 |
| דגל דרום קוריאה. מקור התמונה: ויקיפדיה |
את שעת הבוקר המוקדמת (5:00) ניצלתי היום לצפייה בפרק בסדרה דוקומנטרית על קוריאה הדרומית, שהופקה באנגלית ושודרה ב"כאן 11". לקישור לצפייה במשך שעה בפרק בו צפיתי לחצו כאן.
חוץ מההיכרות המוגבלת שלי עם כמה חברות טכנולוגיות קוריאניות כצרכן, אני לא ממש מכיר את קוריאה.
הפרק המעניין עסק בהיבטים של טכנולוגיה. בחרתי להתייחס לכמה נקודות שעלו בו בהקשר המתייחס גם אלינו ולמדינות אחרות.
תל"ג
כלכלת דרום קוריאה היא הכלכלה העשירית בגודלה בעולם. היא כלכלה שצומחת בקצב מהיר. אם תקראו את הערך בויקיפדיה על מדינה זו תמצאו שהיא הכלכלה ה-14 בגודלה בעולם, אבל נתון זה מתייחס לשנת 2020.
מקור הדחף להתקדם ולצמוח
קוריאה הדרומית היא מדינה הענייה במשאבים טבעיים ולכן התמקדה בטכנולוגיה. קצת מזכיר לי את יפן בהיבט זה.
פרופסור באוניברסיטה בקוריאה, שרואיין בפרק הזה, אומר שאירועים קשים בהיסטוריה הקוריאנית, הלא יותר מדי רחוקה, דוחפים את הקוריאנים לכיוון של קידמה טכנולוגית ועבודה קשה. הוא מדבר על שני אירועים מתמשכים: הכיבוש היפני ומלחמת קוריאה.
תרבות הצריכה
תרבות הצריכה היא בעיני מחלה של מדינות מפותחות בעידן הנוכחי.
אותו פרופסור טוען שהקוריאנים חולים יותר במחלה הזו. זו הסיבה, לדעתו, שכשחברות כמו Apple או Samsung יוצרות דור חדש של טלפונים חכמים, המקום הראשון בו הן מנסות למכור אותו היא קוריאה הדרומית.
הפרופסור הנכבד מבחין בין שני דפוסים של תרבות צריכה:
1. קניית דברים שלא צריכים על ידי אנשים שמצבם הכלכלי מאפשר להם לרכוש אותם.
2. קניית דברים שאנשים אחרים בסביבה החברתית שלהם קנו גם כשאינם יכולים להרשות לעצמם כלכלית.
גם הדפוס השני, היותר בעייתי מבחינה כלכלית, נפוץ בקוריאה הדרומית.
חינוך: כדאי ללמוד מהקוריאנים
מקווה שארצות הברית של הנשיא ביידן מתנהלת באופן נבון יותר.
O'Reilly אומר, שהסינים זיהו את שאינטליגנציה מלאכותית (AI) היא המפתח לשליטה כלכלית בעתיד. הם בנו תוכנית לעשר שנים קדימה. לימוד מתמטיקה במערכת החינוך הוא הבסיס לכך, משום שאלגוריתמאים של AI הם בדרך כלל מתמטיקאים. האמריקאים הצעירים לא מצטיינים במבחני מתמטיקה בינלאומיים. הסינים כן.
הסינים לא לבד. גם הקוריאנים זיהו את זה. החל מכיתות נמוכות בבתי ספר יסודיים הם לומדים אינטליגנציה מלאכותית.
הקוריאנים גם מלמדים אתיקה של אינטליגנציה מלאכותית בבתי הספר.
אולי כדאי גם לנו ללמוד מההסינים ובמיוחד מהקוריאנים בהקשר זה?
מציצנות פלילית
זה לא אתי להיות מציצן, אבל בקוריאה הדרומית זו תופעה שכיחה במיוחד.
מעבר לעבריינות ה-Cyber המוכרת לנו גם במקומות אחרים יש גם תופעה ייחודית.
בנוסף להשתלטות מרחוק על מצלמות מחשב של אנשים המחוברים לאינטרנט, יש גם מצלמות המותקנות בניגוד לחוק.
אצלנו כבר נתפסו עבריינים שהתקינו מצלמה כזו מעל מכשירי ATM (כספומט). הרעיון שלהם היה לצלם את הפרטים המזהים שמקיש מי שרוצה למשוך כסף, כולל הסיסמה שלו למשיכת כסף.
בדרום קוריאה יש כאלה המתקינים מצלמות נסתרות מעל אסלות בתי שימוש ציבוריים. המצלמות מעבירות את הצילומים למתקין באמצעות האינטרנט או הדיגיטל. מציצנות במובן הרע של המילה.
המראיינת הקוריאנית, התלוותה לשוטרת שעבודתה היא לעבור במקומות, כמו בתי שימוש ציבוריים, ולאתר בעזרת מכשור מתקדם מצלמות כאלה.
מציצנות ערוץ אישי ב-Tou Tube
האם מעניין אתכם לצפות במישהו אוכל איטריות? התשובה שלי היא שלילית, למעט מקרים חריגים. אני מניח שרוב הקוראים חולקים איתי את אותה השקפת עולם בהקשר זה.
בקוריאה הדרומית זה שונה. הרבה אנשים מתעניינים למשל בצפייה באדם אוכל איטריות. מציצנות כבר אמרתי.
יש אנשים שעושים שימוש חוקי במציצנות הזו. הם פותחים ערוץ You Tube ומרוויחים מפרסמות.
הרף התחתון לקבלת רווחים מצפייה בפרסומות ב-You Tube הוא גבוה.
אני למשל, טרם הגעתי לרף הזה בערוץ שלי. מודה שאני לא משדר דברים כל כך מושכים בערוץ שלי. בינתיים יש בו רק הקלטות של שיעורי ברידג' בהם אני מלמד. מקווה בעתיד להרוויח גם שם משהו, אבל עיקר התועלת מבחינתי הוא בחשיפה ולא ברווחים הכספיים.
יש אנשים בקוריאה הדרומית, שעשו הסבה מקצועית להעלאת סרטונים לערוץ שלהם ב-You Tube. לפעמים הם מתפרנסים מזה טוב יותר מאשר מעבודה רגילה.
האב החד-הורי, שרואיין בכתבה, עבד כשליח. הוא מתפרנס כעת מהעלאת סרטים אישיים בערוץ ב-You Tube. לדבריו הוא מרוויח יותר ממה שהרוויח כשליח.
הערוץ שלו מוקדש לסרטונים המתארים את בנו הפעוט. הפעוט מוסרט כשהוא מדבר, משחק, אוכל וכיו"ב.
כמובן שעל מנת להתפרנס מהערוץ צריך להעלות סרטונים בתדירות גבוהה.
מומחה קוריאני שרואיין אומר ש-You Tube מושך יותר מטלוויזיה משום שרוב התכנים בסרטונים שם הם אמיתיים בעוד בטלוויזיה הסרטים, למעט סרטים דוקומנטריים, אינם מתארים מציאות. יתר הסרטים במקרה הטוב מתכתבים עם המציאות.
כמובן שלא מספיק שסרטים יתארו מציאות. צריך לדאוג לכך שהם גם יהיו אטרקטיביים לצופים.
הערת שוליים
כשאסיים את שנת ה-Relocation שלי, קוריאה הדרומית נראית לי יעד מעניין לטיול. הטיול שלי ליפן לפני כמעט 35 שנה היה אחד מהטיולים המרתקים בחיי.
כפי שציינתי קודם בפוסט זה, במבט ראשון נראה כאילו יש קווי דימיון בין קוריאה הדרומית ליפן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה