יום רביעי, 4 במרץ 2015

עולם הכספים העתידי שלא היכרתם

תמונה מעמוד השער של אתר החברה  .Digit

בפוסט שפרסמתי בבלוג הטכנולוגי שלי העוסק במחשבים טענתי כי הערוץ הבנקאי הנייד אינו שונה מהותית מערוצים בנקאיים אחרים. אם אתם מעוניינים לקרוא את הפוסט לחצו כאן. סייגתי את הטענה למצב היום. איני יודע מה צופן לנו העתיד, בהקשר של שימוש בערוץ הבנקאי הנייד.

מה שאני כן יודע זה, שהעולם של העברות וניהול כספים משתנה מהותית וצצים מתחרים או חדשנים שאינם מתחרים, המשנים את האופן שבו אנו מנהלים את כספנו.

בפוסט קודם שכותרתו כלכלת שיתוף הצגתי, בין שאר שירותי השיתוף, אתרי שיתוף בהלוואות: מי שיש לו מלווה למי שאין לו ושניהם חוסכים את התיווך של הבנק.

דוגמאות אחרות למודלים חדשים כאלה הם מטבעות דיגיטליים כמו הביטקוין והשימוש בטלפונים סלולריים כאמצעי תשלום.

חיוב על שירותי צד שלישי באמצעות חשבונות טלפון סלולריים, במקום תשלום באמצעים מסורתיים, כגון: חיוב חשבון בנק או חיוב כרטיס אשראי מוכר לנו בישראל. בכמה מדינות באפריקה, בהן לאחוז גבוה מהתושבים אין חשבון בנק, הוא תחליף לשירותים בנקאיים.

השחקנים והמודלים החדשים בשוק הפיננסי, מהווים איום קטן היום, ובעיקר מהווים איום עתידי על הבנקים המסורתיים ועל חברות כרטיסי האשראי. 

מה מחייב שימוש במודלים החדשניים?
המודלים והשחקנים החדשים מחייבים את המשתמשים בהם לשים לב לכמה דברים מהותיים בהקשר של ניהול סיכונים.

שאלות מפתח שמשתמש צריך לשאול את עצמו בהקשר זה:

1. האם יש לי אמון (Trust) בנותן השירות?

2. האם השירות מאובטח כראוי?
מרבית השירותים החדשניים הם אינטרנטיים או מבוססי מכשירים ניידים כמו טלפונים חכמים. אבטחת מידע (Security) שאינה מספיק טובה תאפשר למי שאתם לא רוצים, לקחת חלק מכספכם או את כל כספכם.

האיור בראש הפוסט לקוח מהאתר של חברת Digit. חברה זו מספקת שירות ייחודי ומעניין בתחום ההתנהלות הכספית, הזמין כרגע רק בארצות הברית. בפוסט הבא אספר לכם קצת יותר על המודל של החברה והקשר שלו לכלכלת המשפחה.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הטיה קוגניטיבית: הטיית החוכמה לאחר מעשה

  כמו פוסטים קודמים גם פוסט זה עוסק בהטייה קוגניטיבית המפורטת בספרו של פרופ' דניאל כהנמן   ז"ל  "לחשוב מהר לחשוב לאט" , ג...