יוצאים בשאלה: איזה סוג של עצמאי?

הפוסט הראשון היה הקדמה לסדרת הפוסטים על משמעות ההחלטה להיות עצמאי או להקים חברה מזווית ראייה המתייחסת ליוצאים בשאלה מהעולם החרדי. במאמר מוסגר, גם קוראים שאינם יוצאים בשאלה מהעולם החרדי עשויים להפיק תועלת מקריאת פוסטים אלה.

בפוסט השני עסקתי בשאלה: עצמאי או שכיר?. המסקנה הייתה שיותר קשה להיות עצמאי מאשר להיות שכיר, לפיכך צריכה להיות סיבה טובה לבחירה לעבוד כעצמאי. 

בפוסט זה אניח שלאחר ששקלתם ובדקתם את היתרונות והחסרונות בחרתם לעבוד כעצמאים. 

השאלה הבאה שנשאלת היא איזה סוג של עצמאי אתם מעוניינים להיות?

הפוסט הנוכחי אינו מתייחס לכל האספקטים של עבודה כעצמאי. כך למשל, איני מתייחס לטיפולוגיה של עצמאים עליה כתבתי סדרת פוסטים. 

הוא מתייחס רק להיבט בסיסי אחד: האם להיות עוסק מורשה או עוסק פטור?

הבדל המהותי בין עוסק פטור לעוסק מורשה

ההבדל המהותי ביותר הוא גובה ההכנסה השנתית. אם ההכנסות עולות על קצת יותר מ-100,000 שקל לשנה (אני לא זוכר את הסכום המדויק. הוא עשוי להתעדכן מדי פעם בסכומים זניחים) חייבים להיות עוסק מורשה. 

אם מחברים את זה למה שכתבתי בפוסט הקודם, אז המסקנה היא שהבחירה להיות עצמאי שהוא עוסק פטור היא כמעט תמיד בחירה ללא הסיבה המהותית של פוטנציאל הכנסות גבוהות יותר לעצמאי.

אסייג את מה שאני כתבתי לעיל. יהיו מצבים בהם זה אינו נכון.

מצב 1: עסק חדש עם פוטנציאל לצמיחה

אם פתחתם עסק עצמאי ובחודשים הראשונים צפויות הכנסות נמוכות מ-100 אלף שקלים לשנה אבל, על פי התוכנית העסקית שלכם, ההסתברות שתרוויחו יותר מ-100 אלף שקלים לשנה היא גבוהה, אתם עשויים להיות עוסק פטור עם פוטנציאל הכנסות גבוה. 

אם וכאשר תגיעו להכנסה של 100 אלף שקלים לשנה,  אתם צריכים להפוך לעוסק מורשה.

 

מצב 2: אפשרות של עבודה כעוסק פטור בלבד

אם אין לכם אפשרות למצוא עבודה כשכיר או כשכירה ואין לכם אפשרות להגיע להכנסות של יותר ממאה אלף שקל כעצמאים יכול להיות שלהיות עוסק פטור זה הרע במיעוטו. 

תהיו במעמד עוסק פטור אבל עליכם להיות ערים לכל ההשלכות של זה מבחינת דיווח לרשויות המס ולמוסד לביטוח לאומי. 

מצב 3: אתם שכירים לפי שעות עם מספר רב של מעסיקים

במקרה זה אתם נותנים שירות למספר רב של ארגונים בהיקף קטן ומשתנה. כל ארגון משלם לכם לפי תלוש חד-פעמי לחודש בו אתם עובדים. 

הבעיה שלכם היא תיאום הכנסות ממקורות שונים על מנת שתשלמו לרשויות כמה שאתם צריכים לשלם ולא הרבה יותר ממה שאתם צריכים לשלם.

אינני יודע האם מס הכנסה מסוגל לטפל נכון במצב הזה, אחרי שאתם תדווחו לו בצירוף עשרות תלושי המשכורת החד-פעמיים.

אני כן יודע. שההסתברות שהמוסד לביטוח לא ידע לנהל את זה ולכן יגבה מכם תשלומים יותר גבוהים ממה שאתם צריכים לשלם היא גבוהה. 

את הידע הזה רכשתי בהרבה אינטראקציות עם המוסד לביטוח לאומי מזוויות שונות: עצמאי, שכיר, יועץ לככלכלת המשפחה, הורה לילד שהגיע לגיל 18 ועדיין למד בבית ספר תיכון וגם כמי שנתן ייעוצים בתחום המחשוב למוסד לביטוח לאומי. 

השורה התחתונה היא שהמחשוב של הביטוח הלאומי כושל. 

אל תתנו להתקדמות האמיתית שנעשתה בביטוח לאומי במערכות האינטרנט להטעות אתכם. 

כבר עשרות שנים שמערכות הליבה של הביטוח הלאומי אינן עובדות באופן סביר והמוסד אינו מצליח להחליפן במערכות מתפקדות. 

את מה שאני אומר כאן תוכלו לקרוא גם בדוח מבקר המדינה. גם במאמר שכתבתי: מדוע פרוייקטי מחשוב גדולים נכשלים?  

לסיכום

יש שני סוגים של עצמאים: עוסקים מורשים ועוסקים פטורים.

ישנם עוסקים מורשים, שהתועלות שהם מפיקים מלהיות עצמאים גדולות מהקושי להיות עצמאים, כלומר: מרוויחים הרבה יותר ממה שהיו מרוויחים לו היו שכירים. 

ברוב המקרים הרווחים של עוסקים פטורים לא מצדיקים את התקורה של דיווחים לרשויות, ביורוקרטיה ורישום ומעקב אחרי הוצאות והכנסות. 

הבחירה להיות עוסק פטור עשויה להיות מחוסר ברירה או מחוסר מודעות לקשיים ולתקורה.