 |
ג'ון פיצג'רלד קנדי. מקור התמונה: ויקיפדיה
הרשאת שימוש: נחלת הכלל |
אין רע בלי טוב. ממשלת ישראל מפקירה את החטופים בעזה ומסרבת לסיים את המלחמה הגובה מחיר כבד גם מחיילי צה"ל ותושבי עזה.
אני משתתף בעל כורחי בהפגנות למען סיום המלחמה והחזרת החטופים.
הטוב הוא הספריה הדמוקרטית, שגיליתי את הדוכן שלה באחת ההפגנות למען החטופים בכיכר פריז בירושלים.
אפשר לשאול בה ספרים ללא תשלום.
בפוסט זה אתיחס לכמה דברים שקראתי בדפים הראשונים של ספר ששאלתי בספריה.
 |
מריאנה מצוקאטו (נולדה ב-16.6.1968). מקור התמונה: ויקיפדיה
הרשאת שימוש: |
כלכלת משימה
את הספר: "כלכלת משימה - לכוון גבוה: מבצע הנחיתה על הירח כמדריך לשינוי הקפיטליזם" כתבה הכלכלנית האיטלקיה מריאנה מצוקאטו. הספר תורגם לעברית ויצא בהוצאת הקיבוץ המאוחד.
מצוקאטו היא כלכלנית חשובה וזכתה לערך גם בויקיפדיה העברית. בויקיפדיה העברית מאוית שמה באופן שונה מאשר בספר. קישור לערך בויקיפדיה העברית: מריאנה מצוקאטו. איות השם באותיות לועזיות: Mariana Mazzucato.
על פי הויקיפדיה העברית: " מצוקאטו נודעת בעיקר בזכות תרומתה להבנת הדינמיקה של שינוי טכנולוגי, לבחינת תפקידו של המגזר הציבורי בקידום חדשנות (בפרט במסגרת מדיניות מוכוונת-משימה),[2] ולחידוש השיח הכלכלי סביב מושג הערך.[3] כתב העת ניו ריפבליק תיאר אותה כאחת ההוגות החשובות ביותר בתחום החדשנות.[4]"
התזה העיקרית בספר היא שהמגזר הציבורי אינו חייב להיות מעכב או נטל בחדשנות. נהפוך הוא: המגזר הציבורי יכול להוביל ולתרום בתחום זה באמצעות גישה נכונה. הוא יכול לעשות את זה בשיתוף עם חברות מהמגזר הפרטי.
מבצע הנחיתה על הירח
לא במקרה מופיעה תמונתו של נשיא ארה"ב המנוח ג'ון קנדי בראש פוסט זה.
בשנת 1960 הוא נבחר לנשיא ארה"ב. קנדי העריך שארה"ב מפגרת אחרי בריה"מ במירוץ החלל.
בריה"מ שיגרה את הלווין הראשון: ספוטניק. יורי גאגרין הרוסי היה האסטרונאוט הראשון בחלל.
הוא חשש שלהובלה סוביטית בחלל יהיו גם השלכות כלכליות וצבאיות לרעת ארה"ב.
מזוקטו השתמשה בפרויקט העל של נחיתת אדם על הירח שהגה וביצע הנשיא קנדי כדוגמה טובה לכלכלת משימה.
מאפייני היוזמה לנחיתה על הירח
1. פרויקט יקר מאוד
עלותו 28 מיליארד דולר (283 מיליארד דולר במונחי שנת 2020) שהם כ-4% מהתקציב הממשלתי של ארה"ב.
2. אין הבטחה לתוצאות כלכליות, טכנולוגיות או אחרות
יש רק הנחה שהמשימה היקרה תביא לתוצאות כאלה, שאי אפשר לדעת מראש מה הן יהיו.
על פי הספר, קנדי חזה שיהיו "פירות לא צפויים" למשימה שישפיעו על החיים בכדר הארץ.
הכוונה היא להמצאות וחידושים טכנולוגיים שיש להם השפעה גם בתחומים אחרים ולחידושים ארגוניים.
3. נוהל על ידי NASA עם שילוב חברות מהמגזר הפרטי כקבלני משנה
היה צורך במיקור חוץ של חלק מהמטלות. NASA הייתה צריכה לנהל, לתאם ולפקח על החברות הללו.
4. ממוקד משימה
בכלכלת משימה מתמקדים בהשגת המשימה.
תוצאות היוזמה לנחיתה על הירח
1. ביולי 1969 נחתו אסטרונאוטים אמריקאים על הירח.
ניל ארמסטרונג היה האדם הראשון שהלך על הירח. זכורה האימרה שלו: "זהו צעד קטן לְאדם, צעד גדול לאנושות".
2. חידושים טכנלוגיים שפותחו במהלך המשימה שימשו לצרכים אחרים.
זוקטו מביאה דוגמאות שלהתקדמות בתחום המחשוב בכלל ובתחום של יצור מטוסים על ידי חברת בואינג בפרט.
הגישה הקפיטליסטית היום למגזר הציבורי
הגישה היום היא שהיות שאין תחרות במגזר הציבורי הוא מתפקד פחות טוב מהמגזר הפרטי. בדרך כלל הוא תקורה שכדאי לנסות לצמצם אותה ולחסוך בהוצאות.
הדוגמה הקיצונית הנוכחית הוא הפרויקט המטורף של חיסכון בהוצאות ממשלתיות בארה"ב, שהוביל אילון מאסק, באמצעות עובדים צעירים מאוד וחסרי ניסיון בחברות שלו.
העובדים קיבלו אוטונומיה לחסל אתרי אינטרנט ממשלתיים לפי שיקול דעתם (הלא נבון וחסר הניסיון).
הזווית האישית שלי
כמי שעבד הרבה שנים בסקטור הממשלתי ואחרי זה כיועץ עצמאי עבד יותר מעשרים שנים עם ארגונים בסקטור הציבורי וגם בסקטור הפרטי, אני נוטה לקבל את התפיסה של מריאנה מזוקטו.
ראיתי בסקטור הציבורי מקומות שעבדו באופן מחפיר, אבל ראיתי גם כאלה שפעלו בתבונה וביצירתיות ותרמו רבות לחדשנות מועילה.
אפשר וצריך לקדם את הארגונים הציבוריים שתורמים לכלכלת משימה שיתוף פעולה עם חברות בשוק הפרטי.
אגב, ראיתי גם התנהלויות נפלאות וגם התנהלויות מחפירות בסקטור הפרטי.
תודה
תודה לספרייה הדמוקרטית שממנה קיבלתי את הספר בהשאלה.
אפשר למצוא מידע על הספרייה הדמוקרטית בכתובת: https://instagram.com/democratic.lib/
