יום שלישי, 30 בספטמבר 2025

מדוע מקבלים החלטות כלכליות לא סבירות?

 



כותרת הפוסט היא הכותרת של ההרצאה המוצלחת (לדעת המשתתפים) שהעברתי אתמול בזום ללא תשלום לאזרחים ותיקים במסגרת המיזם של  נטוורקינג למרצים


ההרצאה כללה תרגיל אימוני שבאמצעותו משתתפי ההרצאה יכולים לקבל תובנות על הנושא. 


בנוסף התיחסתי לנזקי הקונפורמיות בהחלטות כלכליות. אחד הנזקים המהותיים הגדולים ביותר של הקונפורמיות היא תרבות הצריכה.


התייחסתי באופן מצומצם גם להטיות קוגניטיביות. התמקדתי בהטיה של שנאת ההפסד.


המעוניינים במידע נוסף על הטיות קוגניטיביות יכולים למצוא אותו בפוסטים רבים בבלוג זה. 


אוריינות פיננסית


נושא החינוך הפיננסי הועלה על ידי אחד המשתתפים. 

כפי שאמרתי בהרצאה עצמה, אין ספק שמדובר בנושא חשוב ורלוונטי לקבלת החלטות כלכליות. 

חינוך פיננסי בכלל ובבתי ספר בפרט הוא הבסיס לאוריינות פיננסית

קשה לקבל החלטות כלכליות סבירות ללא אורינות פיננסית. 


גם אנשים ומשפחות עם אורינות פיננסית מקבלים החלטות כלכליות לא סבירות.

ההרצאה עוסקת במצבים בהם מתקבלות החלטות כלכליות לא סבירות גם על ידי בעלי אורינות פיננסית.



קישור להקלטת ההרצאה ביוטיוב



דוגמאות לתגובות משתתפים


בי, חיזקת את הגישה שלי לחיים בתחומי הכלכלה,

המשפחה וכו׳" 


"תודה על הידע שחלקת איתנו הרצאה מעניינת מאד ומסכימה עם חינוך פיננסי וחשיבותו הרבה בחיינו  בישראל כמי שמתנדבת בסיוע לשיקום  כלכלי רואה את דחיפות וחשיבות ללמידה מהגיל הצעיר ביותר  תודה רבה"


 "מסכימה עם האדם המדבר עכשיו לגבי חינוך פיננסי ולדעתי כבר בגיל בית הספר היסודי"











יום שלישי, 16 בספטמבר 2025

כיצד נולדה ההרצאה שלי על סיכונים לעסקים קטנים?

 



אחד מחבריי המרצה כמוני בנטוורקינג למרצים פנה אלי ושאל אותי האם אהיה מוכן להרצות בקבוצת נטוורקינג לבעלי עסקים במרכז הארץ? 

הסכמתי. אתמול (15.9.25) השתתפתי במפגש של הקבוצה במרכז הארץ. לקראת סיום המפגש הרציתי במשך 20 דקות. 


תפיסת העולם שלי היא, שמשתתפי ההרצאה חשובים יותר מהמרצה ולכן עלי להתאים את עצמי אליהם

כשהתבקשתי לציין את הנושא, בחרתי נושא שנראה לי רלבנטי במיוחד למשתתפי הפגישה. הנושא: סיכונים לעסקים קטנים.

לא הייתה לי הרצאה מוכנה על נושא זה ולכן הכנתי הרצאה.



היערכות לגיבוי ההרצאה



אחרי שני מקרים שהיו לי בעבר בהם לא יכולתי להציג מצגת (התפוצצות נורה במקרן בהרצאה שהעברתי במכללת אפקה בתל-אביב ואי הצלחה בהתחברות לברקו בהרצאה בהתנדבות ליוצאי אתיופיה במרכז הקליטה במבשרת) אני נערך לגיבוי במקרה ש:המחשב שלי לא יתחבר או לא יעבוד, יהיה בלתי אפשרי להשתמש ב-Disk on Key שהבאתי ויהיה בלתי אפשרי להתחבר למיל שלי ווהוריד או להפעיל את המצגת ששלחתי לעצמי במייל. 


למדתי מהרצאה על סודות החיים הארוכים והבריאים של איקריה באמפננדס בר בירושלים שאפשר גם להקרין את המצגת באמצעות YouTube בטלוויזיה. שם עצרתי בכל שקף שהיה לי משהו חשוב להגיד עליו או נשאלתי שאלה המתייחסת אליו. 


ביום ההרצאה הקלטתי אותה בביתי והעלתי אותה ל-YouTube. זוהי רמת גיבוי נוספת שלשמחתי לא הייתי צריך להשתמש בה.

קישור לסרטון: סיכונים לעסקים קטנים.


יום שבת, 13 בספטמבר 2025

הטבות מס על הפקדות לקרן השתלמות לעצמאים

 

הטבות המס לעצמאים על הפקדות לקרן השתלמות עולות על הטבות המס לשכירים. 

לא מפתיע, אם זוכרים שהמעסיק מפקיד לקרן ההשתלמות של השכיר, בדרך כלל פי 3 ממה שמנוכה משכרו של העובד. 


פוסט זה יתמקד בהטבות מס לעצמאי בקרן השתלמות. 

עצמאי זכאי לשתי הטבות מס בגין הפקדה לקרן השתלמות:


1. זיכוי מס על הפקדה עד 4.5% מההכנסות החייבות במס, כלומר: הכנסות פחות הוצאות מוכרות למס).

תקרת ההפקדה המעניקה הטבה זו היא 13,203 ש"ח  נכון לשנת 2025.


2. פטור מניכוי מס רווחי הון על הרווחים שנצברו. 

תקרת ההפקדות הפטורות ממס רווחי הון היא 20,520 ש"ח נכון לשנת 2025 ש"ח. 

הזכאות לפטור ממס רווחי הון קיימת החל מ-6 שנים של חיסכון בקרן ההשתלמות. 

אם משתמשים בכסף לצורך השתלמות מקצועית, הזכאות קיימת החל מ-3 שנים של חיסכון בקרן ההשתלמות. 

שימו לב לכך שהפטור ממס רווחי הון אינו תלוי בגובה ההכנסה של העצמאי באותה שנה.



מדוע מתבלבלים ביחס לסכומים שניתן להפקיד על מנת להנות מההטבות? 



לנטייה של עצמאים שאינם חדים במיוחד בתחום של כלכלת המשפחה בכלל ובנושאים של מיסים בפרט, שלא לדעת את הפרטים או לא לרדת לעומקם של הנושאים, מתווספות ההודעות ששולחים הגופים המנהלים קרנות השתלמות ללקוחותיהם והודעות והמלצות של אחרים. 

 בהודעות שהם שלחים כתוב הסכום המקסימלי שיכול שכיר להפקיד לקרן השתלמות ולהנות מהטבת מס (במקרה של השכיר זה מחושב אוטומטית דרך תלוש המשכורת שלו) והסכום המקסימלי שיכול עצמאי להפקיד לצורך הטבות מס. 

בהקשר של עצמאים ייכתב בהודעה ללקוחות שתישלח בנובמבר או דצמבר 2025 הסכום 20,520 ש"ח. 

גם אם מופיע הסכום המקסימלי הנמוך יותר המקנה זיכוי מס, חלק מהלקוחות העצמאיים יתקשו לבצע את ההבחנה בין שני הסכומים המקסימליים המותרים להפקדה לצורך הטבות מס, גם אם צויין גם הסכום הנמוך יותר המקנה זכאות לזיכוי מס. 


ניצול הסכום המקסימלי לפטור ממס רווחי הון



היות שהסכום אינו תלוי בגובה הכנסה, תיאורטית יכול עצמאי שהכנסותיו היו נמוכות במיוחד באותה שנה, למשל: 2,000 ש"ח לשנה, להפקיד את הסכום המקסימלי ולהינות אחרי 6 שנים מפטור ממס רווחי הון. 

באופן מעשי ברוב המקרים עצמאי המרוויח סכומים נמוכים במיוחד יתקשה לחסוך. 

עשויים להיות מצבים שבהם יש לו אפשרות להפקיד את הסכום המקסימלי על אף שהכנסותיו באותה שנה היו נמוכות. 

למשל אם קיבל ירושה בסכום גבוה.



למידע נוסף


1. באתר כל זכות בפוסט: הטבות במס הכנסה לעובד עצמאי שחוסך בקרן השתלמות


2. באתר פנסיוני: הטבות המס לעצמאים בקרן השתלמות ובקרן הפנסיה בשנת 2025



הערה


הכתוב כאן אינו מהווה ייעוץ או המלצה לניהול כספים בקרן השתלמות. 

כל החלטה כלכלית היא ספציפית למצבה של משפחה או למצבו של יחיד המקבלים אותה. לצורך זה אפשר לפנות לגורמים המוסמכים לתת ייעוץ בנושא זה. 


יום שישי, 12 בספטמבר 2025

"טיוטה ציבורית" בויקיפדיה העברית: יותר נזק מתועלת

 


בעבר הרחוק התייחסתי בפוסטים בבלוג זה לחוכמת ההמונים. באופן ספציפי התייחסתי במספר פוסטים למצבים בהם אין חוכמה בחוכמת ההמונים ולכן ניזקה עולה על תועלתה. 

דוגמא לפוסטים כאלה: 



נזכרתי בפוסטים האלה לאחר שהתנסיתי בעל כורחי בכלי הויקיפדי הנקרא "טיוטה ציבורית". 

על סמך התנסותי הגעתי למסקנה שניזקו של הכלי הזה גדול מתועלתו. 

על מנת שהכלי יוכל להביא תועלת יש לעשות בו שינוי מהותי. בסוף הפוסט אציע שינוי כזה. 



ההתנסות הלא מכוונת שלי ב"טיוטה ציבורית"



כתבתי טיוטה פרטית לערך במרחב שלי. המשמעות היא שאף לא אחד חוץ ממני יכול לשנות את תוכנה. 

כשבניתי  תוכן משמעותי לטעמי, אבל רחוק מאוד מסיום כתיבת הערך, העברתי אותו למרחב הציבורי והוספתי תבנית "בעבודה". 

המשמעות של תבנית 
"בעבודה" דומה למשמעות של סגירת כביש עם שלט בעבודה. כלי הרכב היחידים הרשאים לסוע שם הם כלים המשמשים את אלה שעובדים על בניית הכביש.  

בהקשר הויקיפדי המשמעות היא שרק לכותב הערך מותר לשנות אותו עד להסרת תבנית "בעבודה". 

אם הוא לא עשה שינוי בערך במשך שבוע, מותר גם לאחרים לשנות את הערך.



כיצד זה הפך לטיוטה ציבורית?


אחד המשתמשים בויקיפדיה הפר את כללי הויקיפדיה והחליט על דעת עצמו להפוך את זה לטיוטה ציבורית יום אחרי שהעלתי את הערך עם תבנית "בעבודה"

הוא אפילו לא טרח לשאול אותי האם זה מקובל עלי ואפילו לא הודיע לי על כך.

נגרמו לא מעט נזקים בשל המעשה הזה:

1. הרבה בזבוז של זמני היקר (אני אדם עסוק בהרבה תחומים אחרים של עבודה, התנדבות, הרצאות, כתיבה ועוד). 


2. פגיעה בתכני הערך.


3. דיונים מזיקים על נושאים לא מהותיים.


4. שינוי שם הערך לשם לא ראוי


5. נזק משמעותי נוסף שגרם אותו משתמש הוא דיון חשיבות על הערך שיזם אותו משתמש שהעביר אותו למצב של טיוטה ציבורית.


חוסר כבוד מינימלי כלפיי וכלפי אחרים


דיון חשיבות בערך הנמצא בתהליך כתיבה, כמו גם ההעברה לטיוטה ציבורית, משקף חוסר כבוד מינימלי כלפיי. 

מדף השיחה של אותו משתמש נוצר רושם שהיו מקרים דומים ביחס לערכים שנכתבו על ידי אחרים.


גם אם נניח שכתבתי ערך הכי גרוע על אדם הכי לא ראוי למה לא להמתין עד שאסיים אותו ואסיר את תבנית "בעבודה"? 


כשאעשה זאת יוכלו משתמשים אחרים לקבל תמונה מלאה ולקבל החלטה מושכלת על בסיס כל המידע ולא על בסיס מאוד חלקי.  



התוצאה



1. תכנים בערך נמחקו.

כולל מקור ראוי שמישהו החליט למחוק אותו. 


2. שם הערך שונה לשם לא מתאים ללא שום סיבה וללא דיון.


3. נערכו דיוני סרק שבהם ויקיפדים שאינם מכירים את הנושא התוכחו שלא לצורך.


4. הערך הפך לערך גרוע במיוחד ומישהו החליט למחוק אותו ולהחזיר אות למרחב הפרטי שלי.


5. עכשיו אצטרך לבנות אותו מחדש מתוך שתי טיוטות פרטיות במרחב הפרטי שלי ומקורות נוספים.

הפעם אעשה את רוב העבודה בטיוטה הפרטית שלי ורק לקראת סיומה העלה ערך. 



אין רע בלי טוב



1. לא כל משתמשי הויקיפדיה שנגעו בטיוטה הציבורית לא תרמו שום דבר משמעותי חיובי. 

משתמש אחד עשה עבודה טובה: הוסיף מקורות ומה שהוא כתב ישמש אותי ויחסוך לי עבודה.


2. יכולתי לגבש דעה ברורה על כך שהכלי של טיוטה ציבורית כפי שהוא מוגדר היום, אינו ראוי לשימוש בויקיפדיה העברית.



מדוע לא ראוי להשתמש בכלי של טיוטה ציבורית?

 


זהו מקרה קלאסי בו חוכמת ההמונים אינה מביאה תועלת ומבקום זה גורמת נזק. 

בשלב של כתיבת ערך יכול לכתוב אותו עורך אחד. רק לאחר שיש ערך או אפילו קצרמר שמי שכתב אותו מעביר אותו למרחב הציבורי ללא תבנית בעבודה הוא צריך להיות פתוח לשאר העורכים.


כפי שראיתם מתיאור הדוגמה לעיל יותר מדי עורכים בשלב של הקמת הערך רק גורמים נזק ומפריעים זה לזה. 


כשעורך מתמצא בנושא הוא יכול לכתוב את הערך לבד. 

אם אינו מתמצא ויש לו יכולת למצוא מקורות, לקרוא אותם ולהבין אותם הוא בהחלט יכול לכתוב ערך אחרי שיקרא מקורות וילמד.

בשני המקרים אין צורך בטיוטה ציבורית. 


אם לעורך אין ידע ואין יכולת למצוא ולקרוא מקורות וחשוב לו שיהיה ערך על נושא הוא לא צריך טיוטה ציבורית. יש לו שתי אפשרויות אחרות:


1. לכתוב קצרמר.

קצרמר הוא שלד לערך שיש בו מעט מידע ומיועד בעתיד להרחבה על ידי אחרים.


2. למצוא מישהו אחר שיכתוב ערך על הנושא.


 

מצבים חריגים בהם יש מקום ליותר מעורך אחד 



רק פעם אחת בניתי ערך חדש בשיתוף עם עורך נוסף בויקיפדיה.

זה היה הערך בינה עסקית שבני וערן ואני כתבנו לפני שנים רבות במסגרת תחרות מקצרמר למובחר (בה זכינו בפרס הראשון). 

היינו מתואמים. גרנו באותו בית וחילקנו בינינו את העבודה. במידת הצורך ישבנו ודיברנו על נושאים בהם התלבטנו. 


סוג כזה של עבודה שונה לגמרי מהכאוס של טיוטה ציבורית.


בשלושה מצבים יכולים עורכים בויקיפדיה לעבוד במשותף על ערך בהקמה באופן אפקטיבי:


מצב 1: כשהם מחליטים לשתף פעולה


הערך שכתבנו ביחד בני ערן ואני הוא דוגמה לכך. יכולים שניים, שלושה ואפילו ארבעה עורכים שמתאמים ביניהם לעבוד ביחד על כתיבת ערך.


מצב 2: מורה או מרצה ותלמידים


המורה או המרצה הוא הגורם המוביל והמתאם בין התלמידים.


מצב 3: כשכותב הערך מאפשר למישהו נוסף להשתתף בכתיבה


כשהכותב מאפשר למישהו ספציפי להשתתף בכתיבת הערך הוא מתואם איתו.



השינוי המוצע בכלי של טיוטה ציבורית


כשמישהו ירצה לערוך ערך שהוא טיוטה ציבורית יתבקש לקבל אישור מכותב הערך להצטרף אליו בכתיבה.

המשמעות היא גם שינוי שם הכלי לטיוטה משותפת במקום טיוטה ציבורית.



 

סדרות הרצאות שלי על בנקים

  עד היום ניסיתי להציע בדרך כלל הרצאות שונות בנפרד.  היות שכבר הצטבר מספר רב של הרצאות על בנקים החלטתי להציע למעוניינים סדרת הרצאות על הנוש...