אל תאמינו לפני שתבדקו

 

תמונה מאת מחבר לא ידוע. רישיון במסגרת CC BY-NC

בתחילת שנות ה-70 של המאה הקודמת עבדתי כמתכנת מחשבים. כשסיפרתי שאני מתכנת מחשבים, אנשים התייחסו אלי כאל גאון. מרבית האנשים לא ידעו מה זה מחשב ולא השתמשו בו. 

כשסיפרתי באמצע שנות ה-80 או מאוחר יותר, שאני עוסק במחשבים התייחסו אלי אחרת. אמרו לי שיש להם בן או נכד בן שמונה או בן עשר, שגם הוא עוסק במחשבים.  

עדיין לא היו כמעט מכללות שלימדו תכנות מחשבים. לא הייתה הסמכה פורמלית בתחום, למעט מספר קטן של סטודנטים למדעי המחשב באוניברסיטאות.

מדוע מופיעה תמונה של גולגולת שחורה ברישא?

 

אני למדתי בקורס במכללה למינהל בירושלים. המורים שלי היו אנשי מקצוע טובים ובכירים, שלימדו היטב. שפת התכנות העיקרית הייתה COBOL. סיימנו את הקורס כשאנחנו מוכנים להתחיל לעבוד. 

אני עדיין זוכר איך המורה שלי ל-COBOL (וכמה שנים אחרי זה המנהל שלי) רוני קריסטל ז"ל צייר על הלוח גולגולת שחורה, כשהזכיר את הפקודה ALTER בשפת ה-COBOL. המחשה נהדרת של האמירה החדה שלא להשתמש בפקודה הזו. 

שימוש בפקודה הזו מפחית את כמות הקוד שכותבים אבל הופך את התחזוקה של התוכנית לכמעט בלתי אפשרית למי שכתב אותה. קל וחומר, למישהו אחר שהיה צריך לתחזק אותה.

לאחר סיום הקורס כמה מאיתנו התקבלו לעבודה במלם, יחידת סמך ממשלתית של משרד האוצר, שבה עבדו מרבית המורים בקורס. 

בחודשים הראשונים כולנו תכנתנו בהצלחה תוכניות בשפת COBOL, שהיוו חלק ממערכת ממוחשבת של אחד ממשרדי הממשלה.

אפשר גם אחרת

הייתה גם מתכנתת צעירה, שהתקבלה לעבודה ביחד איתנו. היא למדה תכנות במקום אחר. 

בשיחות שלי איתה התבררו לי שני דברים:

1. אותה דווקא לימדו להשתמש הרבה בפקודת ALTER בשפת ה-COBOL. 

2. היא סיימה את הקורס בהצטיינות. הציעו לה להיות מורה בקורס במחזור הבא. היא העדיפה לעבוד בתכנות. 

ברמת הידע המוגבלת שלי, לא יכולתי לשלול את האפשרות, שיש שתי אסכולות לגיטימיות בהקשר של שימוש בפקודת ה-ALETR  אבל.... זה נשמע לא סביר שמי שרק עכשיו סיימה קורס ומעולם לא עבדה בשטח תלמד.

הסוף העצוב

לא היה Happy End לסיפור של המתכנתת. היא הלכה לאיבוד בים ה-Alters בתוכנית הראשונה  שכתבה. כשגם אחרי חצי שנה לא סיימה את כתיבת ובדיקת התוכנית פוטרה מהעבודה. 

המסקנות:

1. חשוב אצל מי לומדים בכל תחום בו לומדים. למורה הראשון עשויה או עלולה להיות השפעה גדולה על עתיד התלמידים.  

סביר בהחלט שלו אותה מתכנתת, שעזבה את המקצוע אחרי פיטוריה, הייתה לומדת בקורס ראוי, היא הייתה מצליחה בקלות לכתוב תוכנית עובדת תוך זמן סביר, כמו אלה שלמדו איתי בקורס. אולי הייתה עובדת בתחום המחשבים 10 שנים? אולי 20 שנים ואולי 40 שנים?

2. יש כאלה שמוכרים שירותים שאינם מסוגלים לתת

מי שבנה ופרסם את הקורס הלא ראוי שבו למדה אותה מתכנתת גבה ממנה ומאחרים כסף בלי לתת להם תמורה ראויה.

אי אפשר להוציא מכלל אפשרות, שמי שלימד אותה היה התלמיד המצטיין של המחזור שלפניה, שכן נעתר להצעה שהיא סרבה לה ומעולם לא תכנת. 

3. התפקיד שלכם הוא לבדוק

לפני שאתם נרשמים לקורס או שוכרים שירותים של בעל מקצוע תבדקו:

האם הקורס הוא ראוי ונותן תמורה ראויה או אפילו תמורה כלשהי לכסף ולזמן שלכם?

האם בעל המקצוע הוא מסמך בתחומו?

האם בעל המקצוע כבר ביצע היטב עבודות דומות בעבר?

4. היום יותר קל לבדוק

בלחיצה על חיפוש ב-Google או במקום אחר תוכלו לקבל הרבה מידע, שייתכן וישנה את ההחלטה שלכם.

בשנות ה-70 לא היה אינטרנט ולא היה מנוע חיפוש. כמו היום, היה צורך לאסוף ולנתח מידע לפני קבלת ההחלטה, אבל זה היה הרבה יותר קשה.

כלכלת המשפחה

אולי היום זה קורה הרבה פחות בקורסי תכנות, אבל זה קורה בהכשרות בתחומים אחרים.  

לא מן הנמנע שזה קורה גם בתחום העבודה שלי: ייעוץ בכלכלת המשפחה. 

כתבה בעיתון דה מרקר מעלה טענות קשות כלפי תפקודו של יועץ בכלכלת המשפחה. איני מכיר את העובדות ולכן איני מציין את שמו ואיני קובע עמדה בשאלה: האם הטענות של העיתון נכונות או מוטעות, כפי שטוען היועץ? 

טענות העיתון הן:

1. ליועץ אין הכשרה מתאימה לביצוע עבודתו.

2. הוא מעסיק אנשים אחרים שאין להם הכשרה מתאימה.

3. הוא גובה מחיר גבוה.

4. הוא מפרסם את שירותיו באתר אינטרנט מושקע.

5. הוא עצמו אינו מנהל כראוי את ענייני כלכלת עצמו או משפחתו ויש לו הרבה חובות.

כאמור איני יודע האם לטענות, בהקשר של אותו יועץ, יש בסיס? אבל להערכתי בוודאי יש אנשים שמוכרים את שירותיהם בתחום הזה ועונים על חלק או כל הטענות של העיתון. 

תפקידכם הוא להיזהר מאנשים כאלה. יש הרבה אנשים ראויים שעוסקים באותו תחום. תמצאו אחד כזה או אחת כזו.

רק חלק מחמש הטענות מפריעות לי

ממש לא מפריע לי שלמישהו יש אתר אינטרנט מושקע והוא גובה מחיר גבוה. 

מה שכן מפריע לי שמישהו שאין לו כישורים וידע מבצע עבודה.

מה שעלול להפריע לי זה שמישהו אינו מגלה שקיפות, כלומר: אינו מציין איזה ידע וניסיון יש לו ובאילו נושאים אינו יודע ו/או אינו מוסמך ועלול לגרום נזק.

מה שמפריע לי במיוחד זו תופעת "הסנדלר היחף". 

מי שאינו מסוגל לנהל באופן סביר את ענייניו לא ראוי שייעץ לאחרים. 

כמה חברות תוכנה ו/או חומרה גדולות הפסידו בתחרות מול מוצרים מתחרים כשאני נתתי ייעוץ. 

כשהמרכז של החברה בארה"ב הולך תמיד למכרזים עם מוצר של חברה מתחרה ולא עם המוצר שפיתח אצלו, אף לא אחד בשלוחה הישראלית הקטנה והאיכותית של החברה לא הצליח ולא יצליח לשכנע אותי להמליץ לארגון, שאני נותן לו ייעוץ, לבחור במוצר של החברה.

באילו תחומים אנחנו מועדים יותר להיתקל בתופעה?

בתחומים שבהם יש תהליך הסמכה ברור ותובעני כגון: עורכי דין, רופאים, פסיכולוגים, רואי חשבון או יועצי מס, תיראו פחות מצבים בהם אדם חסר הסמכה, כישורים וידע מציע את שירותיו. 

יש דרישות פורמליות ברורות של לימודים.

יש דרישות פורמליות ברורות של הכשרה מעשית. 

יש מבחנים מקצועיים שחייבים לעמוד בהם על מנת לקבל הסמכה פורמלית.

בתחום התכנות בשנות ה-70 של המאה הקודמת לא היו דרישות כאלה. מאז התחום התבגר.

תחום הייעוץ בכלכלת המשפחה הוא תחום צעיר יחסית. אין עדיין דרישות כאלה. תמצאו יותר אנשים המציגים את עצמם כמומחים מנוסים בעלי ידע רב למרות שאינם כאלה.

כשאתם שוקלים לשכור את שירותיו של יועץ בתחום בדקו אותו היטב. 

תבדקו היטב גם אותי. לפני שאתם פונים אלי תבדקו היטב. בדיוק כמו, שאני מציע לכם לבדוק יועצים אחרים, לפני שאתם מתקשרים איתם בהסכם ייעוץ.