בפוסט הראשון בסדרה זו עסקתי בביטוח אובדן כושר עבודה לקרובי משפחה של נחטפים, במשכנתא על בתים ודירות בעוטף עזה ובצפון, במחסור צפוי בביצים בקיפוח המתמשך של הפריפריה בצפון ובאנשים טובים הנמצאים עדיין שם.
בפוסט זה אגע בכל פיסקה ראשית בנושא אחר.
כמה ישתכרו בעתיד חיילים צעירים שהשתתפו במלחמת חרבות ברזל?
הכתבה של מירב ארלוזורוב שכותרתה דור הטיקטוק הפתיע לטובה, אך האם יוכל להצליח גם בשוק העבודה כשיחזור מהמלחמה, עוסקת בנושא הזה.
ארלוזורוב מצטטת מחקר של חתן פרס נובל לכלכלה ג'ושוע אנגריסט.
אנגריסט, יהודי-אמריקאי, שחי כמה שנים בישראל, למד באוניברסיטה העברית ושרת בצה"ל, בדק את השכר של חיילים אמריקאים ששרתו בוייטנאם השתכרו בממוצע.
מלחמת וייטנאם הסתיימה בכישלון אמריקאי והייתה שנויה במחלוקת.
על פי הכתבה, יש מלחמות שלא היו שנויות במחלוקת והסתיימו בניצחון, ואחריהן אין תופעה של שכר נמוך יחסית של חיילים שהשתתפו במלחמה.
דוגמה לכך היא שכר חיילים אמריקאים שהשתתפו במלחמת העולם השנייה.
מה יקרה לשכר של חיילים צעירים (בסדיר או במילואים) אחרי מלחמת עזה?
לא לגמרי ברור.
פרופ' עוז אלמוג פסימי. להערכתו הם יגלו מהר אחרי שיחזרו מהמלחמה שההוקרה והאהבה כלפיהם קצרות מועד, יסחבו טראומות ויגלו חברה מסוכסכת.
לעומת זאת, פרופ' לוי בלז חושב שהמשבר יביא לשינוי חיובי בחברה הישראלית. סדרי העדיפויות ישתנו ודור הלוחמים הצעירים לא יפגע כלכלית.
שכר צעירים אחרי משברים
מלחמה היא רק סוג אחד של משבר. יש משברים אחרים, למשל משבר הקורונה.
מחקרים מראים שאלה שנמנע מהם לעבוד או לימודיהם הופסקו לזמן משמעותי הופכים במקרים רבים ל"דור אבוד".
הם משתכרים לאורך השנים 5% או 6% פחות מאלה שלא חוו את המשבר בתחילת הקריירה שלהם.
מחסור בעובדים בבנייה ובחקלאות
כותרת המאמר של סמי פרץ באותו דה מרקר (26.1.24) היא איניתפאדה שלישית והקפאת בנייה בהתנחלויות בכרטיס אחד.
הכתבה מתמקדת במחסור בעובדים בענף הבנייה, העוצר או מאט משמעותית את הבנייה בארץ ולמרבית האירוניה גם בהתנחלויות.
הדרג הצבאי (צה"ל והשב"כ) המליץ לאפשר לפועלים פלסטינאים מיהודה והשומרון לעבוד בארץ. האו לא המליץ את זה באופן גורף. ההמלצה מתייחסת לכאלה שהסיכוי שיבצעו פיגועים נמוך.
כשהפועלים הפלסטינאים לא נכנסים לארץ וחלק גדול מהפועלים הזרים עזבו בגלל המלחמה אין מי שיעבוד בבנייה.
הונאות המכוונות נגד חרדים
ההערכות שלי
בדומה למה שכתבתי בפוסט הקודם, ההערכה שלי היא שהרבה תלוי בזהות ראש הממשלה ושר האוצר.
בנימין נתניהו ממשיך כראש ממשלה
אם בנימין נתניהו ימשיך להיות ראש ממשלה, הדואג בעיקר לענייניו האישיים ובצלאל סמוטריץ ימשיך להיות מי שנושא בתואר שר אוצר בלי להיות באמת שר אוצר, צפו לקטסטרופה כלכלית.
המשך השחיתות, שיתבטא גם בהזרמת כספים לתלמידי ישיבה חרדים ולמקורבים אחרים לשלטונות. זה יהיה במקום שינוי סדרי עדיפויות הנדרש לטובת: צה"ל, עוטף עזה וישובי גבול הצפון, תמיכה במפונים, בעסקים קטנים שנפגעו במלחמה ולטובת צרכים דחופים אחרים כמו מערכות בריאות הנפש, שכבר קרסו תקציבית ובעקבות המצב צריכות לטפל בהרבה יותר מקרים.
התוצאות יהיו, בין השאר, עליות מחירים והמשך ריבית גבוהה, קושי בשיקום ענפים כלכליים כמו בנייה וחקלאות בגלל מחסור בעובדים.
ממשלה בראשות נתניהו תביא לכישלון במלחמה בעזה, משום שלדרג המדיני אין מטרות אסטרטגיות, למעט שימור הקואליציה של נתניהו.
הצבא ושירותי הביטחון, המבצעים את מה שמוטל עליהם, סובלים מאי-הגדרת מטרות אסטרטגיות ליום שאחרי. הם סובלים גם מהתקפות עליהם מצד מקורבי נתניהו במטרה לזרוק עליהם את האחריות של בנימין נתניהו לאסון הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל.
הנשיא ביידן ומנהיגי מדינות אחרות התומכות במדינת ישראל איבדו אמון בנתניהו ומתחילות לבנות תוכניות ליום של אחרי, שבמרכזן הכרה במדינת פלשתינאית גם אם היא אינה קיימת עדיין.
חיילי המילואים בעיקר הצעירים
במצב הזה כושר ההשתכרות של החיילים הצעירים, כולל מילואימניקים צעירים, יפגע קשות, כפי שנמצא במחקרים קודמים.
ההוקרה וההערכה לעבודתם הקשה של חיילים בסדיר ובמילואים לא יבואו לידי ביטוי מעשי אחרי החזרה שלהם מהמלחמה.
הם יראו מקורבים לקואליציה, שתרמו מעט, אם בכלל, במהלך התקופה הקשה, שמקבלים מהמדינה יותר ממה שהם מקבלים.
תסריט אופטימי
במהלך המשבר הקשה התגלה הצד היפה של הרבה אזרחים ישראלים, ממגוון מחנות פוליטיים, שתרמו באספקטים רבים בזמן המשבר המתמשך.
החלפת הממשלה במנהיגים ראויים שטובת אזרחי מדינת ישראל חשובה להם, עשויה להביא לדרך חדשה וחיובית בכל האספקטים. גם בהקשר של ההתמודדות עם האתגרים הכלכליים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה