בפוסט: כלכלת משימה: על פוטנציאל התרומה של המגזר הציבורי לחדשנות, יצירתיות ופיתוח כלכלי התיחסתי לתפיסה הבסיסית בספרה של הכלכלנית מריאנה מצוקאטו "כלכלת משימה - לכוון גבוה: מבצע הנחיתה על הירח כמדריך לשינוי הקפיטליזם".
בפוסט זה אתיחס לנושא של מיקור חוץ, המופיע בספר כדוגמה לכך שלא תמיד הסקטור הפרטי פועל באופן מיטבי.
אוסיף לזה מהפרספקטיבה האישית שלי וממידע ממקורות אחרים ביחס לנושא זה.
מזוקטו מתייחסת למספר כישלונות גדולים במיקור חוץ. ביניהם שני מקרים בתקופת מגפת הקורונה בארה"ב ובבריטניה.
לטענתה, הם נובעים מארבעים שנים של החלשת היכולת למשול ולנהל.
אחת הסיבות לכך היא: "האידיאולוגיה שלפיה הממשל צריך להסיר את יידו מההגה ולהתערב רק כדי לפתור בעיות לאחר שכבר התעוררו".
התפיסה הזו הביאה להפרטה ולמיקור חוץ מוגברים. ללא פיקוח מספיק.
מקרה 1: בריטניה - מיקור חוץ של חוזים בתחום הבריאות
רק בשנת 2018 היה היקף מיקור החוץ בתחום הבריאות בסך 9.2 מיליארד ליש"ט. בין השאר נעשה מיקור חוץ של 84% מהמיטות בבתי אבות כש-50 אלף מיטות נוהלו על ידי קרנות השקעה פרטיות, שמטרתן הגדת רווחים.התוצאה הייתה נזק משמעותי ליכולות בבריאות הציבור.
זה ערער את היכולת להגיב לקורונה ביעילות.
מקרה 2: ארה"ב - תוצאות בדיקות קורונה
בארה"ב ניתן ניהול בדיקות הקורונה במיקור חוץ לענקית ראיית החשבון והיעוץ Deloitte.
החברה איבדה את תוצאות הבדיקות.
מיקור חוץ מהזווית שלי
הייתי מעורב בפרויקטים של מיקור חוץ בתחום המחשוב מזויות שונות.
1. כמי שהשתתף בכתיבת מכרזים, בבדיקת ההצעות ובמעקב אחרי מימוש מיקור החוץ.
דוגמה לכך הוא מכרז מיקור חוץ של משרד הקליטה. לאחר סיומו השתתפתי גם בבקרה על מימוש ההצעה על ידי החברה הזוכה.
2. כמי שעזר לחברות שהגישו הצעות למיקור חוץ
לארגונים בסקטור הציבורי ובסקטור הפרטי.
דוגמה מענינת היא מכרז מיקור חוץ של שירותי תשתיות בבנק הבינלאומי הראשון, שנתן רק לשתי חברות ענק עולמיות IBM ו-EDS לגשת למכרז.
חברת EDS, שזכתה במכרז, צרפה אותי לצוות המקצועי המעולה שלה שעבד על המכרז.
דוגמה נוספת היא מכרז שבה הסניף הישראלי של Deloitte , שהוזכרה בתחילת הפוסט, צרף אותי אליו במכרז מיקור חוץ של ERP של SAP באל-על.
הנושא המהותי ביותר במכרז היה תהליכים עסקיים מוכנים בתחום התעופה.
למתחרה ול-Deloitte היו תהליכים רבים כאלה. אני התמקדתי בהצעה בנושא האינטגרציה בין ה-ERP למערכות מחשוב אחרות של החברה.
במקרה זה זכה המתחרה.
מיקור חוץ כושל במיוחד ב-CIA
לא הייתי מעורב בפרויקט Triangle לרענון ולהתאמת מערכות המחשוב של ה-CIA אחרי פיגועי ה-11 בספטמבר 2001.
מדובר אולי בפרויקט המחשוב הכושל ביותר שנתקלתי בו אי-פעם.
בין מאות הפרוקטים שנתקלתי בהם במהלך יותר מ-40 שנות קריירה במחשוב, היו גם פרויקטים גרועים וכושלים.
לאחר שגרמו להכין ולהתאים את מערכות המחשוב היה צריך להעביר אותו ליצור.
מסתבר שב-CIA היו גם מנהלים נבונים. מישהו החליט לתת לכמאה מומחים בתעשייה ובאקדמיה לבחון האם להכניס א המערכות ליצור?
בדוח ארוך ומפורט (עשרות עמודים) הסבירו המומחים מדוע לא להשתמש בתוצרים במערכות ה-CIA.
קראתי אותו במלואו ונדהמתי מהחובבנות של מי שתכננו ובנו את המערכות.
אחד הכשלים הבולטים היה מיקור חוץ של קבלת ההחלטות, כלומר: יועצים קיבלו החלטות ביחס למערכות ולא מנהלים ב-CIA.
מיקור חוץ אינו פסול
כשעושים נכון מיקור חוץ הוא יכול להיות נכון, כך כותבת מריאנה מצוקאטו ואני מסכים לגמרי עם הקביעה שלה על בסיס הניסיון שלי בתחום המחשוב.
כך למשל, כשנדרשים כישורים שאינם בארגון ויש לספק ונעשה ניהול ופיקוח ראוי על ידי הארגון זה עשוי להיות מודל מוצלח.
תודה
תודה לספרייה הדמוקרטית שממנה קיבלתי את הספר בהשאלה.
אפשר למצוא מידע על הספרייה הדמוקרטית בכתובת: https://instagram.com/democratic.lib/
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה