יום ראשון, 8 במרץ 2026

יום האישה הבינלאומי: נתונים של ה-OECD על פערי הכנסות בין מגדרים

 



לרגל יום האישה הבינלאומי (8.3) אני מפרסם גרף שה-OECD פרסם המתייחס לפערי הכנסות בין גברים לנשים במדינות ה-OECD. 

הגרף מתיחס להכנסות חציוניות.


מדינת ישראל נמצאת במקום השני הלא מכובד (פער גדול בהכנסות חציוניות) אחרי דרום קוריאה עם פער של 20.8%. .

הנתונים נכונים לשנת 2026. 

המדינה עם פער אפסי היא קולומביה. אחריה נמצאות עם פערים מגדריים נמוכים במיוחד בהכנסות בין מגדרים בלגיה ודנמרק. 



הערות



1. נתונים נוספים באתר ה-OECD על פערים מגדריים תוכלו למצוא בקישור זה.


2. כמו אפליות אחרות, אפליה מגדרית עשויה לבוא לידי ביטוי לא רק בגובה השכר.

יום שישי, 6 במרץ 2026

באג במערכת המחשוב של בנק דיסקונט שבגללו לקוחות מפסידים כסף

 


אני לקוח של בנק דיסקונט. בחודש האחרון שמתי לב לבאג במערכת הפיקדונות של הבנק שבגללו, אני ולקוחות אחרים מפסידים כסף. 

במקרה שלי מדובר באגורות בודדות ולכן לא טרחתי להתקשר לבנק.


אני מפרסם פוסט זה כשירות לציבור משום שיש כאלה שעלולים להפסיד לא מעט כסף.


במסלול של הפקדה לפיקדון לטווח של של חודש עד מספר חודשים יש שתי אפשרויות:

1. הפקדה לפי מספר חודשים

2. הפקדה עד תאריך

אני משתמש רק במסלול השני מטעמים שאסביר בהמשך. 


מסתבר, שבזמן האחרון גם שלקוח בוחר להפקיד לפי תאריך, המערכת מחליטה לסגור את הפיקדון לפי חודשים. 

היום (6.3) למשל רציתי להפקיד סכום עד 15.4 ומילאתי את כל הפרטים בהתאם. 

המערכת אישרה את ביצוע הפעולה, אבל סגרה את הפיקדון לחודש בלבד.


היות שזה קורה בעקביות, אני מעריך שמדובר בבאג ולא ביום או מספר ימים שאינם ימים בנקאיים.



מדוע אני סוגר כסף בפיקדון עם ריבית נמוכה?


אני מקבל סכום כסף בתחילת החודש. למשל גימלת פנסיה.  

יש לי שני כרטיסי אשראי. האחד מחויב בתחילת החודש והשני ב-15 לחודש. 

נניח שיש לי עודף כסף בחשבון ואני יודע שב-15 לחודש הבא אשלם בכרטיס אשראי סכום של כ-5,000 שקלים.


אני לא רואה אפשרות אטרקטיבית להשקעה לטווח זמן של חודש וחצי ללא רמת סיכון שבה אני עלול להפסיד בטווח זמן כזה קצר. 

עדיף לי לקבל ריבית מזערית מאשר לא להרוויח כלום.



כיצד פעלתי כשהייתי עוסק מורשה עצמאי?



בעבר הלא קרוב הייתי עצמאי בתחום המחשוב ומערכות מידע. 

הייתי צריך לשלם מקדמות למס הכנסה, מע"מ ומקדמות למוסד לביטוח לאומי.

לפעמים היה מדובר בסכומים גבוהים.

היו תקופות שהריבית הייתה גבוהה.

צריך היה לשלם עד 15 לכל חודש, כולל ה-15 לחודש. 

כששילמתי באמצעות כרטיס אשראי באינטרנט ב-15 לחודש החיוב היה חודש אחרי זה. 

רווח כספי לא גבוה אבל כזה שאי אפשר לזלזל בו. 



למה זה רלוונטי לבאג במערכת של בנק דיסקונט?



תחשבו על מישהו שסוגר סכום גבוה בדומה למה שאני עשיתי כעוסק מורשה. 

כעצמאי המרוויח סכומים גבוהים או אדם שצריך לשלם תשלום לרכישת דירה וקיבל סכום גבוה קודם. 
הוא עלול להפסיד סכום כסף לא זניח בגלל הבאג.



הערת שוליים



את הפוסט כתבתי ב-6.3.26. 
עד היום (26.3.26).

היום גיליתי שהבעיה היא כללית ולא רק בפיקדון המסוים הזה. 
כשמנסים לסגור כסף לפיקדון של 14-29 ימים לפי תאריך ולא לפי מספר ימים המערכת מתעלמת מהתאריך שהלקוח בחר. 

היא בוחרת את התאריך הקרוב ביותר. בפיקדון הזה 14 ימים. 

מצאתי דרך לעקוף את הבאג. חישבתי לבד את מספר הימים עד התאריך שאליו התכוונתי לסגור את הפיקדון (15.4.26). 

באופן הזה נסגר הפיקדון לתאריך שרציתי. 


נשאלת השאלה: מדוע לא תיקנו את הבאג במשך שלושה שבועות? 

אתם מוזמנים לתת את התשובות שלכם לשאלה.

אפקט דאנינג-קרוגר: מדוע מי שלא מבין ו/או לא יודע חושב שהוא צודק ומי שמבין ויודע מטיל ספק בצדקתו?

 


בבלוג זה עסקתי לא מעט בהטיות קוגניטיביות. רובן הטיות שכתב עליהן פרופ' דניאל כהנמן בספרו "לחשוב מהר לחשוב לאט". 


יתכן שהוא כתב בספרו גם על ההטיה הזו ואני החמצתי את זה. 

יתכן שחשבתי שזו לא הטיה חשובה מספיק על מנת שאכתוב עליה. 

יתכן גם שלא עלתה בדעתי דוגמה באחד מתחומי עיסוקי ולכן בחרתי לא לכתוב על ההטיה הזו.



תמצית ההטיה



אנשים בעלי ידע והבנה מצומצמים בנושא מסוים מעריכים, שהם צודקים במסקנות שלהם ובקבלת ההחלטות שלהם יותר מכפי שקורה במציאות. 


הסבר אפשרי לכך הוא שהם אינם מבינים את המורכבות ונוטים לראות את המציאות באותו תחום כאוסף של החלטות פשוטות ולפעמים בינאריות. 


לעומתם אנשים בעלי הבנה וידע באותו תחום נוטים לחשוב שהם עלולים לטעות או לקבל החלטה לא טובה ביותר מקרים מאשר זה קורה באמת.  

הסבר אפשרי לכך הוא, שהם נוטים לחשוב שגם אחרים מבינים את הסוגיות באותו תחום ברמה דומה לרמה שהם מבינים, על אף שאחרים מבינים פחות.



החוקרים שגילו את ההטיה הזו



שני החוקרים שעל שמם נקרא האפקט הם דיוויד דאנינג וג'סטין קרוגר מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת קורנל. 

הניסוי הראשון שהם ערכו וחשף את התופעה הזו נערך בשנת 1989. 

הם חשבו שאנשים ללא הכשרה בתחום מסוים יעריכו את היכולת שלהם כגבוהה יותר ממה שהיא באמת.

מידע רחב יותר על ההטייה אפשר לקרוא בערך בויקיפדיה אפקט דאנינג-קרוגר.




שרים, פרשנים כתבים ואחרים



במלחמת איראן השנייה, כמו במלחמת איראן הראשונה אנחנו מוצפים באנשים שמביעים את דעתם הנחרצת. 

לצערי, חלק גדול מהם לוקים באפקט דאונינג-קרוגר. 

אני מתכוון לכאלה שיודעים ומבינים פחות וחושבים שהם מבינים יותר. 



פרופ' יוסי יסעור העוסק בקבלת החלטות, כתב על זה פוסט בפיסבוק.  אני חייב לו תודה. לולא הפוסט שלו, לא הייתי קורא קצת על האפקט הזה ולא הייתי כותב את הפוסט הזה. 


יסעור כותב על משחק כדורגל בין ספרד להולנד במונדיאל בעבר הלא קרוב. 

ספרד הובילה 0:1. פרשן הטלוויזיה הישראלית אמר שספרד תנצח בהפרש שערים גבוה. התוצאה הסופית: 1:5 להולנד. 

הוא השווה את אותו פרשן לכמה מאלה שאנחנו שומעים היום בטלוויזיה בהקשר של מלחמת איראן השנייה והזכיר בהקשר זה את אפקט דאונינג-קרוגר.

 


כמה דוגמאות שנתקלתי בהן של אפקט דאונינג-קרוגר



רדיולוגים שטועים בטוחים יותר שאינם טועים


באחד הפוסטים שכתבתי על קבלת החלטות של רופאים, הזכרתי מחקר שהראה הטיה זאת. 

לקריאת הפוסט: קבלת החלטות: מי קיבל את ההחלטה - מכשיר המדידה או הרופא? . אני מתייחס כאן לאחד הממצאים בספרו של ד"ר ג'רום גרופמן כיצד חושבים רופאים? המצוטט בפוסט. 



דדי שמחי מדבר על ג'נוסייד 


אחד האנשים בפאנל חדשות 12 ביום שישי הוא תת אלוף דדי שמחי. 

הוא אמר שאין ג'נוסייד בעזה ומי שמחפש ג'נוסייד שיסע לסומליה.

אני לא יודע האם היה ניסיון לג'נוסייד של ישראל בעזה או לא. 

אני כן מכיר את המספרים. למעלה מ-60 אלף עזתים נהרגו על ידי ישראל. כמחציתם נשים, זקנים וילדים. 


מי שכן מבינה בנושא ג'נוסייד היא פרופסורית מחו"ל,  שרואיינה על ידי איילת שני ב"הארץ". 

במסגרת עבודתה היא ביקרה בלא מעט מקומות בהם נרצחו הרבה אנשים במלחמות או במלחמות אזרחים.

היא לא טענה שיש בעזה ג'נוסייד. 

מה שהיא כן אמרה זה, שהיא ביקרה בעזה וביקרה בסומליה, ובעזה המצב ההומניטרי הרבה יותר גרוע מאשר בסומליה. 




יום ראשון, 1 במרץ 2026

מה אפשר ללמוד ממרתון תל אביב על התנהלות כלכלית ועל התנהלות בכלל?

אני אחרי מרתון תל אביב 2026. 
זכויות יוצרים: ניר רוזנטל. הרשאה לשימוש ניתנה לי מבעל הזכויות שהוא בני


פוסט זה הוא בהמשך לפוסטים קודמים אוטוביוגרפיה של ריצה - לא שלי אבל מזדהה עם חלקים ממנה ולקראת לגיל 75 - מוסיף ריצת 10 ק"מ במרתון תל אביב

פוסט זה מתאר את החוויה שלי בהשתתפות הראשונה שלי בתחרות הזאת ובלקחים כלכליים ואחרים שהפקתי מההשתתפות.



התנצלות על התמונה



התמונה צולמה כשעה אחרי המרתון. בשונה מריצות קודמות שלי במרתון ירושלים, לא מצאתי בגלריית התמונות אף תמונה שאני מופיע בה. 

קצת מעט לפני שסיימתי את הריצה עמדו שני צלמים רשמיים וצילמו. כנראה שלא הייתי מספיק מעניין עבורם, והם בחרו לצלם אנשים אחרים שרצו בקרבתי. 

זאת על אף שבין המספר הרב של אלפי משתתפים בריצה, היו רק 29 בקבוצת הגיל שלי.



רכבת ישראל ותכנון הם שני קוים מקבילים



אם עוסקים בהתנצלויות, אז רכבת ישראל חייבת התנצלות למשתתפי המרתון שהגיעו לתחנת האוניברסיטה וגם לנוסעים אחרים באותן רכבות. 


הסיבה שבחרתי השנה לרוץ בפעם הראשונה 10 ק"מ במרתון תל-אביב הייתה השירות הנוח של רכבות. 

אני עולה על רכבת קלה ליד ביתי בירושלים. אחרי זה על רכבת לתל-אביב ותוך זמן קצר מגיע לתחנת האוניברסיטה. 

כבר לא צריך לחפש חניה בתל-אביב ביום המרתון. 

כבר לא צריך לסוע באוטובוסים בפקקים. 


אני לא הייתי היחיד. אנשים רבים לבושים בחולצת המרתון נסעו באותה רכבת. 

כל מה שנותר זה לצאת מהתחנה. מסתבר שזו משימה קשה שלקחה יותר מרבע שעה. 

עד שלא פתחו יציאת חירום רק חיכינו בטור ארוך שלא התקדם על מנת לצאת. 

אני מאמין לקריין מטעם רכבת ישראל שאמר שהם עושים כמיטב יכולתם על מנת שנצא בזמן סביר. 


הבעיה היא ש"סוף מעשה במחשבה תחילה". 

מחשבה תחילה, כלומר: תכנון, לא הייתה ברכבת ישראל. 

העומס בגלל מספר חריג של נוסעים היה צפוי מראש. מישהו היה צריך לתכנן מראש איך לטפל בו ולא לאלתר אחרי עשר דקות שבה חיכו נוסעי הרכבת בטור סטטי כמעט אין סופי. 


בלת"מ: המקבילה בכלכלת המשפחה

יש משפחות שצריכות להוציא הוצאה גדולה יחסית באופן בלתי צפוי והן אינן יודעות מהיכן יבוא הכסף. 

בסקרים שנעשו לפני כמה שנים חזר ממצא שבו 50% או יותר ממדגם של משפחות בישראל עונות שקשה להן או בלתי אפשרי עבורן להוציא 8,000 שקלים לא צפויים. 


הבעיה היא שההוצאה הלא צפויה לא נחתה פתאום מהחלל החיצון. היא למעשה הייתה צפויה

אי אפשר לחזות מראש את העיתוי שבו תתרחש ואת סיבתה (החלפת מקרר או תיקון מכונית למשל) אבל אפשר להניח שתהיה הוצאה כזאת.

גם כאן נכון להגיד "סוף מעשה במחשבה תחילה". חיסכון בלת"מ, כלומר: חיסכון להוצאה בלתי צפויה, היה פותר את הבעיה. 

חוסכים כל חודש סכום קטן עד שמגיעים לסכום של 8,000 ש"ח ואין בעיה.  אפשר גם להמשיך לחסוך. 


כשאין בלת"מ או חיסכון נזיל אחר, נאלצים במקרה של הוצאה לא צפויה, לפדות השקעות או לקחת אשראי בריבית גבוהה. 



כל אחד כפי יכולתו



ריצה למרחקים ארוכים צריך לתכנן. לא להוציא יותר מדי כוחות בהתחלה ואז לא נשאר כוח להמשיך בריצה ועוברים להליכה. 

בדיוק כמו שבתהנהלות כלכלית צריך לתכנן את ההוצאות ביחס להכנסות. העיקרון פשוט: לא להוציא באופן עקבי יותר מההכנסות, משום שאז נגיע בהדרגה למצב של התרסקות כלכלית.


הביצוע הוא אינדבידואלי: למשפחה אחת או לאדם אחד יש הרבה הכנסות והוא יכול להרשת לעצמו להוציא סכום גבוה יחסית ועדיין לחסוך. 

למשפחה אחרת או אדם אחר הכנסות נמוכות. הוא חיב להוציא הרבה פחות  מהאדם שמרוויח הרבה. 


גם בריצה זה אינדבידואלי. אחד צעיר, בריא, מאומן וספורטאי כישרוני. שניה זהה לאחד רק שונה ממנו במינה.


השלישי לא מאומן וסובל מעודף משקל והרביעית בגיל מתקדם ולא בבריאות מיטבית. 


יש כאלה שמתכננים את הריצה בהתאם ליכולתם וגם שותים מים. 

יש כאלה שאני עוקף אותם בחלקים האחרונים של הריצה, משום שאני מתכנן כוחות ושומר על קצב אחיד. 

הם רצים מהר מדי ביחס לכוחותיהם בהתחלה ובהמשך עוברים להליכה לא מהירה ומדי פעם רצים קצת. 

יש כאלה שלא שותים מספיק ובמקרה קיצון מגיעים לבית חולים עם מכת חום



המגבלות שלי


נכון, תכננתי את הריצה ורצתי בקצב אחיד את כל 10 הק"מ. 

תכננתי להגביר את הקצב בשני הק"מ האחרונים, אם ישאר לי כוח. כך עשיתי בשנה שעברה במרתון ירושלים אחרי העלייה האחרונה ברחוב ז'בוטינסקי ובשנה שלפניה.


בשני הק"מ האחרונים במרתון ת"א לא היה לי כוח להגביר משמעותית את הקצב. 


למדתי שיש מגבלות של יכולת פיזית בגיל מבוגר. ככל שעולה הגיל הן גדולות יותר. 

זה נכון גם לגבי אנשים בריאים ומאומנים המתכננים את הריצה.


גם בנושאים של התנהלות כלכלית יש במקרים רבים מגבלות. 

בהרבה מקרים אנשים בגילאי ה-70 או ה-75 אינם יכולים לעבוד באותה אינטנסיביות שעבדו 30 שנים או 40 שנים קודם. 

גם היכולת להרוויח שכר מעבודה עלולה להיות נמוכה יותר וככל שיעלה הגיל היא עלולה לקטון. 

צריך להביא את זה בחשבון. 



הערות שוליים 



1. במרתון ירושלים יש שילוט ברור המתאר כמה ק"מ רצתם. 

במרתון ת"א לא ראיתי שילוט כזה. או שלא היה או שלא היה מספיק בולט. 

לי, וקרוב לודאי גם לאחרים,  שילוט כזה עוזר לתכנן את הריצה.

ממליץ להציב במרתונים הבאים שילוט כזה. 


2. השנה ארוץ במרתון ירושלים בקבוצת בית דניאלה הנותנת מעטפת טיפולית כוללנית המספקת מגוון רחב של טיפולים פרטניים וקבוצתיים, לימודים ואחריות תפקודית לנערים ונערות בסיכון. 

לתרומה לבית דניאלה באמצעות הדף האישי שלי לחצו על הקישור.


יום האישה הבינלאומי: נתונים של ה-OECD על פערי הכנסות בין מגדרים

  לרגל יום האישה הבינלאומי (8.3) אני מפרסם גרף שה-OECD פרסם המתייחס לפערי הכנסות בין גברים לנשים במדינות ה-OECD.  הגרף מתיחס להכנסות חציוניו...