אפקט דאנינג-קרוגר: מדוע מי שלא מבין ו/או לא יודע חושב שהוא צודק ומי שמבין ויודע מטיל ספק בצדקתו?

 

בבלוג זה עסקתי לא מעט בהטיות קוגניטיביות. רובן הטיות שכתב עליהן פרופ' דניאל כהנמן בספרו "לחשוב מהר לחשוב לאט". 

יתכן שהוא כתב בספרו גם על ההטיה הזו ואני החמצתי את זה. 

יתכן שחשבתי שזו לא הטיה חשובה מספיק על מנת שאכתוב עליה. 

יתכן גם שלא עלתה בדעתי דוגמה באחד מתחומי עיסוקי ולכן בחרתי לא לכתוב על ההטיה הזו.

תמצית ההטיה

אנשים בעלי ידע והבנה מצומצמים בנושא מסוים מעריכים, שהם צודקים במסקנות שלהם ובקבלת ההחלטות שלהם יותר מכפי שקורה במציאות. 

הסבר אפשרי לכך הוא שהם אינם מבינים את המורכבות ונוטים לראות את המציאות באותו תחום כאוסף של החלטות פשוטות ולפעמים בינאריות. 

לעומתם אנשים בעלי הבנה וידע באותו תחום נוטים לחשוב שהם עלולים לטעות או לקבל החלטה לא טובה ביותר מקרים מאשר זה קורה באמת.  

הסבר אפשרי לכך הוא, שהם נוטים לחשוב שגם אחרים מבינים את הסוגיות באותו תחום ברמה דומה לרמה שהם מבינים, על אף שאחרים מבינים פחות.

החוקרים שגילו את ההטיה הזו

שני החוקרים שעל שמם נקרא האפקט הם דיוויד דאנינג וג'סטין קרוגר מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת קורנל. 

הניסוי הראשון שהם ערכו וחשף את התופעה הזו נערך בשנת 1989. 

הם חשבו שאנשים ללא הכשרה בתחום מסוים יעריכו את היכולת שלהם כגבוהה יותר ממה שהיא באמת.

מידע רחב יותר על ההטייה אפשר לקרוא בערך בויקיפדיה אפקט דאנינג-קרוגר.

שרים, פרשנים כתבים ואחרים

במלחמת איראן השנייה, כמו במלחמת איראן הראשונה אנחנו מוצפים באנשים שמביעים את דעתם הנחרצת. 

לצערי, חלק גדול מהם לוקים באפקט דאונינג-קרוגר. 

אני מתכוון לכאלה שיודעים ומבינים פחות וחושבים שהם מבינים יותר. 

פרופ' יוסי יסעור העוסק בקבלת החלטות, כתב על זה פוסט בפיסבוק.  אני חייב לו תודה. לולא הפוסט שלו, לא הייתי קורא קצת על האפקט הזה ולא הייתי כותב את הפוסט הזה. 

יסעור כותב על משחק כדורגל בין ספרד להולנד במונדיאל בעבר הלא קרוב. 

ספרד הובילה 0:1. פרשן הטלוויזיה הישראלית אמר שספרד תנצח בהפרש שערים גבוה. התוצאה הסופית: 1:5 להולנד. 

הוא השווה את אותו פרשן לכמה מאלה שאנחנו שומעים היום בטלוויזיה בהקשר של מלחמת איראן השנייה והזכיר בהקשר זה את אפקט דאונינג-קרוגר.

 

כמה דוגמאות שנתקלתי בהן של אפקט דאונינג-קרוגר

רדיולוגים שטועים בטוחים יותר שאינם טועים

באחד הפוסטים שכתבתי על קבלת החלטות של רופאים, הזכרתי מחקר שהראה הטיה זאת. 

לקריאת הפוסט: קבלת החלטות: מי קיבל את ההחלטה - מכשיר המדידה או הרופא? . אני מתייחס כאן לאחד הממצאים בספרו של ד"ר ג'רום גרופמן כיצד חושבים רופאים? המצוטט בפוסט. 

דדי שמחי מדבר על ג'נוסייד 

אחד האנשים בפאנל חדשות 12 ביום שישי הוא תת אלוף דדי שמחי. 

הוא אמר שאין ג'נוסייד בעזה ומי שמחפש ג'נוסייד שיסע לסומליה.

אני לא יודע האם היה ניסיון לג'נוסייד של ישראל בעזה או לא. 

אני כן מכיר את המספרים. למעלה מ-60 אלף עזתים נהרגו על ידי ישראל. כמחציתם נשים, זקנים וילדים. 

מי שכן מבינה בנושא ג'נוסייד היא פרופסורית מחו"ל,  שרואיינה על ידי איילת שני ב"הארץ". 

במסגרת עבודתה היא ביקרה בלא מעט מקומות בהם נרצחו הרבה אנשים במלחמות או במלחמות אזרחים.

היא לא טענה שיש בעזה ג'נוסייד. 

מה שהיא כן אמרה זה, שהיא ביקרה בעזה וביקרה בסומליה, ובעזה המצב ההומניטרי הרבה יותר גרוע מאשר בסומליה.