחות מ-1%, למעט מקרים חריגים, כמו פיקדון בבנק ירושלים. גם שם תקבלו הרבה פחות מ-5%.
יתרון ללווה הוא באפשרות לסגור את ההלוואה כולה במועד מוקדם יותר בלי לשלם קנס.
היכן הבעיה?
כמו בכל הלוואה, גם בבנקים, הבעיה היא חובות מסופקים, כלומר: מלווה שאינו מחזיר את ההלוואה. זהו הסיכון במתן הלוואה.
בשוק ההון אנשים רבים לוקחים סיכונים. כשלוקחים סיכון מחושב אפשר להגדיל גם את הסיכוי לרווח.
לכאורה לבנקים יש יתרון גדול באמצעות דירוג אשראי שהם יוצרים עבור הלקוח. לבנק יש הרבה מידע על הלקוח בתוקף עבודתו עם הבנק.
ברק טוען שהאפליקציה של Blender עושה דירוג אשראי של לווים, שהוא לא פחות טוב מדירוג האשראי של הבנקים.
אמצעי ביטחון נוסף ב-Blender היא קרן ביטחון. אם הלווה אינו מחזיר את ההלוואה הקרן תחזיר אותה ללווה.
הזווית שלי
בשוק ההלוואות בישראל שולטים הבנקים כמעט ללא מתחרים. חברות כרטיסי האשראי הן לא ממש מתחרים משום שהן בבעלות הבנקים. פלח השוק של מתחרים אחרים נמוך.
באירופה השוק של שירותים פיננסיים חלופיים גדל בקצב מהיר וכבר אינו נישה שולית. הלוואות Peer to Peer הוא שירות פיננסי חלופי שהיקף השימוש בו גדול במיוחד.
הקוראים מוזמנים לקרוא את הפוסט שלי העוסק במחקר מקיף שנעשה בנושא זה באוניברסיטת קיימברידג': שירותים פיננסיים חלופיים מנישה שולית למרכז (Mainstream).
לטובת מי שמעונין לקרוא את המאמר באנגלית אני מצרף קישור אליו בתוך הפוסט.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה