בפוסט הראשון על הכנס ב-2019 עסקתי בשינויים בתחום כלכלת המשפחה במשך כמעט עשור שבו אני עוסק בו.
הבטחתי להקדיש פוסטים גם לשתי ההרצאות הטובות ביותר, לטעמי האישי, בכנס.
חצי מהבטחה כבר קיימתי בפוסט על הרצאתה של ד"ר גילי תמיר.
ההרצאה השנייה שסיפקה מידע מועיל במיוחד היא ההרצאה של רואה החשבון וסוכן הביטוח שחר זילברמן.
שחר זילברמן נתן סקירה כללית ומועילה על שוק ביטוחי הבריאות.
בתחילת ההרצאה הוא אמר שההרצאה אינה מכירתית. הוא עמד בזה בכבוד.
האינדיקטור הטוב ביותר לכך שלא מדובר בהרצאה מכירתית הוא ההתייחסות לביטוח תאונות אישיות.
זילברמן אמר שלא בהכרח יש צורך בביטוח כזה כאשר עובדים ויש ביטוח של א.כ.ע.
בפוסט זה אציג רק כמה נקודות מהותיות.
המשמעות של ביטוח בריאות ממלכתי היא שכל תושב משלם לביטוח לאומי גם מס בריאות.
בתמורה המדינה אמורה לספק לו, על פי חוק, שרותי בריאות באיכות סבירה, במרחק סביר ממקום מגוריו ותוך זמן סביר.
לא תמיד זה קורה ולכן מי שיכול רוכש לעצמו ביטוחי בריאות אחרים.
2. שב"ן
שב"ן הן ראשי תיבות של ביטוחי בריאות נוספים. הם מוצעים על ידי קופות החולים. הם מרחיבים את סל השרותים הממלכתי תמורת תשלום נוסף. לקופות חולים שונות יש מותגים שונים לשב"ן, למשל: משלים, זהב, שיא, עדיף וכיו"ב.
השב"ן מרחיב את סל שרותי הבריאות הבסיסיים תמורת תשלום נוסף.
3. ביטוחי בריאות פרטיים
השב"ן אינו נותן מענה לנושאים הבאים:
א. תרופות מצילות חיים
תרופות הנקראות תרופות מחוץ לסל, על אף שגם בשב"ן יש כיסוי חלקי של תרופות מחוץ לסל.
התרופות שאינן נכללות בשב"ן עלולות לעלות עשרות אלפי שקלים לחודש.
ב. זמני המתנה ארוכים בבתי חולים
זמני ההמתנה לניתוחים פשוטים וקלים עשויים להימדד בחודשים. זה שהניתוח קל לא אומר שאין סבל ואין מגבלות עד לביצועו.
כשמגיעים להשתלות, התור בישראל כל כך ארוך שחלק מהממתינים מתים לפני שמגיע תורם.
ג. ניתוחים בחו"ל
הקריטריונים והתהליך שלא במסגרת ביטוח פרטי קשים. החולה עלול לסיים את חייו לפני שיקבל אישור, אם בכלל.
אלו מצבי קטסטרופה: מי שלא מבוטח או בני משפחתו עלולים להוציא מאות אלפי שקלים.
מסביב להם יש ביטוחים אחרים, כגון: ביטוחים סיעודיים, ביטוח תאונות אישיות, ביטוח מחלות קשות ומגוון רחב של ביטוחים אחרים.
א. הימנעות מכפל ביטוח
ב. התמקדות בביטוחים למצבי קטסטרופה וויתור על ביטוחים אחרים.
כמובן שהחלטה כזו היא אישית ותלויה במצבו של כל מבוטח ומבוטח.
ג. ביטוחי בריאות קולקטיביים
ביטוחים סיעודיים קיבוציים עלולים להיעלם בקרוב. זה אינו נכון לגבי ביטוחים קיבוציים אחרים.
הביטוח הקיבוצי הוא לרוב דרך מקום עבודה. יתרונותיו הם במחירו הנמוך ובחוסר דרישה להצהרת בריאות.
שיעור ההחזר בביטוח הקיבוצי הוא כ-95% לעומת כ-44% בביטוח פרטי.
חשוב להתייחס לכל מקרה באופן ספציפי. אחת השאלות המהותיות היא: מה קורה אם וכאשר העובד עוזב את מקום העבודה?
ד. שחלוף לפוליסה מדור חדש.
לפעמים ניתן לקבל את אותם כיסויים במחיר זול יותר.
החל מפברואר 2016 יש שינוי מהותי בפוליסות ביטוח בריאות. הן מתחדשות כל שנתיים ללא צורך בהצהרת בריאות.
האם כדאי לעבור לפוליסה כזו? תבדקו. כל מקרה לגופו.
הבטחתי להקדיש פוסטים גם לשתי ההרצאות הטובות ביותר, לטעמי האישי, בכנס.
חצי מהבטחה כבר קיימתי בפוסט על הרצאתה של ד"ר גילי תמיר.
ההרצאה השנייה שסיפקה מידע מועיל במיוחד היא ההרצאה של רואה החשבון וסוכן הביטוח שחר זילברמן.
שחר זילברמן נתן סקירה כללית ומועילה על שוק ביטוחי הבריאות.
בתחילת ההרצאה הוא אמר שההרצאה אינה מכירתית. הוא עמד בזה בכבוד.
האינדיקטור הטוב ביותר לכך שלא מדובר בהרצאה מכירתית הוא ההתייחסות לביטוח תאונות אישיות.
זילברמן אמר שלא בהכרח יש צורך בביטוח כזה כאשר עובדים ויש ביטוח של א.כ.ע.
בפוסט זה אציג רק כמה נקודות מהותיות.
הוצאות על בריאות
יש מגמה של גידול בהוצאות על בריאות. מדינת ישראל משתתפת פחות ממדינות מפותחות אחרות בהוצאות. כתוצאה מכך 35% מהוצאות הבריאות ממומנות מכיסנו הפרטי.היררכיית ביטוחי הבריאות
1. ביטוח בריאות ממלכתיהמשמעות של ביטוח בריאות ממלכתי היא שכל תושב משלם לביטוח לאומי גם מס בריאות.
בתמורה המדינה אמורה לספק לו, על פי חוק, שרותי בריאות באיכות סבירה, במרחק סביר ממקום מגוריו ותוך זמן סביר.
לא תמיד זה קורה ולכן מי שיכול רוכש לעצמו ביטוחי בריאות אחרים.
2. שב"ן
שב"ן הן ראשי תיבות של ביטוחי בריאות נוספים. הם מוצעים על ידי קופות החולים. הם מרחיבים את סל השרותים הממלכתי תמורת תשלום נוסף. לקופות חולים שונות יש מותגים שונים לשב"ן, למשל: משלים, זהב, שיא, עדיף וכיו"ב.
השב"ן מרחיב את סל שרותי הבריאות הבסיסיים תמורת תשלום נוסף.
3. ביטוחי בריאות פרטיים
השב"ן אינו נותן מענה לנושאים הבאים:
א. תרופות מצילות חיים
תרופות הנקראות תרופות מחוץ לסל, על אף שגם בשב"ן יש כיסוי חלקי של תרופות מחוץ לסל.
התרופות שאינן נכללות בשב"ן עלולות לעלות עשרות אלפי שקלים לחודש.
ב. זמני המתנה ארוכים בבתי חולים
זמני ההמתנה לניתוחים פשוטים וקלים עשויים להימדד בחודשים. זה שהניתוח קל לא אומר שאין סבל ואין מגבלות עד לביצועו.
כשמגיעים להשתלות, התור בישראל כל כך ארוך שחלק מהממתינים מתים לפני שמגיע תורם.
ג. ניתוחים בחו"ל
הקריטריונים והתהליך שלא במסגרת ביטוח פרטי קשים. החולה עלול לסיים את חייו לפני שיקבל אישור, אם בכלל.
ביטוחי הבריאות ומה שמסביב להם
ליבת ביטוחי הבריאות הפרטיים הם תרופות מצילות חיים וניתוחים והשתלות בחו"ל.אלו מצבי קטסטרופה: מי שלא מבוטח או בני משפחתו עלולים להוציא מאות אלפי שקלים.
מסביב להם יש ביטוחים אחרים, כגון: ביטוחים סיעודיים, ביטוח תאונות אישיות, ביטוח מחלות קשות ומגוון רחב של ביטוחים אחרים.
כיצד להוזיל את ביטוחי הבריאות הפרטיים?
א. הימנעות מכפל ביטוח
ב. התמקדות בביטוחים למצבי קטסטרופה וויתור על ביטוחים אחרים.
כמובן שהחלטה כזו היא אישית ותלויה במצבו של כל מבוטח ומבוטח.
ג. ביטוחי בריאות קולקטיביים
ביטוחים סיעודיים קיבוציים עלולים להיעלם בקרוב. זה אינו נכון לגבי ביטוחים קיבוציים אחרים.
הביטוח הקיבוצי הוא לרוב דרך מקום עבודה. יתרונותיו הם במחירו הנמוך ובחוסר דרישה להצהרת בריאות.
שיעור ההחזר בביטוח הקיבוצי הוא כ-95% לעומת כ-44% בביטוח פרטי.
חשוב להתייחס לכל מקרה באופן ספציפי. אחת השאלות המהותיות היא: מה קורה אם וכאשר העובד עוזב את מקום העבודה?
ד. שחלוף לפוליסה מדור חדש.
לפעמים ניתן לקבל את אותם כיסויים במחיר זול יותר.
החל מפברואר 2016 יש שינוי מהותי בפוליסות ביטוח בריאות. הן מתחדשות כל שנתיים ללא צורך בהצהרת בריאות.
האם כדאי לעבור לפוליסה כזו? תבדקו. כל מקרה לגופו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה