יום שישי, 17 בנובמבר 2017

עובדים ותיקים: על חשיבותו של ניסיון

במזרח הרחוק רוחשים כבוד רב לקשישים. כך למשל, בבאינדונזיה צעירים מתיעצים עם הוריהם המבוגרים בנושא בחירת טלפון חכם, על אף שהם יודעים שההורים לא ממש יודעים את מה שהם יודעים בתחום זה. זה נעשה כמחווה של כבוד למבוגרים, שלא לומר קשישים. קל וחומר שהם מתיעצים איתם בנושאים בהם להוריהם יש ידע וניסיון. באי ג'אווה הכבוד הזה בה לידי ביטוי גם בשפה. קראו: מתי הג'אוונזים שותקים?
גם בתרבות שלנו ובתרבויות המערב נהוג היה בעבר לכבד מבוגרים וקשישים. 
לצערי, היום מכבדים אצלנו פחות, אם בכלל, מבוגרים. כבר מגיל 40 או 45 מדירים אותם מעבודה.

אחד היתרונות הבולטים של מבוגרים וקשישים הוא ניסיון. לניסיון עשוי להיות ערך רב בעבודה.
המחקר של PWC עליו כתבתי פוסט מנסה קצת לכמת את התועלות של עבודת קשישים. התועלות הן בראש ובראשונה למשק. גם למעסיקים וגם לעובדים. לקריאה: באיזו מידה מסתגלות מדינות ה-OECD לכוח עבודה מבוגר יותר?

מודה ועוזב ירוחם
אלעד סקר הוא חבר מושב עין יהב בערבה ומרצה מבוקש בנושא קבלת החלטות בארגונים ובחברות. בעבר היה מפקד יחידת חילוץ ערבה. פורסם פוסט באחד מאתרי האינטרנט בו סופר מפיו של סקר, העוסק במקרה מתקופת היותו מפקד אותה יחידת חילוץ. זהו מקרה אמיתי העוסק באופן בו שני ותיקי היחידה איתרו בקלות נער שהלך לאיבוד בערבה. היחידה כולה על ציודה מתקדם כשלה במציאתו. 
סקר מודה שהוא התיחס בזלזול לשני הותיקים כשהגיעו והציע להם "להכין קפה לחברה" ואומר שהוא טעה בהתיחסותו זו. 

פועל המוסך הותיק
לפני כמה עשרות שנים קניתי מכונית אופל קדט חדשה. שבועיים אחרי שקניתי אותה חזרתי בשעת חצות לביתי בשכונת רמות בירושלים. בעליה לרמות נתקעה המכונית. החלטתי ללכת ברגל הביתה ולמחרת בבוקר להזמין חברת תיקוני דרך. המומחה הגיע. לא מצא את התקלה אבל הצליח להתניע אותה. נסעתי ישר למוסך מורשה, שתיקן, לכאורה, את התקלה.

כעבור שבוע התרחש "שידור חוזר"של אותה היתקעות בשעת לילה מאוחרת. הפעם עמלתי קשה לשכנע את חברת תיקוני הדרך, איתה הייתי קשור במסגרת ביטוח הרכב שלי. לטענתם הם לא מגיעים בחינם פעמיים בגלל אותה תקלה. הגעתי שוב למוסך. הפעם דרשתי במפגיע שיתקנו אותה באמת ובאופן מלא, כך שלא אתקע פעם שלישית עם מכונית חדשה. 

פועלי המוסך ומנהלו ניסו למצוא את סיבת התקלה והעלו חרס בידם. עד שהגיע פועל מוסך כבן 70. הוא נזכר שנתקל כבר במקרה דומה. חלק קטן וזול שהיה פגום הוחלף והבעיה נפתרה.


שתי דוגמאות אישיות 
בדוגמה הראשונה הייתי עדיין מתכנת מחשבים צעיר עם כארבע שנות ניסיון. היא אינה המקרה הקלאסי של אדם בשנות ה-40, ה-50 או ה-60 של חייו. בכל זאת היא מדגימה את חשיבותו של הניסיון.

באחד הימים פסעתי בדרכי למבנה קטן במקום עבודתי בו היה ממוקם המזנון. ניגש אלי מנהל בכיר שהלך ביחד עם מתכנת מנוסה פחות. המנהל הבכיר שאל האם אני מוכן לשמוע על בעיה תכנותית שהמתכנת מנסה כבר שבוע לפתור? לכאורה הכל כתוב נכון, אבל בפועל התוכנית מדלגת על מספר רשומות בכל פעם שהוא קורא מקובץ נתונים. 

מיד שלפתי את הפיתרון היכן טעה המתכנת. הטעות הייתה בהגדרת מספר הרשומות ב-Block. התוכניתן שכח לכתוב בהגדרות כמה רשומות יש ב-Block וברירת המחדל הייתה רשומה אחת.

הסיבה היחידה, פרט לזיכרון לא רע שלי, לפיתרון המהיר היא ניסיון. כמה שנים קודם קרה לי מקרה דומה. לקח לי כמה שעות לפתור אותו.

בדוגמה השנייה הייתי כבר בן יותר מ-50 והתבקשתי לפתור בעיות קידוד במערכת ההפעלה בשפה נמוכה. הפעם הקודמת שעשיתי את זה הייתה יותר מ-20 שנים קודם. קצת יותר מ-20 שנה קודם היה לי ניסיון רב בקוד מסוג זה.

הסיבה לכך שהתבקשתי לטפל בזה הייתה כישלונם של צעירים להעביר את הקוד לגרסה חדשה של מערכת ההפעלה. בכל המקרים של מעבר כזה בעבר זו הייתה מטלה טכנית פשוטה, שהם לא התקשו לבצע. 

כותיק ומנוסה לא התחלתי בקוד, אלא דווקא בספר על ההבדל בין שתי המהדורות. מצאתי שיש שינוי עקרוני ומהותי שהוא היה הסיבה לכישלונם של הצעירים.
אחרי זה נערכתי למטלה טכנית מורכבת שבסופו של דבר פתרתי אותה. על כל ההקשר והתהליך אתם מוזמנים לקרוא בפוסט:
Information Technology are you out of business if your age is above 50?

לסיכום
הדוגמאות לעיל אינן חריגות. חלק מהקוראים מכירים לא פחות דוגמאות ממני. אני מכיר מספר רב של מקרים מעבר לאלה שצוינו בפוסט זה.

לנסיון יש ערך. לפעמים ערך רב. לאנשים ממבוגרים בכלל, ולעובדים ותיקים בפרט, יש ניסיון רב. אם הם גם יודעים להשתמש בו נכון,  עשויה לצמוח תועלת מרובה לארגון המעסיק אותם.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

דעה: האמון הנמוך ביותר בעסקים מחיב שינוי מהותי בגישה

  הדעה היא דעתה של  Philippa White  במאמר שפורסם על ידי Cutter . כותרת המאמר:  Today’s Leaders Must Outgrow the Past .   המאמר מתייחס למנהיג...