לא רק סדרות הרצאות: גם הרצאות בודדות ייחודיות

בפוסט קודם שכותרתו אבי רוזנטל ההרצאות שלי כתבתי על עצמי ועל ההרצאות שלי. 

עם הגידול במספר ההרצאות נאלצתי לצור פוסטים לסדרות הרצאות. 

למשל הרצאות על מדינות ותרבויות, הרצאות על כלכלת המשפחה, הרצאות על סיכוני בינה מלאכותית, הרצאות על הונאות ברשת, הרצאות על בנקים, הרצאות על הגיל השלישי, הרצאות על "אזורים כחולים" ועוד. 

יש לי גם הרצאות מעניינות, ייחודיות ומצליחות שאינן חלק מסדרות הרצאות. 

החלטתי לכתוב את הפוסט הזה המרכז מידע על כמה הרצאות שאינן חלק מסדרת הרצאות. 

ברידג' כראי החיים

אני משחק ברידג', מלמד ברידג', כתבתי ספרי ברידג' ואני כותב בלוג על ברידג'.

ההרצאה מדברת על הדומה בין ברידג' לבין תחומים אחרים בחיים. 

למשל על הדימיון בין זוגיות בחיים או שותפות בעסק לבין שותפות בברידג'.

ההרצאה מדברת גם על יצירתיות בחיים ובמשחקים בכלל ובברידג' בפרט.

מוצגים מספר גאוני ברידג' עם קורות חיים מרתקים ואני מתאר הטיות קוגניטיביות המשפיעות באופן דומה על קבלת החלטות בחיים וליד שולחן הברידג'. 

מה אפשר ללמוד מריצה למרחקים ארוכים על התנהלות בתחומים אחרים?

מאז גיל 63 אני רץ קבוע 10 ק"מ במרתון ירושלים ופעם בשבוע 8 ק"מ. השנה הוספתי ריצה של 10 ק"מ במרתון ירושלים וב-28.10 ארוץ בפעם הראשונה 10 ק"מ במרתון הלילה של תל-אביב.

ההרצאה עוסקת בתועלות ישירות של ריצה למרחקים ארוכים וגם במה אפשר ללמוד ממנה על התנהלות בתחומים אחרים? למשל בהתנהלות כלכלית.

מדוע מקבלים החלטות לא סבירות? 

ההרצאה עוססקת בהטיות בקבלת החלטות. 

יש גם הרצאה דומה המתמקדת רק בהטיות בקבלת החלטות כלכליות.

להזמנת הרצאה טלפון: 054-4480616

למי מתאימה כלכלת Bitcoin?

ביולי 2023, כחלק מההפיכה המשטרית, העבירה ממשלת ישראל חקיקה שמבטלת את עילת הסבירות. 

מומחים לכלכלה אמרו שדירוג האשראי של מדינת ישראל יפגע. זה נכתב בזמן אמת גם בבלוג זה. 

בחדשות השעה 8:00 בערב הופיעו בנימין נתניהו ובצלאל סמוטריץ והסבירו מדוע דירוג האשראי של מדינת ישראל לא ייפגע בגין ביטול עילת ההסתברות.

נתניהו שיקר ביודעין לאזרחי מדינת ישראל. הוא היה שר אוצר טוב והבין שההסתברות לירידת דירוג האשראי בגלל החקיקה הזו מאוד גבוהה. 

סמוטריץ יכול להינות מהספק. או ששיקר או שהוא לא מבין כלום בכלכלה ובחר לא להקשיב לאנשים שכן מבינים.

חברת דירוג האשראי סטנדרד אנד פורס הורידה בהורדה כפולה את דירוג האשראי של ישראל. אחד הנימוקים היה החקיקה לביטול עילת ההסתברות.

מאוחר יותר התברר שמנכ"ל חברת דירוג האשראי חושב שנתניהו רימה גם אותו. 

הוא אמר בפומבי שמעולם לא רימה אותו ראש ממשלה באופן שבו עשה נתניהו. 

ההקדמה הזו מביאה אותי להתייחס לאמירה, יש לומר מפוקפקת, של בנימין נתניהו, המציע לבסס את כלכלת מדינת ישראל על שימוש ב-Bitcoin, משום שמחרימים ויחרימו אותנו בעולם. 

יש קו משותף בין האמירה של נתניהו שדירוג האשראי של ישראל לא ירד לבין האמירה ההזויה שיש לנהל את כלכלת ישראל באמצעות הביטקויין. 

אותו קו משותף מתיחס גם לקיצוץ הרוחבי שביצעה בימים אלה ממשלת ישראל. 

קיצצו בחינוך, קיצצו בבריאות, קיצצו בתרבות ובכלכלה. רק בדבר אחד לא קיצצו: כספים קואליציונים. 

הקו המשותף הוא שהישרדות פוליטית והישרדות פוליטית אישית עדיפים על דאגה למדינת ישראל ולאזרחיה.

 

שימוש ב- Bitcoin 

המאפיין המרכזי של Bitcoin  הוא חוסר ברגולציה. התוצאה היא שהוא משמש במקרים רבים להונאות וחברות המנהלות Bitcoin נוטות לפשוט רגל יותר מחברות אחרות. 

בחלק מהמקרים חברות הביטקויין נקלעות לקשיים משום שמנהליהן מועלים. 

ההצעה החלופית שלי

אי אפשר לבסס כלכלה על חוסר שיתוף פעולה עם מדינות אחרות. 

החרמות פוגעות ישירות בכלכלה וגם באופן עקיף באמצעות פגיעה בתחומים נוספים כמו שיתוף פעולה באקדמיה, שיתוף פעולה בתעשייה, במסחר, באמנות ובכל תחום אחר.

צריך לחזור למצב שבו לא מחרימים את מדינת ישראל. 

זה מתחיל בסילוקם של בן-גביר וסמוטריץ, הנתפסים כמשיחיים קיצוניים, שאינם מהססים להקריב חיי אדם על מזבח האידיאולוגיה שלהם. 

זה נמשך בהפסקת אלימות של מתנחלים ביהודה ובשומרון, בגיבויה של משלת ישראל. 

זה נמשך בהפסקת חקיקה המדרדרת את הדמוקרטיה בישראל לכיוון של דיקטטורה.

זה נגמר בסיום כהונת נתניהו כראש ממשלה. 

הערה לא שולית

בסדרת הרצאות בהתנדבות של פרופ' עומר מואב לאנשים שבעצמם מתנדבים, הראה פרופ' מואב את הקשר בין פוליטיקה וכלכלה. 

אי אפשר לנתח כלכלית בלי להתיחס לקשר הזה.

מהיכן צמח המושג "ברבור שחור"?

 

ברבור שחור. מקור התמונה: ויקיפדיה
הרשאת שימוש:  

• CC BY-SA 3.0

נוצר על ידי: Francis C. Franklin
בתאריך: 21.9.2014

הפוסט ברבור שחור וברבורים לבנים בבלוג שלי על ניהול סיכונים וניהול משברים עוסק בסוג ייחודי של משבר. משבר בלתי צפוי. 

בספרו של יעקב בורק האם שימפנזים חושבים על פרישה? מצאתי התיחסות רחבה למושג, בפרק הנושא שם זה. 

בורק מתחיל בפילוסופים דיוויד יום וקרל פופר ומסביר מודע תפיסותיהם הפילוסופיות מסייעות בחיפוש ברבורים שחורים במקום לנסות להכחיש את קיומם באמצעות חיפוש עוד ברבורים לבנים. 

מדוע איננו לומדים מאירועי "ברבור שחור"? 

מזווית של תהליך ניהול משברים מתייחסים לשלב של Adaptation.

בורק מציין את הסיבות הבאות לכך שאיננו מסוגלים ללמוד מאירוע "ברבור שחור" משהו בעל ערך לאירוע "ברבור שחור" עתידי:

1. מעצם טיבם אירועי "ברבור שחור" לרוב לא חוזרים.

2. הטיית החוכמה שלאחר המעשה

הטיית החוכמה שלאחר מעשה היא הטייה שלאחר אירוע בלתי צפוי ("ברבור שחור") מוטים לכיוון של חשיבה שהאירוע היה צפוי. 

ההטייה ניזונה גם מהעובדה שבדיעבד יש מידע זמין על האירוע. 

שתי דוגמאות ל"ברבורים שחורים" כלכליים

1. האינפלציה בגרמניה בין שתי מלחמות העולם

2. משבר כלכלי בשנת 1998 שנבע משמיטת חובות של רוסיה בעקבות ירידת מחירי הנפט, ובנוסף לכך משבר בכמה מדינות בדרום מזרח אסיה.

קרן הגידור LTCM, שבמועצת  המנהלים שלה כיהנו שני חתני פרס נובל לכלכלה  מיירון שולס ורוברט מרט הגיעה לחדלות פירעון לאחר שהפסידה 4.6 מיליארד דולר. 

ממשלת ארצות הברית נאלצה להתערב למניעת משבר.

טיסות ישירות בין בהוטן לישראל בפרספקטיבה בהוטנית רחבה

 

בחנוכת נקדש בדהיסטי חדש בה השתתפתי.
זכויות יוצרים: אבי רוזנטל

לאחרונה התבשרנו על כך שבקרוב יהיו טיסות ישירות מבהוטן לישראל ובחזרה.  

מדובר בטיסה יקרה אבל גם בטיסה המקצרת משמעותית את זמן הטיסה מישראל לבהוטן ובחזרה. 

לכבוד האירוע המשמח הזה אני רוצה להתיחס לנושא של הטיסות הישירות בפרספקטיבה הישרדותית של בהוטן. 

מה הם האתגרים הגדולים של בהוטן?

בפוסט קודם הסברתי שהאתגר הגדול ביותר של בהוטן הוא לשמור על עצמאותה ולא להיבלע על יד אחת השכנות הענקיות שלה סין או הודו. 

לצורך התמודדות עם האתגר הזה בהוטן מנסה להיצמד לאורח החיים והתרבות המקומית: לבוש, שפה, בנייה וכיו"ב ולהימנע ככל האפשר מהשפעות של תרבויות אחרות.  

אתגר נוסף הם מהגרי עבודה רבים מנפאל המאיימים על הזהות הלאומית של בהוטן. 

הם באים מתרבות אחרת ולרוב גם מדת אחרת (הינדית). 

יש יותר מ-29 מיליון נפאלים. ורק קצת יותר מ-803 אלף בהוטנים.

הקטנת הבידול הבהוטני

בהוטן שמרה על הבידול שלה באמצעות הגבלת מספר המבקרים במדינה מארצות אחרות. 

מבקר היה צריך להוכיח מלון שהזמין מלון  או מלונות לכל משך שהותו במדינה. 

מספר המלונות היה קטן ולכן גם מספר התיירים. בהדרגה גדל מספר בתי המלון וכמובן גם מספר חדרי המלון. 

עד שנת 2000 צפייה בטלוויזה הייתה עבירה על החוק הבהוטני. לא הייתה טלוויזיה מקומית. 

היום יש כבר טלוויזיה מקומית וזה אומר שניתן לפעמים גם  לצפות בערוצי טלוויזיה זרים. לערוצים הזרים עלולה להיות השפעה על הצעירים הבהוטנים. 

היוזמה להקמת עיר המינדפולנס גלפו בדרום המדינה קרוב לגבול עם הודו צפויה להאיץ את פתיחת המדינה לתיירות זרה. 

ב-2029 צפוי להיפתח בגלפו שדה תעופה בינלאומי,  שיאפשר לתיירי מינדפולנס להגיע לעיר. 

שדה התעופה הבינלאומי היחיד הקיים היום במדינה נמצא בפארו. בגובה 2,200 מ' מעל פני הים. הוא באזור צר מאוד בין הרים מה שיוצר קושי בנחיתה.  רק טייסים מאומנים ומיומנים במיוחד של חברת התעופה המקומית מנחיתים שם מטוסים. 

גלפו נמצאת באזור מישורי סמוך לגבול עם מדינת אסאם שבהודו. 

קל יהיה לנחות שם. זה עדיין מרוחק מאוד מהישובים הגדולים יחסית של בהוטן כמו עיר הבירה. 

סביר להניח שרבים מהטסים לשם ממדינות אחרות יהיו כאלה שעוסקים במינדפולנס. 

היחס של הבהוטנים לישראל

מדריך הטיולים הישראלי מנחם מרקוס השתתף במשלחת ישראלית שחיפשה את ניב כורך ז"ל. כורך היה קצין בסיירת מטכ"ל בחופשת שחרור, שעקבותיו אבדו בבהוטן. 

מרקוס כתב על החיפושים ספר הנקרא "נעלם בבהוטן - מסע חיפושים בהרי ההימלאיה".

בספר הוא מתאר מפגשים עם אנשים מאוד בכירים בבהוטן. 

בשיחות הם צינו דימיון בינם לבין מדינת ישראל בכך שגם ישראל מוקפת במדינות שמאיימות לבלוע אותה וגם ישראל היא מדינה קטנה עם הרבה פחות אוכלוסיה משכנותיה הערביות. 

ניב כורך מצא את מותו בשנת 1994. בתקופה הזאת מדינת ישראל הייתה מדינה מאוכלסת הרבה פחות ממה שהיא היום. 

לא בטוח שבשנת 2026 ההשוואה הזו ממש תקפה, אבל בכל מקרה לבהוטנים יש יחס אוהד לישראל, שהתבטא בעעזרה הרבה שקיבלו שלמה כורך, אביו של ניב, ואנשים שהצטרפו אליו למסעות חיפושים אחרי בנו. 

ההיבט האישי שלי

1. מוזמנים לקרוא את הערך שכתבתי בויקיפדיה העברית על גלפו.

2. מאוד סביר שמעבר הגבול ממדינת אסאם בהודו אליו הגיעה קבוצת המטיילים מישראל, שהייתי אחד המשתתפים בה, היה באזור שבו מוקמת גלפו. 

יש לי זיכרונות לא טובים מהצד ההודי של מעבר הגבול וזיכרונות טובים מהצד הבהוטני. 

בשתי המדינות מדובר באזור נידח וכמעט לא מיושב. 

שני הפקידים ההודים שמאיישים את נקודות המעבר משועממים. 

כשיש תיירים הם לא ממהרים לבדוק אותם ולתת להם עבור לצד הבהוטני. 

אם יהיו יעילים, השעמום יגבר. 

מדריכת הטיול, שכבר ביקרה שם מספר פעמים, אמרה לנ שהמעבר יכול לקחת שעה או שעתיים אבל עלול לקחת גם יומיים. הפרמטר שקובע את זה הוא מידת השעמום של פקידי מעבר הגבול ההודים.

התמזל מזלנו וחיכינו שם "רק" שעתיים וחצי. השעתיים וחצי המיותרות אחרי נסיעה מתישה באוטובוס בדרך ארוכה וגרועה.

ברגע שעברנו לצד הבהוטני פעלו ביעילות. אמרו שהם מבינים שאנחנו עייפים ורעבים. 

הבדיקה התבצעה כנדרש אבל ביעילות מירבית ומהר מאוד שלחנו אותנו למסעדה לא רחוקה.

פוסט אורח: יואב רז: לא כל הוצאה צפויה היא מצב חירום

 

בבלוג זה אני נותן את הבמה לכותבים אורחים. 

הנושא חייב להיות קשור לעולם התוכן של בלוג זה. 

התוכן חייב להיות ראוי בעיניי. 

מה שכותב הכותב האורח הוא על אחריותו בלבד. 

לאחר הקדמה, כמו שאני עושה בשורת אלה, אני מפרסם את תוכן פוסט האורח כפי שהוא ללא שינויים שלי, למעט התאמת הפורמט לפורמט של הבלוג שלי.

את פוסט האורח הזה כתב יואב רז. 

יואב רז הוא משקיע עצמאי מחיפה, כותב על פיננסים אישיים, השקעות והחלטות הכלכליות של משפחות בישראל. 

הפוסט עוסק בהוצאות לא צפויות, מה שיועצים לכלכלת המשפחה קוראים לו בלת"מ.  

יואב רז: לא כל הוצאה צפויה היא מצב חירום

  

הביטוח השנתי מתחדש, ההרשמה לחוגים נפתחת והמכונית מגיעה לטיפול. כל אחד מהחיובים האלה עלול לערער את התקציב של אותו חודש. אבל לא כל חיוב גדול הוא הפתעה, ולא כל הוצאה שאינה חודשית צריכה לצאת מקרן החירום.

ההבחנה חשובה משום שכסף יכול להיראות פנוי בחשבון, אף שכבר יש לו תפקיד. כשאותו סכום נספר גם כחיסכון לחופשה, גם ככסף לביטוח וגם כרשת ביטחון, נוצרת תחושת ביטחון שלא עומדת במבחן החיוב הבא. אפשר להתחיל לתקן זאת בלי לבחור מוצר פיננסי ובלי לפתוח שלושה חשבונות חדשים. קודם נותנים שמות לכסף.

שלוש שאלות לפני שמוציאים

השאלה הראשונה היא אם ההוצאה ידועה מראש? 

ביטוח שמשולם פעם בשנה, מנוי שנתי או טיפול תקופתי אינם בהכרח הוצאות חירום. גם אם הסכום המדויק משתנה, אפשר להעריך אותו ולרשום מתי צפוי התשלום. 

אי-ודאות במחיר אינה הופכת את עצם ההוצאה לבלתי צפויה.

השאלה השנייה היא אם מדובר באירוע שלא תוכנן? 

למשל אובדן הכנסה או תיקון דחוף שלא היה אפשר לצפות באופן סביר. כאן קרן החירום יכולה למלא את תפקידה. הגבול אינו תמיד חד. טיפול שגרתי ברכב שייך בדרך כלל לתכנון השנתי, אבל תקלה חריגה יכולה לדרוש שימוש ברזרבה. העיקר הוא לקבוע מראש איך מחליטים, במקום להגדיר כל חודש יקר כמשבר.

השאלה השלישית היא אם זו מטרה שבחרנו בה, כמו חופשה או החלפת מחשב תקין?

 אלה יעדי חיסכון. מותר לשנות את היעד או לדחות אותו, אך כדאי להכיר במחיר: אם משתמשים בכסף למשהו אחר, היעד לא נשאר ממומן רק מפני ששמו עוד מופיע ברשימה.

דוגמה: עודף של 1,500 שקל אינו כולו פנוי

ניקח משפחה דמיונית שהכנסתה החודשית נטו היא 18,000 שקל, וההוצאות החודשיות הרגילות שלה הן 16,500 שקל. לכאורה נשארים 1,500 שקל בכל חודש לחיסכון. אלא שבבדיקת השנה הקודמת מתגלות הוצאות לא-חודשיות צפויות בסך 12,000 שקל, שאינן כלולות ב-16,500: ביטוחים שנתיים, תשלומי הרשמה וטיפולים תקופתיים.

אם ההוצאות האלה חוזרות בהיקף דומה, ממוצע של 1,000 שקל לחודש מתוך העודף כבר מיועד להן. נותרים 500 שקל לחלוקה בין בניית קרן החירום לבין מטרות אחרות. זו אינה המלצה על חלוקה מסוימת, אלא דרך לראות את התקציב בלי לספור את אותו כסף פעמיים.

הממוצע השנתי אינו מספיק לבדו. אם ביטוח של 6,000 שקל צריך להיות משולם בעוד שלושה חודשים, ולא נצבר עבורו כסף, הפקדה של 500 שקל בחודש לא תספיק לתשלום הקרוב. צריך לבדוק גם את מועד החיוב, את מה שכבר נשמר עבורו ואת הפער שנותר. תוכנית שעובדת על פני שנה יכולה להיכשל כבר ברבעון הראשון.

רשימה אחת, בלי כפל תפקידים

אפשר להכין רשימה קצרה עם ארבעה פרטים לכל הוצאה: למה הכסף מיועד, כמה מעריכים שיידרש, מתי יידרש וכמה כבר הוקצה. הסכומים הם אומדנים, לא הבטחות. אחרי כל תשלום מעדכנים את היתרה, ולא ממשיכים להציג את הכסף שיצא כאילו הוא עדיין זמין.

אין חובה להפריד הכול לחשבונות שונים. אפשר לנהל חלוקה ברישום מסודר, כל עוד הסכום הכולל שמקצים אינו גבוה מהכסף הקיים ושומרים על אפשרות להשתמש בו במועד הדרוש. מי שמעדיף חשבונות נפרדים צריך להביא בחשבון גם עלויות ותנאי גישה. התווית אינה משנה את הכסף עצמו, אבל היא יכולה למנוע טעות בהחלטה.

כשאין מספיק לכל המטרות

הרשימה עלולה להראות שההכנסה אינה מספיקה גם לתשלומים הצפויים, גם לרשת ביטחון וגם לחופשה. זה לא כישלון של הרשימה. זה מידע שהיה חסר בתקציב.

במקום להניח שקרן החירום תסגור שוב את הפער, אפשר לבדוק הוצאות שניתן לצמצם, מטרה שאפשר לדחות או סכום חיסכון שצריך להתאים למציאות. לא בכל משק בית יש מרחב כזה, ובמצב של קושי מתמשך ייתכן שנדרש סיוע אישי. אין סכום אחיד של קרן חירום שמתאים לכולם; הוא תלוי בין היתר בהוצאות החיוניות, ביציבות ההכנסה ובנסיבות המשפחה.

בדיקה קצרה פעם בחודש יכולה להספיק להתחלה: מה מתקרב, מה כבר ממומן ומה השתנה? 

המטרה אינה לנבא כל תקלה, אלא לשמור את ההוצאות הידועות מחוץ להגדרה של הפתעה. כך, כשהפתעה אמיתית מגיעה, קל יותר לדעת איזה כסף באמת עומד לרשותנו.

הדוגמה והסכומים להמחשה בלבד. המאמר מציג מידע כללי ואינו ייעוץ פיננסי אישי, ייעוץ השקעות או תחליף לבדיקה המתאימה לנסיבות הקורא.