איך להבטיח הרס של כלכלת המדינה? - חוק אי-גיוס חרדים

 

הצעת חוק הגיוס החדשה או ליתר דיוק הצעת חוק אי-גיוס חרדים היא בכייה לדורות. 

ברור מדוע מעוניין בו השר גולדקנופף. פחות ברור מדוע מעוניין בו בנימין נתניהו?

הערכת הצוות המקצועי של משרד האוצר מדברות על עלות של בין 70 מיליארד שקל ל-100 מיליארד שקל בעשר שנים!!!. 

אני מנחש שזו הערכת חסר. 

גם אם לא, אז במשך השנים הנזקים הכלכליים הישירים יגדלו כי מספר הגברים הצעירים החרדים גדל. 

נזקים כלכליים 

1. במקום חרדים שישרתו בסדיר מגויסים אנשי מילואים לא חרדים. 

העלות למשק של אנשי מילואים גבוהה בהרבה מהעלות של חיילים בסדיר:

א. המשק מפסיד את ידי העבודה שלהם.

ב. בנות הזוג או בני הזוג עלולים להידרש להשקיע זמן רב יותר בטיפול בילדים ובסידורים ולכן גם עבודתם עלולה להיפגע.

ג. המוסד לביטוח לאומי צריך לשלם הם מענקי מילואים.

2. הצעת החוק מחייבת חרדים לא לעבוד אלא ללמוד בישיבות. בהצעה המקורית עד גיל 37. אם יעבדו, יגויסו. 

חלקם לא יעבדו כדי לא להתגייס והמשק יפסיד עובדים פוטנציאליים.

חלקם יעבדו ב"שחור" ומס הכנסה יפסיד תקבולים.

3. נזקים כלכליים למשפחות מילואימניקים

מי שיאלץ לעשות תקופות מילואים ארוכות יפגע כלכלית. 

אם הוא עצמאי, ברור לגמרי שהעסק שלו יפגע. 

אם הוא שכיר, ספק אם הפיצוי שיקבל מספיק.

נזקים חברתיים

המצב בו קבוצת אוכלוסייה אחת לא עובדת ולא משרתת בצבא או בשירות לאומי יוצר נזק חברתי קשה. 

הנזק החברתי גדול עוד יותר כאשר אלה, שלא תורמים או תורמים פחות באופן מובהק, מקבלים יותר. 

זהו בדיוק המצב שיצרה המממשלה הנוכחית.

השלכות אפשריות:

1. שחיקה בנכונות של אנשים מהקבוצות עליהן מוטל העומס להתגייס למילואים.

2. בין אלה שיכולים למצוא עבודה במדינה אחרת יהיו כאלה שיעזבו את הארץ.

הם יכולים לעשות זאת באופן זמני או באופן קבוע. ברוב המקרים אלה יהיו צעירים שתורמים לכלכלת המדינה.

זווית הראייה שלי

מי שקרא פוסטים שכתבתי במהלך השנים הקודמות יודע שנקודת המבט שלי מתמקדת בכך שגברים חרדים רבים אינם עובדים בשונה מיהודים חרדים במדינות אחרות. 

קראו למשל: חרדים בישראל 2023: חייים בסרט עם סוף עצוב..

המלחמה המתמשכת הגדילה את הצורך גם בשירות צבאי של חרדים.

מי ישלם את המחיר?

מרבית אזרחי המדינה ישלמו את המחיר. שלא תטעו, גם המשפחות החרדיות ישלמו את המחיר. 

המודל של אחוז גבוה שהולך וגדל מהאזרחים הצעירים והבריאים, שאינם עובדים ובמקום זה ניזונים מתקציב המדינה הוא בלתי ישים. 

כשזה ייפסק, גברים חרדיים חסרי כישורי עבודה יתקשו לפרנס את משפחותיהם.

ככל שהחרדים במדינת ישראל יסתגלו למודל שבו מרבית הגברים עובדים, כפי שקיים בקהילות יהודיות חרדיות בארצות אחרות כן ייטב להם ולמדינת ישראל.

אז מדוע בכל זאת מנסים להעביר חוק פטור מגיוס? 

לא חידשתי במה שכתבתי בפוסט זה. אתם יכולים לקרוא מאמרים רבים שמדברים בדיוק על אותו דבר. אתם גם יכולים לשמוע בתקשורת ובפודקסטים בדיוק את אותו הדבר. 

גם הדרג המקצועי במשרד האוצר ביטא עמדה כזו, למרות דעתו המנוגדת של השר.

קרוב לוודאי שמרבית אלה שדוחפים את החוק הזה מבינים את מה שנכתב ואת מה שנאמר.

המניעים שלהם לנסות הלעביר בכל זאת את חוק הרס הכלכלה והחברה הזה הם:

1. פחד מעזיבת קהילות חרדיות

עסקנים ורבנים חרדים שפוחדים שחברי הקהילה שלהם יחשפו לעולם ואז אולי יעזבו את הקהילה החרדית.

2. מניעים אישיים.

זו הסיבה שמר בנימין נתניהו תומך בחוק הזה. 

3. פחד מאובדן השלטון

זהו המניע של חברי קואליציה רבים, כולל מר נתניהו ועסקנים חרדים.

4. שאיפה למימוש אידיאולוגיה קיצונית

כלכלת מדינת ישראל אינה מעניינת קיצונים כמו בצלאל סמוטריץ, איתמר בן גביר ושמחה רוטמן. 

רק מימוש אידיאולוגיות קיצוניות שהם דוגלים בהן חשובות להם.