פוסט קודם שכתבתי עסק בכלכלת שיתוף. באופן לא מפתיע, כותרתו הייתה: כלכלת שיתוף. בפוסט הסברתי כי שימוש בכלכלת שיתוף עשוי להוזיל עלויות.
הזדמן לי לשמוע הרצאה של פרופסור עליזה פליישר, שדיברה על מחקרים שעשתה, ביחד עם עמיתיה בנושא של כלכלת שיתוף.
הזדמן לי לשמוע הרצאה של פרופסור עליזה פליישר, שדיברה על מחקרים שעשתה, ביחד עם עמיתיה בנושא של כלכלת שיתוף.
יתרונות נוספים של כלכלת שיתוף
בפוסט הקודם התמקדתי בכלכלת שיתוף בהקשר של היסדקות תרבות הצריכה ולכן התמקדתי בהוזלת העלויות.
פרופ' פליישר ציינה יתרונות נוספים:
1. שימוש במשאבים מובטלים
2. חיסכון בייצור
כך למשל יש חיסכון בבניית חדרי נופש ובייצור מכוניות.
3. מפגש אישי בין אנשים מתרבויות שונות
4. ידידותיות לסביבה
אמון
כפי שכבר הבנתם בוודאי מקריאת הפוסט הקודם, שיתוף משאבים באופן ישיר (P2P), בתיווכו של אתר אינטרנט בלבד, מחייב אמון בין נותן המשאב ומקבל המשאב.
השאלה בה עסק המחקר שלה ושל עמיתיה, היא במי תתנו אמון כאשר יש לכם מספר ספקים פוטנציאליים המציעים את אותו שירות או מוצר?
אפשר בהחלט לשאול את אותה שאלה גם מזווית אחרת: באיזה רוכש שירות פוטנציאלי ייתן נותן השירות אמון?
כך למשל, לא סביר שהייתם משכירים את הבית שלכם לזמן קצר, עם כל תכולתו למישהו שאינו מעורר בכם אימון.
הסוגיה קיימת גם בהשכרת דירה לטווח ארוך, אבל ההבדל הוא שבהשכרה לטווח קצר אתה משכיר למישהו מהקצה השני של העולם, שחוזר לארץ מוצאו: לך תחפש אותו שם או לך תתבע אותו בבית משפט (כאן או בארץ בה הוא מתגורר?).
ידוע ממחקרים קודמים, כי זהויות דיגיטליות עשויות לתרום להגברת האמון, למשל הפרופיל ודפוסי הפעילות של מציע השירות או המשאב ברשתות חברתיות כמו Facebook או Twitter, פרופיל ופעילות ברשתות מקצועיות כמו Linkedin.
גם כתיבת בלוג היא חלק מהזהות הדיגיטלית. כשאני מציע את שירותי הייעוץ שלי בכלכלת המשפחה, שירותי הייעוץ שלי במחשבים וללמד ברידג'. אתם יכולים לדעת עלי לא מעט בקריאת הבלוג הזה בהקשר של כלכלת המשפחה ובקריאת הבלוגים:
SOA Filling The Gaps בהקשר של מחשבים
ברידג' שלא היכרתם בהקשר של ברידג'.
אתם יודעים הרבה פחות על אדם אחר, שעוסק באותם התחומים ואינו כותב בלוג (או לחילופין כותב מאמרים, מרצה או מופיע בתכנית טלוויזיה וכיו"ב).
אם מה שכתבתי מעורר בכם אמון, כנראה שתעדיפו לקבל את השירות ממני, על פני קבלתו מישהו שאינכם יודעים עליו דבר.
אם התרשמתם שאני שרלטן, אתם עשויים להעדיף פניה למישהו שאינכם מכירים כלל.
גם כתיבת בלוג היא חלק מהזהות הדיגיטלית. כשאני מציע את שירותי הייעוץ שלי בכלכלת המשפחה, שירותי הייעוץ שלי במחשבים וללמד ברידג'. אתם יכולים לדעת עלי לא מעט בקריאת הבלוג הזה בהקשר של כלכלת המשפחה ובקריאת הבלוגים:
SOA Filling The Gaps בהקשר של מחשבים
ברידג' שלא היכרתם בהקשר של ברידג'.
אתם יודעים הרבה פחות על אדם אחר, שעוסק באותם התחומים ואינו כותב בלוג (או לחילופין כותב מאמרים, מרצה או מופיע בתכנית טלוויזיה וכיו"ב).
אם מה שכתבתי מעורר בכם אמון, כנראה שתעדיפו לקבל את השירות ממני, על פני קבלתו מישהו שאינכם יודעים עליו דבר.
אם התרשמתם שאני שרלטן, אתם עשויים להעדיף פניה למישהו שאינכם מכירים כלל.
במחקר של פרופ' פליישר ועמיתיה נמצא כי מינו של נותן השירות או המשאב משפיע על מידת האמון שתרחשו לו: נשים נתפסות כאמינות יותר.
השפעה גדולה במיוחד נמצאה לתמונות הספק. יש אנשים, שהתמונות שהצמידו להצעת המשאב באתר אינטרנט ייעודי, מעוררות אמון ויש כאלה שתמונותיהם אינן מעוררות אמון או גרוע מכך מפחידות.
אם יש אופציה לא לשים תמונה ואתה בחרת בה, כנראה שיעדיפו מתחרה שלך ששם תמונה.
אם התמונה שלך מקרינה אמינות, אתה לא חייב להיות יפה.
אם את יפה, כנראה שגם תעוררי יותר אמון.
השפעה גדולה במיוחד נמצאה לתמונות הספק. יש אנשים, שהתמונות שהצמידו להצעת המשאב באתר אינטרנט ייעודי, מעוררות אמון ויש כאלה שתמונותיהם אינן מעוררות אמון או גרוע מכך מפחידות.
אם יש אופציה לא לשים תמונה ואתה בחרת בה, כנראה שיעדיפו מתחרה שלך ששם תמונה.
האם יופי משפיע?
פחות ממה שנמצא במחקרים בהקשרים אחרים, כמו: קבלה למקום עבודה.
אם התמונה שלך מקרינה אמינות, אתה לא חייב להיות יפה.
אם את יפה, כנראה שגם תעוררי יותר אמון.
חוות דעת משתמשים
כלי נפוץ לבחירת מוצר או שירות אינטרנטי הוא מדד של הערכת המוצר ו/או השירות. הוא נפוץ לא רק בהקשר של P2P, אלא גם במקרה של אינטראקציה בין אדם פרטי לחברה.
לא כל מי שמשתמש במדד הזה מבין את משמעותו. הדירוג עלול להיות חסר משמעות כאשר מספר קטן של מעריכים נתנו ציון.
המלון הכי פחות מוצלח (וגם אחד היקרים), בטיול שלנו לפירנאים לפני מספר חודשים, זכה לציון גבוה במיוחד באתר Booking.
על פי המחקר של פרופסור פליישר, כשמגיעים לאתרי השיתוף המוניטין (המונח שלה לדירוג המשתמשים) הופך לחסר משמעות:
תתקשו למצוא ממוצע חוות דעת מתחת ל-90 מתוך 100.
הגורמים לכך שהציונים לשירותי שיתוף גבוהים יותר הם:
1. השאלונים בנויים באופן המעודד ציונים גבוהים. שירותי השיתוף מתחרים בשירותים של חברות. לקוחות פוטנציאליים עשויים לגלוש לשני סוגי האתרים. ציונים גבוהים יחסית לציוני חברות המעניקות שירותים דומים, מושכים לקוחות לשירותי השיתוף.
2. ההיכרות האישית מטה דירוגים כלפי מעלה
3. גם נותן השירות מדרג את מקבל השירות.
יש חשש מ"פעולת תגמול": ציון נמוך שיעניק לך מי שהשכיר לך את הדירה לנופש, עלול להפריע לך למצוא דירת נופש בפעם הבאה.
נקודת המבט האישית שלי
כפי שציינתי בפוסט הקודם הכלכלה השיתופית היא רק בתחילת דרכה. גם המחקרים עליה מועטים יחסית. כמו כל דבר חדש ולא בשל צפו לשינויים ולהרחבה בעתיד: יותר תחומים של שיתוף, מודלים אחרים של שיתוף ושיפור האופן בו מציעים ובוחרים שירותי שיתוף.
לא כל מי שמשתמש במדד הזה מבין את משמעותו. הדירוג עלול להיות חסר משמעות כאשר מספר קטן של מעריכים נתנו ציון.
המלון הכי פחות מוצלח (וגם אחד היקרים), בטיול שלנו לפירנאים לפני מספר חודשים, זכה לציון גבוה במיוחד באתר Booking.
על פי המחקר של פרופסור פליישר, כשמגיעים לאתרי השיתוף המוניטין (המונח שלה לדירוג המשתמשים) הופך לחסר משמעות:
תתקשו למצוא ממוצע חוות דעת מתחת ל-90 מתוך 100.
הגורמים לכך שהציונים לשירותי שיתוף גבוהים יותר הם:
1. השאלונים בנויים באופן המעודד ציונים גבוהים. שירותי השיתוף מתחרים בשירותים של חברות. לקוחות פוטנציאליים עשויים לגלוש לשני סוגי האתרים. ציונים גבוהים יחסית לציוני חברות המעניקות שירותים דומים, מושכים לקוחות לשירותי השיתוף.
2. ההיכרות האישית מטה דירוגים כלפי מעלה
3. גם נותן השירות מדרג את מקבל השירות.
יש חשש מ"פעולת תגמול": ציון נמוך שיעניק לך מי שהשכיר לך את הדירה לנופש, עלול להפריע לך למצוא דירת נופש בפעם הבאה.
נקודת המבט האישית שלי
כפי שציינתי בפוסט הקודם הכלכלה השיתופית היא רק בתחילת דרכה. גם המחקרים עליה מועטים יחסית. כמו כל דבר חדש ולא בשל צפו לשינויים ולהרחבה בעתיד: יותר תחומים של שיתוף, מודלים אחרים של שיתוף ושיפור האופן בו מציעים ובוחרים שירותי שיתוף.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה