 |
| כרזת תמיכה ביום עבודה בן 8 שעות. מלבורן, 1856 מקור התמונה: ויקיפדיה |
בדיחה ישנה מספרת על פקיד במשרד לא יעיל במיוחד בסקטור הציבורי בישראל המעיר את חברו, הישן ליד שולחן העבודה שלו: "קום שעה ארבע (אז עבדו שישה ימים בשבוע). צריך לחתום כרטיס וללכת הביתה". "עזוב אותי" עונה חברו "היום אני עושה שעות נוספות".
הבדיחה, האולי חבוטה הזו, מבהירה את הנקודה הבסיסית: לא בהכרח יש קשר בין מספר שעות העבודה לתפוקה.
כשבארגון ה-OECD בודקים מספר שעות עבודה ממוצע בחודש, מדינת ישראל היא אחת מהמובילות. בדוח האחרון, המדינה בה מספר שעות העבודה הממוצע לעובד הייתה מקסיקו.
כשאותו ארגון בוחן תוצר ממוצע לעובד, מדינת ישראל נמצאת במקום לא טוב. אם ניחשתם שמקסיקו אינה המובילה במדד זה לא טעיתם.
שתי כלכלות בישראל
המצב של מדינת ישראל יותר גרוע ממה שהממוצעים מראים. יש שתי כלכלות בישראל:
הכלכלה הראשונה היא ההייטק הישראלי (בין 8% ל-10% מהעובדים). לא רק ההייטק. גם חלק מה-Lowtech. בכלכלה הזו התוצר לעובד אינו נמוך.
בכלכלה השנייה נכללים, בין השאר, ארגונים רבים במגזר הציבורי וארגונים עם ועדי עובדים חזקים במיוחד. גם הארגון אליו מתייחסת הבדיחה בראשית הפוסט נמצא בקטגוריה הזו. נורמות העבודה בו עדיין לא רחוקות מהבדיחה.
בכלכלה זו, שבה עובדים מרבית מהעובדים במשק הישראלי, התוצר נמוך הרבה יותר אפילו מהממוצע של כלכלת ישראל.
ב-OECD חושבים שישראל חייבת לשפר את נורמות העבודה באותה כלכלה שנייה.
אם נחזור שוב להקשר של שעות העבודה, בכלכלה השנייה הזו לא בהכרח מספר שעות העבודה נמוך.
חוויה אישית שלי המבהירה את הנושא
לפני כמה עשרות שנים הייתה לי חוויה אישית כזו. הייתי בתפקיד CTO של ארגון בסקטור הציבורי. מלאתי את התפקיד המכובד הזה כעובד חיצוני. הושיבו אותי בחדר גדול ללא מחיצות בין העובדים. ביחד איתי באותו חדר ישבו בין 20 ל-30 עובדים.
בזמן שאני עבדתי קשה, רוב היושבים סביבי עסקו רוב שעות העבודה בדברים אחרים: שיחות פוליטיות, שיחות אישיות, שיחות טלפוניות עם חברות, בני זוג , ילדים וחברים וגם משחקים במחשב האישי, למשל: סוליטר או FreeCell.
אלה ששיחקו במחשב לא ממש הפריעו לי לעבוד. האחרים כן.
בכל דבר רע יש גם משהו טוב: למדתי להתרכז ולעבוד גם בתנאי הרעש וההפרעות הגדולים ביותר.
התוצר לשעה של מרבית העובדים באותו חדר ענק? נדמה לי שניחשתם שהוא היה מזערי.
דנמרק
הנורמה היא שלא עובדים שעות נוספות. בדנמרק חושבים שהאיזון בין העבודה והחיים האישיים מחייב לא לעבוד יותר מדי שעות.
המקרים הנדירים בהם עובדים בכל זאת שעות נוספות הם במצבים שאין ברירה אחרת וזה לא קורה פעמיים שלוש בשבוע.
ניו זילנד
Jarod Haar, פרופסור באוניברסיטת אוקלנד, אומר שהביצועים הכוללים של העובדים לא השתנו בהשוואה לביצועים שלהם בחמישה ימים בשבוע. לעומת זאת היו שינויים חיוביים: עובדים הגיעו בזמן לעבודה, לקחו הפסקות קצרות יותר, לא יצאו מוקדם יותר מהעבודה והיו יותר יצירתיים.
התוצאות מראות גם על שיפור של 24% במדד לאיזון בין עבודה והחיים (Work-Life Balance).
ממצאים נוספים:
1. אימהות לילדים הרוויחו יותר מאחרים מהמדיניות של ארבעה ימי עבודה בשבוע.
2. רצוי לבנות את דרישות העבודה על פי מטלות ולא על פי שעות עבודה.
בעקבות הניסוי מועצת המנהלים של החברה שוקלת לעבור באופן קבוע לשבוע עבודה של 32 שעות כשהעובדים מקבלים שכר עבור 40 שעות.
מיסד החברה, Andrew Barens, אומר שאם זה יקרה, זו תהיה החברה הראשונה בעולם שעושה את זה.
Barens אומר שלרעיון של ביצוע הניסוי הגיע אחרי שקרא מאמר שלפיו עובדים עובדים בממוצע 3 שעות מתוך יום עבודה מלא.
לקריאת המאמר באנגלית לחצו: A 4-Day Work Week? A Test Run Shows Surprising Result.
איזון בין חיים אישיים לעבודה
הנושא של איזון בין חיים אישיים לעבודה, שבפסקה קודמת ציון כי חל בו שינוי גדול לטובה אצל העובדים בחברה הניו זילנדית במהלך הניסוי, הופך לנושא מהותי.
עובדים שהאיזון הזה טוב יותר אצלם, יהיו מרוצים יותר ויעילים יותר. עברנו כבר את התקופות בהם עובדים היו חייבים לעבוד מצאת החמה עד צאת הנשמה.
יש מקום לגמישות כלפי עובדים מבחינת שעות עבודה, חופשות וכיו"ב. גם מקום העבודה מרוויח מזה.
פחות שעות עבודה אבל יותר שנות עבודה
הגדלת שנות העבודה מעבר לגיל הפרישה לפנסיה הנוכחי אינה רק לצורך העלאת שיעור גמלת הפנסיה.
ההגדלה הזו הכרחית במצב בו תוחלת החיים עולה ואנשים בגיל הפרישה לפנסיה יכולים עדיין לתרום בעבודה. כפי שעולה ממחקר של PWC, מרוויחים מזה גם הגמלאים, גם המדינה וגם המעסיקים.
אם נחזור להיקף שעות העבודה, אז ברור לגמרי שגמלאים יכולים, ואולי במקרים רבים גם צריכים, לעבוד פחות שעות ולא בהכרח 45 שעות בשבוע.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה