ויקיפדיה - הקרחון כלו או רק קצה הקרחון?

קרחון בנורווגיה מקור התמונה: ויקיפדיה

על טיבה השטחי בדרך כלל של התקשורת למדתי באופן אישי. לפני מספר שנים רב הוזמנתי לדיון בערוץ טלוויזיה נידח יחסית. אני הייתי זה שהיה צריך להציג את העמדה התומכת בתפיסה של קוד פתוח בתוכנה. המשתתף השני הציג את העמדה התומכת בתוכנה בתשלום ושוללת קוד פתוח.

הכנתי את עצמי לדיון. המשתתף השני נשאל את השאלה הכי בסיסית וענה עליה בקצרה ואז נשאלתי שאלה אחרת. לא ניתנה לי הזדמנות לענות לשאלה הבסיסית ביותר. מהר מאוד הבנתי, שאם לא אציג את הדברים המהותיים ביותר בתפיסתי , גם מבלי שאשאל עליהם, לא אוכל להציג אותם. דחפתי אותם במשפט או שניים לשאלה השנייה שנשאלתי.
לא קופחתי. גם למשתתף השני בדיון הקצר לא ממש נתנו להביע את עמדתו.

לא מפליא שהמאמר העוסק בויקיפדיה במוסף הארץ של היום (28.12) נגע בעיקר בקצה המרתק של הקרחון והזכיר מעט מאוד את הקרחון כלו.
בפוסט זה אנסה לתת הקשר רחב יותר ובנוסף לכך גם מעט מההקשר אישי שלי ככותב בויקיפדיה. 

מוצרים או מתנות חינם?

אם נחזור לקוד הפתוח שהזכרתי, העולם האינטרנטי והדיגיטלי הוא עולם שבו ניתן לקבל דברים בעלי ערך ללא תשלום, למשל: תוכנה של קוד פתוח או תכנים בויקיפדיה.
הוא גם עולם שניתן לקבל בו דברים חינמיים לכאורה, שיש להם מחיר משום שאין ארוחות חינם, למשל: Facebook או מוצרים של Google. 
המחיר שמשלמים במקרה זה הוא ויתור על פרטיות. במקרה הטוב הספק משתמש בנתונים שאסף עלינו בהצגת פרסומות מותאמות אישית. במקרה הפחות טוב הוא מעביר את הנתונים שלנו לצד שלישי לשימוש מסחרי או לשימוש אחר.
אל תשכחו גם צדדים שלישיים האוספים את המידע עלינו מהאינטרנט. באינטרנט ישן פרטיות מוגבלת: פרסמתם משהו כבר אי אפשר להחזיר אותו.

שיתוף

העולם החדש הוא עולם גם עולם של כלכלת שיתוף מבוססת אינטרנט ודיגיטל. 
בעולם של כלכלת שיתוף יש גם מנגנוני השתתפות והבעת דעה המגיעים לסוג כזה או אחר של קונצנזוס. למשל דירוג שנותנים למוצרים, לבעלי מקצוע, מלונות ומסעדות. 
גם הצבעות בויקיפדיה הם סוג של קונצנזוס. 
כמו למנגנוני הקונצנזוס של דירוג מוצרים ושירותים גם למנגנוני הקונצנזוס של ויקיפדיה יש חסרונות. כשאין קונצנזוס וצריך לקבל החלטה יש חסרונות להחלטה על פי הצבעת רוב, במיוחד כשסך המצביעים קטן.
המאמר דן בהרחבה בחסרונות של מנגנון ההחלטה בויקיפדיה העברית. 

במה עסק המאמר ב"הארץ" בצמצום רב?

המאמר כמעט ולא עסק בחלק הגדול והעיקרי של הקרחון מתחת למים: התרומה השקטה של מספר רב של משתמשים שכותבים ערכים בויקיפדיה, משפרים ערכים בויקיפדיה, מנטרים ערכים בויקיפדיה ומבצעים משימות אחרות לשיפור איכותה. כל אלה יוצרים מאגר ידע אנציקלופדי בעל ערך רב שהשימוש בו רב. 

הזווית שלי

היום נפרדנו מאחד מגדולי הסופרים של ישראל, עמוס עוז. עוז היה לא רק סופר נפלא. הוא היה גם אדם ערכי וחד מחשבה שלא הסתיר את עמדותיו. 

גם ימיי, כמו ימייו של כל אחד, ספורים. כמה מחבריי הטובים ביותר כבר הלכו לעולמם בגיל יותר צעיר מעמוס עוז. 
השאלה שאני שואל את עצמי היא: מה לעשות בעשור או פחות או יותר שנותרו לי כשאני צלול ומתפקד?  

יש לי תשובות שלי לשאלה הזו. בין הדברים שאני רוצה לעשות:

1. לעזור לאנשים שצריכים עזרה ואני יכול לעזור להם
זה מביא אותי לכמה סוגים של התנדבות בהם אני תורם את תרומתי הדלה.

2. ללמד ולהעביר ידע, אופן חשיבה וניסיון לאחרים
זה בא לידי ביטוי בייעוצים בכלכלת המשפחה, בהוראת ברידג' ובהרצאות על נושאים אחרים.
הידע שאני מעביר עשוי לענות גם על הסעיף הראשון שהזכרתי משום שהוא יכול לעזור לאחרים. 

3. לכתוב
אני כותב שלושה בלוגים:
לכלכל בתבונה, ברידג' שלא היכרתם ו-SOA Filling The Gaps
אני כותב גם באתר Jokopost ומדי פעם גם בירחון של ההתאגדות הישראלית לברידג'.
שימו לב שהכתיבה עשויה לתרום גם בשני הדברים שהזכרתי קודם: ללמד ולהעביר ידע ולעזור לאנשים.
הכתיבה שלי היא תוצר של ההתנסויות שלי. אני כל הזמן לומד דברים חדשים בכל תחום שבו אני עוסק או נוגע. 
ההתנסויות, הלמידה והזיכרונות הם חומרי הגלם של הכתיבה.

גם הכתיבה הויקיפדית שלי מעבירה ידע לאחרים.
גם הכתיבה הויקיפדית שלי עשויה לעזור לאנשים. 
הכתיבה הויקיפדית שלי אינה מרכז עולמי. כשאני מתנסה ולומד אני לפעמים גם מתרגם את זה לכתיבת ערכים בויקיפדיה. לפעמים אני גם נוגע במקורות שלא היכרתי קודם וגם מחדד את ההבנה והידע שלי.

מה שאני לא רוצה לעשות זה להיות שותף לדיונים אמוציונליים על ערכים בויקיפדיה. 
גם כשאני יכול להביע את דעתי ולהצביע אני עושה את זה רק במקרים קיצוניים. 

בכתיבה שלי אני מנסה לא להגיע לדיונים על חשיבותם של ערכים שאני כותב או לדיונים אמוציונליים על משפט זה או אחר בתכנים של ערכים שאני כותב. 

הדברים הראשונים שאני מלמד את תלמידי הברידג' שלי הם שהם פה בשביל להנות ולכל אחד מותר לטעות.

כיועץ מחשוב ראיתי כבר ארגונים שהתעקשו לא לקבל את עצתי. לא פעם ולא פעמיים זה הסתיים בנזק של מאות אלפי דולרים לארגון. זה לא שהייתי החכם היחיד. באותם מקרים היו לי שותפים לדעה, שחלקם מומחים גדולים ממני באותו נושא.

כיועץ לכלכלת המשפחה ראיתי משפחות ויחידים שפועלים בניגוד למסרים שהעברתי להם. שוב, לא אני המצאתי את הגלגל. גם אחרים שיודעים ומבינים היו אומרים להם בדיוק את מה שאני אמרתי. למותר לציין שלא אחת זה נגמר לא טוב.

לאחר כל המקרים שציינתי כאן אני ממש לא מתרגש מהחלטה כזו או אחרת בהצבעה בויקיפדיה שהיא לדעתי שגויה. 
בשונה מחלק מהייעוצים שלי, החלטה כזו היא הפיכה. גם טווח הנזק הוא יותר קטן.

הערת שוליים

מי שרוצה לדעת על מה אני כותב בויקיפדיה מוזמן לדף המשתמש שלי.  
























































+