עורכי דין. ציור של אונורה דומיה, 1848 מקור התמונה: ויקיפדיה |
בפוסט ישן עסקתי במפגש בין ייעוץ כלכלי למשפחות לבין התחום של אימון.
היועץ לכלכלת המשפחה הוא גם יועץ וגם מאמן. צריכים להיות לו מספיק תבונה, ידע וניסיון על מנת להבין מתי המוקד הוא כלכלי? מתי המוקד הוא אימוני ומתי נדרש שילוב בין השניים?
מעצם טיבו של ייעוץ כלכלי לאנשים או למשפחות הוא נוגע גם בדיסיפלינות אחרות.
בלא מעט פוסטים עסקתי בהיבט הפסיכולוגי. זה לא מקרה שפסיכולוג, דניאל כהנמן, ומומחה לכלכלה התנהגותית, ריצ'רד ת'יילר, קיבלו פרס נובל בכלכלה: הקשר בין התנהלות כלכלית ופסיכולוגיה הוא הדוק.
בפוסט זה אעסוק מעט בתפר שבין ייעוץ כלכלי למשפחות לבין משפטים.
גילוי נאות, אין לי ידע והכשרה כלשהם במשפטים.
אעסוק בנושא באמצעות דוגמאות.
לקחת הלוואה ולהשקיע במניות
סיפור 1: משקיע מיומן
רון (שם בדוי לחלוטין כמו כל השמות בפוסט זה) משקיע בשוק ההון באופן עצמאי כבר 10 שנים. ההכנסות שלו מעבודה מגיעות לכ-30 אלף שקל לחודש. בנוסף לדירת מגוריו הוא משכיר דירה.אז מה גרם לו להגיע לייעוץ בכלכלת המשפחה?
רון לקח הלוואה בסכום גבוה על מנת לרכוש מניות. הוא העריך שיקבל תשואה גבוהה. כל אחד טועה לפעמים. גם רון. שערי המניות שקנה התרסקו והוא מתקשה להחזיר את ההלוואה הענקית שלקח.
כיועץ כלכלי תציגו לו בוודאי לבחון אפשרויות כמו:
א. פריסת ההלוואה על מספר שנים גדול יותר.
ב. החלפת ההלוואה בהלוואה עם ריבית נמוכה יותר
ג. מכירת הדירה שהוא משכיר.
הייעוץ הוא לגמרי כלכלי אין פה שום קשר להיבטים משפטיים.
סיפור 2: משקיעים בעיירת פיתוח
אתם נמצאים בנעליו של יועץ לכלכלת המשפחה בעל מחויבות חברתית.פעם בחודש הוא נוסע לעיר קטנה או ליישוב קטן אחר בדרום הארץ ונותן ייעוץ בחינם או במחיר סמלי.
הראשון שנכנס לחדרו הוא משה. ההכנסות של משה מעבודתו הן 5,000 שקל לחודש.
שלא כמו רון, הוא אינו משקיע קבוע בשוק ההון. כמובן שגם אין לו דירה שנייה שהוא משכיר.
הסיפור שלו דומה לסיפור של רון. הוא לקח הלוואה גדולה על מנת להשקיע במניות בבורסה. חשב שהמניות יעלו והוא ירוויח המניות התרסקו. עכשיו אינו יכול להחזיר את ההלוואה.
קשה לראות פיתרון כלכלי לבעיה. זה כנראה יסתיים בהוצאה לפועל ובתשלום חודשי קבוע אולי לכל חייו.
אתם שואלים אותו: מדוע לקחת הלוואה והשקעת כשאתה לא מבין בניירות ערך ומעולם לא עשית זאת בעבר?
תשובתו מנהל סניף הבנק אמר לי שכדאי ושאני ארוויח.
אתם אומרים לו שהמצב קשה ואתם תנסו לחפש פיתרון. לא בטוח שיש פיתרון.
משה יוצא ונכנס יוסי. סיפורו זהה מילה במילה לסיפורו של משה. גם מה שאתם אומרים זהה. גם מה שאתם אומרים זהה.
אחרי יוסי נכנסת שרה, אלמנה קשת יום, ואחריה מאיר ויעקב. לכולם סיפור זהה.
דבר אחד ברור פיתרון כלכלי לבעיה כנראה שאין. צריך לצאת מהקופסה ולחפש פיתרון אחר.
עכשיו יש אולי מפגש עם תחום המשפטים. אתם מכנסים את כל אלה שפנו אליכם ואומרים שלדעתכם יש מקום להתייעץ עם עורך דין.
האם ביצע המנהל עבירה על החוק?
את התשובה לשאלה הזו ייתן עורך דין ולא אתם. היות שללקוחות אין ממה לשלם זה צריך להיות מישהו שיעשה את זה בהתנדבות או לחילופין ירוויח מהגשת תביעה ייצוגית.העובדות ברורות:
א. המנהל הציע לאנשים שאינם מבינים בשוק המניות להשקיע וגם יעץ להם לקחת הלוואה על מנת להשקיע.
ב. המנהל יצר מצג שווא שהם ירוויחו. ייתכן שהוא עשה את זה באופן בוטה. ייתכן שהוא עשה זאת במרומז.
ג. המנהל לא יידע אותם מספיק על הסיכונים שהם לוקחים על עצמם.
ד. האנשים האלה סמכו על המנהל שהוא בעיניהם סמכות.
ה. האנשים האלה הפסידו את כל או מרבית כספם.
ו. הבנק הרוויח מממתן ההלוואות ומדמי ניהול ועמלות קניה ומכירה של ניירות ערך.
ז. מנהל הבנק הרוויח משום שהביצועים שהסניף שניהל היו טובים יותר בהשוואה לתסריט בו לא היה משכנע את הלקוחות לקחת הלוואה ולהשקיע. כשהביצועים טובים יותר המנהל מתוגמל.
אין חילוקי דעות ביחס לכך שהתנהגותו של המנהל בלתי ראויה. השאלה היא: האם היא עברה את הסף הפלילי?
את התשובה יכול וצריך לתת עורך דין.
תסריטים אפשריים:
1. המנהל עבר את הסף הפלילי.
הפעלת עורך דין עשויה להחזיר לתושבים את כספם.
2. המנהל היה בתחום האפור.
ייתכן שיש מקום לנקוט בצעדים משפטיים.
3. המנהל לא עבר את הסף הפלילי
ייתכן שיש מקום לנסות דרכים אחרות לקבל את הכסף בחזרה.
4. זה לא רק המנהל גם לבנק יש אחריות
יכול להיות שזה פלילי אבל גם לבנק יש אחריות שילוחית.
יכול להיות שבמאמץ לא גדול מגלים שבעיר קטנה סמוכה התרחשה בדיוק אותה תופעה.
האם זו יוזמה פרטית של שני מנהלים או שהבנק עצמו עודד אותם לעשות את זה או עצם עין למרות שידע?
כשזה לא רק מנהל סניף אחד, הסיכוי שהלקוחות יקבלו את כספם גבוה יותר. זה נראה, לפחות כביכול, כמדיניות ולא כיוזמה פרטית של מנהל סניף.
אמצעים נוספים
הלקוחות יכולים לנקוט באמצעים נוספים כגון:א. פנייה לארגוני צרכנים.
ב. פנייה לתקשורת.
ג. שימוש ברשתות חברתיות
ד. מכתבי תלונה על המנהל להנהלת הבנק וציון העובדה שהם מרגישים מרומים ויעזבו את הבנק (לא ממש איום במצבם הפיננסי הנוכחי) וימליצו לכל חבריהם וקרוביהם לסגור את החשבון בבנק ולפתוח חשבון בבנק אחר (זה יכול להיות איום ממשי. לא הנהלת הבנק ולא אני יודעים מי הם בני הדודים והחברים של הלקוחות ומה מצבם הכלכלי).
הטבה או מתנה מחברת הסלולר
הסיפור כאן נלקח מהעיתונות הכלכלית ומסיפורים שסיפרו לי אנשים שפנו לייעוץ כלכלי.חברות הסלולר בהן מדובר מכחישות את מה שטוענים אותם אנשים.
הלקוחות טוענים שהובטח להם שאם יצטרפו למנויי החברה או יתחייבו להמשיך להיות מנויי החברה במשך תקופה מסוימת יקבלו בחינם מכשירים, למשל: Tablets.
הם חתמו וקיבלו Tablets (או מכשיר או אביזר אחר).
הייתה רק בעיה אחת: בחשבונות החודשיים הם חויבו בתשלומים עבור ה-Tablets.
החברות טוענות שבהסכמים עליו חתמו הלקוחות מצוין במפורש שה-Tablet הוא בתשלום.
החברות מציגות את ההסכמים החתומים.
לכאורה, אין כאן בעיה בכלל ובוודאי אין בעיה משפטית. צריך לקרוא הסכם לפני שחותמים עליו.
כשמדובר באנשים כמוני וכמו חלק מהקוראים בוודאי שאין בעיה.
במאמר מוסגר אציין כי נציג מכירות של אחת החברות הציע לי בשיחת טלפון בחביבות ובפירוט רב תוכנית מנוי מיוחדת ומוזלת. כשביקשתי שישלחו הסכם ריק בדוא"ל או בפקס לפני שהשליח יביא לי למחרת את הטלפון, הנכלל בעסקה, אמרו לי שהמדיניות של החברה היא שלא שולחים ללקוחות הסכמים.
השליח ביקש שאחתום. סירבתי לחתום בלי לקרוא. הוא אמר שהוא ממהר והשאיר לי מכשיר והסכם לחתום.
כשקראתי גיליתי שני סעיפים מהותיים לרעתי, שמסיבה כלשהי לא הוזכרו בשיחה. לא חתמתי על ההסכם. החזרתי את הטלפון ועברתי לחברה אחרת.
האם אתם מצפים מעולה חדש בגיל מבוגר שאינו שולט בשפה העברית שיתנהג כמוני ויקרא את ההסכם?
מסתבר שחלק מהמתלוננים בעיתונות הכלכלית הם כאלה שאינם שולטים בשפה העברית ואינם מבינים את המנטליות הישראלית. החברה לא הציעה להם לקרוא ולחתום על חוזה ברוסית או באמהרית. מסיבות מובנות מי שהתראיינו לכתבה בעיתונים לא היו המתלוננים. המתראיינים היו קרובי משפחה צעירים השולטים היטב בעברית.
הם גם לא יודעים לפנות מיד לחברה ולהודיע לה שהם מחזירים את המכשיר ולא מוכנים לשלם. הם פשוט מרגישים מרומים ומסרבים לשלם.
החוב טופח. הם מקבלים מכתבי התראה מעורכי דין, כולל דרישה לשלם על הטיפול של עורכי הדין.
כמו בשני הסיפורים הקודמים, אם מדובר במקרה בודד, ספק אם טיפול משפטי יפתור את הבעיה, אבל אם מדובר בעשרות מתלוננים שסיפורם זהה, כדאי להיוועץ בעורך דין.
התפטרו ולא קיבלו פיצויים
סיפור 1: כוכב הייטק שהתפטר
רועי (עוד שם בדוי לחלוטין) שגדל במשפחה מבוססת בתל אביב, שירת ביחידה טכנולוגית מובחרת.עבד בחברות הייטק ונחשב לאיש מקצוע מעולה. בגיל 40 הסתכסך עם המנהל שלו ואמר: "אני מתפטר" אמר ועשה.
הוא לא קיבל פיצויי פיטורים. חיפש עבודה והתקשה למצוא בגלל גילו. הייעוץ הוא לגמרי כלכלי אין פה שום קשר להיבטים משפטיים.
סיפור 2: הגיעו מים עד נפש
מגניסטו הוא עובד זוטר יוצא אתיופיה בן 40. במשך שנים 20 שנים לא קידמו אותו בעבודה והמנהל הישיר שלו ביזה אותו בנוכחות עובדים אחרים. אשתו חלתה במחלה קשה והוא צריך לטפל בה ובילדים. מגניסטו התפטר מעבודתו אחר שסיפר לחברה בה הוא עובד מדוע הוא התפטר.
הוא לא קיבל פיצויים.
הוא הגיע לייעוץ כלכלי שנעשה בהתנדבות.
עכשיו יש אולי מפגש עם תחום המשפטים. אתם אומרים לו שלדעתכם יש מקום להתייעץ עם עורך דין ומפנים אותו לעמותת טבקה.
אין ספק שעורך דין יטפל בו בהתנדבות.
כיועץ לכלכלת המשפחה אני מעריך מקריאה באתרי אינטרנט רלוונטיים שמגיעים לו פיצויים בנסיבות האלו אבל אינני עורך דין.
השורה התחתונה
בין כלכלת המשפחה לדיסיפלינות אחרות יש נקודות השקה. גם בין כלכלת המשפחה ומשפטים יש נקודות השקה. יהיו מצבים בהם הפיתרון של בעיה כלכלית עשוי להיות משפטי.
היועץ לכלכלת המשפחה צריך להיות מודע לכך ולדעת לערב עורך דין במקום לנסות לפתור בעיה שהיא קשה לפיתרון או בלתי פתירה באמצעות ייעוץ כלכלי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה