בחירה בין אפשרויות: בחירה אינטואיטיבית או בחירה רציונלית?

 

פוסט זה כמו רבים מקודמיו מתייחס לספרו של דניאל כהנמן "לחשוב מהר לחשוב לאט". 

בשונה ממרבית הפוסטים הקודמים על תכנים שקראתי בספר הוא אינו מתמקד בהטיה קוגניטיבית מסוימת. זהו כבר החלק הרביעי של הספר שכותרתו "בחירות".

הפוסט עוסק בהימור או בבחירה בין שתי החלטות אפשריות. 

מדובר במחקרים שמהם התפתחה תיאוריה שכהנמן מכנה אותה תורת הערך.  

לפני שפותחה תיאוריה זו שלטה בתחום של קבלת החלטות בכלל, ובכלכלה בפרט, תיאוריה הנקראת תורת תוחלת התועלת. 

תורת תוחלת התועלת לקחה כאקסיומה את ההנחה שמקבל החלטות מקבל החלטות רציונליות. 

תורת הערך היא תיאוריה המביאה בחשבון גם גורמים פסיכולוגים שעשויים להביא לבחירה מסוימת שהיא לאוו דווקא אופטימלית מבחינת תוחלת הרווח.  

הערך הסובייקטיבי של שתי חלופות עם תוחלת כלכלית זהה עשוי להיות שונה מבחינת בני אדם. 

מערכת החשיבה המהירה עשויה להעדיף באופן מובהק את אחת האפשרויות, על אף שהיא לכל היותר שוות ערך כלכלית לחלופה השנייה. 

לפעמים מעדיפים את החלופה על אף שהיא נחותה כלכלית. 

הסיבה לכך היא שמדובר בבני אדם, שההחלטות שלהם מושפעות מגורמים פסיכולוגיים ולא רק מגורמים כלכליים.

בפוסט זה אזכיר שתי נקודות מהותיות המופיעות בספר:

1. תיאוריה על פיה תועלות קשורות לשינוי בכלל הנכסים ולא לכלל הנכסים כשלעצמו.

זוהי תיאוריה של הכלכלן זוכה פרס נובל הארי מרקוביץ. 

מרקוביץ (1927-2023) זכה בשנת 1990 בפרס נובל לכלכלה על פיתוח התיאוריה המודרנית של תיקי השקעות ובכלל זה פיזור ההשקעות. 

הרעיון של מרקוביץ, שנשכח במשך 50 שנים, מתאים לתפיסה של תורת הערך.

2. שנאת ההפסד

זהו גורם מרכזי בבחירות בין חלופות. בני אדם נוטים לבחור בחלופות שבהן אין סיכון של הפסד גם אם הרווח הצפוי ותוחלת הרווח נמוכים יותר מאשר בחלופה אחרת. 

שנאת ההפסד היא הטייה חשובה מספיק על מנת שאקדיש לה פוסט יעודי. בפוסט היעודי, אביא דוגמאות מספרו של דניאל כהנמן וגם דוגמאות מניסיוני בתחום כלכלת המשפחה.

דוגמה כלכלית מנסיוני לבחירה בחלופה לא רק על בסיס כלכלי

בעבר הרחוק השקעתי באמצעות בית ההשקעות "פסגות". 

שלחתי להם בתחילת דצמבר, באמצעות דואר רשום,  צ'ק (אז עדיין לא ניתן היה להפקיד באופן מקוון) להפקדה בקרן השתלמות. אחרי שחשבוני לא חוייב התקשרתי אליהם אחרי ה-20 בדצמבר. התשובה שקיבלתי הייתה: "אנחנו לא יודעים האם הצ'ק הגיע אלינו". כמה ימים אחרי זה (לפני ה-1 בינואר משום שאחריו היה נגרם לי נזק כספי בגלל שלא הייתי מקבל הטבת מס שהגיעה לי) חוייב חשבוני. אף אחד מאותה חברה לא טרח להודיע לי שהצ'ק הגיע. 

מאז אותו אירוע קיבלתי החלטה לא להשתמש בשירותים ובמוצרים של אותו בית השקעות. זה כלל גם מקרים של בחירה במתחרה עם תשואה נמוכה יותר באותה רמת סיכון.