תשובה לשאלת היגיון פשוטה על כלכלה, חשיבה וסדרי עדיפויות

בפוסט קודם שאלתי שאלה פשוטה על כלכלה, חשיבה וסדרי עדיפויות. 

שאלתי גם את השאלה: האם יש קשר בין הדברים שהצגתי? התשובה היא כמובן שיש קשר בין הדברים. 

קשר 1: מתמטיקה וחשיבה מתמטית כבסיס כלכלי

בפסקאות השונות של הפוסט הקודם התייחסתי לנושא של לימוד מתמטיקה וחשיבה מתמטית בארבע מערכות חינוך: ישראל, סין, ארצות הברית ופולין. 

בשתי מדינות (סין ופולין) מבינים את החשיבות המעשית של חשיבה מתמטית ושל מתמטיקה לחיי היומיום בכלל ולהקשרים כלכליים ברמה של מדינה אבל גם ברמה של פרט בודד. 

נראה, לכאורה, שבשתי המדינות האחרות מבינים פחות את חשיבות החשיבה המתמטית והידע המתמטי לחיי יומיום והתנהלות כלכלית. 
גם אם מבינים לא פועלים בהתאם להבנה כזו. 

התוצאה משתקפת היטב במבחני הישגים בינלאומיים. 

קשר 2: חשיבה מחוץ לקופסה

חשיבה מחוץ לקופסה נדרשת לפעמים לפיתרון בעיות מתמטיות או בעיות לוגיות, כמו גם בעיות בחיי היומיום ובעיות כלכליות. 

זהו עשוי להתבטא באלגוריתמיקה (ראו סין וארצות הברית בפוסט הקודם). זה מתבטא גם בשינויים בתוכנית הלימודים במתמטיקה והתאמתה לדרישות החיים המודרניים (ראו פולין בפוסט הקודם). 

תוכנית הלימוד במתמטיקה בישראל משקפת את חוסר היכולת לחשוב מחוץ לקופסה במשרד החינוך בישראל. כמובן שלא רק תוכנית הלימוד במתמטיקה משקפת את חוסר היכולת הזו.

גם ההיצמדות למסגרות חינוך שעבר זמנן וגם חוסר היכולת לבצע התאמות למשבר הקורונה ולתקופות שאחריו. 

קשר 3: סדרי עדיפויות

בחלק מהמדינות שהזכרתי וגם במדינות מתקדמות אחרות מנסים לבנות סדרי עדיפויות מעשיים העשויים להשפיע לחיוב על מעמדה הכלכלי של המדינה. 

מדינת ישראל היא יוצאת דופן. מתקשים לבנות תקציב. תקציבים הם דרך לביטוי סדרי עדיפויות.

כשסוף כל סוף בונים "עוקף תקציב", סדרי העדיפויות הם לימודים תורניים חשובים יותר מלימודים מעשיים שיש להם זיקה ישירה וברורה לחיי היומיום ולהתנהלות כלכלית.