הבינה המלאכותית (AI) תהיה כנראה מהפכה.
משהו בסדר גודל של המהפכה התעשייתית. אולי אפילו בסדר גודל גדול יותר.
היא כמובן תשנה גם את הכלכלה בכלל ואת כלכלת המשפחה בפרט.
צריך לזכור שלא מדובר רק בסיכויים אלא גם בסיכונים.
יש הרבה סיכונים. חלקם סיכונים ברמות חומרה גבוהות.
אני כותב ומרצה על סיכונים אלה.
בגלל העתיד של ה-AI אכתוב בבלוג זה על היבטי בינה מלאכותית שאינם סיכונים.
המהפכה התעשייתית בפרספקטיבה של זמן
אין ספק שלמהפכה התעשייתית היו השלכות חיוביות. פחות אנשים יצרו יותר מזון באמצעות שימוש במכונות ואפשרו לאחרים לעסוק בתחומים אחרים.
כך למשל, נוצרו כלי תחבורה כמו מכוניות ורכבות.
השורה התחתונה היא עלייה ברמת החיים.
אחת התופעות שהתחילה אז ונמשכת עד היום היא עיור, כלומר: מעבר מהכפר אל העיר.
סיכוני עיור
כדי להבין את סיכוני העיור אפשר לבחון את הערים בעולם שבהן מעל 20 מיליון תושבים.
שתי הדוגמאות הסבירות, אולי היחידות, הן טוקיו ושאנגחאי.
הן אולי הערים היחידות עם מספר כל כך גדול של תושבים שבהן יש תכנון עירוני.
הערים האחרות גדלו ואוחדו עם אזורי מגורים סמוכים. אנשים מהכפרים מהגרים על מנת לשפר את רמת החיים, אבל בהיעדר תשתיות תחבורה סבירות הם נמצאים שעות ארוכות בדרכים על אופנים, אופנועים או תחבורה ציבורת כושלת על מנת להגיע לעבודה ומהעבודה לביתם.
בערים כאלה יש הרבה פשיעה ומעט שליטה.
דוגמאות קשות הן שתי הערים הגדולות בעולם ג'קרטה בירת אינדונזיה עם 37 מיליון תושבים ודאקה בירת בנגלדש עם כ-35 מיליון תושבים.
שתי הערים האלה צפויות להמשיך לגדול ולעבור את 40 מיליון התושבים.
ג'קרטה היא סיפור עצוב במיוחד. היא נמצאת על האי ג'אווה קרוב לים וצפויה לשקוע מתחת לפני הים.
על מנת להתמודד עם שקיעת העיר ממשלת אינדונזיה כבר החלה בבניית בירה חדשה באי אחר. הבירה העתידית נקראת נוסאנטארה.
העיור הוא דוגמה להשלכות, שחלקן שליליות, של המהפכה התעשייתית, שממשיכות להתעצם.
אפשר לצפות השלכות שליליות מתמשכות גם לבינה המלאכותית.
בפוסטים הבאים אכתוב על ההיסטוריה של הבינה המלאכותית ועל המצב העכשווי.
