בפוסט: מדוע לא מגיעים לייעוץ בכלכלת המשפחה? תיארתי את הרקע. בפוסט: מדוע לא מגיעים לייעוץ בכלכלת המשפחה? - "אין לי מספיק כסף" הסברתי מדוע סיבה שכיחה זו להימנעות מייעוץ היא ברוב המקרים שגויה.
בפוסט זה אתייחס לסיבה אחרת "הבנתי לבד". קיימים שני סוגים של "הבנתי לבד".
הסוג הראשון הם אלה, שלא צריכים בכלל להיפגש עם היועץ כי הם יודעים לבד ומבינים לבד.
הסוג השני יבוא לפגישה ראשונה במתנה (ללא תשלום), אבל לא ימשיך לפגישות נוספות בתשלום.
אלה שלא צריכים להיפגש עם יועץ כי הם יודעים
הדיון שלנו יתמקד, על פי עיקרון פראטו, ב-80% שצריכים ייעוץ. השאלה היא: מדוע כלכלת המשפחה שלהם אינה מתנהלת נכון, על אף שהם יודעים?
במרבית המקרים יש לזה שני הסברים אפשריים:
1. הם לא יודעים מספיק.
אז אולי כדאי שילכו לייעוץ ומישהו עם יותר ידע וניסיון, עם משפחות רבות החוות קשיי התנהלות כלכלית, יעזור להם להתמודד עם הבעיות?
מישהו שיכול להציע להם גם טכניקות מוכחות להתמודדות. מישהו שאפשר לשתף אותו בהתלבטויות.
2. הם יודעים מספיק אבל למרות זאת פועלים באופן לא רציונלי.
קראו את הפוסט: האם אפשר לקבל החלטות רציונליות בכלכלת המשפחה?.
יועץ שהוא גם מאמן עשוי לעזור לכם במצב זה. יועץ טוב מכיר כשלים והטיות הגורמים לכם לפעול באופן לא רציונלי. מכיר טכניקות אימוניות, שעשויות לסייע לכם. מסתכל מהצד ולכן אינו פועל באופן רגשי, כפי שאתם פועלים.
אלה שמסתפקים בפגישה חינמית ראשונה ללא תשלום
בפסקה הקודמת דיברנו על כשלים והטיות, הגורמים לאנשים להתנהג באופן לא-רציונלי. מחיר אפס הוא אחד הכשלים האלה. בני אדם יעדיפו במקרים רבים משהו ללא עלות, על פני משהו בתשלום. גם כשזה לא רציונלי וגם במקרים שהחינמי יעלה להם אחר כך הרבה יותר.
הם יבואו לפגישה ללא תשלום. ישמעו את מה שיש ליועץ להגיד על התנהלותם הכלכלית. ישמעו קצת על תפיסת העולם שלו ומעט על השיטות והכלים בהם הוא משתמש.
עכשיו הם כבר מוכנים להתמודד בעצמם. בשביל מה להוציא כסף על יעוץ?
מה קורה ברוב המקרים אצל המסתפקים בפגישה חינמית?
בפגישה חינמית מקבלים מידע, אבל לא מקבלים מידע מלא ושלם. זה כמו לאכול מתאבנים במקום לאכול ארוחה. חסרים להם ידע, כלים, שיטות ומסגרת. אין עם מי להתייעץ כמשהו חורג מהתכנון. בסופו של יום, הם אינם מצליחים להתמודד באפקטיביות עם אתגרי ניהול כלכלת משפחתם וחוזרים לנקודת המוצא.
חריגים לחינמיות
יש כאלה המבינים שפגישת המתנה היא מתאבן בלבד. הם מסוגלים להתמודד לבד עם הנושא החדש אליו נחשפו בפגישה. הם אוספים מידע ממקורות שונים ובונים תכנית התמודדות. בחלק מהמקרים גם מצליחים לממש אותה באופן חלקי ואפילו יותר מחלקי.
מספרם של אנשים כאלה הוא קטן ולכן התייחסתי אליהם כחריגים.
הזווית האישית שלי
במשך שנים ארוכות עבדתי כיועץ עצמאי בתחומים בחזית טכנולוגיית המחשוב. לא הייתה לי ברירה, אלא לנסות להשיג מידע חינמי ולדעת להעריך אותו: לפעמים הוא חסר ערך ואפילו מזיק, לפעמים הוא בעל ערך מוגבל ולפעמים בעל ערך רב. למדתי להצליב מידע, להגיע למידע נוסף וטכניקות דומות נוספות.
אחרי שהערכתי שהוא בעל ערך ניסיתי למצות מתוכו את המקסימום. כך למדתי לחקור, להגיע למידע, למצות אותו עד תום (אם מתברר שהוא מועיל), לבנות תכניות פעולה ולבצע אותן.
לפעמים הגעתי לפגישות חינמיות בתחומים אחרים וניסיתי גם מהן לדלות את המקסימום ולוותר על ייעוץ מלא בתשלום. קרוב לוודאי שאני משתייך לחריגים שבסעיף הקודם, לפחות בחלק מהתחומים, שאינם בתחום מומחיותי.
הדוגמה הבולטת היא פגישה חינמית בתחילת שנת 2008 בנושא השקעת כספים. הועלתה תזה שצפויה נפילה בבורסה. שאלתי בלי סוף שאלות. קיבלתי נתונים ובחנתי אותם. הפגישה ארכה זמן רב מעבר למתוכנן. חזרתי הביתה והמשכתי לבדוק מקורות נוספים. השתכנעתי ולפני הנפילה בעטיו של משבר הסאבפריים מכרתי את כל תיק ניירות הערך ברמת סיכון גבוהה וברחתי לאפיקים סולידיים.
אלה שלא צריכים להיפגש עם יועץ כי הם יודעים
הדיון שלנו יתמקד, על פי עיקרון פראטו, ב-80% שצריכים ייעוץ. השאלה היא: מדוע כלכלת המשפחה שלהם אינה מתנהלת נכון, על אף שהם יודעים?
במרבית המקרים יש לזה שני הסברים אפשריים:
1. הם לא יודעים מספיק.
אז אולי כדאי שילכו לייעוץ ומישהו עם יותר ידע וניסיון, עם משפחות רבות החוות קשיי התנהלות כלכלית, יעזור להם להתמודד עם הבעיות?
מישהו שיכול להציע להם גם טכניקות מוכחות להתמודדות. מישהו שאפשר לשתף אותו בהתלבטויות.
2. הם יודעים מספיק אבל למרות זאת פועלים באופן לא רציונלי.
קראו את הפוסט: האם אפשר לקבל החלטות רציונליות בכלכלת המשפחה?.
יועץ שהוא גם מאמן עשוי לעזור לכם במצב זה. יועץ טוב מכיר כשלים והטיות הגורמים לכם לפעול באופן לא רציונלי. מכיר טכניקות אימוניות, שעשויות לסייע לכם. מסתכל מהצד ולכן אינו פועל באופן רגשי, כפי שאתם פועלים.
אלה שמסתפקים בפגישה חינמית ראשונה ללא תשלום
בפסקה הקודמת דיברנו על כשלים והטיות, הגורמים לאנשים להתנהג באופן לא-רציונלי. מחיר אפס הוא אחד הכשלים האלה. בני אדם יעדיפו במקרים רבים משהו ללא עלות, על פני משהו בתשלום. גם כשזה לא רציונלי וגם במקרים שהחינמי יעלה להם אחר כך הרבה יותר.
הם יבואו לפגישה ללא תשלום. ישמעו את מה שיש ליועץ להגיד על התנהלותם הכלכלית. ישמעו קצת על תפיסת העולם שלו ומעט על השיטות והכלים בהם הוא משתמש.
עכשיו הם כבר מוכנים להתמודד בעצמם. בשביל מה להוציא כסף על יעוץ?
מה קורה ברוב המקרים אצל המסתפקים בפגישה חינמית?
בפגישה חינמית מקבלים מידע, אבל לא מקבלים מידע מלא ושלם. זה כמו לאכול מתאבנים במקום לאכול ארוחה. חסרים להם ידע, כלים, שיטות ומסגרת. אין עם מי להתייעץ כמשהו חורג מהתכנון. בסופו של יום, הם אינם מצליחים להתמודד באפקטיביות עם אתגרי ניהול כלכלת משפחתם וחוזרים לנקודת המוצא.
חריגים לחינמיות
יש כאלה המבינים שפגישת המתנה היא מתאבן בלבד. הם מסוגלים להתמודד לבד עם הנושא החדש אליו נחשפו בפגישה. הם אוספים מידע ממקורות שונים ובונים תכנית התמודדות. בחלק מהמקרים גם מצליחים לממש אותה באופן חלקי ואפילו יותר מחלקי.
מספרם של אנשים כאלה הוא קטן ולכן התייחסתי אליהם כחריגים.
הזווית האישית שלי
במשך שנים ארוכות עבדתי כיועץ עצמאי בתחומים בחזית טכנולוגיית המחשוב. לא הייתה לי ברירה, אלא לנסות להשיג מידע חינמי ולדעת להעריך אותו: לפעמים הוא חסר ערך ואפילו מזיק, לפעמים הוא בעל ערך מוגבל ולפעמים בעל ערך רב. למדתי להצליב מידע, להגיע למידע נוסף וטכניקות דומות נוספות.
אחרי שהערכתי שהוא בעל ערך ניסיתי למצות מתוכו את המקסימום. כך למדתי לחקור, להגיע למידע, למצות אותו עד תום (אם מתברר שהוא מועיל), לבנות תכניות פעולה ולבצע אותן.
לפעמים הגעתי לפגישות חינמיות בתחומים אחרים וניסיתי גם מהן לדלות את המקסימום ולוותר על ייעוץ מלא בתשלום. קרוב לוודאי שאני משתייך לחריגים שבסעיף הקודם, לפחות בחלק מהתחומים, שאינם בתחום מומחיותי.
הדוגמה הבולטת היא פגישה חינמית בתחילת שנת 2008 בנושא השקעת כספים. הועלתה תזה שצפויה נפילה בבורסה. שאלתי בלי סוף שאלות. קיבלתי נתונים ובחנתי אותם. הפגישה ארכה זמן רב מעבר למתוכנן. חזרתי הביתה והמשכתי לבדוק מקורות נוספים. השתכנעתי ולפני הנפילה בעטיו של משבר הסאבפריים מכרתי את כל תיק ניירות הערך ברמת סיכון גבוהה וברחתי לאפיקים סולידיים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה