במה תבחרו ב FAQ או What's(app) the fuck?

 

בשנת 1992 ניהלתי צוות שעסק במערכות הפעלה. בנסיעת עבודה לארה"ב בדקתי כמה מוצרי תוכנה רלבנטיים לארגון. 

אחד המוצרים היה מוצר של מפעיל אוטומטי. צוות הפיתוח של המוצר הדגים לי את יכולות המוצר. 

המשפט הראשון שנאמר לי היה: "הכלי הזה עובד עם AI". 

היות שבתחילת שנות ה-80 של המאה הקודמת השתתפתי בקורס בינה מלאכותית במסגרת לימודיי לתואר שני באוניברסיטה העברית, לא התרגשתי במיוחד.

לאלה שאינם יודעים, כבר ב-1957 היה מוצר AI מעניין שפותח במעבדות RAND בארה"ב. 

היכולות כמובן היו רחוקות מהיכולות היום. כך למשל, המעבדים היו הרבה יותר חלשים, לא היה אינטרנט ולכן גם לא הייתה גישה למאגרי מידע. 

לענינו של המוצר שהוצג לי בשנת 1992, הדבר הכי חשוב שלא היה באותה תקופה הן יכולות של Deep Learning. 

ללא יכולות לימוד כאלה, יש חשיבות גדולה ליכולות הנוכחיות של המוצר. 

הצגתי הרבה שאלות ביחס לפונקציונליות של המוצר. מסתבר שהפונקציונאליות שלו נחותה משמעותית משני מתחריו, שלא התיימרו להיות כלי AI. 

הסיפור של המוצר הזה מראה שלא רק היום יש Hype סביב AI. גם בשנת 1992 היה.

איך יוצרים Hype של AI באמצעות WhatsApp?

בשנת 2025 ארגונים רבים במדינת ישראל משתמשים ב-Bots לסיוע ללקוחות הפועלים תחת WhatsApp. 

כך למשל, כשפונים טלפונית לארגון, ההודעה הראשונה שתקבלו ממערכת הניווט הקולית היא: "תוכלו לחסוך זמן המתנה באמצעות נציג שירות וירטואלי ב-WhatsApp. שלחנו לכם קישור" 

החוויה האישית שלי

בכל הפעמים שניסיתי להשתמש ב-Bot תחת WhatsApp קרה מה שקרה בהדגמה של המפעיל האוטומטי בשנת 1992: BOT ה-AI לא סיפק את הסחורה, כלומר: לא רק שהוא לא חסך זמן הוא בזבז זמן.

בתהליך עניתי לתפריטים רבים עד שה-BOT הגיע למסקנה שהוא אינו יכול לסייע לי והציע לי לפנות למענה אנושי. 

הייתה רק פעם אחת, שהיה ספק האם הוא בזבז את זמני. 

באותה פעם ה-BOT הגיע מהר למסקנה שהוא איננו יכול לסייע ואמר לי שהוא יבקש מאיש תמיכה להתקשר אלי.

כמו במוצרי המפעיל האוטומטי הכלי של FAQ, שלא התיימר להיות AI, היה הרבה יותר מוצלח.

FAQ הן ראשי תיבות של Frequently Asked Questions. 

אם מוצגות השאלות הרלבנטיות השכיחות והתשובות ראויות, אפשר להפיק מהן תועלת.

Bot ה-WhatsApp כמשל

היכולות המוגבלות בעליל של Bot ה-WhatsApp הן משל, ליכולות מוגבלות של כלי בינה מלאכותית במצבם הנוכחי בהקשרים ארגוניים אחרים. 

על הסיכונים והבעיות של AI אתם מוזמנים לקרוא  בבלוג שלי Risk and Crisis ולשמוע בהרצאה שלי: בינה מלאכותית יותר מסוכן ממה שחשבתם.

 

תרופה מחוץ לסל: האם אפשר היה לחסוך את המאבק?

 

מיתר רז הוא ילד חדרתי בן 8 הלוקה במחלת דושן. זוהי מחלה נדירה ואיומה. 

אם לא יקבל תרופה, עכשיו מצבו הבריאותי יתדרדר. קרוב לוודאי שבעוד שנתיים יהיה בכיסא גגלגלים. בהמשך יאבד את יכולתו לתפקד ועד גיל 30 יסיים את חייו. 

יש תרופה חדשה בשם "אלווידיס" שמיוצרת על ידי החברה השוויצרית "רוש". 

זו תרופה שנלקחת באופן חד-פעמי.

על פי כתבה בגלי צה"ל, התרופה הזו אינה יכולה לרפא, אבל יכולה לעצור את התפתחות המחלה ולהשאיר אותו במצב בו הוא נמצא.

זה הופך את הצורך בקבלת התרופה למידי. מדובר בתרופה גנטית שמשתמשים בה פעם אחת בלבד.

הבעיה היא שהתרופה עולה כ-14 מיליון שקלים והיא מחוץ לסל התרופות.

הוריו נלחמים להצלתו כמתואר בכתבה בעיתון "ישראל היום". 

אביו גדי הוא סגן אלוף שעשה 600 ימי מילואים בשנתיים האחרונות. 

גם לו אביו היה אדם שלא תרם מאומה, הייתה חובה לעזור לו. קל וחומר כשמדובר במישהו שתרם הרבה. 

ללא קשר, למה שאכתוב בהמשך אני תרמתי כסף להצלתו.

אם אתם מעוניינים לתרום לחצו על הקישור. 

עדכון

בפרסומים באינטרנט שקראתי היה כתוב שהתרופה קיבלה אישור של ה-FDA בשנת 2023. 

עדכנו אותי שיש פרסום מאוחר יותר שעל פיו ה-FDA השעתה את האישור שלה לתרופה משום ששלושה חולים שהשתמשו בה נפטרו. קישור: עדכון לגבי התרופה אלווידיס.

דעתי האישית היא שההחלטה האם לקחת את התרופה או לא היא של  משפחת החולה ואני הייתי תורם גם אם המידע הזה היה ידוע לי לפני שתרמתי.  

ניסיונות לקבל את התרופה מכללית שירותי בריאות

על פי הכתבה, ההורים ביקשו מקופת החולים להכיר בו כמקרה חריג. ועדת החריגים דחתה את פנייתם. גם בית משפט לא קיבל את טענותיהם.

ביטוח תרופות מחוץ לסל

כל זה אולי היה נמנע לו היה למשפחה ביטוח בריאות פרטי של תרופות מחוץ לסל. 

כדאי לקרוא פוסטים קודמים בבלוג הזה על ביטוח תרופות מחוץ לסל, למשל: כנס יועצים לכלכלת המשפחה: חידושים בביטוח בריאות. 

במקרה כזה חברת הביטוח הייתה  צריכה לשלם את עלות התרופה. 

קרוב לודאי, שלא היה ניתן היה לעשות ביטוח כזה, ללא החרגה, אחרי שרז אובחן כחולה במחלה. 

מדוע כתבתי את הפוסט הזה?

הסיפור העצוב הזה הוא דוגמה קיצונית נדירה הממחישה את החשיבות הגדולה של ביטוח תרופות מחוץ לסל.

לא הייתי מציע לאף אחד, שיכול להימנע ממצב דומה פחות קיצוני, להישאר ללא ביטוח תרופות מחוץ לסל. 

גם אם מדובר במאות אלפי שקלים, המתפרסים על תשלומים חודשיים של 10,000 ש"ח או 20,000 ש"ח לחודש, משפחות רבות לא יעמדו בהוצאות האלה. 

הערת שוליים

ללקוחות שלי בכלכלת המשפחה, אני מעלה את סוגיית ביטוח תרופות מחוץ לסל.

אם הם שואלים אותי על זה, אני אומר להם שדעתי היא שמי שיש לו מספיק כסף לצרכים בסיסיים, כמו מזון, צריך לעשות ביטוח כזה. 

התפיסה שלי היא שיש לבטח מצבים קטסטרופליים קיצוניים. צורך בתרופה מחוץ לסל הוא ללא ספק אחד מהם.

דעה: הרפורמה בבנקאות באמצעות חוק ההסדרים צפויה להיכשל

 

המאמר: "לא רואים את הבנק ממטר" שכתב שאול אמסטרדמסקי בעיתון "כלכליסט" מ-12.12.25 הוא מאמר חשוב בנושא חשוב ולכן בחרתי להציע לקוראי הבלוג לקרוא אותו. 

המאמר דן בחוסר התחרות בבנקאות הישראלית הנשלטת על ידי דואופול של בנק לאומי ובנק הפועלים, השולטים ביותר מ-50% מהשוק.  

רפורמה בנקאות במסגרת חוק ההסדרים מאפשרת לגופים המוסדיים (בעיקר חברות הביטוח) לפתוח בנקים חדשים. 

אמסטרדמסקי חושב שזו רפורמה חפוזה שלא תצליח משום שלחברות הביטוח אין סיבה לפתוח בנקים. 

גם היום גופים אלה אינם מתחרים בבנקים במקומות שהם יכולים, למשל: הלוואות מקרנות השתלמות וקופות גמל. 

הלקוחות לא ממהרים לעזוב את הבנקים לטובת בנקים חדשים שנפתחו ומציעים תנאים טובים יותר. כנראה לא יעשו זאת גם אם חברות הביטוח יפתחו בנקים. 

לדעת אמסטרדמסקי, השינוי יבוא מהדור הצעיר, שכבר היום משקיע באמצעות גופים אחרים וזולים יותר ולא באמצעות הבנקים. השינוי יבוא לדעתו מבנקים קטנים שהדור הצעיר יעבור אליהם. 

זווית הראייה שלי

מדוע לקוחות בנקים לא ימהרו לנטוש אותם לטובת בנק חדש?

1. לקוחות בנקים מונעים על ידי שנאת הפסד. 

אם חשבון הבנק שלהם מנוהל באופן סביר, לפחות לדעתם, הם לא ימהרו להחליף בנק לבנק חדש ולא מוכח. 

ככל שגיל בעלי החשבון גבה יותר כך יטו להיצמד לחשבון הנוכחי שלהם.

2. חלק מלקוחות הבנקים הם לקוחות שבויים המפחדים מהבנק שלהם.

למידע נוסף על נושא זה קראו את הפוסט 

הבנק אויב או אוהב? - כיצד להתנהל מול הבנקים

 או צפו בסרטון הבנק אויב או אוהב? - כיצד להתנהל מול הבנקים בערוץ היו טיוב שלי. 

3. ה-Game Changer הוא תחרות מחברות אל בנקאיות שנותנות ובעתיד יתנו יותר שירותים פיננסיים.

החברות הללו נותנות שירותים מקוונים ולכן העלויות שלהן זולות יותר מבנקים המחזיקים סניפים. 

הצעירים בני דור ה-Y ודור ה-Z ילידי הפלטפורמות הדיגיטליות יהיו הראשונים להשתמש בשירותים חליפיים לשירותי הבנקים.

בבלוג שלי תמצאו מספר רב של פוסטים העוסקים בנושא זה. 

פוסטים לדוגמה:

האם יהיו בנקים בעוד 20 שנים?   

מה תעשה כשתהייה גדול: בנקאי או איש Fintech? 

Pepper בפרספקטיבה היסטורית 

אפשר לצפות ללא תשלום בהרצאות שלי על בנקים בערוץ היוטיוב שלי.

סדרת הרצאות על כלכלת המשפחה

 עד היום ניסיתי להציע בדרך כלל הרצאות שונות בנפרד. 

היות שכבר הצטבר מספר רב של הרצאות על כלכלת המשפחה, החלטתי להציע למעוניינים סדרת הרצאות על הנושא.

סדרת הרצאות נותנת תמונה רחבה יותר מאשר הרצאה בודדת. 

בנוסף, סדרת ההרצאות על כלכלת המשפחה עשויה לתת כלים להתנהלות כלכלית טובה יותר. 

בפוסט קודם הצגתי סדרת הרצאות על בנקים. התנהלות מול בנקים היא חלק מהתנהלות כלכלית של יחידים ומשפחות. אשלב הרצאות מסדרת ההרצאות על בנקים במידת הצורך.

כלכלת המשפחה הוא תחום שאני עוסק בו כ-15 שנים (לצד תחומי עיסוק אחרים). במהלך השנים ליוויתי מאות משפחות ויחידים. 

אני גמיש בתכנים ובמבנה של סדרת הרצאות בתחום זה. 

רצוי להתאים אותה לקהל היעד.

הרצאה ראשונה: ממינוס לפלוס ניהול תקציב משפחתי או אישי

זוהי הרצאה בסיסית בנושא חשוב כמעט לכל משפחה או יחיד.

הרצאה שנייה: יעוץ בכלכלת המשפחה 

הרצאה  זו מתארת את מהות יעוץ בכלכלת המשפחה. תחומי הייעוץ, תהליך היעוץ, תפקיד היועץ, העבודה מול משפחה או יחיד וממשקים עם בעלי מקצוע אחרים. 

הרצאה שלישית: מזווית של אוכלוסייה ספציפית

ההתנהלות הכלכלית תלויה במצבה הספציפי של משפחה. 

אזרחים ותיקים שונים מצעירים. אנשי ההיטק שונים מעובדים חסרי מקצוע. 

סטודנטים שונים מאנשים באמצע חייהם. 

בעלי משפחה שונים מיחידים.

כל אלה הן דוגמאות לאוכלוסיות במצב מסוים עם צרכים כלכליים מסוימים. 

יש לי הרצאות ספציפיות לקבוצות אוכלוסיה מסוימות. למשל: האם לא מאוחר לתקן? - התנהלות כלכלית בגיל השלישי 

הרצאה רביעית: מדוע מקבלים החלטות כלכליות לא סבירות?

הרצאה זו נוגעת בתחום של כלכלה התנהגותית. היא כוללת תרגיל של התנסות באחת הבעיות. 

היא מתארת כמה הטיות קוגניטיביות והמשמעות שלהן בהחלטות כלכליות של יחיד או משפחה. 

הרצאה חמישית: כיצד להיערך למשבר כלכלי מתמשך? 

הרצאה העוסקת בהיערכות כלכלית של משפחות בעיתות משבר.

הרצאות נוספות

סדרת הרצאות על התנהלות כלכלית של משפחות במדינות עולם שלישי והקשר בינה לבין התרבות של אותן ארצות.

יש הרצאת על ארבע ארצות: אינדונזיה, אתיופיה, בהוטן ומדגסקר.

לפרטים ולהזמנת הרצאות: טלפון: 054-4480616 או דוא"ל: avi.rosenthal@gmail.com.

סדרות הרצאות שלי על בנקים

 

עד היום ניסיתי להציע בדרך כלל הרצאות שונות בנפרד. 

היות שכבר הצטבר מספר רב של הרצאות על בנקים החלטתי להציע למעוניינים סדרת הרצאות על הנושא.

סדרת הרצאות נותנת תמונה רחבה יותר מאשר הרצאה בודדת. 

בנוסף, סדרת ההרצאות על הבנקים נותנת כלים להתנהלות טובה יותר באינטראקציות עם בנקים. 

הניסיון הרב שלי בנושא של בנקאות מגיע משני מקורות עיקריים:

1. יעוצים בנושאי מחשוב, כולל נושאים אסטרטגיים,  שנתתי לבנקים בארץ ובמדינות אחרות.

2. כמי שמייעץ בכלכלת המשפחה ומלווה משפחות ואנשים נפגשתי עם מנהלים ועובדי בנק. 

בעניינים שלי בבנקים אני מטפל בדרך כלל באמצעות ערוץ האינטרנט או באמצעות ערוץ הדיגיטל.

הרצאה ראשונה: הבנק אויב או אוהב - כיצד להתנהל מול הבנקים?

כדי להתנהל נכון מול הבנקים  צריך להבין את האופן שבו פועלים הבנקים. 

לא פחות חשוב להבין כיצד אנחנו פועלים מול הבנקים.  

לאחר שמבינים את שני הדברים הללו. לקוחות רבים של הבנקים יכולים לשנות את אופן ההתנהלות שלהם על מנת לשלם פחות ולקבל יותר. 

הרצאה שנייה: האם יהיו בנקים בעוד 20 שנים?

ענף הבנקאות עומד בפני אתגרים בגלל מתחרים חדשים שאינם בנקים המציעים שירותים שבעבר רק הבנקים נתנו. 

ההרצאה תתאר את המתחרים החדשים  ואת האופן בו הבנקים נערכים ויצטרכו להיערך בעתיד על מנת להבטיח את הישרדותם. 

הרצאה שלישית: האם יהיו סניפי בנקים בעוד עשר שנים?

ההרצאה עוסקת בערוצים באמצעותם מבצעים לקוחות בנק אינטראקציות עם הבנק. 

בעבר הרחוק ביצעו פעולות רק ברמצעות הסניף. יש מעבר לערוצי שירותם עצמי, למשל: אינטרנט וטלפונים חכמים. האם זה יביא לסגירה כל סניפי הבנקים? 

על כך בהרצאה. מי שמעוניין לקרות מעט על הנושא וקורא באנגלית, מוזמן לקרוא פוסט שלי. 

The Marriage of Customer Centric and Multi-Channel

הרצאה רביעית: לסמוך או לא לסמוך על אבטחת המידע של הבנקים?

ההרצאה מציגה את היכולות והמגבלות של הבנקים באבטחת מידע. כולל סיכונים של דליפת מידע וגניבת כספים על ידי עובדים של הבנקים. 

ההרצאה מסתמכת על הניסיון העשיר שלי ביעוץ במחשוב של בנקים ועל Penetration Tests שעשיתי למערכות של בנקים באירופה. 

אופציונלי

להתנהל נכון עם כרטיסי אשראי

הרצאה על כרטיסי אשראי וכיצד להשתמש בהם?

הערה

סרטונים של הקלטת מרבית ההרצאות תוכלו למצוא בערוץ היוטיוב שלי.

לפרטים ולהזמנת הרצאות: טלפון: 054-4480616 או דוא"ל: avi.rosenthal@gmail.com.