יום חמישי, 26 בנובמבר 2020

דבר אחד שלמדת מניסיון של שנים רבות

 


בימים האחרונים הקשבתי לכמה ראיונות שערך ד"ר גדעון בן-נון מנכ"ל Agio ניהול סיכונים והחלטות פיננסיות. הראיונות היו במסגרת כנס וירטואלי, שערכה החברה. בפוסט קודם התייחסתי לראיון עם גלעד אלטשולר, שנערך בנכס. 


בפוסט זה אתייחס למפגש שונה קצת במתכונתו שנערך במסגרת הכנס. כותרת המפגש: "הסיכון- שומר הראש שלנו": שיחה פילוסופית-מעשית על טכנולוגיה, על הון ועל סיכון. 

במקום ראיון הייתה שיחת רעים בין ד"ר גדעון בן-נון, מנכ"ל אג'יו ניהול סיכונים לבין ד"ר אורי וינהבר מומחה להשקעות בטכנולוגיה. 

למעשה כל אחד מהשניים ראיין את חברו כשהם מחפשים את המשותף בין שני תחומי עיסוק שונים הקשורים בהשקעות. 


כמי שמגיע מתחומים המשיקים, אבל לא זהים,  לתחומים של כל אחד מהם זו הייתה עבורי שיחה מרתקת. למדתי ממנה כמה דברים שלא ידעתי.

לא הייתי מומחה להשקעות בטכנולוגיה, שעובד בקרן הון סיכון, אבל הייתי מומחה בתחום מחשבים וטכנולוגיית המידע ופגשתי את קרנות ההון סיכון בעיקר מהזווית של מי שביצע עבורם יעוצים של בחינת Startups והמלצה האם כדאי להשקיע בהם? 

הייתי גם פעמיים מי שפנה לקרנות הון סיכון וניסה ללא הצלחה לקבל מימון לפיתוח משלב ה-Seed של רעיונות שלי. 

כמו ד"ר גדעון בן-נון עסקתי ואני עוסק בניהול סיכונים, אבל הוא עוסק בניהול סיכונים בהשקעות. אני עסקתי בעיקר בשלושה תחומים אחרים של סיכונים: 

1. ראייה כוללת של סיכונים על פי תקן ISO 31000 

2. סיכונים במערכות ממוחשבות

3. סיכונים בכלכלת המשפחה.


דבר אחד שלמדת מניסיון


השאלה האחרונה בראיון ההדדי הזה הייתה ציין דבר אחד שלמדת במשך עשרות שנים של עבודה בתחום. 

אהבתי מאוד את התשובה של גדעון בן-נון. שציין שמה שהוא למד זה שלא משנה כמה מקצועי יהיה מי שנותן ללקוח את הסיוע המקצועי חשוב שהלקוח עצמו יבדוק את מה שקורה ויהיה מעורב. 

זה לגמרי מתאים לניסיון שלי בתחומים אחרים כולל ייעוץ בכלכלת המשפחה. 

כדאי לכם לזכור: אל תסמכו באופן עיוור על אף אחד. גם אם הוא המקצוען הטוב ביותר. גם אם הכוונות שלו הן הטהורות ביותר. 



יום שני, 23 בנובמבר 2020

הגוזל שלא ידע לעוף

 


רז (שם בדוי לחלוטין) הוא בן יחיד לתמר (שם בדוי) ולדן (שם בדוי לא פחות). רז, איש היי-טק בן 40 מתגורר עם הוריו. 

בענייניו הכספיים מטפל דן, יועץ השקעות בבנק. אם עוד לא ידעתם, אז המין החזק הן נשים. במקרה זה תמר. דן, אולי מנהל את הכספים, אבל תמר היא זו שקובעת את האסטרטגיה המשפחתית. 

על פי תפיסתה של תמר, חבל להוציא כסף על שכירת דירה או חדר בדירה, לרז. 
עדיף שהכסף יישאר במשפחה. ממילא ההורים, אוהבים כל כך את בנם, הדבר היקר והחשוב ביותר בחייהם, יתנו לו כל סכום כסף שיצטרך ויורישו לו בבוא היום את כל כספם.

דן, ויותר חשוב בהקשר הנוכחי, רז, קיבלו את תפיסת העולם של נציגת המין החזק במשפחה. 

רז אינו עוקב אחרי ענייניו הכספיים. המשכורת שלו מספיקה ונשארים סכומים עודפים. הוא יוצא מדי פעם עם צעירות, נוסע לטייל בחו"ל, הולך לטיולים בארץ, להצגות, לסרטים ולהופעות. 
כמובן שתדירות הבילויים שלו אינה גבוהה. לא בכדי אמר סוציולוג ש"היי-טק הוא העבדות המודרנית". רז עובד מספר רב של שעות בכל יום. 

אם נפרט את המונח "אינו עוקב אחרי ענייניו הכספיים"  נגלה בין השאר:

1. הוא אינו עוקב אחרי הנעשה בחשבון הבנק שלו ואחרי חיובי כרטיס האשראי.

2. הוא אינו יודע שהוא משלם עמלות גבוהות בהרבה ממה שהיה יכול לשלם לו בחר בחיוב חודשי קבוע בבנק ולו דרש מחברת כרטיסי האשראי לא לחייב אותו בדמי ניהול.

3. קרן הפנסיה וקרן ההשתלמות הם החסכונות היחידים שלו בהם הוא מטפל (או שלא).
הוא נמצא במסלול ברירת מחדל בשתיהן. הוא אפילו משלם ביטוח חיים בקרן הפנסיה ואינו יודע שזה בזבוז כסף לרווק ללא ילדים.

4. כאשר פקיד הבנק מתקשר להגיד, שיתרת הזכות בחשבון הבנק שלו גבוהה הוא מספר לאביו. אביו, מיופה כוח בחשבון, משקיע את הכספים.

רוצה לעוף


בגיל 40 החליט רז שהוא רוצה למצוא בת זוג ולהקים משפחה. רז נרשם באתר ההיכרויות "טינדר" והתחיל לשוחח עם נשים ולהיפגש איתן. 

לרוע המזל, אימו תמר חלתה במחלה קשה. 
כל המשפחה המצומצמת התגייסה לסייע לה בתקופת הטיפולים הקשה. הטיפול באימו והעבודה לא הותירו לרז זמן לפיתוח קשר זוגי.

אחרי חצי שנה ויותר


אחרי חצי שנה הסתיימו הטיפולים הרפואיים של תמר. רז חזר לפרויקט של מציאת בת זוג. 
בכל פעם שהתחיל להיווצר קשר עם בת זוג, אימו חשה ברע ורז דחה את הקשר עד שמצבה יתייצב. בנות הזוג הפוטנציאליות המשיכו הלאה. 

ברצוני לדייק, לא נמצא קשר מודע או קשר סיבתי בין ההרעה במצבה הבריאותי של תמר לבין יצירת קשר זוגי של רז. נמצא רק מתאם סטטיסטי בין שני סוגי האירועים.

מוסר ההשכל


גוזל צריך ללמוד לעוף בזמן. אחר כך זה עלול להיות מאוחר מדי.

כמה תובנות כלכליות


1. התחילו בחינוך פיננסי ורכישת כישורים בגיל מוקדם ככל האפשר.

2. צעירים בוגרים צריכים להתנהל באופן עצמאי מבחינה כלכלית.

3. ככל שניתן לא להיעזר כלכלית בהורים.
צריך להניח כאילו אין תמיכה כלכלית של ההורים גם כאשר ההורים רוצים ויכולים לתמוך.

4. אפשר להניח, אם יש בסיס להנחה הזו, שההורים יעזרו כלכלית במצבים מיוחדים, כמו מצבי משבר חמורים.
כך למשל, ניתן להקטין ביטוח חיים, במקרים שאין ספק ביכולת הכלכלית וברצון לסייע מצד ההורים, בהנחה שאם חס וחלילה תהיה פטירה בטרם עת, ההורים יעזרו. 
את הכסף שנחסך אפשר להוסיף לחסכונות לילדים.



יום שבת, 21 בנובמבר 2020

קורונה ואחרי הקורונה: להשקיע או לא להשקיע?



אם שפר עליכם מזלכם וגם עזרתם לו באמצעות התנהלות כלכלית נבונה ייתכן שתשאלו את עצמכם את השאלה שבכותרת. 


יש כמה סיבות טובות לכך שאני לא אענה לכם לשאלה זו בפוסט זה:


1. אינני מוסמך לייעץ בהשקעות.


2. כל המלצה תלויה גם בהקשר הספציפי של מצבו של יחיד או מצבה של משפחה. 

הגורמים כוללים לא רק את ההכנסות הנוכחיות ואת הנכסים הפיננסיים והכלכליים אלא גם מספר רב של גורמים אחרים כגון: גיל, פוטנציאל השתכרות עתידי, מצבה הכלכלי של המשפחה המורחבת, מצב בריאות של הפונה לייעוץ ושל בני משפחתו, מספר וגיל הילדים, האם לפונה יש תיאבון לסיכון או שהוא שונא סיכונים ועוד גורמים רבים.


3.  גם בין מומחים לתחום הזה אין בהכרח הסכמה.

"יש הרבה דגים בים" אמר לי יועץ השקעות פרטי, שהשתתפתי בקורס מאוד בסיסי על שוק ההון שהעביר בשכונה שלי. למשקיעים שונים יש תפיסות והערכות שונות, המכתיבות אסטרטגיות ופעולות שונות. 

תשובות לא אתן, אבל כמו בפוסט הפער בין שוק ההון לכלכלה, אציג לכם כמה נקודות מדבריו של מומחה לשוק ההון.

הפעם אציג רק כמה נקודות מדבריו של  גלעד  אלטשולר בכנס מקוון של אג'יו ניהול סיכונים והחלטות פיננסיות. ד"ר גדעון בן-נון מנכ"ל אג'יו מראיין את אלטשולר בנושאים הקשורים בהשקעות בימים קשים אלו. 

אם אתם מעוניינים לצפות בראיון לחצו כאן

גלעד  אלטשולר הוא מנכ"ל משותף, מייסד ובעלים משותף של בית ההשקעות אלטשולר שחם. 


הנקודות העיקריות בתפיסתו של גלעד אלטשולר


רמת הריבית כגורם העיקרי להשקעה בשוק המניות

כל עוד תישאר רמת ריבית נמוכה אין למשקיעים אלטרנטיבות להשקעה ולכן הם ישקיעו בשוק המניות. בהקשר זה תפיסתו של אלטשולר שמה יותר דגש על גורם הריבית מאשר התפיסה שהוצגה בפוסט "הפער בין שוק ההון לכלכלה". 


השקעה באיגרות חוב מסוכנת ומניבה תשואה נמוכה 

ברמת הריבית הנוכחית הנמוכה התשואות נמוכות. השקעה לטווח ארוך באגרות חוב של מדינות מסוכנת בגלל הגירעונות הגדולים.


עלייה בשיעור הריבית עשויה לשנות את המצב

אם וכאשר תעלה רמת הריבית, עלולה להיות ירידה בשוק המניות.


הבורסה בתל-אביב


למרות ההגדרות של ישראל כ-Startups Nation, בבורסה בתל-אביב יש מעט מניות היי-טק. העלייה של מניות ההיי-טק בגלל השימוש הגובר בתשתיות טכנולוגיות במן הקורונה לא באה לידי ביטוי בבורסה בתל-אביב.

בהקשר זה התפיסה שמציג אלטשולר דומה מאוד לתפיסה של אמיר ארגמן בפוסט "הפער בין שוק ההון לכלכלה".

אלטשולר מוסיף שמרבית ההשקעה של החסכונות הפנסיוניים באלטשולר שחם מופנים לבורסות חו"ל ולא לבורסה בתל-אביב.


להערכתי, מה שאלטשולר אומר נכון גם לגבי מנהלים אחרים של חסכונות פנסיוניים. אנחנו כחוסכים פנסיוניים צריכים להבין שאנחנו חיים בעולם גלובלי והפנסיה שלנו תלויה גם במה שקורה בכלכלות של מדינות אחרות. 


התשובה שאהבתי


ד"ר בן-נון שאל את גלעד אלטשולר האם הם לא משנים את התמהיל של המניות בגלל משבר הקורונה

התשובה של אלטשולר הייתה שאין לזה קשר לקורונה: בכל מצב צריך לעקוב אחרי מה שקורה ואם חושבים שצריך לשנות את התמהיל בעקבות מה שקורה, אז משנים אותו.


בעיני אדפטיביות היא תפיסה נכונה ולא רק לגבי השקעות בשוק ההון.



יום שני, 9 בנובמבר 2020

צונאמי הצעות להלוואות: מי נפגע ממנו?



בתקופה האחרונה פוקד אותנו צונאמי של מציעי הלוואות. 

ההיגיון מאחורי זה פשוט.
יש משבר כלכלי חמור.
שכירים איבדו את מקום עבודתם באופן קבוע או באופן חלקי. 
עצמאים מרוויחים הרבה פחות. חלקם משלמים שכירות על מבנים בהם ממוקם העסק שלהם.
אם אין להם מספיק חסכונות, הם צריכים מקורות מימון, כלומר: הלוואות.
אז למה לא להציף אותם בהצעות להלוואות אקספרס בריבית גבוהה במיוחד ללא ערבים?

מה אתם צריכים לעשות עם ההצעות האלו?


ההמלצה שלי: תתעלמו מהן
אם אתם צריכים הלוואה או חושבים שאולי אתם צריכים הלוואה, בדקו באופן יסודי חלופות שונות.
בצעו את הבדיקה בעצמכם או באמצעות מישהו מקצועי, למשל: יועץ לכלכלת המשפחה.

הפרמטרים לבדיקה:

1. האם באמת אתם צריכים הלוואה?

2. אם כן, מהו גובה ההלוואה?

3. האם, בהסתברות גבוהה, תוכלו לעמוד בתשלומי החזר ההלוואה?

רק אחרי שבדקתם את זה יגיע השלב של בחינת מקור ההלוואה.
יש הרבה מקורות כאלה. לא רק בנקים, חברות כרטיסי אשראי ו"שוק אפור". 

כמו בכל בחינה כזו, משווים ואם אפשר גם מתמקחים. 
גם בשלב זה, אם ניתן להיעזר באנשי מקצוע, עשו זאת. 
כמובן, שאין טעם לשכור את שירותיו של מומחה, שעלות הייעוץ שלו גבוהה מהפרשי העלויות בין הלוואות זולות להלוואות יקרות. 


מה זה אומר שמציעים את זה לאנשים כמוני?


כשמישהו מציע לאנשים כמוני הלוואה באמצעות שליחת הודעת SMS או הודעת דוא"ל אישית זה עלול לגרום לו נזק כלכלי

אני מתייחס להודעה כזו כהודעת Spam. המשמעות המעשית היא שאני חוסם אותו.
יותר הוא לא יוכל לשלוח לי הודעות. אם זה ארגון מפוקפק, הוא כמובן יחליף את מספר הטלפון שלו וישלח לי שוב Spam.

אבל אם מדובר בארגון רציני, המשמעות היא שיותר אני לא אקבל ממנו הודעות. 
אם הארגון הזה מוכר מוצרים פיננסיים אחרים, שאולי רלוונטיים עבורי, אולי לא אדע על קיומם. לכן אולי ארכוש מוצרים אחרים ממתחרים שלו שאינם מספימים אותי. 

צריך להביא בחשבון שאני יועץ לכלכלת המשפחה ויש לי גם לקוחות שאולי לא ייחשפו למוצרים רלוונטיים שלו רק משום שבחר למכור באגרסיביות יתר את ההלוואות היקרות שלו.

מדוע עוד לא כדאי להציע הלוואות לאנשים כמוני באמצעות פנייה ישירה?


כשמישהו מציע לי הלוואה ב-SMS זה סימן שהוא לא עשה מחקר שוק ולא פנה לסגמנט לקוחות רלוונטי. 

כיועץ לכלכלת המשפחה סביר שאני לא ממש זקוק להלוואה. ברור לגמרי שאם בכל זאת אני אזדקק להלוואה אדע לבד לחפש אותה.

מי שהיה מבצע עלי חיפוש בגוגל ביחד עם המילה הלוואות היה מגיע לפוסטים הממליצים להימנע מהלוואות שלא לצורך.
גם לכאלה המזהירים מהלוואות אקספרס המוצעות לכם באמצעות פנייה ישירה.






יום שלישי, 3 בנובמבר 2020

פנסיה לעצמאים? לא באמת

 


יותר ויותר מתקבל הרושם שאף אחד לא דואג באמת לפנסיה לעצמאים. 


מצד אחד הממשלה רוצה לאפשר לעצמאים למשוך מכספי הפנסיה שלהם במקום לתת להם תמיכה. כפי שעולה מהכתבה של נדב טסלר בביזפורטל, שכותרתה:
עצמאים המדינה דואגת לכם! (על חשבונכם).

מצד שני עצמאים מעדיפים לחסוך באפיקים אחרים, כפי שעולה באופן חד מהכתבה של נעמי צורף ב"כלכליסט" שכותרתה: למה לחכות לפנסיה? העצמאים מעדיפים קרן השתלמות.  

בפוסט זה אנסה לגעת בתופעה ובשורשיה ויותר חשוב גם להציע לעצמאים כיצד לפעול על מנת שבכל זאת תהיה להם פנסיה סבירה.


כשל העתיד


אחת ההטיות שלנו, שכלכלנים התנהגותיים חקרו, קרויה כשל העתיד. 

אנחנו מוטים לטובת הוצאות בהווה על חשבון העתיד. 

אנחנו מעדיפים להוציא היום ולחסוך פחות לטווח ארוך. 

אנחנו יודעים, בסבירות גבוה, מה יקרה בעוד שנה. אנחנו ממש לא יודעים מה יקרה בעוד עשרים או ארבעים שנה כשנפרוש לגמלאות

זה גורם לנו להוציא עכשיו כסף על חשבון חיסכון ארוך טווח.


בהקשר הפנסיוני אנחנו נוטים לחסוך את המינימום האפשרי לפנסיה ואנחנו נוטים למשוך כספי פיצויים ולהקטין משמעותית את גובה הפנסיה.

ריצ'רד ת'יילר, זוכה פרס נובל בכלכלה בשנת 2017,  ביצע ביחד עם פרופסור שלמה בן ארצי מחקר מעשי בשיתוף הרשויות האמריקאיות. המחקר גרם לאזרחים אמריקאים לחסוך יותר לפנסיה באמצעות ניצול הטיות קוגניטיביות אחרות. 


האפשרות למשוך מחיסכון פנסיוני ללא מס

בימי הקורונה העגומים הנוכחיים בממשלת ישראל פועלים בדיוק להיפך. יש צורך בתמיכה בעצמאים, אז במקום מספיק תמיכה, מעודדים אותם למשוך מכספי הפנסיה שלהם באמצעות פטור ממס.


איך תומכים בעצמאים?

למשל ערבות מדינה להלוואות כמו שזה נעשה במדינות אחרות. 

למשל מענקים. 


מהיכן יבוא הכסף?

אין ברירה צריך לצמצם הוצאות לא חיוניות ולחשוב מחוץ לקופסה כיצד להשיג אותן תוצאות או אפילו טובות יותר באמצעות שינויים.

דוגמה להוצאות לא חיוניות: יותר מדי משרדי ממשלה,  חלקם ללא תפקיד מוגדר.

אין ספק, צמצום תקציבים קשה יותר מאשר מימון עצמאים בכספם של העצמאים, אבל מה לעשות "החיים הם לא תמיד פיקניק". מקבלי החלטות צריכים בזמן משבר לקבל גם החלטות קשות. ככה מנהלים משבר


קרנות השתלמות במקום קרנות פנסיה?


החוק מחייב עצמאים להפריש לחיסכון פנסיוני. מהכתבה בכלכליסט מתברר כי הרבה עצמאים מפרישים לקרן השתלמות ולא לקרן פנסיה. 


לפני שאתייחס, משפטים ספורים של הסתייגות. קרנות פנסיה אינם מכשיר החיסכון הפנסיוני היחיד. יש גם קופות גמל וביטוחי מנהלים. איני יודע האם הנתונים בכתבה לקחו בחשבון את האפשרות שחלק מהעצמאים הפרישו גם לקופת גמל או ביטוח מנהלים וגם לקרן השתלמות. 


קרן השתלמות אינה מוגדרת פורמלית כמכשיר לחיסכון פנסיוני. בכל זאת, בהנחה, שנתוני הכתבה אינם מוטים קיצונית, יש עצמאים המעדיפים לא לפעול על פי החוק ולחסוך בקרן השתלמות.

ממש לא נראה שיאכפו את החוק ויחייבו אותם להפקיד במכשירים של חיסכון פנסיוני. הנפגעים הישירים הם החוסכים עצמם.

נראה שכשל העתיד משפיע גם על פוליטיקאים ועל עובדים במגזר הציבורי שעוסקים בנושא הזה: חלק מאלה שלא יחסכו מספיק לפנסיה יסתמכו, באופן חלקי לפחות, על הקופה הציבורית כאשר יפסיקו לעבוד.


חסרונות קרן השתלמות

1. אין בה ביטוח כנגד סיכונים: ביטוח אובדן כושר עבודה וביטוח חיים

כשל העתיד עלול לפגוע בחלק מהחוסכים שלא חשבו על אפשרות כזו.

אגב, ניתן להתגבר על החיסרון הזה באמצעות ביטוח אובדן כושר עבודה, שלא במסגרת החיסכון הפנסיוני. ביטוח חיים הוא שאלה מורכבת יותר מהתחום של ניהול סיכונים

בוודאי שיש לא מעט אנשים שצריכים ביטוח חיים. לא בהכרח כל אחד צריך ביטוח חיים.

בכל מקרה מי שצריך יכול לעשות אותו גם בנפרד מהחיסכון הפנסיוני.


2. אין מנגנון מובנה של קצבת פנסיה חודשית

בקרן פנסיה ובביטוח מנהלים יש מנגנון טבעי לקבלת גמלת פנסיה חודשית. 

הקצבה הזו בלתי מוגבלת בזמן כל עוד החוסך בחיים. בקרן השתלמות אין מנגנון כזה. 


יתרונות קרן השתלמות


שני היתרונות העיקריים שבגללם בוחרים לחסוך בקרן השתלמות הם:


1. נזילות

אפשר להוציא את הכספים אחרי 6 שנות חיסכון.  


2. לא משלמים מס הכנסה על רווחי הון.


3. לא משלמים פרמיה לביטוח.

כל הכסף הולך לחיסכון.


יתרונות  קרן השתלמות כחרב פיפיות


היתרונות הללו מבטאים את כשל העתיד. 

מי שחסך בקרן השתלמות עשוי לפדות את הכסף אחרי שש שנים או יותר במקום לדאוג לעתיד ולהשאיר את החיסכון עד ליציאה לגמלאות. תהיה לו גמלה חודשית נמוכה משמעותית מזו של מי שהפנה את החיסכון לחיסכון פנסיוני.


ביחס לנושא של תשלום פרמיה לביטוח מההפרשה לפנסיה, כבר ציינתי שזה חיסרון לגבי מי שזקוק לביטוח ולא יעשה ביטוח מתאים אחר. 


בנוסף, אל תהיו בטוחים שלנצח לא יהיה מס על רווחי הון מקרנות השתלמות. 

המשבר הכלכלי הקשה ביחד עם משבר הקורונה צפוי לגרום לשינויים מהותיים. אי אפשר להוציא מכלל אפשרות שאחת התוצאות תהיה ביטול פטור ממס  על רווחי הון מקרנות השתלמות.  


האם היינו כבר "בסרט הזה"?


היינו בסרט הזה לפחות שלוש פעמים.


הפעם הראשונה: קופת הגמל הקלאסית

קופת הגמל הקלאסית הייתה מכשיר לחיסכון פנסיוני שאחרי מספר שנים ניתן היה למשוך ממנה כספים ללא תשלום מס הכנסה. 

התוצאה: בגלל כשל העתיד רבים משכו את הכסף בתום התקופה. בהדרגה הוארכה התקופה ובסוף שונו הכללים כך שרק במקרים יוצאי דופן ניתן לפדות כסף ללא תשלום מס לפני גיל המתקרב לגיל פרישה.

לפרטים קראו את הפוסט: קופת הגמל הקלאסית.


הפעם השנייה: לא הייתה חובת חיסכון פנסיוני לעצמאים

חובת הפרשה לפנסיה לעצמאים לא נוצרה בחלל ריק. היא באה לטפל בבעיה.

הבעיה הייתה שבהיעדר חובה כזו עצמאים לא חסכו מספיק לפנסיה. 

בגלל ההטיה של כשל העתיד, הם העדיפו בתקופות טובות להשתמש בכסף לצרכים לטווח זמן קצר יותר. בתקופות רעות היה להם ממילא קשה להפריש לפנסיה והם ויתרו על זה.

בלא מעט מקרים זה נבע גם מחוסר הבנה של מהות החיסכון הפנסיוני.

רואה החשבון של העצמאי אמר לו לקראת סוף השנה שאם יפריש סכום מסוים לפנסיה יקבל עליו הטבות מס ולכן המליץ לו להפקיד את הסכום הזה.

רואה החשבון שעשה זאת מילא את תפקידו כראוי אבל נקודות המבט שלו היא: מיסוי. 

החוסך צריך לבחון את הסיכון, שגמלת הפנסיה שלו לא תספיק לו בעתיד הרחוק.  


המסקנה המעשית של בחינה כזו, שלא נעשתה על ידי עצמאים רבים, היא, בהסתברות גבוהה, שיש להפריש לפנסיה סכום גבוה מהסכום שעליו מקבלים הטבות מס.


הפעם השלישית: משיכת פיצויים

פיצויי פיטורים הם חלק משמעותי מהחיסכון הפנסיוני. אפשר להשאיר אותם לצורך הפיכתם לחלק מגמלת פנסיה חודשית.

במצבים מסומים, למשל אחרי פיטורים מעבודה, אפשר למשוך אותם ללא תשלום מס על חלק גדול מהסכום או על כל הסכום.

כשל העתיד רלוונטי גם לשכירים ולכן רבים מהם מושכים פיצויים אחרי פיטורים. 


מה עצמאים צריכים לעשות?


אם אתם עצמאים הדבר הכי חשוב שתעשו הוא שתצאו מהנחה שאתם היחידים שתדאגו לפנסיה שלכם. אל תסמכו על המדינה ועל גופים אחרים.


תחת הנחה זו תנסו לעשות אופטימיזציה של החיסכון שלכם בשלושה רבדים:


1. הרובד הבסיסי: קצבת אזרח ותיק מביטוח לאומי

מידת השליטה שלכם בגובה קצבה זו מעטה. העיתוי לחשוב על חלופות של דחייה תמורת קצבה חודשית גבוהה יותר הוא ממש לפני גיל הפרישה.


2. רובד החיסכון הפנסיוני

ברובד זה יש יותר שליטה. 

שני הדברים החשובים הם להימנע ממשיכות מהחיסכון הפנסיוני, למעט מקרים קיצוניים של חוסר ברירה ולחסוך באופן עקבי. 

גורם חשוב נוסף הוא אופטימיזציה של החיסכון. כל שבריר אחוז עשוי להתבטא בהרבה כסף לאורך תקופת חיסכון של ארבעים שנים או יותר.

אופטימיזציה כזו היא אישית ואינה תמיד פשוטה. 


3. רובד החיסכון האישי

ההנחה היא ששני הרבדים הראשונים לא יספיקו ולכן נדרשים משאבים פיננסיים נוספים.

קרן השתלמות עשויה להיות אחד המשאבים האלה , אם לא משתמשים בה לאחר טווח חיסכון של 6-10 שנים.

השקעות וחסכונות בשוק ההון ודירות להשכרה הם דוגמאות למשאבים כאלה. יש כמובן גם דוגמאות אחרות. 





דעה: האמון הנמוך ביותר בעסקים מחיב שינוי מהותי בגישה

  הדעה היא דעתה של  Philippa White  במאמר שפורסם על ידי Cutter . כותרת המאמר:  Today’s Leaders Must Outgrow the Past .   המאמר מתייחס למנהיג...