.jpg)
בפרק המסכם של ספרם "תורת ההונאה - מניפולציות" מנסים שני חתני פרס נובל לכלכלה להתייחס לספר בפרספקטיבה של התיאוריה הכלכלית ההתנהגותית.
בהתחלה התיחסו כלכלנים לבני אדם כמקבלי החלטות כלכליים רציונליים.
התיאוריה הזו הופרכה על ידי שני מרצים לפסיכולוגיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים: פרופ' עמוס טברסקי ופרופ' דניאל כהנמן.
כהנמן זכה בפרס נובל לכלכלה. לצערנו, טברסקי לא זכה ביחד איתו בפרס משום שנפטר ממחלה.
כהנמן וטברסקי וכלכלנים התנהגותיים, שהמשיכו ופיתחו את תפיסתם, הראו שיש לבני אדם הטיות בקבלת החלטות כלכליות ובקבלת החלטות בתחומים אחרים.
הספר הנוכחי מרחיב את היריעה מפסיכולוגיה לסוציולוגיה.
זה לא רק שאנשים אינם מקבלים החלטות רציונליות, יש אנשים אחרים שמנצלים את החולשות וההטיות שלהם או את הפראיריות שלהם על מנת להפיק לעצמם תועלת על חשבונם.
בפוסטים קודמים בסדרת פוסטים זו הבאתי כמה דוגמאות כאלה מהספר.
בסוף פוסט זה אני מצרף קישורים לאותם פוסטים.
ממש לא מיציתי את הדוגמאות המעניינות בספר ואת המנגנונים שמאחוריהם.
הטענה המרכזית של הספר היא, שגם אם המודל של שוק חופשי הוא טוב, הוא אינו מושלם.
יש כאלה שינצלו את החולשות במודל לטובת עצמם על חשבון אנשים אחרים פחות מיומנים ו/או פחות מתוחכמים.
מנגנוני פישינג הם חלק מהעולם הכלכלי שלא צריך להתעלם מהם. נדרש איזשהו שיווי משקל של פישינג.
רשימת פוסטים קודמים בסדרת פוסטים זו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה