"באר המשאלות" - הרצאתו של פרופ' עומר מואב על מדיניות כלכלית בישראל: הוצאות המלחמה למשקי בית בישראל

 

באר המשאלות" הוא יוזמה שהמוטו שלה "לאנשים שעושים טוב מגיע יותר מתודה". 

אנשים כמוני וכמובן כמו רבים וטובים אחרים, מקבלים נקודות על התנדבויות ועל תרומות אחרות. 

הנקודות הללו שוות הטבות שאפשר לקבל באתר. 

עד כה ניצלתי אותן מעט מאוד: שתי כוסות קפה ב"ארומה" ללא תשלום.

לאחרונה, הוסיפו ב"באר המשאלות" הרצאות חינמיות בזום.  

בחרתי להקשיב להרצאתו של הכלכלן פרופ' עומר מואב. 

נושא ההרצאה: "מדיניות כלכלית בישראל, מלחמה, אתגרים והשיח הציבורי". 

חשוב להגיד שההבנה הכלכלית שלי עולה משמעותית על זו של מרבית המשתתפים. 

בצדק, כיוון פרופ' מואב את הרצאתו למכנה המשותף של המשתתפים. 

חלק לא קטן מהדברים שאמר ידועים ומובנים לי. בכל זאת למדתי כמה דברים שלא ידעתי. בפוסט זה אתמקד בהשפעת המלחמה על הוצאות משקי הבית בישראל.

עלות המלחמה למשקי הבית

כידוע, האינטואיציה שלנו חשופה להטיות קוגניטיביות, בתחום הכלכלה ובתחומים רבים אחרים.

אם תצטרכו לתת תשובה לשאלה: מהי העלות הממוצעת של המלחמה הנוכחית למשק בית בישראל? קרוב לוודאי שההערכה האינטואיטיבית שלכם, תהיה הרבה יותר נמוכה מהערכה המבוססת על נתונים. 

פרופ' מואב חילק את הוצאות המלחמה במספר משקי הבית והגיע לנתון של: 100 אלף שקל למשק בית.

 

ההשלכות של ההוצאות על המלחמה 

ברור לגמרי שבשלב הזה לא כל 100 האלף שקל הממוצעים הגיעו מכיסן של משפחות. 

ממשלת ישראל לקחה הלוואות והגדילה משמעותית את הגידעון של מדינת ישראל. 

אני יועץ לכלכלת המשפחה כבר כשלוש עשרה שנים. אני לא רק מבין תיאורטית את הטענה שאי אפשר להוציא לאורך זמן יותר מההכנסות. 

ראיתי כבר משפחות מתרסקות כלכלית, ולא פעם לא רק כלכלית, משום שפעלו בניגוד לעיקרון הזה. 

מה שנכון לגבי משפחות נכון גם לגבי מדינות. 

מדינת ישראל תצטרך להחזיר את ההלוואות הללו. קרוב לוודאי שתשלם עליהן ריבית גבוהה. 

אני לא יכול שלא להסכים עם ההשלכות שפרופ' מואב ציין:

1. עלייה בשיעור המיסים.

2. התיקרויות של מוצרים ושירותים.

גם שירותים ציבוריים בתשלום חלקי.

3. צמצום בשירותים שהמדינה נותנת לאזרחים כמו חינוך ובריאות.

משפחות יצטרכו לממן את אותם שירותים מכיסן. העשירונים הנמוכים יפגעו יותר מאחרים.

 

מדוע העלות שציין פרופ' מואב מטה כלפי מטה?

 

פרופ' מואב עצמו ציין שהמלחמה טרם הסתיימה ולכן יהיו הוצאות נוספות.

גם להשלכות של הגדלת העומס על המילואימניקים בעתיד התייחס פרופ' מואב.

שני גורמים אלה, ללא ספק יגדילו עוד יותר את העלות. 

גם הצורך לשקם את הצפון ואת עוטף עזה מבחינה כלכלית.

נכון שהוקצו תקציבים לשיקום העוטף ולאחרונה גם תקציבים מינימליים לשיקום אזורים בגבול הצפון. 

לדעתי קרוב לוודאי שתקציבים אלה לא יספיקו.

אני אוסיף לזה גם משהו שאני קורא לו Hidden Costs. 

למשל: היפגעות של יכולת העבודה של פרטים בגלל משברים שחוו במהלך המלחמה. חלקם נפגעו באופן ישיר וחלקם באופן עקיף. 

דוגמה נוספת היא הצורך בטיפולים נפשיים לחלק גדול מהאוכלוסייה. גם לזה יש עלות לא קטנה. 

אלו רק שתי דוגמאות. יש גם לא מעט דוגמאות אחרות.

המלחמה ואפקט ההוצאה האבודה

בבלוג שלי העוסק בניהול סיכונים הסברתי מדוע לדעתי עלינו לסיים את הלחימה בעזה ולהחזיר מהר ככל שניתן את החטופים גם במחיר של סיום הלחימה. 

פחות התייחסתי להיבט הכלכלי ויותר להיבטים אחרים.

ראיתי בהמשך הלחימה שם ביטוי להטיה קוגניטיבית הנקראת אפקט ההוצאה האבודה או אפקט הקונקורד. 

הוצאה אבודה זה לא רק כסף. זה גם חיי אדם וגם השלכות אחרות.

קישור לפוסט: מדוע הפסדנו את המלחמה בעזה?

קיורים מומלצים  

פרופ' מואב המליץ על כמה מקורות. 

הראשון הוא הבלוג שלו על כלכלה. שם הבלוג וקישור: בעיקר כלכלה

השני הוא הפודקסט של שירה הדס נקר ושלו: עושים חשבון

השלישי הוא הפודקסט שייסד רועי גרון שהיום מגיש אותו יניב מנוס. הפודקסט עוסק בהיסטוריה כלכלית. שם הפודקסט: כשבגרוש היה חור.