 |
| דירה להשכיר של לאה גולדברג עם ציורי שמואל כץ על פסל צמוד לגדר בית ברחוב נרקיס בירושלים. מקור התמונה: ויקיפדיה. הרשאת שימוש: CC BY-SA 4.0 נוצר ב: 24.בפברואר 2022. נוצר על ידי: |
בפוסט שנאת ההפסד תיארתי והסברתי את הדוגמה החשובה ביותר למימוש תורת הערך של טברסקי וכהנמן. זוהי שנאת ההפסד.
בפוסט זה אתיחס לשנאת ההפסד בהקשר של כישלון ניסיונות לפקח על עליית מחירי דיור להשכרה.
אתחיל בדוגמה אחרת שפועלת באופן דומה למה שקורה בניסיון לפקח על עליית מחירי הדירות.
כהנמן מביא בספרו "לחשוב מהר לחשוב לאט" דוגמה של שני עובדים הצריכים לבחור בהטבה: תוספת שכר או תוספת ימי חופשה.
כהנמן מביא בספרו "לחשוב מהר לחשוב לאט" דוגמה של שני עובדים הצריכים לבחור בהטבה: תוספת שכר או תוספת ימי חופשה.
השווי של ההטבות שווה.
האחד בוחר בהטבה הראשונה השני בשנייה.
אם יציעו להם להתחלף בהטבות אחרי שנה, שניהם יסרבו בגלל שנאת ההפסד.
מדוע מנסים לפקח על עליית מחירי השכרת דירה?
המטרה היא לעזור לשוכרים חדשים שאינם מבוססים כלכלית. בדרך כלל מדובר בצעירים. בדרך כלל שוכרים בעיר גדולה.
מי מרוויח מפיקוח על עליית מחירי השכרת דירות?
שוכרים ותיקים
שנאת ההפסד תגרום לשוכרים נוכחיים להמשיך בדירה שהם שוכרים, למעט במקרים שבהם יש בעיות בדירה או הם אינם מסתדרים עם בעלי הדירה.
אם מפקחים על עליית מחירי ההשכרה, הפיקוח על עליית המחירים הוא תמריץ נוסף לשוכרים הותיקים להמשיך בשכירות.
בעלי הדירה
גם לבעלי הדירה יש שנאת הפסד. אם יש להם שוכרים שמשלמים בזמן ושומרים על הדירה הם לא ירצו להחליף אותם בשוכרים אחרים. גם אם השוכר החלופי ישלם יותר.
את השוכר החלופי הם אינם מכירים.
יכול להיות שהוא לא ישלם בזמן או לא ישלם בכלל.
יכול להיות שהוא יקלקל דברים בדירה או יהרוס את הדירה.
התוצאה
מי שירוויחו מהפיקוח על עליית מחירי השכרת הדירות הם בעיקר דיירים ותיקים ולא דיירים חדשים.
שוכרים חדשים יצליחו לשכור דירות במצב פחות טוב ו/או דירות שהמשכירים פחות נוחים.
המקרה הכמעט יחיד שבו ירוויחו הוא המקרה של דירות שבהן הדייר הקודם בעיתי או שהדייר הקודם עזב את הדירה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה