בחלק הראשון של סדרת הפוסטים הצגתי סוגיות וקשיים בזוגיות בפרק ב' עם דגש על סוגיות כלכליות.
בפוסט זה אתמקד בהתנהלות כלכלית שוטפת, כלומר: בעיקר בחלוקת ההוצאות וההכנסות בין בני זוג בפרק ב'.
כמו נושאים רבים אין מודל אחיד לכל הזוגות בפרק ב'. כל זוג צריך לקבוע את המודל המתאים לו.
בפוסט זה אציג גורמים העשויים להשפיע על המודל שנבחר.
מגורים משותפים או מגורים נפרדים
בפרק ב', במיוחד במקרים שבהם בני הזוג בגיל מבוגר יחסית השאלה בכותרת היא שאלה רלוונטית.
לכל אחד מבני הזוג עשויה להיות דירה משלו בה הוא התגורר בתום פרק א' והוא ממשיך להתגורר בה.
למעשה מדובר ברצף שהצגתי את שתי נקודות הקיצון שלו.
יכולים להיות מגורים נפרדים באופן חלקי שבחלק מימי השבוע מתגוררים בביתו של אחד ובחלק מימי השבוע בביתה של האחרת.
יכולים להיות מגורים נפרדים שבחלק מימי השבוע מגורים משותפים רק בביתו של אחד או אחת מבני הזוג.
ככל שהמודל יהיה קרוב יותר למודל של מגורים נפרדים כך סביר יותר שכל אחד מבני הזוג ישא בהוצאות של הבית בו הוא מתגורר.
ילדים שפרנסתם תלויה בהורים
הכוונה היא בעיקר לילדים קטינים או בשירות צבאי שאינם עובדים לפרנסתם.
יהיו גם מקרים של ילדים שבגלל בעיות בריאות קשות אינם מסוגלים לפרנס את עצמם ותלויים לחלוטין או כמעט לחלוטין בהורים.
בפסקה זו אתיחס רק בקצרה למצבים בהם הילדים הם ילדים משותפים לבני הזוג בפרק ב'.
ברור שילדים משותפים מגדילים את ההסתברות למגורים משותפים ולמודלים של זוגיות יותר הדוקה.
זה מגדיל את ההסתברות למשק בית משותף שבו ההכנסות וההוצאות משותפות.
המצב הפשוט יחסית הוא מצב שאין ילדים התלויים לפרנסתם בהורים. זה נכון במיוחד בפרק ב' בגילאים מבוגרים כשהילדים מפרק א' כבר בוגרים.
המצב המורכב יותר הוא שלאחד או לשני בני הזוג יש ילדים שתלויים בפרנסתם בהוריהם מפרק א'.
במצב כזה יתכן שירצו להביא בחשבון גם את השתתפות ההורה השני מפרק א' בהוצאות על הילדים.
במציאות הישראלית של ימינו גם ילדים בגיל 30 או 40 שכבר הקימו משפחות משלהם נזקקים לסיוע של ההורים, למשל בעת רכישת דירה.
כאשר אין ילדים מפרק א' שפרנסתם תלויה בהורים קל יותר לבחור מודל של חלוקת הוצאות והכנסות.
מודל הזוגיות
בפרק ב' ובמיוחד בגיל מבוגר יחסית עשויים להיות מודלים פחות טוטאליים של זוגיות.
יכולה להיות זוגיות ללא נישואים.
יכולה להיות זוגיות של בילויים משותפים ועזרה הדדית.
יכולה להיות גם זוגיות לכל דבר כולל נישואים ומגורים משותפים.
טיב הזוגיות יכול להשתנות עם הזמן. עשויה להיות התפתחות ממודל של קשר חלקי למודל של זוגיות מלאה.
ככל שמודל הזוגיות הוא בכיוון של זוגיות מלאה יותר כך גדלה ההסתברות למודל של משק בית משותף במובן הכלכלי: בני הזוג משתפים את ההכנסות השוטפות ואת ההוצאות השוטפות.
גובה ההכנסות השוטפות
כאשר אין הפרשים גדולים בהכנסות השוטפות של כל אחד מבני הזוג וההכנסות של כל אחד מהם היו מספיקות לכסות את ההוצאות עשויים להיות מודלים של חלוקה שווה של ההכנסות המיועדות לכיסוי הוצאות שוטפות.
כאשר יש הפרשים גדולים בהכנסות השוטפות של בני הזוג תגדל ההסתברות למודל שבו בעל ההכנסות הגדולות משתתף בחלק גדול יותר מההוצאות השוטפות.
גובה הכנסות השוטפות של כל אחד מבני הזוג עשוי להשפיע על אופן חלוקת ההוצאות השוטפות.
נכסים פיננסיים
כמות הנכסים הפיננסיים של כל אחד מבני הזוג אינה צריכה בהכרח להשפיע על חלוקת ההוצאות בין בני הזוג.
אם אין החלטה לשיתוף הנכסים של שני בני הזוג, סביר להניח שההכנסות השוטפות ישפיעו על אופן חלוקת ההוצאות השוטפות הרבה יותר מאשר כמות הנכסים.
עדיין לא מן הנמנע שבני הזוג יביאו גם גורם זה בחשבון בחלוקת ההוצאות כגורם משלים להכנסות השוטפות. זה עשוי לקרות יותר במקרים בהם הפערים בגובה הנכסים הפיננסיים גדולים.
כמות הנכסים הפיננסיים של כל אחד מבני הזוג עשויה להשלים את גובה הכנסות השוטפות של כל אחד מבני הזוג בקביעת אופן חלוקת ההוצאות השוטפות.
סיכום
מודל ההתנהלות הכלכלית השוטפת של בני זוג בפרק ב' עשוי להשתנות בהתאם לקביעה אישית שלהם ועשוי להיות מושפע ממספר רב של גורמים שביניהם עשוי להיות קשר.
גורם מהותי המשפיע על חלוקת ההוצאות השוטפות הוא מודל הזוגיות.
גורמים חשובים אחרים הם: מגורים משותפים בחלק מהזמן או בכל הזמן, האם יש ילדים משותפים בפרק ב'?, האם יש ילדים מפרק א' שתלויים בהוריהם לפרנסתם? וגובה ההכנסות השוטפות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה