 |
| סטיב באלמר, מקור התמונה: ויקיפדיה |
בפוסטים קודמים בסדרת פוסטים זו תיארתי את המנהל המקצוען ואת המנהל השבוי. בפוסט זה אתאר טיפוס אחר של מנהל: השמרן.
קווים לדמותו של המנהל השמרן
המנהל השמרן כשמו כן הוא: הוא מנסה לשמר את האופן בו פעלה החברה בעבר, את התרבות הארגונית, את התפיסות הקיימות בחברה. אל תצפו ממנו למהפיכות או לחידושים.
צפו ממנו להתנהלות יעילה יותר בדיוק באותם קווים וכיוונים בהם פעלה החברה.
אם הוא מנכ"ל או יו"ר הארגון צפו ממנו שישמר את הקיים בחברה כולה. אם הוא מנהל בדרג נמוך יותר, צפו ממנו לאותו דפוס התנהלות ביחידה עליה הוא מופקד.
בלא מעט מקרים המנהל השמרן הוא מספר 2 או מספר 3 קלאסי שעבד זמן רב בחברה. הוא מכיר אותה היטב ברמה התפיסתית, ברמה התרבותית, ברמת תהליכי העבודה וברמה הפרסונאלית. הוא גם מכיר היטב את מוצרי או שירותי החברה, את הלקוחות העיקריים ואת הלקוחות הפוטנציאליים הבולטים.
כל עוד מספר 1, המנהיג הכריזמאטי, ולפעמים גם היצירתי, מכהן בתפקידו, הוא יהיה עושה דברו הנאמן. הוא לא יחתור תחתיו ולא יערוק למתחרה.
בלא מעט מקרים הוא עוסק בשיווק או במכירות ולא חזק בצדדדים הטכנולוגיים, גם אם הם רלוונטים לחברה.
מינויו של Steve Ballmer ל-CEO של מיקרוסופט העולמית הוא דוגמה לכך.
במשך כמה עשורים הוביל את מיקרוסופט אחד ממיסדיה, ביל גייטס. גייטס היה האיש שהגה והציג את החזון של מיקרוסופט וידע להסביר אותו.
באלמר סיים תואר שני במינהל עסקים. הוא גויס לחברה על ידי גייטס כעובד ה-24 בחברה. הוא התמקד בעיקר בניהול בשיווק ובמכירות. באלמר טיפס בהיררכיה עד לתפקידי ניהול בכירים ולמעשה היה מספר 2 בחברה. בשנת 2000 עזב גייטס את תפקידו כמי שמנהל את החברה. באלמר החליף אותו.
צפו ממנו להתנהלות יעילה יותר בדיוק באותם קווים וכיוונים בהם פעלה החברה.
אם הוא מנכ"ל או יו"ר הארגון צפו ממנו שישמר את הקיים בחברה כולה. אם הוא מנהל בדרג נמוך יותר, צפו ממנו לאותו דפוס התנהלות ביחידה עליה הוא מופקד.
בלא מעט מקרים המנהל השמרן הוא מספר 2 או מספר 3 קלאסי שעבד זמן רב בחברה. הוא מכיר אותה היטב ברמה התפיסתית, ברמה התרבותית, ברמת תהליכי העבודה וברמה הפרסונאלית. הוא גם מכיר היטב את מוצרי או שירותי החברה, את הלקוחות העיקריים ואת הלקוחות הפוטנציאליים הבולטים.
כל עוד מספר 1, המנהיג הכריזמאטי, ולפעמים גם היצירתי, מכהן בתפקידו, הוא יהיה עושה דברו הנאמן. הוא לא יחתור תחתיו ולא יערוק למתחרה.
בלא מעט מקרים הוא עוסק בשיווק או במכירות ולא חזק בצדדדים הטכנולוגיים, גם אם הם רלוונטים לחברה.
מינויו של Steve Ballmer ל-CEO של מיקרוסופט העולמית הוא דוגמה לכך.
במשך כמה עשורים הוביל את מיקרוסופט אחד ממיסדיה, ביל גייטס. גייטס היה האיש שהגה והציג את החזון של מיקרוסופט וידע להסביר אותו.
באלמר סיים תואר שני במינהל עסקים. הוא גויס לחברה על ידי גייטס כעובד ה-24 בחברה. הוא התמקד בעיקר בניהול בשיווק ובמכירות. באלמר טיפס בהיררכיה עד לתפקידי ניהול בכירים ולמעשה היה מספר 2 בחברה. בשנת 2000 עזב גייטס את תפקידו כמי שמנהל את החברה. באלמר החליף אותו.
האם המנהל השמרן הוא מנהל טוב?
התשובה לשאלה הזו זהה לתשובה לאותה שאלה ביחס למנהל המקצוען: בנסיבות מסוימות המנהל השמרן הוא המנהל המתאים ביותר לתפקיד.
הנסיבות האלה הן כשנדרשת המשכיות ויש חשש מזעזועים. בדרך כלל זה קורה כשהחברה או היחידה בתוך החברה ממוצבת היטב ומסיבה כלשהי מספר 1 עוזב את החברה או את היחידה בתוך החברה.
בנסיבות אחרות לא נדרש מנהל שמרן, אלא נדרש מנהל עם תפיסה אחרת או כישורים אחרים. במקרה כזה הוא עלול להיות מנהל כושל, שגורר אחריו את החברה כולה או את היחידה עליה הוא אחראי.
לא כל מנהל שמרן ייכשל בנסיבות שאינן מתאימות לסט הכישורים שלו: יהיו כאלה שיסתגלו ויתאימו את עצמם למצב החדש.
מנהל שמרן מסתגל עשוי להתגלות כמנהל יצירתי וחדשני. מנהל שמרן שאינו מסוגל לבצע אדפטציה עשוי להיכשל.
בעולם המודרני קצב השינויים מהיר. הסתגלות לשינויים והתאמה אליהם היא תכונה חשובה, שלא לומר הכרחית.
חלק גדול מהמנהלים השמרנים עשויים להיות מנהלים טובים לתקופת ביניים קצרה.
במקרים רבים הם יהיו מנהלים לא מוצלחים לטווח ארוך.
נדרש מישהו שאינו מספר 2 באופיו. מישהו עם חזון. מישהו עם יוזמה ועם גמישות.
המקרה של מיקרוסופט
אמרתי שהשינויים בעולם המודרני מהירים. בעולם התוכנה הם מהירים הרבה יותר. לפעמים תזזיתיים ומהירים מדי.
סטיב באלמר היה האיש הנכון במקום הנכון רק לתקופת ביניים קצרה לאחר עזיבתו של ביל גייטס.
לא היה לו את החזון להתאים את מיקרוסופט לעולם שהשתנה. הייה לו קשה לבצע שינויים מהותיים בתפיסה.
האיש שהחליף אותו, סאטיה נאדלה, יליד הודו, שהצטרף למיקרוסופט רק ב-1992, היה מסוגל לבצע שינויים תפיסתיים מהותיים.
התפיסה של העדפת מחשוב ענן שהנהיג היא דוגמה בולטת לשינוי שחולל.
סדרת הפוסטים על Vendors Survival
הבלוג שלי SOA Filling the Gaps, כתוב באנגלית ועוסק במחשבים וטכנולוגיית המידע.
אחת מסדרות הפוסטים שאני כותב בו עוסקת בסיכויי הישרדותן בשוק של חברות מובילות בעולם התוכנה עשר שנים מיום כתיבת הפוסט.
בדרך כלל הסיכויים להישרדותן הם גבוהים אבל הצפת השאלה והתסריטים שעשויים להביא להיעלמן מהשוק מענינים.
בעולם כל כך דינאמי ומשתנה זה לא מובן מאליו. חברות מובילות כמו DEC, SUN Microsystems ו-Nokia נעלמו מהשוק.
הנפילה של חברת טבע הישראלית, שאני מאד מקווה שתשרוד בעתיד ואולי אפילו תחזור לימיה היפים, היא דוגמה נוספת.
על חברות בתעשיית התרופות אני לא כותב פוסטים כאלה, משום שאיני מבין בתחום זה.
הפעם הראשונה שהתיחסתי להישרדות חברת תוכנה מובילה בעולם היתה במצגת על מיקרוסופט שהעברתי ללקוח בשנות ה-90.
מאז עקבתי אחרי הסיכויים להישרדותה של מיקרוסופט כשפעם במספר שנים אני כותב פוסט המתיחס ל-10 השנים הבאות.
מהקישורים הבאים תוכלו להבין מדוע חשבתי שסטיב באלמר הקטין את ההסתברות של מיקרוסופט לשרוד וסאטיה נאדלה הגדיל אותה.
הנסיבות האלה הן כשנדרשת המשכיות ויש חשש מזעזועים. בדרך כלל זה קורה כשהחברה או היחידה בתוך החברה ממוצבת היטב ומסיבה כלשהי מספר 1 עוזב את החברה או את היחידה בתוך החברה.
בנסיבות אחרות לא נדרש מנהל שמרן, אלא נדרש מנהל עם תפיסה אחרת או כישורים אחרים. במקרה כזה הוא עלול להיות מנהל כושל, שגורר אחריו את החברה כולה או את היחידה עליה הוא אחראי.
לא כל מנהל שמרן ייכשל בנסיבות שאינן מתאימות לסט הכישורים שלו: יהיו כאלה שיסתגלו ויתאימו את עצמם למצב החדש.
מנהל שמרן מסתגל עשוי להתגלות כמנהל יצירתי וחדשני. מנהל שמרן שאינו מסוגל לבצע אדפטציה עשוי להיכשל.
בעולם המודרני קצב השינויים מהיר. הסתגלות לשינויים והתאמה אליהם היא תכונה חשובה, שלא לומר הכרחית.
חלק גדול מהמנהלים השמרנים עשויים להיות מנהלים טובים לתקופת ביניים קצרה.
במקרים רבים הם יהיו מנהלים לא מוצלחים לטווח ארוך.
נדרש מישהו שאינו מספר 2 באופיו. מישהו עם חזון. מישהו עם יוזמה ועם גמישות.
המקרה של מיקרוסופט
 |
| סאטיה נאדלה בשנת 2013 מקור התמונה: ויקיפדיה |
אמרתי שהשינויים בעולם המודרני מהירים. בעולם התוכנה הם מהירים הרבה יותר. לפעמים תזזיתיים ומהירים מדי.
סטיב באלמר היה האיש הנכון במקום הנכון רק לתקופת ביניים קצרה לאחר עזיבתו של ביל גייטס.
לא היה לו את החזון להתאים את מיקרוסופט לעולם שהשתנה. הייה לו קשה לבצע שינויים מהותיים בתפיסה.
האיש שהחליף אותו, סאטיה נאדלה, יליד הודו, שהצטרף למיקרוסופט רק ב-1992, היה מסוגל לבצע שינויים תפיסתיים מהותיים.
התפיסה של העדפת מחשוב ענן שהנהיג היא דוגמה בולטת לשינוי שחולל.
סדרת הפוסטים על Vendors Survival
הבלוג שלי SOA Filling the Gaps, כתוב באנגלית ועוסק במחשבים וטכנולוגיית המידע.
אחת מסדרות הפוסטים שאני כותב בו עוסקת בסיכויי הישרדותן בשוק של חברות מובילות בעולם התוכנה עשר שנים מיום כתיבת הפוסט.
בדרך כלל הסיכויים להישרדותן הם גבוהים אבל הצפת השאלה והתסריטים שעשויים להביא להיעלמן מהשוק מענינים.
בעולם כל כך דינאמי ומשתנה זה לא מובן מאליו. חברות מובילות כמו DEC, SUN Microsystems ו-Nokia נעלמו מהשוק.
הנפילה של חברת טבע הישראלית, שאני מאד מקווה שתשרוד בעתיד ואולי אפילו תחזור לימיה היפים, היא דוגמה נוספת.
על חברות בתעשיית התרופות אני לא כותב פוסטים כאלה, משום שאיני מבין בתחום זה.
הפעם הראשונה שהתיחסתי להישרדות חברת תוכנה מובילה בעולם היתה במצגת על מיקרוסופט שהעברתי ללקוח בשנות ה-90.
מאז עקבתי אחרי הסיכויים להישרדותה של מיקרוסופט כשפעם במספר שנים אני כותב פוסט המתיחס ל-10 השנים הבאות.
מהקישורים הבאים תוכלו להבין מדוע חשבתי שסטיב באלמר הקטין את ההסתברות של מיקרוסופט לשרוד וסאטיה נאדלה הגדיל אותה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה