התנהלות כלכלית במגזר החרדי במדינת ישראל: האם מתחיל שינוי?

 

סיימון קוזנץ. מקור התמונה: ויקיפדיה
זכויות יוצרים: נחלת הכלל. נוצר ב-1 בינואר 1971

פרטי ההרשאה

This work is in the public domain in the United States because it was published in the United States between 1928 and 1977, inclusive, without a copyright notice. For further explanation, see Commons:Hirtle chart as well as a detailed definition of "publication" for public art. Note that it may still be copyrighted in jurisdictions that do not apply the rule of the shorter term for US works (depending on the date of the author's death), such as Canada (50 p.m.a.), Mainland China (50 p.m.a., not Hong Kong or Macao), Germany (70 p.m.a.), Mexico (100 p.m.a.), Switzerland (70 p.m.a.), and other countries with individual treaties.

הכלכלן היהודי האמריקאי סיימון קוזנץ (1901-1985) זכה בפרס נובל לכלכלה. 

הוא אמר: "יש 4 סוגי מדינות מפותחות, נחשלות, יפן וארגנטינה" . 

הוא בעצם אמר שהכלכלות של יפן ושל ארגנטינה מתנהלות באופן שונה מכלכלות של מדינות אחרות. 

לו קוזנץ היה עדיין בחיים, יתכן שהיה מדבר על חמישה סוגים של כלכלות: כלכלת המגזר החרדי במדינת ישראל הייתה החמישית.   

אין מחסור בלי לעבוד

ראיתי כבר צעירים שגדלו במשפחות חרדיות שבהן האב לא עבד. במקום זה למד בישיבה. 

האם, שטיפלה במספר רב של ילדים, עבדה מעט ובשכר נמוך. 

בכל זאת לא היה חסר דבר בבית.  

לאחר שגדלו במקום לעבוד היו בישיבה. גם בישיבה לא היה מחסור כלכלי. 

כשיצאו בשאלה היו כאלה שהתקשו להבין את הקשר בין עבודה וכסף. 

היעדר מחסור נבע גם מצניעות והסתפקות במועט. גם מעזרה הדדית בקהילה וניצול הכוח של גודל הקהילה להוזלות, אבל במידה רבה בגלל קצבאות והטבות מהמדינה.

הכלכלה החרדית בישראל מבוססת על קצבאות מהמדינה יותר מאשר הכלכלה בכל מגזר אחר.

לעבוד ב"שחור"

לפני כשנתיים קראתי מאמר של רב חרדי שיצא חוצץ נגד תופעה שרווחה במגזר שלו: לרמות כאלה שאינם חלק מהמגזר. 

כמובן שאי אפשר להכליל לגבי המגזר החרדי כלו. יש שם הרבה אנשים ישרים שאינם מרמים.

התופעה של עבודה ב"שחור" ללא דיווח לרשויות המס היא נגזרת של אותה גישה ו/או של מצוקה כלכלית. 

מס הכנסה אינו משקיע באיתור מעלימי מס במגזר החרדי משום שרובם משתכרים שכר נמוך ושיעור המס שהיו משלמים הוא נמוך. 

חלקם רשומים כתלמידי ישיבה ועובדים עבודה חלקית.

האם יש מגמה של שינוי?

מדיניות ממשלת נתניהו - חרדים - סמוטריץ - בן גביר, היא לעודד לימודים תורניים במקום עבודה. גם באמצעות הגדלת קצבאות. 

הנתון המפתיע הוא, שלמרות זאת יש בשנת 2023 עלייה בשיעור הגברים החרדים העובדים. 

שיעור התעסוקה של  גברים חרדים עלה מ-53.1% בשנת 2022 ל-55.8% בשנת 2023. עדיין הרבה יותר נמוך משיעור התעסוקה של גברים במגזרים אחרים.

תופעה זו מצטרפת לתופעות אחרות כמו הרצון החוזר של חסידות בעלז להוסיף לימודי ליבה לתוכנית הלימודים והרשמה מידית למעט בתי הספר בזרם החרדי הממלכתי שמלמדים לימודי ליבה. 

זה מוביל אותנו לשאלה שבכותרת פסקה זו או בניסוח אחר: האם הציבור החרדי בישראל כבר הולך פחות אחרי ההנהגה הרעה שלו? 

כפי שקראתם בפוסט קודם לא מדובר בשינוי גורף ומהותי, אלא רק אולי בניצני שינוי.

יש גם שינויים אחרים למשל:

1. הגדלת הצריכה במגזר החרדי.

2. יותר גירושין.
כבר לא מדובר בנשים המתגרשות רק במקרים של מחלת נפש של הבעל או אלימות קיצונית מתמשכת.

כבר לא כולם בציבור החרדי רוצים להמשיך לחיות בעוני. 

אולי יש כבר כאלה שרוצים להידמות ליהודים חרדים במדינות אחרות. שם שיעור התעסוקה של גברים חרדים דומה לשיעור התעסוקה במגזרים אחרים.

שני גורמים מהותיים לשינוי  

בעשור השלישי של המאה ה-21 כבר אי אפשר להתנהל ללא אינטרנט וטלפון חכם. 

כמשתמשים בהם נחשפים גם לעולמות שההנהגה לא רוצה שייחשפו אליהם ואני לא כותב על חשיפה לפורנוגרפיה. 

זהו הגורם הראשון המהותי.

הגורם השני שגם הוא Game Changer היא מגפת הקורונה. יש קשר בין הגורם הראשון לגורם השני.

הקורונה האיצה תהליכים של עבודה וקבלת שירותים מרחוק. קשה עד בלתי אפשרי לבצע אותם באופן סבר, שלא לומר באופן יעיל ללא שימוש באינטרנט ובדיגיטל. 

השורה התחתונה

לא בהכרח אקסטרפולציות לעשרות שנים קדימה ביחס לדפוסי החיים והעבודה של חרדים בישראל יתממשו.