אפקט הבעלות הוא הטיה קוגניטיבית הגורמת לאנשים ליחס ערך גבוה יותר למשהו שהם הבעלים שלו ממה שאחרים מיחסים .
פרופ' דניאל כהנמן מביא בספרו "לחשוב מהר לחשוב לאט" דוגמה לניסוי שערכו כהנמן וטברסקי הוא ניסוי שבו שלוש קבוצות של נבדקים התבקש להעריך את ערכו של ספל קפה נאה עם סמל האוניברסיטה. מוכרי הספל שהיה בבעלותם העריכו אותו בממוצע במחיר של 7.12 דולרים.
בוחרים (אלה שהיו יכולים לבחור בין קבלת הספל לבין קבלת כסף) העריכו אותו במחיר של 3.12 דולרים וקונים במחיר של 2.87 דולרים.
הפער הגדול בין בעלי הספל ושתי הקבוצות האחרות ממחיש את עוצמת האפקט.
חתן פרס נובל לכלכלה ריצ'רד ת'יילר פרסם מאמר על אפקט הבעלות בשנת 1980. הוא קשר את זה לתורת הערך של טברסקי וכהנמן.
כסטודנט חקר ת'יילר את מחירי הקנייה והמכירה בהם פרופסור שלו חובב יין היה מוכן לקנות או למכור בקבוקי יין מיוחדים.
אפקט הבעלות יצר פער גדול בין מחיר המכירה ומחיר הקנייה.
אותו דבר נכון גם לכרטיסים למשחק ספורט או למופע שבעליהם לא יהיו מוכנים למכור אותם במחיר מופקע כאשר יש בהם מחסור.
השלכות בכלכלת המשפחה
מכירת או השכרת דירות
בעלי הנכס עשויים להעריך את המחיר כמחיר גבוה ממחירו האמיתי בגלל אפקט הבעלות.
כתוצאה מכך יקח יותר זמן וידרשו יותר משאבים על מנת למכור או להשכיר את הנכס.
המשמעות היא אובדן זמן, אובדן זמן שימוש בנכס על ידי שוכר או קונה והפסד כספי לבעלי הנכס. לפעמים גם לשוכר פוטנציאלי.
מכירת כלי רכב או רכוש אחר
מצב דומה למצב של השכרה או מכירה של דירה. הבעלים מעריך את הנכס שלו במחיר גבוה ממחיר השוק.
מקום עבודה, פרויקט בעבודה או תפקיד במקום העבודה
עשויים להיות מקרים בהם מנהל פרויקט או משתתף משמעותי אחר בפרויקט יפתח תחושת בעלות על הפרויקט. ההשלכות עלולות להיות שליליות.
בעלות על עסק
אפקט הבעלות של בעלים של עסק עלול לגרום לו להעריך את העסק כאילו הוא במיצוב טוב יותר ממה שהוא.
אם תעמוד על הפרק מכירת העסק, הוא יטה לדרוש מחיר גבוה מדי.
