כתבה בחדשות הבוקר של ערוץ 12 מתארת מקרה שבו 50 אלף שקלים הועברו בהעברה בנקאית בין בני זוג
הגיעה בטעות לחשבון אחר.
כשהלקוח פנה לבנק הפועלים נענה, שהלקוח שזוכה בטעות, מסרב להחזיר את הכסף והבנק אינו יכול לחייב את הלקוח באופן חד צדדי לאחר זיכוי המוטב.
מי אשם בטעות?
כשחקן ברידג' אני נתקל לא מעט במצבים שבו זוג משיג תוצאה גרועה בחלוקת קלפים מסוימת.
הם מנסים לברר מי מהם אשם בכך? בחלק גדול מאותם מקרים, האשמה מתחלקת בין השותפים. לא בהכרח במידה שווה.
נדמה לי שגם במקרה זה מתחלקת האשמה בין מספר גורמים.
הלקוח שקיבל את הכסף בטעות
ללקוח ברור שהכסף אינו שלו. קרוב לוודאי, שאם תוגש תביעה משפטית, הוא יצטרך להחזיר את הכסף. בנוסף, אמינות בנושא כספים היא דבר חשוב. גם לבנק. ברור שפקידי הסניף בבנק ומנהלים בסניף לא ילכו לקראת הלקוח הזה במקרים שהם בסמכותם. מאוד סביר שגם דרגים גבוהים יותר בבנק לא יטו לו חסד בעתיד.
הזוג שביצע העברה בנקאית
הזוג טעה בסיפרה אחת במספר הסניף אליו מועבר החשבון. כשמדובר בסכום גבוה, מן הראוי לבדוק היטב שאין טעויות בפרטי ההעברה.
בנק הפועלים
אם הפרטים בכתבה נכונים, אז האשם העיקרי הוא בנק הפועלים.
הטעות הראשונה: לא נבדקו פרטים אחרים
בנוסף לפרטי החשבון ההעברה כוללת גם פרטים אחרים, למשל: שם המוטב.
פרטים אלה הוקלדו נכון על ידי בני הזוג, אבל לא נבדקו על ידי הבנק לפני שביצע את ההעברה.
הטעות השנייה: שני חשבונות בנק עם אותו מספר
בבנק היו לפחות שני חשבונות עם מספר זהה, שמה שמבחין ביניהם הוא מספר הסניף. מן הראוי שבמערכת בנקאית ממוחשבת מספר חשבון בנק יהיה חד חד ערכי.
אחרת המערכת מועדת לטעויות.
כמי שיעץ במשך שנים ארוכות במחשוב ובכלל זה לבנקים רבים, אני מודע גם לקשיים בהסבת מערכת למערכת אליה מוסיפים ספרה או ספרות נוספות לשדה.
ייתכן שאילוץ כזה קיים במערכת של בנק הפועלים.
זה בהחלט אומר, שאם זה המצב, ורוצים לחסוך את עלות ההסבה חשוב יותר לבדוק גם את שם המוטב לפני ההפקדה.
לקחים לקוראים
הלקח המשמעותי ביותר, שקוראים יכולים להפיק הוא שעליהם לבדוק היטב את נכונות הפרטים שהם מקלידים בהעברה בנקאית. זה נכון גם לגבי פעולות בנקאיות מקוונות או דיגיטליות אחרות.
ככל שהסכום גבוה יותר נדרשת יותר הקפדה בבדיקות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה