בניוזלטר של משפחה חדשה שקיבלתי ב-25.8 מופיע מקרה של מגורים משותפים של 22 שנה שהסתימה עם פטירתה של האישה שהייתה בעלת הדירה.
זה התחיל בגבר ששכר דירה אצל אישה ונמשך ביחסים של ידועים בציבור שחיו ביחד כעשרים שנה.
הגבר, שראה בה בת זוג לכל דבר ועניין, הזמין את המצבה והשתתף בעלותה.
על המצבה נכתב: ""אשתי, אמי, סבתנו ואחותי היקרה, המנוחה...".
אלא שבצוואה נכתב כי היורש היחיד הוא בנה של האישה והוא ביקש לפנות את הגבר מהדירה.
המקרה הגיע לבית משפט. הידוע בציבור טען שהיה בן-זוגה. הבן טען שהוא היה בסך הכל דייר.
השופטת עפרה גיא פסקה לטובת בן הזוג. הוא השתתף במשך 15 שנים בתשלום המשכנתא על הדירה, הם נסען ביחד לחו"ל והוא השתתף באירועים משפחתיים.
השורה התחתונה הייתה שכל זה היה נמנע לו בני הזוג היו מסדירים את היחסים ביניהם באופן משפטי.
על פי הניוזלטר, הדרך להסדרה היא באמצעות הסכם ממון עממי.
הצורך להסדרה רלוונטי לכל מערכת זוגית. הוא עשוי להיות רלוונטי במיוחד בקשרים זוגיים של פרק ב', בהם לכל אחד מבני הזוג עשוי להיות רכוש ועשויים להיות ילדים ולפעמים גם נכדים.
