גירושים מאוחרים

טקס גירושים יהודי, נירנברג, 1724
מקור התמונה: ויקיפדיה

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כ-26%-27% מהזוגות בישראל מתגרשים. באירופה מדובר בממוצע גבוה מ-30%. בלוג זה עוסק בכלכלת המשפחה ולא ביחסים בינאישיים, ולכן מן הראוי להזכיר כי במקרים רבים של גירושים יש גם גורם כלכלי. זה יכול להיות מצב כלכלי קשה, משבר כלכלי עקב פיטורים, בן זוג (המונח בן זוג מתיחס לשני המינים) המסתיר כספים, הימורים, דפוסי התנהלות כלכלית שונים ואפילו שיפוצים. 

כמובן שיש קשר בין התנהלות כלכלית של משפחה לבין יחסים בינאישיים. מניסיוני כיועץ לכלכלת המשפחה, אני יכול לספר על זוגות שכבר הרבה שנים לא ממש דיברו ביניהם. הייעוץ בכלכלת המשפחה היה ה-Trigger להקשיב סוף כל סוף זה לזו וזו לזה. 

מספיק שכל אחד מבני הזוג התבקש להגיד מה הם הנושאים המטרידים אותו בהקשר הכלכלי ומה הם החלומות שלו שדורשים גם השקעה כספית? על מנת שבן הזוג השני יגלה, שהוא אינו מכיר את בן זוגו או את בת זוגו.

עיתוי הגירושים משתנה מזוג לזוג יש מקרים בהם היה קשר זוגי קצר ויש מקרים בהם זה קורה אחרי עשרות שנות נישואים.

פוסט זה עוסק בגירושים מאוחרים, כלומר: אחרי מספר שנות נישואים רב. 

כמובן שברוב המקרים גירושים אחרי עשרות שנים משותפות קשים יותר מאשר גירושים מהירים: לרוב נצבר רכוש משותף, יש ילדים משותפים ולא פעם אחד או יותר מבני הזוג ישאל: מדוע דווקא עכשיו? 

מדוע דווקא עכשיו?

 

לפעמים השאלה הנכונה היא מדוע לא הרבה שנים קודם? כי מדובר בגירושים מאוחרים מדי. הכתובת כבר הייתה על הקיר ביום הנישואים. היחידים שלא ראו אותה באותו מועד הם בני הזוג. 

מחלוקת שהתעצמה
מחלוקת, אפילו קטנה, שבה כל אחד מהצדדים חושב שהוא הצודק והוא הנפגע מתעצמת. כדור השלג הופך למפולת שלגים המסתיימת  בפרידה.

התפתחו לכיוונים שונים
אנשים משתנים עם הזמן. כמה עשרות שנים גרמו לכך שכל אחד מבני הזוג התפתח לכיוון שונה. בהדרגה נוצר פער גדול בתפיסת העולם, בפעילויות שכל אחד עושה בנפרד וכו'. 
היציאה של הילדים לחיים עצמאיים עשויה להיות ה-Trigger לגילוי הפערים. האם מגשרים עליהם או נפרדים? בחלק מהמקרים לא מנסים או לא מצליחים לגשר.

הילדים יצאו מהבית
לא תמיד זה רק Trigger. לפעמים הצורך המשותף בילדים, האהבה לילדים והטיפול בילדים והדאגה למחסורם היו מרכז הקשר המשותף. עכשיו כשהילדים כבר בני אדם בוגרים את המטלה המשותפת יחליפו דברים אחרים או שלא. כשזה לא, בהחלט יכולים להיות גירושים.  

הצטברות של פגיעות, כעסים ועלבונות
המקום שרואים את זה באופן מוגזם במכוון הם מחזות של תיאטרון האבסורד. כבר ראיתי מקרים בהם דיאלוגים אמיתיים של בני זוג הזכירו לי דיאלוגים בין בני זוג במחזות אבסורד. אני מניח שאיני היחיד שראה דברים כאלה.

אהבות חדשות ובגידות
בגידה פוגעת. לרוב יותר מ"פגיעות, כעסים ועלבונות". אם אלה עלולים לפרק נישואים על אחת כמה וכמה שבגידות יכולות.
אהבה היא יותר נדירה אבל גם זה עשוי להתרחש. מישהו מבני הזוג פגש את "אהבת חייו". הפרידה לא באה ממקום של קשקר לא טוב, אלא דווקא מהזדמנות לשמהו שאולי יהיה טוב יותר.

תסריטים אחרים
אני בהחלט יכול לחשוב על תסריטי פרידה נוספים. הקוראים יכולים לעשות זאת לא פחות טוב ממני. המוקד של בלוג זה הוא הסוגיות הכלכליות ולא מערכות היחסים, על אף שהדברים עשויים להיות קשורים זה בזה.

הצד הנפגע

 

ההנחה צריכה להיות, שתמיד יש לפחות צד אחד נפגע ברמה הרגשית. מדוע לפחות צד אחד? כי לפעמים יש שני צדדים שמרגישים נפגעים. "נפגע" הוא עניין רגשי, סוביקטיבי ולא עניין אוביקטיבי ברור ומוחלט. 
מהתסריטים שהצגתי לעיל, התסריט היחיד, שלפחות לכאורה, ברור מי הצד נפגע הוא התסריט: "אהבות חדשות ובגידות" וגם זה כשרק לאחד משני בני הזוג יש קשרים כאלה. 
גם בתסריט הזה יהיו כאלה שיצרו קשר מחוץ לנישואים והם מרגישים שעשו זאת משום שהצד השני פגע בהם. 

הסבך הכלכלי

 

בגירושים צריך לחלק את הרכוש. לאחר כמה עשרות שנים ישנן הרבה סוגיות בהקשר זה. אביא כמה דוגמאות:

1. ילדים
אם עדיין יש ילדים שאינם עצמאים כלכלית או במקרים קשים יותר יש ילדים שלעולם לא יהיו עצמאים כלכלית ב-100%, ישנן סוגיות של: היכן יגורו (חלקית אצל כל אחד מההורים או רק אצל הורה אחד) וכיצד יתחלקו ההוצאות בגין התמיכה בילדים.
במאמר מוסגר, בישראל של היום גם "ילדים" בשנות ה-40 של חייהם נזקקים לא פעם לעזרה כלכלית מהוריהם, למשל ברכישת דירה או בשיפור דיור. 

2. דירה משותפת
האם אחד מבני הזוג יישאר לגור בה? אם כן, מי זה שישאר וכיצד יפוצה בן הזוג שעוזב מבחינה כספית?
אם לא כיצד מוכרים אותה והיכן מתגוררים עד לקבלת התמורה עבור הדירה?

3. רכוש משותף נוסף
כיצד יחלקו ביניהם פריטים משותפים אחרים החל ממכוניות, מקרר, מכונת כביסה, ריהוט וכלה בפריטים קטנים לא יקרים, שאולי יש להם משמעות רגשית.

4. נכסים פיננסיים
צריך למפות את כל הנכסים הפיננסיים כמו תיקי השקעות, פוליסות חיסכון, קרנות השתלמות וקופות גמל ולהחליט כיצד מחלקים אותם. 

5. זכויות פנסיה
האם זכויות הפנסיה בתקופת החיים המשותפים בהם אחד מבני הזוג עבד יותר והאחר טיפל בבית ובילדים ועבד פחות, אם בכלל, צריכות להתחלק ביניהם שווה בשווה?

6. הלוואות ואשראי
כשמתגרשים עדיין צריך להחזיר הלוואות משכנתאות ואשראי. צריך להגדיר את האופן בו ימשיכו לשלם אותן. אם צד אחד ימשיך לשלם, הצד האחר עשוי להידרש לפצות אותו כספית.

7. מתנות וירושות שקיבל אחד מבני הזוג
אם הורים של אחד מבני הזוג נפטרו והורישו לו דירה או חלק מדירה, האם היא שייכת רק לו או גם לבן הזוג או בת הזוג שלו?
היות שבתי משפט כבר נדרשו לנושא של חזקת השיתוף במקרים כאלה, לא יהיה נכון שאני, שאין לי השכלה משפטית, אביע את דעתי. 

עו"ד, שכתבה על הנושא באחד מהעיתונים, טוענת שהחקיקה שונתה במהלך השנים ולכן מי שנישא אחרי תאריך מסוים ברירת המחדל תהיה שהוא זה שיקבל את הירושה. לפני תאריך זה חלה חזקת השיתוף. לטענתה זה לא מדויק כי בית המשפט מתחשב גם במהות יחסי השיתוף בין בני הזוג. יכולות להיות ראיות שיובילו דווקא לפסיקה שונה מברירת המחדל.

8. צוואות וירושות
האם בכוונת בני הזוג המתגרשים להוריש זה לזה את כספם אחרי לכתם? אני מניח שבלא מעט מקרים אין כוונה כזו. במקרה כזה חשוב שהכוונה תמומש, כלומר: האקס לא יירש בגלל טעויות טכניות. כך למשל, יש לשנות את המוטבים בקרנות פנסיה, קופות גמל וביטוחי חיים.

9. איך מתנהלים כלכלית אחרי הגירושים המאוחרים?
לפעמים אחד מבני הזוג היו דומיננטי בטיפול בנושאים הכספיים. ברוב המקרים שאני מכיר וגם ברוב המקרים שעמיתיי למקצוע, ששוחחתי איתם, מכירים זה היה הגבר.
האישה צריכה בין השאר:
א. ללמוד לחיות עם הוצאות דומות והכנסות קטנות יותר.
ב. ללמוד לנהל חשבון בנק.
ג. לדאוג לביטוחים שבעבר הבעל טיפל בהם.
ד. לנצל את הזכויות החדשות שמגיעות לה עקב הגירושים.

לא משימה קלה, כלל ועיקר, אחרי עשרות שנים שמישהו אחר עשה את זה במקומה. במאמר מוסגר, כבר ראיתי מקרים שהוא עשה את זה הרבה פחות טוב ממנה, לו היא הייתה זו שמטפלת בעניינים הכספיים.
זו גם הסיבה שיש לא מעט מקרים בהם נשים מגיעות אחרי הגירושים לייעוץ בכלכלת המשפחה.

גם התמונה המאד חלקית שתארתי היא מספיק מסובכת וצריך לדעת איך לטפל בה נכון. לפעמים נדרשת עזרה של בעלי מקצועות רלוונטיים. 

מתי אנחנו טועים בקבלת החלטות בכלכלת המשפחה?

 

איני מתכוון לפרט את כל המצבים ואת כל הגורמים אבל מחקרים רבים של כלכלנים התנהגותיים הצביעו על רגשות כגורם חשוב המשפיע עלינו בכיוון של קבלת החלטות לא רציונאליות.

גירושים בהם יש צד או צדדים נפגעים רגשית מועדים לקבלת החלטות כלכליות לא נכונות, העלולות לפגוע בצד אחד ובלא מעט מקרים בשני הצדדים.

לכן העצה הטובה ביותר שאני כיועץ לכלכלת המשפחה יכול לתת לזוגות כאלה הוא למצוא דרך לא לערב את הרגשות בהחלטות הכלכליות שהן חלק מהגירושים.

העצה היא מצוינת אבל ביצוע שלה עלול להיות קשה. לפעמים נדרש ליווי של מישהו מהצד שאינו מעורב רגשית ועוזר לקבל את ההחלטות הכלכליות.